בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע- נופש ומרגוע/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע-נופש ומרגוע.

מאת: אהובה קליין.

עם תחילת  עונת הקיץ -עת השמש קופחת על ראשינו, טבעי הדבר שנערוג למקומות נעימים וקרירים.

ימים, נהרות, נחלים, בריכות , בארות וחיק הטבע.

כאשר מתבוננים אנו בתנ"ך ניתן לפגוש את מקורות המים כבר בחומש בראשית: גן העדן כה יפה ופורה ובו נהר: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם ייפרד והיה  לארבעה ראשים.."[בראשית ב,י]-  הנהר התפצל לארבעה נהרות והיה משקה את הצומח. מדהים!

ציורי תנ"ך/ גן העדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

באר המים בתנ"ך משמש גם  מקום למפגשים שמטרתם: נישואים: יעקב אבינו פוגש את רחל לראשונה ליד באר המים:"ויגש  יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר ויישק את- צאן לבן אחי אמו: ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך" [בראשית כ"ט, י-י"א] כאן נרקמה אהבתו הטהורה של יעקב לרחל, ומדוע בכה כשראה אותה? על כך אומרים המפרשים: כי ראה ברוח הקודש כי רחל לא תיקבר עמו במערת המכפלה, אלא תמות טרם זמנה.

מעניין כי גם אליעזר- עבד אברהם - מגלה את רבקה ליד הבאר, נערה חרוצה וטובת לב הדואגת גם לו וגם לגמליו , כפי  שכתוב: "ותאמר שתה אדוני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.."[בראשית כ"ד,י"ח] ואכן אליעזר מבין כי אלוקים היה בעזרו למצוא בת זוג טובה וצדיקה- עבור יצחק. הוא מאושר על הצלחתו  ועל כך שתפילתו  התקבלה במרומים.

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל הבאר ורחל מופיעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

מציאת זיווג ליד מקור מים -  משדרת  מסר בעל עוצמה לעתיד בניית המשפחה,

המים מסמלים תורה- וכשם שהמים  בכוחם לפלס דרכים ולהגיע למקומות רבים ואף מרוחקים - כך  עוצמתה של התורה המסוגלת להגיע לכל מקום, ואף לחצוב בסלעים, לכן  חיי משפחה  בריאים  מתבססים על התורה. והיכן שיש תורה שם השכינה והברכה שורה.

המים משמשים גם מקום מסתור מפני סכנות האורבות בפתח, מרים משגיחה מרחוק על משה הקטן בעודו בתיבת הגומא בַיְאור -  מוסתר על ידי קני הסוף.

ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתוך התיבה,מרים משקיפה מרחוק/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

"ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"[שמות ב, ד]

ובהמשך בת פרעה מגיעה לרחוץ ביאור עם פמלייתה ,  חומלת עליו ומגדלת אותו במצרים.

המים מהווים מקור שתייה לאדם וללא מים אין חיים. כאשר בני ישראל נודדים במדבר הם נתקעים ללא מים, הצימאון גובר הם פונים למשה: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ואהרון.." [במדבר כ,ב] התוצאה, משה מכה על הסלע [במקום לדבר אל הסלע ועל כך נענש באי כניסתו לארץ המובטחת] המים יוצאים מהסלע וכולם מרווים את צימאונם.

המעיינות משמשים גם לגידולי עצים ולמקומות חניה ומנוחה כפי שנאמר: "ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם" [במדבר ל"ג,ט]

שבעים התמרים מרמזים על שבעים הזקנים בקרב עם ישראל שצדיקים היו, ואולי מרמזים גם על כך ששבעים פנים לתורה.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

הים יכול לשמש מקום נעים ומפנק לשיט ורחצה, אך מאידך יכול גם להיות חלילה מקום סכנה לטביעה ,כפי שנאמר בתהלים: "המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה: ויאמר ויעמד רוח סערה, ותרומם גליו: יעלו שמים ירדו תהומות, נפשם ברעה תתמוגג: יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע ויצעקו אל ה' בצר להם, וממצוקותיהם יוציאם: יקם סערה לדממה, ויחשו גליהם:.." אנשים שהיו בלב  ים – ביום  סערה, כמעט טבעו, אך בזכות התפילות לה' ניצלו ואחר כך הודו לאלוקים על הנס. 

ציורי תנ"ך/ דיפטיכון/ האנשים שנקלעו לסערה ניצלים ומודים לה' על הנס/

ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

מכאן  שיש להישמר מפני הים ביתר זהירות  ולהישמע רק להוראות הבטיחות, כי אין לסמוך רק על הנס, אלא, אדם מצווה לעשות כמיטב יכולתו בדרך הטבע- על מנת לשמור על חייו כפי שנאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]

לאור  ההתבוננות בספר הספרים, ניתן להסיק :כי למים משמעות גשמית וגם משמעות רוחנית.

דויד המלך ממשיל את הצדיק לעץ השתול על פני המים, כמו שנאמר:

"והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ,ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח.."[תהלים א, ג]

ציורי תנ"ך/ הצדיק משול לעץ על  פלגי מים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

.

יהי רצון שהתורה המשולה למים תהיה נחלת כל עם ישראל, כמו שנאמר:

"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".[ישעיהו י"א,ט]

תפילתנו לקיץ בריא ומהנה ושנעבור אותו כולנו בשלום ובבטחה.

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה התבוננות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה התבוננות/ שיר מאת: אהובה קליין©

ישנה התבוננות בעין גשמית

בעקבותיה סטייה לדרך תַרמית

דוגמת קורח  משבט לוי

על עדתו אסון הביא.

טפל על משה אשמה

על פי  בחירתו הנהגה

התעלם מרצון אלוקים

והורַד שאולה חיים.

מלכים קמים ונופלים

על פי צור עולמים

דוגמת שאול מבנימין

הומלך בידי שמואל בנביאים.

בידי הבורא שרביט

את העולם מנהיג

עבר הווה ועתיד

יומם וליל מתמיד.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]


There reflection / poem by: Ahuva Klein ©

There is observing the physical eye
Followed by thermal aberration
Such as the Levite Korah
A disaster brought on his community.

Treat Moses guilty
Under the leadership election
Ignored the will of God
And download a borrowed life.

Kings rise and fall
According Create everlasting
Such as Paul Benjamin
Crowned by Samuel prophets.

By Creator Wand
The world leader
Past Present and Future
Day and night ever.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול בגלגל-לעיני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וילכו כל- העם הגלגל וימליכו  שם את שאול לפני ה' בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה' וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד:ויאמר שמואל אל-- כל ישראל הנה שמעתי בקולכם לכול אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך: ועתה הנה המלך.." [שמואל-א פרק י"א,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח-כיצד טעה קורח?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח- כיצד טעה קורח ?

מאת: אהובה קליין.

[ לעילוי  נשמת  אמי חיה ז"ל בת בן -ציון.]

פרשת קורח  פותחת בטענותיו - כלפי משה ואהרון בדבר הכהונה שניתנה לאהרון והמלכות למשה:

"ויקח קורח בן- יצהר בן- קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב- לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על—קהל ה' "

[במדבר ט"ז, א-ד]

ציורי  תנ"ך/ קורח ועדתו/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)

השאלות הן:

א] אימתי פרצה המחלוקת של קורח ואנשיו?

ב] כיצד טעה קורח בקריאת המפה?

ג] מאין לנו כי מנהיג שעולה לשלטון - גם אם נבחר על ידי העם- זה רצון ה'?

התשובה לשאלה א]

על כך אומר אבן עזרא: שמקרה זה קרה דווקא בזמן החלפתם של הבכורים בלוויים, ונושא זה נכתב שלא במקומו, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומחלוקת קורח ואנשיו הייתה התקוממות על עצם העברת עבודת הבכורים לידי הלוויים.

הם חשדו כי משה פעל על סמך דעתו בלבד ולכן נתן את הכהונה לאחיו-אהרון.

קורח עצמו היה בכור לאביו וגם נשיאי העדה  היו באותו מצב ולכן התחברו אליו במחלוקת נגד משה.

 טענתם הייתה : "כל העדה  כולם קדושים" והתכוונו לצוו: "קדש  לי כל בכור" לכן לקחו כולם מחתות מהטעם שרצו להקריב קטורת כפי שנהגו לעשות הבכורים.

ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

אך האמת יצאה לאור-ה' גילה כי הוא בחר באהרון ובלוויים, והציווי היה  מפיו -שהלוויים יקריבו ולא עוד הבכורים.

ולמרד זה הצטרפו גם דתן ואבירם, ואון בן פלת  מבני ראובן, מפני שגם הם הצטערו על חילולה של הבכורה, העברתה מראובן אביהם לידי יוסף.

הם היו בטוחים שמשה עשה זאת על סמך דעתו ורצונו- כדי לכבד את יהושע שהיה משרתו ותלמידו והיה גם מזרעו  של יוסף.

הרמב"ן אומר: כי המחלוקת אכן פרצה גם בעבור ההתמרמרות של הבכורים-על העברת התפקיד ללוויים, אבל הטעם העיקרי למרד בא בעקבות העונש החמור שספגו  המרגלים על חטאם-הוצאת דיבה  על ארץ ישראל. לפי דברים אלו-המחלוקת פרצה מיד לאחר העונש הכבד של המרגלים.

וכל זה הצטרף לכעסם  ולכלל המועקות השונות שהצטברו  אצלם  כנגד  ההנהגה הקיימת.

התשובה לשאלה ב]

קורח טעה בקריאת המפה, סבור היה : כי כל ההנהגה-מלכותו של משה ומשרת הכהונה של אהרון- הם פרי מעשיו  ורצונו הבלעדי של משה.

זו הייתה הסתכלות במבט גשמי, התעלמות  מוחלטת מהנהגת ה'.

כאילו אין דין ואין דיין, וכך צלל  קורח אל תוך מלכודת של קנאה וסחף עמו גם את אנשיו, עד כדי כך הרחיקו לכת - שדתן ואבירם התלוננו על ההעלאה ממצרים וכינו את מצרים "ארץ זבת חלב ודבש" –כפי שכתוב:" המעט  כי העליתנו מארץ  זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי- תשתרר עלינו גם השתרר: אף לא אל—ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו.."[שם ט"ז, י"ג-י"ד]

 וזאת בדומה לדברי המרגלים שאמרו: "באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה.. אפס.."[במדבר י"ג,כ"ז]

ניכר מדבריהם של החולקים באופן ברור- כי עיקר טענותיהם  היא כלפי משה - שנוהג כאוות נפשו בעם ושולט עליהם מרצונו החופשי ללא ציווי אלוקי.

כתב סופר  סבור: כי כל הטענות של החולקים ,נבעה מהעברת תפקיד הבכורים ללוויים, הם  חשבו שמשה  החליף את התפקידים  מהטעם שרצה להכניס  אותם לארץ והיות וללוויים אין חלק  ונחלה בארץ הקודש ,לכן הוא  מפצה אותם בתפקידים ומשרות, אך  במרוצת הזמן  התברר - כי השערתם הייתה מוטעית -לפי שנוכחו לדעת כי נגזרה כליה על דור המדבר ולא הייתה עוד תקווה לרשת את מקומם של הלוויים בארץ ,ועל כן  האשימו את משה: מדוע לקח להם את זכויותיהם בעבודת ה' ומסר זאת ללוויים?

התשובה לשאלה ג]

מתוך התבוננות במקרא ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוא אשר מנהיג את העולם ועל פי החלטתו הבלעדית יקומו, או יפלו מנהיגים.

והנה כמה דוגמאות:

1] יוסף אשר סיפר את חלומותיו לאחיו על גדולתו ,עורר קנאה בליבם ותגובתם הייתה:

"..המלוך תמלוך עלינו אם- משול תמשול בנו"?[בראשית ל"ז,ח]

שאיפתם הייתה לבטל את רצונו ומשום כך השליכהו לבור  ומכרהו  לישמעאלים, אך: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום"

בסופו של דבר, למרות התנגדות אחיו , יוסף  עולה ומתעלה-  זוכה להגיע לתפקיד בכיר במצרים ואומר לאחיו  הבאים לשם:"...גשו נא אלי ...ויאמר אני יוסף אחיכם אשר- מכרתם אותי מצרימה: ועתה אל תעצבו ואל- ייחר בעינכם כי- מכרתם אותי הנה כי למחייה שלחני אלוקים לפניכם"[בראשית מ"ה,ה]

2] העם פונה אל גדעון ומעוניין שימלוך עליהם: "ויאמרו איש- ישראל אל גדעון משול בנו גם אתה וגם בנך כי הושעתנו מיד מדיין: ויאמר אליהם גדעון לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם"[שופטים ח,כ"א-כ"ג]- כלומר למרות שהעם חפץ במלך, גדעון  מסביר להם כי רק ה' ימלוך עליהם, הדבר אינו תלוי רק ברצון העם.

3] בהפטרה לפרשת השבוע, אנו קוראים על מינוי שאול למלך על העם-על ידי שמואל הנביא, כמו שנאמר: "ויאמר שמואל אל—העם לכו  ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה: וילכו כל—העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל- שם זבחים שלמים לפני ה'.."[שמואל-א ,י"א,י"ד- ט"ו]

עוד לפני מינוי שאול למלך נאמר:" וה' גילה את- אוזן שמואל יום אחד לפני  בוא שאול לאמור: כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את-עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי"[שם ,ט, ט"ו-ט"ז]

זוהי הוכחה ברורה כי שאול נבחר על פי רצון ה'!

4] מינוי יהושע למנהיג  על ידי הקב"ה, כנאמר :"וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר  יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה  עדת ה' כצאן אשר  אין להם רועה: ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר- רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה,ט"ו- י"ט]]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי קורח טעה בגדול, הוא הסתכל על  מינוי משה למנהיג ואהרון אחיו לכהונה-בהעלמת עין מכוחו וגבורתו של הקב"ה - המנהיג את העולם.

מי ייתן ונזכה בקרוב- בכלל ובפרט לבוא גואל שישלוט על עם ישראל על פי שרביט אלוקים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרגלים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרגלים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנם מרגלים בשליחות חיונית

כוונתם טהורה חשיבתם חיובית

מקטינים עצמם ככלי חרס

נסים מהשררה מונעים הרס.

דוגמת מרגלי יהושע בן-נון

מחשיבים עצמם כקליפת השום

שמם היה גנוז בגנוזים

הצלחתם הרקיעה שחקים.

אך, מרגלי משה הנשיאים

חיפשו כבוד ותפקידים

באמתחתם פירות באושים

חטאו בלשונם בדיבורים קשים.

ידועים היו בשמם

אנוכיות הייתה דרכם

לפיכך כשלו בשליחותם

בכייה לדורות נפילתם.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח[חומש במדבר]

Spy  / Song By:Ahuva Klein©

There are spies mission essential

Positive thinking pure intention

Reduce their pottery

Miracles boulevard prevent destruction.

Such as Joshua Spies - Noon

Consider themselves worthless

Name was hidden hidden

Success skyrocketed.

However, spies Moses Presidents

Seek honors and positions

Enriched with rotten fruit

Sin tough talk their language.

Were known by name

Selfishness was their way of

Therefore failed in their mission

Disastrous fall.

Note: The song inspired Shelach [Chumash Desert]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"Joshua sent - Nun from - acacia years people Spy softly say: Go see the - country and - Jericho .." [Joshua B, A]

Technique: Oil on canvas.

Joshua sends spies to Israel
painted:Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח/ איזו שליחות עלתה יפה בעם ישראל ומדוע?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח/ איזו  שליחות עלתה יפה בעם ישראל ומדוע?

 מאמר מאת: אהובה קליין

המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי-חיה ז"ל בת  בן-ציון.

ציורי תנ"ך/ המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בפרשת שלח ,שולח  משה שנים עשר מרגלים שהם ראשי השבטים—לתור את ארץ ישראל-לבדוק מה טיבה?

כפי שאמר להם: "וראיתם את- הארץ מה היא ואם העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב? ומה הארץ אשר  הוא יושב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר—הוא יושב בהנה  הבמחניים אם במבצרים: ומה הארץ השמנה היא אם רזה...[במדבר י"ג, י"ח-כ"א]

ארבעים שנה אחר כך גם יהושע שולח מרגלים  לרגל את הארץ: "וישלח יהושע בן- נון מן השיטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמור: לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבואו..."[יהושע פרק ב, א]

השאלות הן:

א] האם שליחת מרגלים למטרת כיבוש הארץ-חיונית?

ב] מהו ההבדל בין שתי השליחויות?

ג] איזו שליחות עלתה יפה?

התשובה לשאלה א]

על פי דברי רבינו בחיי: שליחת מרגלים  למטרת  כיבוש הארץ היא חיונית, היות ואין סומכים על הנס בלבד וחייב אדם  תחילה לעשות השתדלות בדרך הטבע כפי יכולתו, כמו שכתוב: "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה"[משלי  כ"א,ל"א]

יש להתכונן למלחמה על ידי כל האמצעים הנדרשים, הכנות  כלי נשק וריגול ואחרי זה להתפלל לקב"ה על הישועה וההצלחה של העם.

ומטעם זה-גם נח נצטווה לעשות תיבה כדי לעשות השתדלות  פיסית להצלחה ולא לסמוך על הנס.

ודוגמא נוספת: מצאנו  אצל דוד המלך, כאשר שאל באורים והתומים  על מלחמתו בפלישתים תשובת ה' הייתה: "..לא  תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול  בכאים"[שמואל-ב , ה,כ"ג]

מכאן, שעם ישראל ,תחילה,  חייב לעשות השתדלות גשמית, אך גם להתפלל לה' על הניצחון.

אצל עם ישראל התוצאה תלויה בזכויות ,או בעונש.

לפי שהניצחונות ,או חס ושלום הכישלונות  במלחמות ישראל - נקבעו ,או נקבעים מלמעלה אז והיום -על פי הזכות והעונש  בהתאם להתנהגותם.

 מכול מקום חייבים תמיד לעשות השתדלות תחילה, כמו שמצאנו גם אצל מלחמת העי שאמר ה' ליהושע: "שים לך אורב לעיר אחריה"[יהושע, ח, ב] ואצל משה הייתה הסכמה מצד הקב"ה לשלוח מרגלים לתור את הארץ כדי שיכירו את הדרכים-כיצד להגיע לארץ  ובאיזה מקום יתחילו להילחם נגד האויבים.

התשובה לשאלה ב] וגם ג]

כאשר משה שולח את  שנים עשר המרגלים-נשיא לכל שבט, הכתוב מציין את השמות של כל אחד בנפרד.

ומדגיש: "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה"-

על כך מפרש רש"י: שהם היו חשובים באותה שעה וגם כשרים, כלומר  שליחים אלה חשו באותו זמן שהם חשובים מצד עצמם ודאגו רק לכבוד העצמי שלהם, ומוסיף הזוהר הקדוש: כי הם ידעו שכל עוד שוהים במדבר הם נושאים עימם את התפקיד החשוב להיות ראש שבט, אך ברגע  שיכנסו לתוך ארץ ישראל-הם יהיו מפוטרים מתפקיד נכבד זה, כי שם יש אפשרות כבר למנות מלך על עם ישראל-שזו אחת מבין שלושת המצוות שנצטווה העם  בכניסתו לארץ. לכן העדיפו להישאר במדבר כדי לא להפסיד את השררה והכבוד שלהם.

לרובם, להוציא את יהושע בן-נון וכלב בן יפונה- היו חישובים אישיים ואנוכיים. מסיבה זו השליחות  נכשלה  ובכיים הפך לדורות.

לעומת שליחות ראשונה, הרי השליחות השנייה הייתה שונה: ראשית נשלחו על ידי יהושע רק שני מרגלים ולא פורסמו שמותיהם, כפי שנאמר: "וישלח יהושע בן-נון מן- השיטים שניים אנשים מרגלים חרש לאמור: לכו  ראו את הארץ ואת יריחו.."[יהושע ב, א]

על פי דעת חז"ל :האנשים האלה היו: האחד- כלב בן יפונה שהשתתף גם בקבוצת המרגלים הראשונה שנשלחה על ידי משה. והשני היה נכד לאותו דור והוא: פנחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן.

ושואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"? הרי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.

חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"-כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים ללא כל חשיבות מיוחדת.

על כך מוסיף "חידושי הרי"ם" :מדוע  דווקא כלי חרס ולא כלים אחרים, כמו נחושת, או עץ? אלא שאם כלים אלה באו במגע עם שרץ-הם נטמאים בין בתוכם או כלפי חוץ.

אך ,כלי חרס אם בא במגע עם שרץ, הוא עלול להיטמא רק מבפנים והטעם שיתר הכלים מחומרים שונים יש להם חשיבות משלהם אפילו אם לא נעשה בהם שימוש, אבל כלי חרס אין לא שום חשיבות- לפי שנעשה מעפר ומים. והחשיבות היחידה אצלו נובעת מעצם היותו כלי קיבול ואפשר להכניס בו דברים ומטעם זה הוא מיטמא רק בנגיעה מבפנים.

בדומה לכלי החרס היו גם השליחים, לא  מפורסמים בשמם ולא ייחסו כל חשיבות לעצמם, אלא היו אנשים צנועים שלא חיפשו כבוד.

החשיבות  היחידה שהייתה להם- נבעה מעצם  משלחם- יהושע  בן- נון ,ולא עשו עצמם ככלי קיבול ,אלא -לשליחות הקודש בלבד, ולא רדפו אחרי הכבוד והשררה.

מסיבה זו ,השליחות השנייה הצליחה.

רבינו בחיי מציין:כי בשליחות ראשונה, נשלחו נציג לכל שבט-כדי שהשליחות תהיה בהסכמת כל עם ישראל,  מהטעם שאם יצליחו למלא את משימתם -כל בני ישראל יהיו שותפים לזכות זו. ואם יכשלו-יהיו כולם שותפים לעונש.

ובמדרש נאמר: כי המרגלים ששלח משה  היו כסילים  ואילו המרגלים ששלח יהושע- היו  צדיקים, לפי שעשו עצמם קדרים המוכרים את כליהם. היות וכך הצליחו להסתיר את מטרת בואם  האמיתי.

לסיכום, מתוך האמור לעיל : ניתן להגיע למסקנה, כי השליחות הראשונה של המרגלים על ידי משה נכשלה, לפי שרוב המרגלים חשבו רק על עצמם וכבודם ולא פעלו מתוך  המניע האמיתי- להוכיח לעם כי ארץ ישראל היא אכן טובה מכל הבחינות.

אבל ,המרגלים שנשלחו  על ידי יהושע-היו אנשים צנועים עושים שליחותם  נאמנה- ממש משימת קודש.

מי ייתן וגם המנהיגים שלנו ילמדו מהם כיצד להתרחק מהשררה ולדאוג אך ורק לטובת העם.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)