יום שלישי, 31 בדצמבר 2024

פרשת ויגש –הירידה למצרים- מסר יעקב לעם ישראל! / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויגש הירידה למצרים- מסר יעקב לעם ישראל!

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו.. וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה. א-ב]




ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



  ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  יוסף מזהיר את אחיו: אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c) 


 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף מבקש מפרעה ליישב את אחיו בארץ גושן/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

מהרגע שיעקב קיבל את הידיעה: כי יוסף חי- הוא החליט לרדת למצרים כנאמר: "וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת" [להלן , מ"ה, כ"ח].

יעקב מקבל על  כוונה זו חיזוקים מהקב"ה:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.  אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ" [להלן: מ"ו, ב'- ה']

בהמשך יעקב יורד עם  כל פמלייתו למצרים וגם לקחו איתם את המקנה והרכוש אשר רכשו בארץ כנען, .

הכתוב מדגיש פרט חשוב מאד: "וְאֶת-יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו, גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה גֹּשֶׁן." [בראשית מ"ו, כ"ח]

השאלות הן:

א] ממה חשש יעקב ומה הבטיח לו ה' בחלום?

ב] מדוע שלח יעקב  את יהודה לפניו אל יוסף?

תשובות.

חששותיו של יעקב.

אומנם כשנודע ליעקב כי יוסף חי במצרים  -  החליט כי עליו לרדת לשם כדי לראותו,

על פי רש"י: אמר יעקב: הנה כה מרובה היא השמחה והחדווה - מעתה – הואיל  ועוד יוסף – בני חי.

אולם כאשר יעקב מקבל הבטחה  בחלום כי אלוקים ילווה אותו  לאורך כל הדרך למצרים: מתברר כי היו לו חששות.

כדברי רש"י: יעקב הצטער כי  עליו לעזוב ולצאת מארץ ישראל אל חוץ לארץ - לכן ה' הרגיע אותו אמר לו : "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה..."ה' הבטיח לו: שיקבר בארץ - לפי שיעלוהו לאחר מותו ויקברוהו בארץ ישראל ולא במצרים!

האגדה מספרת: אחרי שנודע ליעקב על הימצאותו של יוסף במצרים

חשש לרדת לשם וחשש : "אֵיכָכָה אֶעֱזֹוב אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי- אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן וְאֶת מְקוֹם קִבְרוֹת אֲבוֹתַיי וְיָרַדְתִּי לְאֶרֶץ טְמֵאָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֵין שָׁם יִרְאַת אֱלוֹקִים"? אולם לְאַחַר הַבְטָחַת ה' שֶׁלֹּא יִרָא...ממשיכה לספר האגדה:

"וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶת דִּבְרֵי ה' וְיִשְׂמַח מְאֹד וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת יַעֲקֹב בָּעֵת הַהִיא וְיָדַע כִּי יָבוֹא יוֹם וְעָשׂוּ בָּנָיו מִשְׁכָּן לָה'- וְיִסע הוּא וכל אֲשֶׁר לוֹ בְּאֵרָהּ שֶׁבַע וְיָבוֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָטַע שָׁם אַבְרָהָם אֲבִי אָבִיו- אֲרָזִים וַיִּיקַּח מֵהֶם אֶרֶז וְשִׁיטָה וַהֲדַס וְעֵץ שֶׁמֶן וַיָּשֶׂם אוֹתָם בָּאַרְגָּז כִּי אָמַר: בְּבוֹאִי מִצְרַיְמָה וְצֻוִּויתִי לְבָנָי לָטַעַת אוֹתָם בְּאֶרֶץ מְגוּרֵנוּ, וַיִּסַּע יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ לָבוֹא מִצְרַיְמָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לֵאמֹור לוֹ: עוֹד מְעַט וּבָא אָבִינוּ מצרימה, עַל כֵּן הֲכִנָּהּ נָא לוֹ בַּיִת אֲשֶׁר יִלְמַד שָׁם אוֹתָנוּ וְאֶת בָּנֵנוּ אֶת תּוֹרַת הַחֶסֶד וְהַצְדָּקָה, וְיִשְׂמַח יוֹסֵף לִשְׁמוּעָה, כִּי הוֹלֵךְ אָבִיו הָלוֹךְ וְקָרֵב מִצְרַיְמָה וִימַהֵר לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ אָבִיו בְּיַד יְהוּדָה בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם לוֹ מָקוֹם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"

רש"י מתייחס לפסוק: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק".[להלן: מ"ו, א']

ואומר: כי חייב אדם בכבוד אביו יותר מאשר כבוד אבי אביו, לכן יעקב מזכיר על הזבחים את יצחק אביו.

הרמב"ן חולק על רש"י : ושואל : מדוע נזכר כאן דווקא השם יצחק? ועל כך הוא מפרש בדרך הסוד: יצחק מסמל את: "מידת הדין" כמו שנאמר: "פחד יצחק" - יעקב חזה ברוח הקודש - כי גלות מצרים מתחילה עם נסיעתו, לכן פחד ,התרגש והתאמץ לפייס את "מידת הדין" , מסיבה זו הקריב קורבן "שלמים" ולא "עולות" שהיו רגילים להקריב בני נח עד  זמנו.

ה"חיזקוני" מפרש: הפחד בו היה נתון יעקב - היה הפחד מפני הגלות הקרובה ולכן הקב"ה מרגיעו ואומר: שלא יפחד - שהרי גם אם מתקרבת הגלות שעליה התבשר אברהם בברית בן הבתרים מאת ה'- הרי תתקרב גם הברכה שאותה בירך ה' את אברהם:" וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל" [להלן בראשית   י"ב, ב]

"העמק דבר" מבאר: כי  סיבת החיזיון "במראות - לילה" לדעתו היה  המחזה בעצם היום, "מראות לילה" דווקא בעיצומו של יום - והמטרה לעורר את מחשבתו של יעקב למסר, כי הגיעה השעה שיקבל על עצמו עול גלות הנמשלת ללילה. בעולם יהיה חושך גשמי ורוחני ואילו רוח הקודש לא תופיע באופן קבוע - אלא לעיתים רחוקות דוגמת הברק המבהיק את חשכת הליל.

יעקב שולח את יהודה ליוסף.

רש"י מסביר: כי יהודה נשלח אל יוסף במצרים  ועל כך  שני הסברים.

א] לפנות ליעקב מקום  להתגורר בו ולהורות לו איך יתיישב בה –כלומר כיצד יקבע את מושבו שם.

ב] מדרש אגדה: דרשו חז"ל:  לתקן ליעקב בית תלמוד שמשם תצא הוראה ללמוד ולהורות דינים והלכות.

רבינו בחיי סובר: כי יעקב שלח דווקא את יהודה אל יוסף במצרים –להכין לו בית בגושן - לפי שיהודה היה הגיבור והזריז לעומת שאר אחיו.

חז"ל דקדקו במילה: "להורות" - המטרה הייתה להתקין ליעקב אביהם בית תלמוד שיהיה שם מורה הוראה - כדי שיהיו השבטים יגעים בתורה, לימוד התורה היה מאד חשוב וכאשר יוסף פרש מאביו היו עוסקים בלימוד תורה בנושא של עגלה ערופה. וכאשר ראה יעקב את העגלות – נזכר בפרשת עגלה ערופה.

לכן הכתוב מרמז: "וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"  ואז נזכר יעקב כי בזמן שלימד את יוסף פרשת עגלה ערופה- אז פרש ממנה.

מטעם זה נאמר: "וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם"[ להלן  מ"ה, כ"ז]

רבינו בחיי מביא גם מדרש מעניין: כעת יעקב שלח לפניו את יהודה והרי אתמול - כלומר לא מזמן-היו שור ואריה מנגחים זה את זה ועכשיו  יעקב שולח את יהודה - המסמל: אריה -  אל יוסף המסמל:  שור.

על שליחות זאת נאמר: "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר..." [ישעיהו ס"ה. כ"ה].

זְאֵב - זה בנימין. שנאמר: "בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף" [בראשית מ"ט, כ"ז]

ְְטָלֶה -  אלו השבטים - שנאמר: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל "[ירמיהו, נ', י"ז]

שהם ירעו כאחד. לפי שבנימין ירד עם האחים למצרים למרות שיעקב היה דבק בדבריו ואמר שבנימין לא ירד עם אחיו למצרים, אך כיון שהגיעה השעה ובנימין כן ירד איתם הם היו שומרים עליו מאד.

אריה - זה יהודה. שנאמר: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" [בראשית מ"ט, ט']

יוסף - זה "כבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־ תֶּ֔בֶן" -  "שנאמר: "בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ" [דברים ל"ג, י"ז] היו אוכלים יחדיו כאחד – לפי שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ."[להלן: מ"ג, ל"ג]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש]מבאר: יעקב – לפני הגעתו לגושן במצרים-שלח את יהודה אל יוסף "להורות לפניו"- כדי לקבל הוראות מיוסף למרות ואולי דווקא שיעקב היה אביו של השר[יוסף] כדי שלא יראה שיעקב הולך לגושן  מדעתו שלו. יעקב הבין בענייני העולם והוא ידע שהבריות יחשדו בו שהוא מתנהג באופן  -  חופשי ועושה כל העולה  על רוחו. ללא  מסירת דין וחשבון לאף אחד - דבר שהם היו מרשים לעצמם - אילו היו במעמדו.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק מתכניתו של יעקב - כמה חשוב לעם ישראל להיות מחובר ליראת שמים – להיות עמלים בתורה למען הבטחת עם ישראל - לחיים טובים  ושלווים בארץ ישראל- לנצח  נצחים כפי הכתוב:

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻוקותַיי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ"  [ויקרא כ', כ"ב]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יְהוּדָה נִשְׁלַח לְמִצְרַיִם/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

יְהוּדָה  נִשְׁלַח לְמִצְרַיִם.

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת יַעֲקֹב  שָׁמַע הַבְּשׂוֹרָה

פָּג לִבּוֹ –נַפְשׁוֹ בָּעֲרָה

הַאִם יוֹסֵף עֲדַיִן בַּחַיִּים

הֲרֵי  אֵלּוּ-  נִסֵּי נִסִּים?

 

כְּהֶרֶף עַיִן  גָּמַר בְּלִבּוֹ

לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה לִרְאוֹתוֹ

בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה הִרְגִּיעוּ  הַבּוֹרֵא

לוֹ בִּשֵּׂר כִּי אֵלָיו  יִתְלַוֶּה.

 

יַעֲקֹב שָׁלַח יְהוּדָה לְפָנָיו

לָגֶשֶׁת לְיוֹסֵף אֵלָיו נִכְסָף

לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה  צְנוּעָה

בְּגֹושֶׁן לָגוּר לְיַיסֵּד יְשִׁיבָה.

 

יְהוּדָה  צִיֵּית לְאָבִיו בְּכָבוֹד

כַּאֲרִי זִנֵּק רַבּוֹת יַחְשֹׁב

עֲטוּר לְבוּשׁ הַדּוֹר מַלְכוּתִי

פָּנָיו מְאִירוֹת מַבָּטוֹ רְצִינִי.

 

עַתָּה הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם

נָשָׂא תְּפִלָּה לַשָּׁמַיִם

פּוֹסֵעַ עַל שָׁטִיחַ הָאַרְמוֹן

נָחוּשׁ לְהַצְלִיחַ כְּיַד הדִּמְיוֹן.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת  וַיִּיגַּשׁ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 25 בדצמבר 2024

פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף נכנסים דרך שערי מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו אנחנו נחשפים לירידת  אחי יוסף למצרים בציווי אביהם –משום הרעב ששרר  בארץ. כפי הכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.   וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.   וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם.   וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן – יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.   וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה........  [בראשית  מ"ב, א'- ח']

השאלות הן:

א]  מה ראה יעקב בזמן הרעב  בארץ וכיצד נכנסו בניו למצרים ?

ב] מה הקשר בין הפרשה לנסי חנוכה ?

תשובות.

ראייתו  של יעקב  בזמן הרעב וירידת בניו למצרים..

נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאו 

רש"י שואל: איך ראה יעקב שיש  שֶׁבֶר במצרים והלוא לא היה יכול לראות בעיניו , אלא רק לשמוע?

כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" [להלן: [מ"ב, ב'] אם כן מדוע  נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב?

תשובת רש"י: הכתוב מרמז שיעקב ראה באספקלריא - ברוח הקודש שעדיין יש לו  שֶׁבֶר = תקווה במצרים [המילה שבר- שפירושה:  מזון לקנות]מנוקדת: "שֶׁבֶר"- שפירושה תקווה.] הוא אומנם לא ראה ברוח הקודש ממש  שהשֶׁבֶר הזה הוא  בנו יוסף - אלא ראה שיש לו תקווה בלי לדעת מהי?

רבינו בחיי מסביר: אין זה ראיית עין, אלא ראיית הלב. לכן אמר: "שמעתי" ולא אמר: "הנה ראיתי"

רש"ר  מבאר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב": כנראה שיעקב הבין יותר את המצב מאשר בניו, הוא שמע כי יש שֶׁבֶר במצרים - שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות, והבנים לא האמינו לשמועה זו, והיו  מתבוננים איש  באחיו בצפייה - שאחד האחים  ייטול על עצמו  את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה כי המצב קשה וילך ויחמיר, לכן אמר להם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" מדוע אתם מביטים זה בזה  אתם חייבים כולכם לרדת למצרים.

יעקב  אומר לבניו: "....הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. " 

רש"י מבאר: יעקב נקט בלשון:" רְדו" ולא אמר להם: "לכו" המילה: "רדו" :היא - בגימטרייה: רמז למאתיים ועשר השנים שהשתעבדו בני ישראל במצרים.

על כך  מוסיפים חכמים אחרונים: יעקב השתמש בכוונה במילה: "רדו" רוצה כאן לרמוז: כי ברגע שיוצאים את גבולות הארץ – זו בבחינת ירידה גם לצאצאי יעקב, היות ואין לחפש אחר רווחה כלכלית ושפע חומרי המצוי בגולה - בשעה שאפשר לחיות  באופן צנוע מבחינה חומרית בארצנו הקדושה.

חז"ל  כבר אמרו: "מוטב ללון  במדבריות – של ארץ ישראל [מקומות  שוממים  בתוך גבולות הארץ ולא ללון  בפלטריות [בארמונות – מפוארים של חוץ לארץ" [בראשית רבה, ל"ט, י].

נאמר על אחי יוסף וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: 

רש"י מסביר: בני יעקב היו מטמינים עצמם - מסתירים עצמם בין ההמון שבאו לקנות אוכל כדי שלא  יהיו ניכרים,  מהטעם שלא יזהו אותם שהם אחים ההולכים יחדיו ,לפי שיעקב ציווה אותם שלא יופיעו ויכנסו כל האחים בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתח אחר כדי שלא תשלוט בהם עין רעה - העלולה להזיק להם אם יבחינו בהם שהם אחים - מאחר שכולם  נאים וכולם גיבורים.

נס חנוכה יציאה מאפלה לאורה-

בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה וחז"ל מצאו קשר בין תוכן הפרשה לבין חג חנוכה ולמאורעות היסטוריים  הקשורים לחנוכה.

הפרשה מתחילה  במילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים" [להלן : מ"א, א']

על פי חז"ל: המילה: "וַיְהִי" - היא לשון צער הקורא את הפרשה מראשיתה עד סופה - מבחין שהפרשה מתחילה ,במצב שאינו שמח כלל, יעקב  מתגעגע ליוסף בנו , יוסף עצמו  יושב בבית האסורים וסובל מאד.

גם האחים שרויים בעצבות - מפני צערו של אביהם יעקב הזקן, אך סופה של הפרשה מתאר שינוי לטובה - יוסף יוצא מהכלא, פותר את חלומות פרעה באופן נפלא. יוסף מסב עם אחיו במשתה מפואר ובו מחלק לכל אחד מהם תשורות נאות, והמילים  המופיעות בסוף הפרשה: "וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם".[להלן: מ"ד,- י"ז]פסוק זה רומז לבאות.

האירועים האלה מזכירים לנו  את הנסים שה' חולל למכבים. הכול החל עם גזרות קשות – מהיוונים במטרה להשכיח מהם  את התורה.

אך בהמשך מרד החשמונאים זוכה לניצחון  כנגד האויבים והם שבים לחיות בעצמאות בארצם.

ניתן גם למצוא קשר בין  חלומות  פרעה המופיעות בתחילת הפרשה: בחלום הראשון : הפרות הרזות אכלו את שבע הפרות  יפות המראה .

בחלום השני: השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות"

בדומה לכך אירע לעם ישראל בימי  מתתיהו החשמונאי ובניו כשנמסרו בחסדי ה' "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".

"קץ" רומז על סוף ואחרית - ורומז גם על תקופה חדשה בתום תקופה שחלפה.

מעניין מה  גרם ליוסף להצליח בשליטתו  על כלכלת מצרים?

להלן כמה סיבות:

א] יוסף היה צדיק וישר,

כמו שנאמר:" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר  --    אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ;

וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים,    וְשָׂטֵי כָזָב", [תהלים מ' ה']

זהו יוסף למרות שטעה ובטח בשר המשקים שיספר עליו לפרעה – על יכולתו לפתור חלומות, על כך נענש וישב בכלא שנתיים נוספות.

אצל אדם רגיל הנמצא בסכנה מחויב לעשות השתדלות כדי להינצל, אלא שאצל יוסף שאמר לשר המשקים: "זכרתני והזכרתני" היות והיה  במדרגה רוחנית גבוהה מאד, זה נחשב  לפגם.

ב] כל מה שפעל יוסף לא היה למענו ,

על פי המדרש: לא היה יוסף  טועם מהמזון - טרם קיבל האחרון הסועדים את מנתו באותו יום.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות כיצד בסייעתא דשמיא -  מופיעים נסים  גדולים בפרשתנו – בדומה למאורעות  של עם ישראל  בעבר בתקופת החשמונאים - אך ניתן לראות  איך התוכנית  האלוקית שזורה  בפרשת מקץ:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]

גם שם הפרשה רומז על  הנאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב כ"ח ,ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר