ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש לפני יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר- נא עבדך דבר באוזני אדוני..." [בראשית מ"ד,י"ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנו בכי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנו בכי/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

ישנו בכי גדוש זיכרונות

כהר געש עלי אדמות

 דוגמת בכיו של יוסף

בעברו נזכר אחיו אוסף.

ישנו בכי אובדן חיים

מות אבשלום בין הבנים

דויד עליו נשא קינה

הרעיד שמים קטע רינה.

ישנו בכי רגשות מעורבים

שמחה ועצב יחדיו מככבים

כבכי יעקב הפוגש ברחל

בחזונו רואה אור וצל.

ישנו בכי של מואסים

דוגמת דמעות המרגלים

בארץ חמדה פוגעים

בכי לדורות מכתימים.

ישנו בכי של געגועים

דוגמת גולי בבל הנדכאים

בזוכרם את ציון מייבבים

כלי הנגינה איתם מזדהים.

במקרא שלל דוגמאות

למחרוזת של דמעות

לבכי שמחה העם מייחל

אור חדש יבוא גואל.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויגש [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי...ויתן  את קולו בבכי.." [בראשית מ"ה,א-ב]
הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך:פרשת ויגש:מדוע יוסף לא יכול עוד לעצור דמעותיו/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך:

פרשת ויגש- מדוע יוסף לא יכול היה לעצור עוד
דמעותיו? מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מתחוללת עלילה דראמטית ונוגעת מאד ללב וזוהי התוועדותו של יוסף לאחיו, כפי שהדבר מתואר בפסוקים הבאים:
" ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא הוציאו כל- איש מעלי ולא עמד איש איתו בהתוודע יוסף אל אחיו וייתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא- יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו ויאמר יוסף אל- אחיו גשו- נא אלי וייגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה ועתה אל תעצבו ואל ייחר בעינכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם.."
[בראשית מ"ה,א- ו]
השאלות הן:
א] יוסף הרחיק את המצרים בעת שהתוודע אל אחיו- יש סיבה לדבר?
ב] מדוע פתאום לא יכול היה יוסף להתאפק ופרץ בבכי?
ג] מה הייתה מטרת יוסף בשאלתו:"העוד אבי חי"?
ד] כיצד ניסה יוסף להרגיע את אחיו?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת רש"י: יוסף לא היה יכול לסבול את נוכחותם של המצרים בעת התוודעותו אל אחיו - בעודם מתביישים בהתנהגותם על אשר עוללו לו בעבר.
הוא רצה לשמור על כבודם.
אברבנאל אומר: כי יוסף לא יכול היה יותר לעצור את בכיו העצור בקרבו,הוא לא יכול היה לפרוש לחדרו ולבכות,מפני שבסביבתו היו ניצבים המצרים וחסמו את דרכו ,לכן ביקש להוציא כל איש מעליו וכדי שלא יחשבו כאילו הוא מתבייש באחיו,הוא בכה בקול רם.
ספורנו אומר: כי ליוסף לא עמד הכוח להתאפק ולא יכול היה לעצור את פרץ דמעותיו עד שיברר בעצמו את העניינים.
התשובה לשאלה ב]
הרמב"ן עונה על שאלה זו באומרו:יוסף לא יכול היה יותר להחזיק מעמד ולעצור בתוכו את בכיו מהסיבה: כי רבים היו מתערבים בסכסוך בינו ובין אחיו וביקשו שישיב להם את בנימין ולא יכול היה יותר לעמוד בפני לחץ הפצרותיהם של הניצבים עליו.
הוא הגיע לקצה היכולת ורוחו נשברה,לכן ציווה גם להרחיק מעליו את המצרים.
אברבנאל חולק על דברי הרמב"ן ומביא הסבר שונה:אין זה הגיוני שיוסף התוודע אל אחיו מסיבת הלחץ שהפעילו עליו הניצבים עליו,אלא יוסף רצה לשלם לאחיו מידה כנגד מידה ועל כן תכנן מראש את התנכרותו אל אחיו.
ולא היה זקוק להתערבותם של אחרים.
הכתב והקבלה סובר:כי יוסף לא חיפש נקמה,אלא ציפה שחלומותיו יתגשמו במלואם.
אולם לאחר התערבות הסובבים ,הוא הסתפק רק בחצי מימוש פתרון החלום- בהשתחוות הכוכבים אליו, כלומר בהשתחוות אחיו אליו.
הסבר מעניין נותן:"פרדס יוסף" בשם האדמו"ר מגור זצ"ל ואומר:
שכל עוד שיוסף לא הבחין שאחיו מקבלים את מרותו עליהם, לא היה מעוניין להתוודע בפניהם מפני שזכר שנזפו בו בעבר באומרם אליו:"המלוך תמלוך עלינו...?",אך כאשר ראה שיהודה, דובר האחים,נכנע ואומר:"עבדך" לא היה יוסף מסוגל להתאפק יותר והחל להתוודע בפני אחיו.
התשובה לשאלה ג]
המלבי"ם אומר: כי עצם השאלה:"העוד אבי חי"? כללה בתוכה את התוכחה הגדולה- כיצד לא ריחמתם על אבא,האם יכול היה להחזיק מעמד עם צער גדול כזה?
בית הלוי מפרש: אכן זו הייתה תוכחה- אשר שימשה תשובה ליהודה בבואו לבקש רחמים על אביו וכאילו יוסף מוכיח אותו באומרו: אתה מבקש רחמים? איך לא התחשבתם במצבו של אבא והייתם מסוגלים לעולל לו דבר כה אכזרי? ולא יכלו אחיו לענות לו כי נבהלו מפניו.
הכלי יקר: מבאר את סיבת בהלת אחיו , לפי שיוסף הדגיש:"אבי" ולא אמר:"אבינו-כאילו אומר להם: זה אבי ולא אביכם.
ועוד אמר להם בתחילה:"אני יוסף" ולא אמר להם:"אחיכם" והם פחדו מאד – היות ולא התייחס אליהם כאל אחים.
רק בהמשך אמר להם:"אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי"-כאן רצה להדגיש שהוא אחיהם למרות שמכרו אותו.
התשובה לשאלה ד]
יוסף רצה להרגיע את אחיו בשני דברים:
1] אומר יוסף לאחיו: כי אין להם על מה להצטער,כל מה שקרה זה היה רצון ה' -שליחות אלוקית:"ואל ייחר בעינכם כי מכרתם אותי הנה,כי למחיה שלחני אלוקים".
על כך אומרים המפרשים: ספורנו ואברבנאל דבר מעניין: כי יוסף מנסה להשקיט את מצב רוחם של אחיו באומרו כי הם- האחים היו מכשירים בידי ה' להגשים את מטרתו:"לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה"
למרות שהאדם הוא בעל בחירה,יש מקרים שהאלוקים מטה את מעשה האדם לצורך מטרה אלוקית.
בחירתם של אחי יוסף הייתה לשנוא אותו, אך בכך גרמו לירידתו למצרים- על מנת לקיים את שליחותו החשובה-לכלכל ולפרנס אותם ולדאוג למזון במצרים.
2] ויש מטרה נוספת לירידה למצרים: וזוהי התחלת הגלות שהייתה תוכניתו של ה'.
על כך אומר:"שפתי כהן" דבר נפלא : אם נתבונן במילה:"למחיה" שאמר יוסף לאחיו נגלה דבר מדהים:האות ל' והאות מ' יחדיו בגימטרייא= שבעים,המילה:"חיה" הכוונה= נפש- רמז שירדו למצרים במספר שבעים נפש,אך כאן למרות הגלות הם ינצלו מבחינה לאומית כי בעיני המצרים הם תועבה. כמו כן, ידוע כי עם ישראל שמר על שפתו,לבושו ושמו-ולכן לא הייתה סכנת התבוללות ומלבד זאת, המילים:"ולהחיות לכם לפליטה גדולה" –מרמזות כי בסופו של דבר, עם ישראל יצא כפלטה גדולה מעבדות לחירות.
לסיכום, ניתן לראות כי יוסף, גם תוך כדי בכיו -שולט על דבריו והתנהגותו, יש להניח כי הוא למד לא לחזור על טעויות מתקופת נערותו,והתייחס אל אחיו ביראת כבוד,הוא דיבר אליהם בלשון רכה ותחנונים[כפי שרש"י מפרש.]
את זאת ניתן להסיק מסגנון דיבורו באומרו:"גשו נא אלי".
וכן מהתנהגותו בהרחיקו את המצרים מאליו, כי נזהר בכבוד אחיו. הוא הקפיד לשמר את שפת הקודש,את חוכמתו שאב מלימוד התורה .לכן הלך מחיל אל חיל וזכה לחסות בצל השכינה תמיד.
מי ייתן ועם ישראל כולו יהיה מחובר לתורה-שהיא אוצר העם היהודי,ישכיל להיות אור לגויים ממש כרצון ה'. דבר זה יתרום להחשת הגאולה במהרה.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שירת הלווים/סיפור מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שירת הלווים \ מאת אהובה קליין (c).

זוהי אגדה ישנה נושנה,שהתגלתה על קלף עתיק,

מתקופת שלמה מלכנו,בנו של דוד המלך הצדיק.

בימיו  התנהלו קשרי מסחר בין מלכים שונים,

כדוגמת מלך צור, ששלח לירושלים ארזים וברושים-

לעיני כל. בית המקדש קרם עור וגידים.

בית המלוכה נבנה בשלבים.

הארץ באותה תקופה שקטה יותר מארבעים שנה.

היהודים הסתובבו בשלוה ובחופשיות אנה ואנה.

לא הרחק מירושלים הקדושה שכולה אורה,

גרה לה משפחה משבט לוי שהתגעגעה לבית הבחירה.

היה ברשותם מעט בקר וכבשים,

שניתנו להם  במתנה על – ידי אחיהם האוהבים.

הנשים היו נוהגות באותם ימים,

לרדת למעיינות ולרחוץ את הבגדים-

כשילדיהן מתלווים אליהן בהליכתן

ומשתעשעים להם בדרך להנאתם.

כזה היה גם אסף – הבן הבכור

שהצטרף אל אמו והרבה לעזור-

על אחיו הקטן נהג לשמור,

על – מנת שאמו את עבודתה תגמור.

ויהי היום והאם הייתה עסוקה וטובלת את בגדיה במים הצלולים

והתינוק, הקטן, שוכב להנאתו – על שטיח מכוסה עלים.

אסף הנעים את זמנו ,בן העצים מסביב

והתפעל מן היופי של הנוף החביב.

בכישרונו היצירתי יצר לו כלי משחק,

כמו חץ וקשת- שהגיע לכל מרחק.

מזג האוויר בחוץ, היה מעט חמים

והראות הייתה טובה למרחקים.

שום דבר מיוחד לא בישר על הבאות,

לא הרוחות ולא נדידת העופות.

הכול נראה רגיל, האוויר היה צלול,

פרט לענן שהופיע מעל הר תלול.

לפתע , החלו לרדת גשמים עזים

והאם אימצה אליה את תינוקה ואספה את הבגדים,

פתאום הבחינה בהיעלמותו של בנה הגדול,

ליבה החסיר פעימה והחלה לצעוק עד כמה שכוחה יכול:

"אסף, אסף,היכן אתה עכשיו?

הגשם יורד חזק והנך תוך שנייה נרטב!"

אך, אין קול ואין עונה.

הדקות נוקפות והאם תופסת מחסה.

אט, אט, באופן הדרגתי גשם הזלעפות-

נרגע מעט והפך בשניות לטיפות

והנה אוזניה הקשובות קולטות,

רעש של שעטת סוסים וצעקות.

את עיניה נושאת היא למרומים –

ומתחננת בבכי מר אל אלוקים:

"הושיעה נא, עזור נא לי,

אנא השב נא לי את בני,

אזי אודה לך בכל נפשי

ואשוב בשמחה – אל ביתי."

כשסיימה את תפילתה,מחתה את דמעותיה

ואת בנה הפעוט הצמידה אל פניה.

בעודה מטפלת בו, הבחינה בשיירה ענקית של פרשים,

הגוררים בעגלותיהם עצים וגזעים

ואחד מהם צועק:"רד מהכרכרה תכף ומייד,

אם לא,אטפל בך באופן מיוחד!"

תשובת הילד לא איחרה לבוא:"אינני יכול, אינני יכול-

כי חפץ אני לראות את הכול,

ממשפחת הלווים אנוכי

ורוצה אני לשיר בכל כוחי,

לעמוד על מעלות המקדש

ולהנעים בקולי שיר חדש!"

שפשפה האם את עיניה הדומעות

והתינוק הוסיף כמה בכיות.

קראה האם:"אסף חזור נא מייד, פן יהיה מאוחר

ולא נשוב אל ביתנו,אלא רק מחר!"

 בלב כואב נפרד, אסף מעבדי מלך צור.

רץ לקראת אמו שעמדה ליד סלע שחור.

האם העיפה מבט פייסני לעברו,

אמרה בתקיפות:"כל דבר בזמנו ובעיתו."

ואכן הזמן חלף במהירות ,

הנה כאשר  סוף ,סוף בית המקדש עמד על תילו,

זכה אסף לעמוד על המעלות ולהנעים בקולו,

יחד עם אביו וחבריו הלווים,

נגנו ושרו- לעיני כל הנלהבים.

האם המאושרת לא שכחה להודות לאלוקים.

על כל החסדים והדברים הנפלאים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ונתתי מטר ארצכם בעיתו":סיפור מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ונתתי מטר ארצכם בעיתו"....\כתבה:אהובה קליין.(c)

סיפור  ניסי זה,נשמע מפי איש זקן,בא בימים,  

שאת תפילותיו נשא מידי יום ביומו,ליושב במרומים.      .

שמו היה:ר' עזריה ואת דרכו היה עושה בוקר, בוקר,

כדי להגיע בשארית כוחותיו אל הכותל.

שם לאחר שסיים את תפילתו בציבור,

היה מתיישב על ספסל,קרוב לרחבה ומרבה בדיבור.

פוגש אנשים עוברים ושבים

ולהם משיח את נפשו באגדות וסיפורים רבים.

באחד הימים,כאשר סיים את תפילתו,ניגש להתיישב במקומו הקבוע,

לפתע,ראה איש לבוש בלויי סחבות ושערו פרוע,

מבטו עצוב,דמעות זולגות מעיניו

ובידו ממחטה,בה מנגב הוא ,את פניו.

האיש נראה עייף מאד ותשוש.

התיישב לצידו והשמיע אנחת ייאוש.

 רבנו,ראה את מצבו של היהודי      

והחליט לנסות להרגיעו באופן ייחודי .    

פתח ואמר:"רואה אני את המרירות בעיניך,

אך דע לך ,שאפילו חרב חדה מונחת על צווארך,

אל תתייאש מן הרחמים.

כי יש מעל כולנו ובעולם אלוקים!                                                                                                                                

הסכת ושמע את הסיפור שקרה לפני שנים,

בעיירה אחת בארצנו,בין ההרים באזור העמקים

חיו להם ,אנשים  חסרי יראת אלוקים.

לפרנסתם היו עוסקים בעבודת האדמה ובגידול בהמות וברווזים.

בני אדם אלו שמו את מבטחם בכוחם

ולא חשבו על אף אחד,זולת,עצמם.

היה  להם מנהג קבוע מידי שנתיים,

לערוך בחירות,כדי לבחור מושל טוב כפליים                                                                                                               

ובמנהיג הקודם תמיד מאסו,

כי לא סיפק את מבוקשם ועליו כעסו.

הנה הגיע תקופה קשה,שעברה על התושבים האומללים.

פרנסתם נפגמה,בשל עצירת הגשמים

הם התחילו מתלוננים,איש לרעהו:"הכול בגלל המושל שלנו",

אין הוא מנהיג טוב ובגללו,באו כל הצרות עלינו,

אנו עובדים קשה מבוקר עד ערב וחוזרים עייפים

והוא מקבל משכורת גבוהה וראשו בעננים.

אין הוא פותר את בעיותינו

על כן, עלינו לנקום את נקמתנו.

ויהי יום אחד,בשעת בין הדמדומים,

השמש עמדה לשקוע בין הערפילים,

עת המושל ישב לו עם משפחתו בביתו

ומשוחח איתם על מצב אנשי עיירתו.

לוגם מכוסו,תה חם עם לימון,

בחוץ נשמע,לפתע,רעש ההמון.

חלקם באו עם תופים ואחרים עם חלילים.

משמיעים צעקות קללות ומיני צלילים.

בראשם עמד איש גוץ נמוך קומה.

אך,פיו היה גדול וגרם להרבה מהומה.

על ראשו חבש כובע לבן,עם נוצה צבעונית-

אשר כיסה את עינו האחת והמרדנית.

מכנסיו החומים היו מעט מקומטים

חולצתו האפורה,הייתה ארוכת שרוולים.

בידו אחז מקל ובעזרתו הצביע אל עבר החלון,

משמיע הוראות בקול:"צא אלינו,כי זה לא חלום!

אנחנו כאן דורשים ממך הסברים,

מה אתה עושה למעננו ולמען כל המסכנים?

הפרנסה,באשמתך, הגיעה  למצב של שפל

ואינך עושה מאומה להקטנת הסבל"!

לשמע דברים אלו,יצא האיש מפתח ביתו

אחריו כל ילדיו ורעייתו.

ביקש:"הירגעו נא רבותי,הסתכלו נא על עצמכם

וחישבו ,מה גרם לכם להגיע למצבכם?"

בעודו מדבר,לפתע,נשמעו רעמים ונראו ברקים

וכל הקהל מסביב היו מבוהלים ומשקשקים,

כי למרבה הפלא,הגשם ירד,אך ורק,על ההרים

לא הגיע אל כפרם ולא הרטיב את הצמחים.

המשיך ואמר:"רואים אתם כמה הנס גדול?

הביטו השמיימה  וראו :ישנו אחד מעלינו והוא הכול יכול.

אם תיטיבו את דרככם,במהרה,ותקשיבו לדבריי,

כמו שמבטיח אלוקינו:"והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי"....

"ונתתי מטר ארצכם בעיתו".

כי מפתח הגשמים נמצא רק אצלו!

התושבים נדהמו מכל החיזיון וההתרחשות.

וחזרו הביתה עם הרגשת אשמה ורצון להתחדשות.

הם החליטו פה אחד,להשתפר,כפי שנתבקשו.

בעקבות כך,תוך זמן קצר,ארובות השמים נפתחו".

ר' עזריה סיים את דבריו,

ובן שיחו שהאזין לסיפור,אורו עיניו.

חש כי רוח חדשה מפעמת בקרבו.

הודה לר' עזריה והלך לדרכו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וימהרו ויורידו איש את-אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו ויחפש בגדול החל ובקטון כילה וימצא הגביע באמתחת בנימין"

[בראשית מ"ד,י"א-י"ב]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: בראי התנ"ך: ציורי תנ"ך/ חלום יוסף/ ציירה: אהובה קל...

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: בראי התנ"ך: ציורי תנ"ך/ חלום יוסף/ ציירה: אהובה קל...: בראי התנ"ך: ציורי תנ"ך/ חלום יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c) : "ויחלום עוד חלום...הנה חלמתי חלום והנה השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לי" [...

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר פרעה אל-יוסף חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי עליך לאמור חלום לפתור אותו" [בראשית מ"א,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין.(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: ציורי תנ"ך/זימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: ציורי תנ"ך/זימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c): "ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים" [בראשית מ"ג...

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/זימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים" [בראשית מ"ג,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קלין.(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין.(c): זימרת הארץ / שיר מאת: אהובה קליין © יעקב מצווה בניו מצרימה רדו יחדיו ברוח הקודש רזים אורות מאופל מתגלים. בזמרת הארץ מלווים אותם הכול מהללי...

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זימרת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב מצווה בניו
מצרימה רדו יחדיו
ברוח הקודש רזים
אורות מאופל מתגלים.

בזמרת הארץ מלווים
אותם הכול מהללים
לשבור שבר ילכו
מהלא נודע ייראו.

ירידה לכור ברזל
מייצרת עם שלם
אלוקים שומר הבנים
כנשר נוצר גוזלים.
הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ.[חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ-ראייה על חושית-היתכן?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ:  ראייה על חושית- הייתכן?

מאת: אהובה קליין

בפרשתנו  חלומו של פרעה מלך מצרים קורם עור וגידים - ממש כפי  שפתר זאת יוסף, בחסדי ה', בדייקנות נפלאה.

בתום שבע שנים של שובע- באות שבע שנים רעות והרעב  מופיע בכל הארצות,

כפי שהכתוב מתאר זאת:

"ותכלינה שבע שני השבע אשר היה  בארץ מצרים ותחילנה שבע שני   הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם ותרעב כל-ארץ  מצרים ויצעק העם אל- פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל-מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו...וכל הארץ באו  מצרימה  לשבור אל- יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ" [בראשית מ"א, נ"ג-נ"ז]

"וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו ויאמר הנה שמעתי כי יש  שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות" [בראשית מ"ב,א- ב]

ובהמשך כאשר יעקב נכנע לבקשת האחים - גם לצרף את בנימין לרדת מצרימה-הוא אומר להם את הדברים הבאים:"..אם כן אפוא,זאת עשו קחו מזמרת הארץ וכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי ומעט דבש נכואות ולוט בוטנים ושקדים..." [שם מ"ג,י"א-י"ב]

לאור העיון בפסוקים אלה,מתעוררות כמה שאלות:

א] מדוע לגבי שנות השובע  - שמו של יוסף אינו מופיע ואילו לגבי שנות הרעב שמו מופיע?

ב] נאמר על יעקב:"וירא יעקב כי יש שבר במצרים? הרי יותר הגיוני שהוא שמע את הדבר?[כפי שכתוב בהמשך]

ג] מה הייתה כוונתו  של יעקב- לבניו בהצעתו:"קחו מזמרת הארץ"?

התשובה לשאלה א]

על כך נתן תשובה יפה הרב יצחק יעקב ריינס-  שהיה  מאבות הציונות הדתית ומייסד תנועת "המזרחי": בנוהג שבעולם כאשר  מתרחש משהו רע והוא קשור לעם ישראל, מיד נוהגים להאשים ולהזכיר את ישראל לרעה,אבל כאשר מתרחש משהו טוב  הקשור לישראל ,נוהגים להתעלם מהדבר.

התשובה לשאלה ב]

רש"י מפרש: מתברר שיעקב ראה זאת באספקלריא- מראה של רוח הקודש,אך לא ראה את כל הפרטים במלואם-לא הבחין כי יוסף אחראי על המזון במצרים,אלא הבחין שישנה תקווה מסוימת.

בעלי המדרש טוענים: שראייתו של יעקב אינה ראייה חושית שהרי במהלך דבריו יעקב טוען:"כי שמעתי"- חז"ל מסבירים כי זאת הייתה ראייה על חושית.

יונתן בן עוזיאל בתרגומו אומר:"למה דין  אתון דחלין למיחות למצרים"-כלומר יעקב חוזה בעיני רוחו את בנו יוסף במצרים ויחד עם זאת הוא חש את סירובם של יתר בניו ללכת לשבור בר במצרים.

הם כנראה חוששים ממה שעשוי להתרחש  במצרים, מסיבה זו יעקב מרגיע אותם ואומר: "למה תתראו".

לפי דעת רבי איבן  עזרא ישנו  הסבר שונה: בידוע  כי בתנ"ך  נהוג פעמים רבות להחליף את החושים זה בזה ,היות וכל החושים שייכים לשורש אחד והוא מביא בפנינו דוגמאות:

"ראה  ריח בני"."מתוק האור"

 החיזקוני מביא דוגמא נוספת:"וכל העם רואים את הקולות"[במעמד הר סיני]

אך דעתו של רש"י: כי יעקב ראה ברוח הקודש את הדברים -מאד משכנעת וזאת על פי מילותיו:"רדו-שמה ושיברו לנו משם ונחיה ולא נמות" הרי יכול היה להגיד:"לכו".

"רדו" –כנגד 210 שנים שעם ישראל היה בגלות מצרים כתוצאה מירידתם לשם וזאת על פי הגימטרייא  - כמניין תיבת רד"ו.

התשובה לשאלה ג]

לפי  הסברו של רש"י יעקב אומר לבניו: אם כן,כדי למצוא חן בעיני האיש במצרים, קחו מהפירות המשובחים של ארץ ישראל ומדוע נאמר מזמרת הארץ? התשובה לכך לפי שהכול מהללים ומשבחים את הפירות כאשר הם צומחים בארץ ישראל.

לסיכום:  בהתאם להסברו של רש"י  על דברי יעקב.נראה שהייתה לו,אכן, ראייה על חושית לגבי ההתרחשות במצרים וזאת מהטעם כי היה ברמה רוחנית מאד גבוהה ,עוסק בלימוד התורה  ודבוק באלוקים לאורך כל מהלך חייו, הייתה לו הילה מיוחדת ואור  תמיד בסביבתו, זאת ראינו כבר בתחילת פרשת ויצא- שם רש"י מסביר שהיה צריך להיות כתוב:"וילך יעקב .." אך התורה  דייקה בלשונה וכתבה:"ויצא יעקב מבאר שבע "לפי שהצדיק מקרין הוד  ,זיו והדר בסביבתו וכאשר עוזב את המקום

כל האור מתלווה אליו  לאורך כל דרכו וטלטוליו.

לכן, לא פלא שיעקב  מגיע, בהיותו  איש רוחני לדרגה של ראייה על חושית-זוהי דרגה מיוחדת המאפיינת  צדיקים.

יהי רצון שאור זה ילך ויגבר ויאיר את עם ישראל לעיני כל העולם כולו כבר בחג  חנוכה הקרוב-  הבא עלינו לטובה.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויחלום עוד חלום...הנה חלמתי חלום והנה השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לי" [בראשית ל"ז,ט]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..אף אני בחלומי והנה שלושה סלי חורי על-ראשי: ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אופה והעוף אוכל אותם מן הסל מעל ראשי" [בראשית מט"ו-י"ז]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני ובגפן שלושה שריגים והיא כפורחת עלתה ניצה הבשילו אשכולותיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את-הענבים ואשחט אותם אל-כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה" [בראשית מ,ט-י"א]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האמן הראשון בעולמנו/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האמן הראשון בעולמנו \  מאת אהובה קליין. (c)

פעמים, כשאדם  מביט על סביבתו :  העצים, הפרחים , העופות, הכול נראה לו מובן מאליו,

אך, למעשה, אם יעצור רגע ויתבונן בראיה עמוקה, יגיע לידי מסקנה שאין הדברים פשוטים כלל.

מתגלית לעיננו אמנות מפוארת, ללא גבולות , נצחית ונפלאה!

יוצרה הוא לא אחר מאשר אלוקים הכול יכול, הוא אמן האמנים!

היטיב להבחין בכך דוד המלך,  באמירו "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית." [תהילים]

כדי להמחיש את  פלאי יצירתו של הבורא, אביא לפניכם דוגמאות אחדות .

השמים -  "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" [תהילים י"ט , ב ] המשקיף יום,יום  אל עבר השמים [גם אני ביניהם]. מבחין שלעולם השמים, אינם זהים .

במראם וצבעם ליום הקודם. או ליום שלאחריו. לעיתים קרובות, גם במהלך היממה,  ישנם שינויים רבים מרגע לרגע, דבר שיש בכוחו להשפיע על הלך רוחנו.

שמים קודרים ושחורים  יגרמו למצב רוח לא עליז במיוחד  ואילו שמים בהירים , תכולים ומוארים

על-ידי החמה  ירוממו את רוחנו ואף יגרמו לנו אושר,  שמחה ועליזות.

בזמן השקיעה, אנו מבחינים בצבעים חמים בעיקר ולפעמים בעננה בעלת גוון כחול וקר. מה נפלא

המחזה  המתגלה לעיננו בראותנו את השמש על רקע שמים וורדרדים , כתומים ואדמדמים.

השתקפות נהדרת במי הים הגדול!

כמה יפה לראות בחורף את הקשת בענן. הקשת מוזכרת בחומש בראשית  [פרק ט פסוק י"ג -ט"ז ]:

"את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן, על הארץ ונראתה הקשת בענן.....והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה......"

בתנ"ך מתוארים תיאורים מיוחדים והיסטוריים שהתרחשו בשמים.

לדוגמא,  בספר יהושע [פרק י' פסוק י"א ]  ישנו תאור מיוחד במינו של אבנים נופלות מן השמים על

אויבים: "ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד  בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וימותו רבים אשר מתו באבני הברד."

נעצום את עינינו לרגע קט ונדמיין את המראה המיוחד. אבני ברד ענקיות נופלות מהשמים האפורים.

כל אבן כזאת הייתה בגודל שונה  ובצורה שונה. האין זאת יצירת אמנות ניסית?

מתוארת התרחשות נוספת בספר יהושע  "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא הוא כתוב על ספר הישר ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים ולא היה כיום ההוא לפניו אחריו..."  [יהושע פרק י' פסוק י"ב- י"ד]  אכן זה היה מראה נדיר ביותר,שלעולם לא יחזור על עצמו שוב! ניתן לדמיוננו הפורה לתאר אילו צבעים ומראה אומנותי נראה ברקיע באותו

אירוע יוצא דופן.

אירוע  נוסף המתואר  בתנ"ך הוא מעמד הר סיני  [שמות פרק י"ט פס ט"ז] . "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר...." ובהמשך כתוב [פסוק י"ח]  "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד."

נתאר לעצמנו שמים  המכוסים בענני עשן , שמים אדומים וכתומים בעלי גוון של אש והאור החזק בוקע מביניהם. יתכן שאף ברקע נראו אותיות ,שהרי כתוב:"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן."  [שמות פרק כ' פסוק ט"ו ]

מראה מיוחד יש לרקיע בחשכה, כאשר הכוכבים והירח מאירים. פעמים נתקלים אנו בתופעות מעניינות,

כאשר ענן כהה מכסה חלק מגרמי השמים , שולי הענן זורחים מסביב וקורנים באופן מיוחד.

אכן זהו מראה ציורי ונאה לעיניים. הנביא ישעיהו מתפעל מאד מצבא השמים באומרו " שאו מרום עינכם וראו  מי ברא אלה."  [ישעיהו פרק מ'  פסוק כ"ו ]

בחומש בראשית  מסופר שהקב"ה מוציא את אברהם לחשכה ואומר לו "הבט נא השמיימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם...," נצייר לעצמנו את אברהם מתבונן בכוכבים וחלק מגופו מודגש לאורם, אך הוא עצמו ברובו מוצל ואינו ברור.

דוגמא נוספת הנחשבת  יצירת אמנות- יצירת כפיו של הבורא  - האדמה. אנו מבחינים בטקסטורות שונות של עפר אדמה חולית, אדמת מדבר, חמרה , אדמה בגוון אדמדם. אדמה שחורה סלעית.

בתחילת הבריאה מתואר בחומש בראשית  "והארץ הייתה תוהו ובוהו". על כך יש מפרשים הסוברים שזהו תאור של שממון ויש הסוברים שהייתה ערבוביה  של מים ואדמה,

כולנו מכירים את האדמה הבוצית - הטיט , כך היא מתוארת בבראשית  [ פרק ח' פסוק י"ב] "ויסר נח

את מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה."

יש המפרשים שהאדמה הייתה כה רכה שכף רגלו של האדם לא הייתה מסוגלת לדרוך עליה.

ידוע לנו, שיש אנשים העושים שימוש בבוץ כחומר גלם לבניה  או לפיסול.

איזה מראה נפלא של נוף מתגלה לנגד עיננו, כאשר אנו עומדים במקום גבוה ומשקיפים למרחקים.

כמה יצירות אמנות ציירו אמנים  בתקופות העבר , גם בימנו, מתוך ראיה למרחקים מגובה רב. זהו מראה מיוחד וציורי המשרה על האמן השראה מיוחדת.

משה רבנו ראה  מראה מעין זה לפני מותו, כאשר השקיף על ארץ ישראל בעמדו על ההר, כפי שנתבקש

לעשות  על – ידי ה', כך מתואר בחומש דברים  [פרק ל"ד פסוק א' ]  "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו –  ראש הפסגה  אשר על פני יריחו ויראו ה' את כל הארץ ואת הגלעד עד  דן ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים.....ואת הנגב ואת הכיכר בקעת יריחו."  פעמים רבות אנו נתקלים במראות בלתי רגילים,

כגון: מערת הנטיפים באזור בית- שמש . האין זאת יצירת   אמנות  נפלאה שיוצרה הוא הבורא?

ידוע לנו, שישנו סלע מיוחד ומצויר עליו  באצבע אלוקים ציור הסנה, אם שוברים את האבן לרסיסים,אפילו קטנים,  מבחינים בכל צד בציור מדהים של שיח הסנה. זוהי יצירת אמנות ממש פלאי פלאים.זכיתי לראות זאת במו עיני.

דבר זה מוכיח את מה שמשה ראה בהביטו אל הסנה הבוער,מרוב התרגשות כיסה את פניו.

ההתרחשות הזאת מופיעה בחומש שמות  [פרק ג' פסוק ב']  "וירא מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה, וירא והנה הסנה בוער באש..."

תקצר היריעה מלתאר את כל פרטי הפרטים האין סופיים של יצירת -

האמנות האדירה והנצחית של האלוקים.

דוד המלך אומר:"מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך, איש בער לא ידע וכסיל לא- יבין את זאת"

לסיכום: אם  נתבונן בטבע סביבנו עם קצת חשיבה נבין ,כי  כל מעשה  הבריאה

יצירת אומנות אדירה של הקב"ה בכבודו ובעצמו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חלומות ופתרונם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חלומות ופתרונם/ שיר מאת: אהובה קליין

חלום חלמתי ואין פותר

נפשי נבוכה ליבי סוער

יש וחלומות שווא ידברו

או אירועים עתידיים יסתירו.

 נכספתי חלומותיי לשטוח

בפני יוסף צופנת פענח

במראות הלילה נרקמים

רזים בתוכם מגלגלים.

יוסף פתר חלומות במצרים

בגאונות יתרה  עזרה משמים

חלומותיו קרמו עור וגידים

כי  זו  הייתה תוכנית אלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר את אחיי אנוכי מבקש" [בראשית ל"ז,ט"ז]
[הטכניקה: שמן על בד]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף חולם חלום/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף חולם חלום/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

יוסף חולם חלומות

מחשבותיו כקטורת מתעלות

כאש בשדה קוצים

יבערו קנאת אחים.

בחלומו מרקיע שחקים

אל מחוזות  מרוחקים

לפתע אורות ניצתים

מעשה ידי אלוקים.

צבא השמים משתחווים

פה אחד מהללים

והוא רכון בכסא מלכותו

האושר כנהר יציף נפשו.

חלומות מלאכת מחשבת

פיסת היסטוריה רבת תפארת

בחדרי חדרים נרקמים

רזי עתידות מכילים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב-האם חלומות שווא ידברו?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בפרשתנו מגולל יוסף לאחיו את שני חלומותיו כפי שנאמר בכתובים:
"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו: ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל-דבריו ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי ויספר אל-אביו ואל אחיו ויגער- בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה? ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" [בראשית ל"ז.ה-י"ב]
השאלות הן:
א] מה תפקידו של החלום בחיי האדם בכלל?
ב] האם חלומות שווא ידברו?
ג] מדוע האחים התייחסו לחלומותיו של יוסף באופן כה רציני?
ד] כיצד התייחס יעקב לחלומות יוסף?
התשובה לשאלה א]
ידוע לנו כי אין בן אנוש אשר אינו חולם חלומות,הפסיכולוגיה טוענת:כי אין אדם יכול להישאר שפוי בנפשו ללא חלומות,אלא שלא תמיד ניתן לזכור את אשר חלם בלילה,פעמים רבות הדבר נשכח,אלא אם כן , החלום מיוחד לטוב או לרע,או חלום על אדם שאינו בין החיים אשר מופיע עם מסר מסוים -במראות הלילה.
החלום הוא חיוני למוח האדם ותורם לבריאותו הנפשית.
מעניינים גם דברי חז"ל על החלומות:
הזוהר הקדוש אומר:
*כי כאשר האדם עולה על מיטתו לישון אזי נפשו עולה למעלה, צדדים רעים נדבקים בו ומודיעים לו חלק דברי אמת וחלק כזבים.
*כל מי שעוסק כראוי בתורה במשך היום, בזמן שהוא בתרדמה נשמתו עולה למעלה ושם מלמדים אותו עמקי תורה ואותם דברי תורה שגורים בפיו במשך היום.
*חז"ל אומרים:"כל מי שהוא רעב ואכל קמעא- שנתו מתנדנדת ממנו,אכל הרבה שנתו מתוקה.[אין הכוונה שאכל יותר מידי]
*"ג’ צריכים רחמים: מלך טוב,שינה טובה וחלום טוב"
*"חלום שלא נפתר,הריהו כאיגרת שלא קראו אותה."
התשובה לשאלה ב]
מסתבר שלא תמיד החלומות שווא ידברו,אלא יש מקרים שהחלום מופיע לחולם בצורת נבואה לגבי העתיד,גם אם יש בו פרטים לא אמיתיים.רעיון זה ניתן ללמוד בפרשתנו כאשר יוסף משתף גם את אביו בחלומותיו וזוכה לתגובה: "מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"
רש"י מפרש: כי אין חלום ללא דברים בטלים והוא מבסס את דבריו על דברי הגמרא:
"אמר רבי יוחנן משום רשב"י: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
אמר רב ברכיה : חלום-אע"פ שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים,מנא לן?
מיוסף,דכתיב:" והנה השמש והירח.."
[ברכות נ"ה]
כאשר האחים מחליטים להשליך את יוסף לבור הם אומרים:
"ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"?
גם כאן רש"י מאיר את עיננו בדבריו: מתוך דברי תנחומא:"אמר רב יצחק:המקרא אומר לך דרשני,מי אמר:"ונראה"?אלא שהאחים אמרו:"לכו ונהרגהו ורוח הקודש אומרת: ונראה אותם" הם אמרו:"לכו ונהרגהו" והוא אמר:"והנה תסובינה אלומותיכם" ונראה של מי עומד שלכם או שלי? [י"ג]
מכאן שחלומות יוסף מכילים דברי נבואה המתקיימים בהמשך- לפי רוח הקודש וזאת בניגוד לרצון האחים. מסיבה זו- מטרתם להורגו כדי לשים קץ לתוכניות,אך ידוע שאין בשר ודם מסוגל לסכל תוכנית אלוקית.
התשובה לשאלה ג]
האחים התייחסו לחלומות יוסף כמשהו המאיים עליהם ותוכניותיהם .שורש העניין היה טמון בקנאה החזקה ביוסף אחיהם- בן הזקונים- אשר זכה גם לבגד מיוחד- כותונת פסים מאביו ומתוך הפסוקים ניתן ללמוד על יחסם לדבר:
"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" [שם ל"ז,ד]
על יחסם זה של האחים כלפי יוסף – אומר רש"י כי מכאן שהאחים היו ישרים-לא אחד בפה ואחד בלב,הם אמרו את מה שחשבו באמת.
וקנאתם בולטת במיוחד בתגובותיהם לחלומות:"..המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל- דבריו"[שם ל"ז,ח]
האחים חוששים,לעניות דעתי-כי אכן החלומות מבשרים את אשר יתרחש בעתיד,הדבר מגביר את שנאתם וקנאתם אליו.
על עניין הקנאה נאמר במסכת אבות:
"הקנאה , והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם"
[אבות ד.משנה כ"א]
מכאן ניתן להבין שכל אכזריותם של האחים נבעה מהקנאה העזה שהייתה בהם.
התשובה לשאלה ד]
אביו-יעקב כעס מאד על יוסף:"ויגער בו-אביו ויאמר לו:"מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"[שם ל"ז,י"א]
יעקב הבין שסיפור החלומות מגביר את השנאה והקנאה מצד האחים כלפי יוסף ורצונו היה להוציא את הדבר מלב בניו.[דעת רש"י]
רש"י מוסיף ואומר:יעקב ידע כי חלומות בנו עתידים להתגשם לכן נאמר עליו:"..ואביו שמר את הדבר"[שם ל"ז,י"א]
כלומר יעקב המתין וציפה להתגשמות החלום- רש"י מבסס את דבריו על פי הנאמר בספר ישעיה[ כ"ו,ב]:"שומר אמונים"-עם ישראל שומר ומצפה לדברי ה’ הנאמנים שיקיים הבטחתו לגאול אותם בעתיד.
לסיכום, ניתן להסיק כי החלום אצל האדם הוא חיוני לבריאותו הנפשית,פעמים יש חלומות שאין להם קשר למציאות,אבל יש גם חלומות המכילים דברי נבואה ולמרות שמעורבים בפרטים לא אמיתיים -עתידים להתגשם בעתיד כמו שיוסף קיבל מסרים אלוקיים בחלומותיו ולמרות שאחיו שאפו לעצור את הדבר וניסו לסכל את התוכניות- לא עלה בידיהם לעשות כן.
ולסיום מעניין במיוחד לעיין במדרש תנחומא ולפיו עצה טובה:"ראה אדם בחלומו חרב שלופה ונתונה בצווארו וקוטע ירכו,משכים והולך לבית הכנסת מפחד שראה בחלומו,ורואה כוהנים נושאין את כפיהן- החלום הרע מתבטל ממנו."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא-מה ראה יעקב ברוח הקודש?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c) בפרשה זו התורה מתארת את פגישתם הראשונה של יעקב ורחל:
פגישה זו מתרחשת ליד הבאר,כאשר יעקב נתקל ברועים המתקשים לגולל את האבן מעל פי הבאר כפי שהתורה מתארת:
"ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל- העדרים והשקינו הצאן :עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא,ויהי כאשר ראה יעקב את- רחל בת לבן אחי אימו ואת צאן לבן אחי אימו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר ויישק את—צאן לבן אחי אימו ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך: ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי רבקה היא ותרץ ותגד לאביה" [בראשית כ"ט,ח-י"ג]
ובהמשך נאמר:
"וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל:ועיני לאה רכות ורחל יפת-תואר ויפת מראה ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה" [שם כ"ט,י"ח]
השאלות הן:
א] באיזה אופן סייע יעקב לרועים?
ב] מדוע בכה יעקב כאשר ראה את רחל?
ג] מדוע רחל רצה לספר על כך דווקא לאביה,הרי נוהג שבעולם שהבת תספר את דבריה לאמה?
ד] מה הסיבה להעדפת רחל על פני לאה-
בעיני יעקב?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:כי מן הכתוב ניתן ללמוד: יעקב היה בעל כוח גדול,רש"י מגיע למסקנה חשובה זו, לפי שאין כתוב רק את המילה:"ויגל",אלא כתוב:"ויגש יעקב ויגל"
-משמע שתיכף בגישתו אל האבן מיד גלל אותה בקלות: רש"י מסתמך גם על דברי רבי יוחנן האומר:"כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית"-כלומר כל כך בקלות ובזריזות הרים יעקב את האבן המכסה את פי הבאר-ממש כאילו העביר פקק מעל צלוחית.
[בראשית רבה ע',י"ב]
ויש עוד פירוש יפה של חז"ל:כי כוחו של יעקב נקרא בשם:"אמת" שנאמר:"תיתן אמת ליעקב" ובעזרת כוח מיוחד זה ניתן לסלק את כל המכשולים והקשיים.
כך נאמר במיכה[פרק ז,כ]:"תיתן אמת ליעקב.."
התשובה לשאלה ב]רש"י מביא שני פירושים:
א]יעקב צפה ברוח הקודש שאינו עתיד להיקבר עם רבקה באותו קבר.
שהרי היא נקברה לבדה בדרך אפרתה ולא במערת המכפלה .
כפי שכתוב בפרשת וישלח:"ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא: בית לחם.[בראשית ל"ה,י"ט]
ב] יעקב בכה לפי שהצטער שבא בידיים ריקות- ללא מתנות,שכן אמר בליבו: הרי אליעזר-עבד אברהם שבא לקחת את רבקה,היו בידו מתנות יקרות,נזמים ,צמידים ומגדנות ואילו אני בא ללא דבר.
ומדוע יעקב בא באופן זה? התשובה לכך היא: לפי שאליפז-בן עשו רדף אחריו בציווי אביו להורגו,אבל היות ואליפז היה גר בביתו של יצחק,הדבר השפיע עליו לטובה ונמנע להמיתו ,פנה בשאלה: מה לעשות כדי לקיים את צווי אביו?
ענה לו יעקב: טול את כל דברי יקרי הערך שבידי-לפי שעני חשוב כמת.
התשובה לשאלה ג]
רש"י עונה על שאלה זו: לפי שאמה של רחל נפטרה,לכן היא רצה לספר את כל אשר עבר עליה-אל אביה.
התשובה לשאלה ד]
על בחירת רחל על ידי יעקב ,יש כמה דעות:
רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל טוען: כי רחל נבחרה על פי הרושם החיצוני.
כנראה שהוא מסתמך על הפסוק:"…ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה"
ורש"י מבאר את המילים:"יפת תואר"-שהיו פניה נאות-קווי דמותה מתוארים בתבנית יפה.
"ויפת מראה" שהיה לה מאור פנים,יופי,זיו.
ספורנו אומר: כי יעקב התאהב ברחל- מעצם היותה רחל-כלומר מהאישיות המיוחדת שלה-הוא התלהב במיוחד.
החיזקוני אומר: הסבר מעניין במיוחד,יעקב שמע כי לאה הייתה מיועדת לעשיו,על כן הוא לא העיז לבקש את האחות הגדולה,שמא יכעס עשיו ויגיד ליעקב לא רק את בכורתי לקחת,אלא גם את אשתי.
לעומת רחל,נאמר על לאה:"ועיני לאה רכות"
רש"י מסביר שהיו ללאה עיניים דומעות ובוכיות,כי הייתה סבורה שהיא מיועדת להיות בחלקו של עשיו-כלומר להינשא לו –לפי שהכל היו אומרים:"שני בנים יש לרבקה ושתי בנות יש ללבן,הגדולה [לאה]מיועדת להינשא לאח הגדול [עשיו] והקטנה[רחל]מיועדת להינשא לצעיר:ליעקב.
לסכום, לאור האמור לעיל,נראה שיעקב אכן ראה ברוח הקודש שאין רחל נקברת איתו במערת המכפלה,אך כנראה שלא היה בכוחו לראות את כל המהלכים האלוקיים מראש,כי:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום"
מסתבר שכל הכוח שהיה לו נבע מכוח רוחני- מלימוד התורה שהיה לומד בבית מדרש כפי שהתורה מתארת אותו:"איש תם יושב אוהלים"
יהי רצון ועם ישראל ילך בדרכו של יעקב-ישאב את כוחו מהתורה וישמש אור לגויים ,יזכה לשבת בשלוה ובטחון בנחלת אבותיו.
והברכה שיעקב זכה לה:"והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר-תלך.."- תלווה אותו לנצח. *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)