יום שני, 23 ביוני 2014

בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע- נופש ומרגוע/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע-נופש ומרגוע.
מאת: אהובה קליין.
עם תחילת  עונת הקיץ -עת השמש קופחת על ראשינו, טבעי הדבר שנערוג למקומות נעימים וקרירים.
ימים, נהרות, נחלים, בריכות , בארות וחיק הטבע.
כאשר מתבוננים אנו בתנ"ך ניתן לפגוש את מקורות המים כבר בחומש בראשית: גן העדן כה יפה ופורה ובו נהר: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם ייפרד והיה  לארבעה ראשים.."[בראשית ב,י]-  הנהר התפצל לארבעה נהרות והיה משקה את הצומח. מדהים!




ציורי תנ"ך/ גן העדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


באר המים בתנ"ך משמש גם  מקום למפגשים שמטרתם: נישואים: יעקב אבינו פוגש את רחל לראשונה ליד באר המים:"ויגש  יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר ויישק את- צאן לבן אחי אמו: ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך" [בראשית כ"ט, י-י"א] כאן נרקמה אהבתו הטהורה של יעקב לרחל, ומדוע בכה כשראה אותה? על כך אומרים המפרשים: כי ראה ברוח הקודש כי רחל לא תיקבר עמו במערת המכפלה, אלא תמות טרם זמנה.
מעניין כי גם אליעזר- עבד אברהם - מגלה את רבקה ליד הבאר, נערה חרוצה וטובת לב הדואגת גם לו וגם לגמליו , כפי  שכתוב: "ותאמר שתה אדוני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.."[בראשית כ"ד,י"ח] ואכן אליעזר מבין כי אלוקים היה בעזרו למצוא בת זוג טובה וצדיקה- עבור יצחק. הוא מאושר על הצלחתו  ועל כך שתפילתו  התקבלה במרומים.



ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל הבאר ורחל מופיעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

מציאת זיווג ליד מקור מים -  משדרת  מסר בעל עוצמה לעתיד בניית המשפחה,
המים מסמלים תורה- וכשם שהמים  בכוחם לפלס דרכים ולהגיע למקומות רבים ואף מרוחקים - כך  עוצמתה של התורה המסוגלת להגיע לכל מקום, ואף לחצוב בסלעים, לכן  חיי משפחה  בריאים  מתבססים על התורה. והיכן שיש תורה שם השכינה והברכה שורה.
המים משמשים גם מקום מסתור מפני סכנות האורבות בפתח, מרים משגיחה מרחוק על משה הקטן בעודו בתיבת הגומא בַיְאור -  מוסתר על ידי קני הסוף.


ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתוך התיבה,מרים משקיפה מרחוק/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]


"ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"[שמות ב, ד]
ובהמשך בת פרעה מגיעה לרחוץ ביאור עם פמלייתה ,  חומלת עליו ומגדלת אותו במצרים.
המים מהווים מקור שתייה לאדם וללא מים אין חיים. כאשר בני ישראל נודדים במדבר הם נתקעים ללא מים, הצימאון גובר הם פונים למשה: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ואהרון.." [במדבר כ,ב] התוצאה, משה מכה על הסלע [במקום לדבר אל הסלע ועל כך נענש באי כניסתו לארץ המובטחת] המים יוצאים מהסלע וכולם מרווים את צימאונם.
המעיינות משמשים גם לגידולי עצים ולמקומות חניה ומנוחה כפי שנאמר: "ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם" [במדבר ל"ג,ט]
שבעים התמרים מרמזים על שבעים הזקנים בקרב עם ישראל שצדיקים היו, ואולי מרמזים גם על כך ששבעים פנים לתורה.




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

הים יכול לשמש מקום נעים ומפנק לשיט ורחצה, אך מאידך יכול גם להיות חלילה מקום סכנה לטביעה ,כפי שנאמר בתהלים: "המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה: ויאמר ויעמד רוח סערה, ותרומם גליו: יעלו שמים ירדו תהומות, נפשם ברעה תתמוגג: יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע ויצעקו אל ה' בצר להם, וממצוקותיהם יוציאם: יקם סערה לדממה, ויחשו גליהם:.." אנשים שהיו בלב  ים – ביום  סערה, כמעט טבעו, אך בזכות התפילות לה' ניצלו ואחר כך הודו לאלוקים על הנס. 


ציורי תנ"ך/ דיפטיכון/ האנשים שנקלעו לסערה ניצלים ומודים לה' על הנס/
ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

מכאן  שיש להישמר מפני הים ביתר זהירות  ולהישמע רק להוראות הבטיחות, כי אין לסמוך רק על הנס, אלא, אדם מצווה לעשות כמיטב יכולתו בדרך הטבע- על מנת לשמור על חייו כפי שנאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]
לאור  ההתבוננות בספר הספרים, ניתן להסיק :כי למים משמעות גשמית וגם משמעות רוחנית.
דויד המלך ממשיל את הצדיק לעץ השתול על פני המים, כמו שנאמר:
"והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ,ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח.."[תהלים א, ג]

ציורי תנ"ך/ הצדיק משול לעץ על  פלגי מים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
.



יהי רצון שהתורה המשולה למים תהיה נחלת כל עם ישראל, כמו שנאמר:

"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".[ישעיהו י"א,ט]

תפילתנו לקיץ בריא ומהנה ושנעבור אותו כולנו בשלום ובבטחה.
 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אין תגובות:

פרסום תגובה

הרב אבינר