פרשת חוקת- מדוע ננעלו שערי ארץ ישראל בפני משה?
מאמר מאת: אהובה קליין .
אחד הנושאים בפרשת חוקת: מי המריבה, וכך התורה מתארת את האירוע:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם ולא היה מים לעדה וייקהלו על- משה ועל אהרון וירב העם עם משה ויאמרו לאמור: ולו גווענו בגווע אחינו לפני ה' ולמה הבאתם את- קהל ה' אל—המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות"?[במדבר כ,א-ו]
תגובת ההנהגה:"ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"
והקב"ה עונה:"קח את—המטה והקהל את—העדה..ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם"
ובהמשך נראה שמשהו נשתבש, משה אינו פועל כדברי ה' - כפי שהכתוב מציין זאת:
"ויקהילו משה ואהרון את הקהל אל- פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן- הסלע הזה נוציא לכם מים? וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים..."
והעונש בו נענשו משה ואהרון:כניסת שערי ארץ ישראל ננעלים בפניהם:
"ויאמר ה' אל משה ואהרון יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את—הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם"
[במדבר כ,י"ב- י"ג]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין מות מרים - לבין מצב העדר המים במדבר?
ב]מדוע משה מכה על הסלע פעמיים בו בזמן שהוטל עליו רק לדבר אל הסלע?
ג] מדוע נענש משה בעונש כה כבד, ואינו זוכה להיכנס לארץ ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי "הכלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ]: חוסר המים במדבר נגרם כתוצאה מהתנהגותם של עם ישראל, לפי שלא התאבלו כראוי - על מותה של מרים, וההוכחה לכך היא: הפסוקים המעידים על כך, כאשר נפטר אהרון, נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט]
כאשר נפטר משה, נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה...שלושים יום[דברים ל"ד,ח] ואילו במות מרים אין הכתוב מציין בכי, מספד.
אך כתוב:"וישב העם בקדש, ותמת שם מרים ותיקבר שם"
[במדבר כ,א]
בני ישראל מתגלים ככפויי טובה שהרי נהנו מבאר מרים במשך ארבעים שנה מסיבה זו נענשו בחוסר המים, על מנת שילמדו כי מתנת המים הייתה בזכותה של צדקת זאת והיו חייבים לכבד אותה כראוי ולהתאבל עליה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דעתו של רבי מנחם מנדיל- מוורקה: משה שהיה ידוע כמנהיג נאמן לעם ישראל, תמיד חשב על טובת עמו וכאשר נצטווה לדבר אל הסלע ,חשש כי במעשה זה עשוי לעורר קטרוג על עם ישראל - כיצד סלע שהוא דומם עשוי להקשיב למילים והרי אין לו אוזן לשמוע-עיניים לראות ולב להרגיש ואילו עם ישראל שאלוקים דואג לו תמיד ונתן להם תורה- לא תמיד ממושמעים וגם לא כולם מקפידים על שמירת המצוות? על מנת למנוע קטרוג על עם ישראל הכה משה על הסלע ולא דיבר – כפי שה' ציווה- כדי להציל את העם מעונש בידי שמים.
רש"י: מביא את מדרש תנחומא:
משה הכה פעמיים על הסלע היות ובפעם הראשונה יצאו טיפין, טיפין של מים מהסיבה: שהרי לא נצטווה להכות את הסלע, אלא לדבר אליו, לכן הכה בשנית ואז יצאו מים רבים, ולעצם השאלה, מדוע משה הכה על הסלע ולא דיבר- המדרש עונה :כי תחילה כן דיבר משה אל הסלע, אלא שהיה זה סלע אחר- לא אותו סלע שה' התכוון אליו,לכן חשב משה כי יש להכות את הסלע כפי שה' ציווה פעם קודמת ברפידים [שמות י"ז]
התשובה לשאלה ג]
מעניין העונש הכבד שהוטל על משה, הרי הוא היה מנהיג משכמו ומעלה, מדוע נענש קשות? על כך דעות שונות, הנה כמה מהן:
לפי הרמב"ם: משה נענש היות וכעס ורגז על עם ישראל וההוכחה לכך שאמר להם:"שמעו נא המורים" הוא התרעם על כך שביקשו מים.
משה היה מושלם במידותיו –כתוצאה מדבריו- דור המדבר האשימו את עצמם, הם חשבו שהרגיזו את ה' בבקשתם, אבל אין הדבר נכון לכן אמר ה':"כי מריתם את פי"- כלומר ה' כעס על משה שגרם לעם לחשוב- כי הם הכעיסו את ה'.
ויש פירוש מעניין של חכמים האומרים: כי אדם בעל אמונה ברמה גבוהה מבין שכל יום נעשה נס- כל מעשה הבריאה וכל הסדר המופתי- הוא נס אחד גדול של הקב"ה, אלא אדם קטן אמונה -אינו רואה את פני הדברים כך וזקוק תמיד למשהו חדש, לכן נתבקש משה על- ידי ה' הפעם לדבר אל הסלע ולא להכותו- כפי שנעשה ברפידים- כי המטרה הייתה לעשות איזה שינוי מיוחד כדי להחדיר את האמונה בעם- ישראל,משה לא עשה כן, ובכך היה חוסר קידוש ה' ולכן נאמר כאן:
"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני כל ישראל"
לפי "אור החיים" כוחו של מנהיג רוחני כמשה- נובע מכוח התורה והדבקות בה'- לדעה זו מצטרפים פרשנים רבים, הדבר גם מוסבר במסכת אבות:"כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה..ונותנים לו מלכות וממשלה.." וזאת בניגוד למנהיג צבאי ,או פוליטי השואב את כוחותיו מאנשים הכפופים למרותו, כגון, כוחות משטרה, צבא.
משה שביטל את עצמו למען ה'- ומשם נבע כוחו להנהיג את העם,
כשל פעמיים?: פעם בשליחות המרגלים- שלא היה חייב לשלוח אותם לתור את הארץ ובכך היה פגם באמונתו בה'.
ופעם שנייה :במי המריבה.
משה שהיה מסוגל- מתוך כוחו הנעלה הדבוק לה' ולתורה- לבצע נס מעל הטבע- להוציא מים במילים –כמו שידוע:
"צדיק גוזר והקב"ה מקיים" לא נהג כרצון ה'.
לכן נענש בצורה כה חמורה.
לאור האמור לעיל ,ניתן ללמוד כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.
ויש כאן מסר למנהיגי ישראל : כי כדי להנהיג את העם בחוכמה ובהצלחה - עליהם להיות דבוקים בתורה ובקב"ה ובדרך זו סלולה להם מנהיגות בעלת עוצמה ודוגמא לעם ולעולם.
מי ייתן ועם ישראל יזכו למנהיגים עם "רוח אחרת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה