פרשת ויגש –הירידה למצרים- מסר יעקב לעם ישראל!
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו.. וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה. א-ב]
ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מזהיר את אחיו: אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף מבקש מפרעה ליישב את אחיו בארץ גושן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
מהרגע שיעקב קיבל את
הידיעה: כי יוסף חי- הוא החליט לרדת למצרים כנאמר: "וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב
עוֹד-יוֹסֵף בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם אָמוּת" [להלן
, מ"ה, כ"ח].
יעקב מקבל על כוונה זו חיזוקים מהקב"ה:
"וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב;
וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי
הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל
אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ
מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ
עַל-עֵינֶיךָ" [להלן: מ"ו, ב'- ה']
בהמשך יעקב יורד
עם כל פמלייתו למצרים וגם לקחו איתם את
המקנה והרכוש אשר רכשו בארץ כנען, .
הכתוב מדגיש פרט חשוב
מאד: "וְאֶת-יְהוּדָה
שָׁלַח לְפָנָיו, אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו, גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה
גֹּשֶׁן." [בראשית מ"ו,
כ"ח]
השאלות
הן:
א] ממה חשש יעקב ומה
הבטיח לו ה' בחלום?
ב] מדוע שלח
יעקב את יהודה לפניו אל יוסף?
תשובות.
חששותיו של
יעקב.
אומנם כשנודע ליעקב
כי יוסף חי במצרים - החליט כי עליו לרדת לשם כדי לראותו,
על פי רש"י: אמר יעקב: הנה כה מרובה היא השמחה והחדווה - מעתה – הואיל ועוד יוסף – בני חי.
אולם כאשר יעקב מקבל
הבטחה בחלום כי אלוקים ילווה אותו לאורך כל הדרך למצרים: מתברר כי היו לו חששות.
כדברי רש"י: יעקב הצטער כי עליו לעזוב
ולצאת מארץ ישראל אל חוץ לארץ - לכן ה' הרגיע אותו אמר לו : "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ;
אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה..."ה'
הבטיח לו: שיקבר בארץ - לפי שיעלוהו לאחר מותו ויקברוהו בארץ ישראל ולא במצרים!
האגדה מספרת: אחרי שנודע ליעקב על הימצאותו של יוסף במצרים
חשש לרדת לשם וחשש : "אֵיכָכָה אֶעֱזֹוב אֶת אֶרֶץ
מוֹלַדְתִּי- אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן וְאֶת מְקוֹם קִבְרוֹת אֲבוֹתַיי וְיָרַדְתִּי
לְאֶרֶץ טְמֵאָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֵין שָׁם יִרְאַת אֱלוֹקִים"? אולם
לְאַחַר הַבְטָחַת ה' שֶׁלֹּא יִרָא...ממשיכה לספר האגדה:
"וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶת דִּבְרֵי ה'
וְיִשְׂמַח מְאֹד וְרוּחַ ה' לָבְשָׁה אֶת יַעֲקֹב בָּעֵת הַהִיא וְיָדַע כִּי
יָבוֹא יוֹם וְעָשׂוּ בָּנָיו מִשְׁכָּן לָה'- וְיִסע הוּא וכל אֲשֶׁר לוֹ
בְּאֵרָהּ שֶׁבַע וְיָבוֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָטַע שָׁם אַבְרָהָם אֲבִי
אָבִיו- אֲרָזִים וַיִּיקַּח מֵהֶם אֶרֶז וְשִׁיטָה וַהֲדַס וְעֵץ שֶׁמֶן
וַיָּשֶׂם אוֹתָם בָּאַרְגָּז כִּי אָמַר: בְּבוֹאִי מִצְרַיְמָה וְצֻוִּויתִי
לְבָנָי לָטַעַת אוֹתָם בְּאֶרֶץ מְגוּרֵנוּ, וַיִּסַּע יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע
הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ לָבוֹא מִצְרַיְמָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה', וְאֶת
יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לֵאמֹור לוֹ: עוֹד מְעַט וּבָא אָבִינוּ מצרימה,
עַל כֵּן הֲכִנָּהּ נָא לוֹ בַּיִת אֲשֶׁר יִלְמַד שָׁם אוֹתָנוּ וְאֶת בָּנֵנוּ
אֶת תּוֹרַת הַחֶסֶד וְהַצְדָּקָה, וְיִשְׂמַח יוֹסֵף לִשְׁמוּעָה, כִּי הוֹלֵךְ
אָבִיו הָלוֹךְ וְקָרֵב מִצְרַיְמָה וִימַהֵר לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר
לוֹ אָבִיו בְּיַד יְהוּדָה בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם לוֹ מָקוֹם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"
רש"י מתייחס לפסוק: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה
שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק".[להלן: מ"ו, א']
ואומר: כי חייב אדם
בכבוד אביו יותר מאשר כבוד אבי אביו, לכן יעקב מזכיר על הזבחים את יצחק אביו.
הרמב"ן חולק על רש"י : ושואל : מדוע נזכר כאן דווקא השם יצחק? ועל כך
הוא מפרש בדרך הסוד: יצחק מסמל את: "מידת הדין" כמו שנאמר: "פחד
יצחק" - יעקב חזה ברוח הקודש - כי גלות מצרים מתחילה עם נסיעתו, לכן פחד ,התרגש
והתאמץ לפייס את "מידת הדין" , מסיבה זו הקריב קורבן "שלמים"
ולא "עולות" שהיו רגילים להקריב בני נח עד זמנו.
ה"חיזקוני" מפרש: הפחד בו היה נתון יעקב - היה הפחד מפני הגלות הקרובה ולכן
הקב"ה מרגיעו ואומר: שלא יפחד - שהרי גם אם מתקרבת הגלות שעליה התבשר אברהם
בברית בן הבתרים מאת ה'- הרי תתקרב גם הברכה שאותה בירך ה' את אברהם:" וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל" [להלן בראשית
י"ב, ב]
"העמק דבר" מבאר: כי סיבת החיזיון "במראות
- לילה" לדעתו היה המחזה בעצם היום, "מראות
לילה" דווקא בעיצומו של יום - והמטרה לעורר את מחשבתו של יעקב למסר,
כי הגיעה השעה שיקבל על עצמו עול גלות הנמשלת ללילה. בעולם יהיה חושך גשמי ורוחני
ואילו רוח הקודש לא תופיע באופן קבוע - אלא לעיתים רחוקות דוגמת הברק המבהיק את
חשכת הליל.
יעקב שולח
את יהודה ליוסף.
רש"י מסביר: כי יהודה נשלח אל יוסף במצרים
ועל כך שני הסברים.
א] לפנות ליעקב
מקום להתגורר בו ולהורות לו איך יתיישב בה
–כלומר כיצד יקבע את מושבו שם.
ב] מדרש אגדה: דרשו
חז"ל: לתקן ליעקב בית תלמוד שמשם תצא
הוראה ללמוד ולהורות דינים והלכות.
רבינו בחיי סובר: כי יעקב שלח דווקא את יהודה אל יוסף במצרים –להכין לו בית בגושן - לפי
שיהודה היה הגיבור והזריז לעומת שאר אחיו.
חז"ל דקדקו
במילה: "להורות"
- המטרה הייתה להתקין ליעקב אביהם בית תלמוד שיהיה שם מורה הוראה - כדי שיהיו
השבטים יגעים בתורה, לימוד התורה היה מאד חשוב וכאשר יוסף פרש מאביו היו עוסקים
בלימוד תורה בנושא של עגלה ערופה. וכאשר ראה יעקב את העגלות – נזכר בפרשת עגלה
ערופה.
לכן הכתוב מרמז:
"וַיַּרְא
אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב
אֲבִיהֶם" ואז נזכר יעקב כי בזמן שלימד את יוסף פרשת עגלה
ערופה- אז פרש ממנה.
מטעם זה נאמר: "וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב
אֲבִיהֶם"[ להלן מ"ה, כ"ז]
רבינו בחיי מביא גם
מדרש מעניין: כעת יעקב שלח לפניו
את יהודה והרי אתמול - כלומר לא מזמן-היו שור ואריה מנגחים זה את זה ועכשיו יעקב שולח את יהודה - המסמל: אריה - אל יוסף המסמל: שור.
על שליחות זאת נאמר: "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד
וְאַרְיֵה כַּבָּקָר..." [ישעיהו ס"ה. כ"ה].
זְאֵב - זה בנימין. שנאמר: "בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף" [בראשית מ"ט, כ"ז]
ְְטָלֶה - אלו השבטים - שנאמר: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל "[ירמיהו,
נ', י"ז]
שהם ירעו
כאחד. לפי שבנימין ירד עם האחים למצרים למרות שיעקב היה דבק בדבריו ואמר שבנימין
לא ירד עם אחיו למצרים, אך כיון שהגיעה השעה ובנימין כן ירד איתם הם היו שומרים עליו מאד.
אריה - זה יהודה.
שנאמר: "גּוּר אַרְיֵה
יְהוּדָה" [בראשית
מ"ט, ט']
יוסף - זה "כבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־ תֶּ֔בֶן"
- "שנאמר: "בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ" [דברים ל"ג, י"ז] היו אוכלים יחדיו כאחד – לפי
שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ
לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ
הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ."[להלן: מ"ג, ל"ג]
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש]מבאר: יעקב – לפני הגעתו לגושן במצרים-שלח את יהודה אל יוסף
"להורות לפניו"- כדי לקבל הוראות מיוסף למרות ואולי דווקא שיעקב היה
אביו של השר[יוסף] כדי שלא יראה שיעקב הולך לגושן
מדעתו שלו. יעקב הבין בענייני העולם והוא ידע שהבריות יחשדו בו שהוא מתנהג
באופן -
חופשי ועושה כל העולה על רוחו. ללא
מסירת דין וחשבון לאף אחד - דבר שהם היו
מרשים לעצמם - אילו היו במעמדו.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק מתכניתו של יעקב - כמה חשוב לעם ישראל
להיות מחובר ליראת שמים – להיות עמלים בתורה למען הבטחת עם ישראל - לחיים
טובים ושלווים בארץ ישראל- לנצח נצחים כפי הכתוב:
"וּשְׁמַרְתֶּם
אֶת-כָּל-חֻוקותַיי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא
אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ" [ויקרא כ', כ"ב]
