יום שני, 16 ביוני 2014

פרשת קורח-כיצד טעה קורח?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת קורח- כיצד טעה קורח ?

מאת: אהובה קליין.
[ לעילוי  נשמת  אמי חיה ז"ל בת בן -ציון.]
פרשת קורח  פותחת בטענותיו - כלפי משה ואהרון בדבר הכהונה שניתנה לאהרון והמלכות למשה:
"ויקח קורח בן- יצהר בן- קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב- לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על—קהל ה' "
[במדבר ט"ז, א-ד]

ציורי  תנ"ך/ קורח ועדתו/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)



השאלות הן:
א] אימתי פרצה המחלוקת של קורח ואנשיו?
ב] כיצד טעה קורח בקריאת המפה?
ג] מאין לנו כי מנהיג שעולה לשלטון - גם אם נבחר על ידי העם- זה רצון ה'?
התשובה לשאלה א]
על כך אומר אבן עזרא: שמקרה זה קרה דווקא בזמן החלפתם של הבכורים בלוויים, ונושא זה נכתב שלא במקומו, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומחלוקת קורח ואנשיו הייתה התקוממות על עצם העברת עבודת הבכורים לידי הלוויים.
הם חשדו כי משה פעל על סמך דעתו בלבד ולכן נתן את הכהונה לאחיו-אהרון.
קורח עצמו היה בכור לאביו וגם נשיאי העדה  היו באותו מצב ולכן התחברו אליו במחלוקת נגד משה.
 טענתם הייתה : "כל העדה  כולם קדושים" והתכוונו לצוו: "קדש  לי כל בכור" לכן לקחו כולם מחתות מהטעם שרצו להקריב קטורת כפי שנהגו לעשות הבכורים.

ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


אך האמת יצאה לאור-ה' גילה כי הוא בחר באהרון ובלוויים, והציווי היה  מפיו -שהלוויים יקריבו ולא עוד הבכורים.
ולמרד זה הצטרפו גם דתן ואבירם, ואון בן פלת  מבני ראובן, מפני שגם הם הצטערו על חילולה של הבכורה, העברתה מראובן אביהם לידי יוסף.
הם היו בטוחים שמשה עשה זאת על סמך דעתו ורצונו- כדי לכבד את יהושע שהיה משרתו ותלמידו והיה גם מזרעו  של יוסף.
הרמב"ן אומר: כי המחלוקת אכן פרצה גם בעבור ההתמרמרות של הבכורים-על העברת התפקיד ללוויים, אבל הטעם העיקרי למרד בא בעקבות העונש החמור שספגו  המרגלים על חטאם-הוצאת דיבה  על ארץ ישראל. לפי דברים אלו-המחלוקת פרצה מיד לאחר העונש הכבד של המרגלים.
וכל זה הצטרף לכעסם  ולכלל המועקות השונות שהצטברו  אצלם  כנגד  ההנהגה הקיימת.
התשובה לשאלה ב]
קורח טעה בקריאת המפה, סבור היה : כי כל ההנהגה-מלכותו של משה ומשרת הכהונה של אהרון- הם פרי מעשיו  ורצונו הבלעדי של משה.
זו הייתה הסתכלות במבט גשמי, התעלמות  מוחלטת מהנהגת ה'.
כאילו אין דין ואין דיין, וכך צלל  קורח אל תוך מלכודת של קנאה וסחף עמו גם את אנשיו, עד כדי כך הרחיקו לכת - שדתן ואבירם התלוננו על ההעלאה ממצרים וכינו את מצרים "ארץ זבת חלב ודבש" –כפי שכתוב:" המעט  כי העליתנו מארץ  זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי- תשתרר עלינו גם השתרר: אף לא אל—ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו.."[שם ט"ז, י"ג-י"ד]
 וזאת בדומה לדברי המרגלים שאמרו: "באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה.. אפס.."[במדבר י"ג,כ"ז]
ניכר מדבריהם של החולקים באופן ברור- כי עיקר טענותיהם  היא כלפי משה - שנוהג כאוות נפשו בעם ושולט עליהם מרצונו החופשי ללא ציווי אלוקי.
כתב סופר  סבור: כי כל הטענות של החולקים ,נבעה מהעברת תפקיד הבכורים ללוויים, הם  חשבו שמשה  החליף את התפקידים  מהטעם שרצה להכניס  אותם לארץ והיות וללוויים אין חלק  ונחלה בארץ הקודש ,לכן הוא  מפצה אותם בתפקידים ומשרות, אך  במרוצת הזמן  התברר - כי השערתם הייתה מוטעית -לפי שנוכחו לדעת כי נגזרה כליה על דור המדבר ולא הייתה עוד תקווה לרשת את מקומם של הלוויים בארץ ,ועל כן  האשימו את משה: מדוע לקח להם את זכויותיהם בעבודת ה' ומסר זאת ללוויים?
התשובה לשאלה ג]
מתוך התבוננות במקרא ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוא אשר מנהיג את העולם ועל פי החלטתו הבלעדית יקומו, או יפלו מנהיגים.
והנה כמה דוגמאות:
1] יוסף אשר סיפר את חלומותיו לאחיו על גדולתו ,עורר קנאה בליבם ותגובתם הייתה:
"..המלוך תמלוך עלינו אם- משול תמשול בנו"?[בראשית ל"ז,ח]
שאיפתם הייתה לבטל את רצונו ומשום כך השליכהו לבור  ומכרהו  לישמעאלים, אך: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום"
בסופו של דבר, למרות התנגדות אחיו , יוסף  עולה ומתעלה-  זוכה להגיע לתפקיד בכיר במצרים ואומר לאחיו  הבאים לשם:"...גשו נא אלי ...ויאמר אני יוסף אחיכם אשר- מכרתם אותי מצרימה: ועתה אל תעצבו ואל- ייחר בעינכם כי- מכרתם אותי הנה כי למחייה שלחני אלוקים לפניכם"[בראשית מ"ה,ה]
2] העם פונה אל גדעון ומעוניין שימלוך עליהם: "ויאמרו איש- ישראל אל גדעון משול בנו גם אתה וגם בנך כי הושעתנו מיד מדיין: ויאמר אליהם גדעון לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם"[שופטים ח,כ"א-כ"ג]- כלומר למרות שהעם חפץ במלך, גדעון  מסביר להם כי רק ה' ימלוך עליהם, הדבר אינו תלוי רק ברצון העם.
3] בהפטרה לפרשת השבוע, אנו קוראים על מינוי שאול למלך על העם-על ידי שמואל הנביא, כמו שנאמר: "ויאמר שמואל אל—העם לכו  ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה: וילכו כל—העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל- שם זבחים שלמים לפני ה'.."[שמואל-א ,י"א,י"ד- ט"ו]
עוד לפני מינוי שאול למלך נאמר:" וה' גילה את- אוזן שמואל יום אחד לפני  בוא שאול לאמור: כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את-עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי"[שם ,ט, ט"ו-ט"ז]
זוהי הוכחה ברורה כי שאול נבחר על פי רצון ה'!
4] מינוי יהושע למנהיג  על ידי הקב"ה, כנאמר :"וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר  יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה  עדת ה' כצאן אשר  אין להם רועה: ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר- רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה,ט"ו- י"ט]]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי קורח טעה בגדול, הוא הסתכל על  מינוי משה למנהיג ואהרון אחיו לכהונה-בהעלמת עין מכוחו וגבורתו של הקב"ה - המנהיג את העולם.

מי ייתן ונזכה בקרוב- בכלל ובפרט לבוא גואל שישלוט על עם ישראל על פי שרביט אלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרגלים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


מרגלים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנם מרגלים בשליחות חיונית
כוונתם טהורה חשיבתם חיובית
מקטינים עצמם ככלי חרס
נסים מהשררה מונעים הרס.

דוגמת מרגלי יהושע בן-נון
מחשיבים עצמם כקליפת השום
שמם היה גנוז בגנוזים
הצלחתם הרקיעה שחקים.

אך, מרגלי משה הנשיאים
חיפשו כבוד ותפקידים
באמתחתם פירות באושים
חטאו בלשונם בדיבורים קשים.

ידועים היו בשמם
אנוכיות הייתה דרכם
לפיכך כשלו בשליחותם
בכייה לדורות נפילתם.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח[חומש במדבר]



Spy  / Song By:Ahuva Klein©


There are spies mission essential
Positive thinking pure intention
Reduce their pottery
Miracles boulevard prevent destruction.

Such as Joshua Spies - Noon
Consider themselves worthless
Name was hidden hidden
Success skyrocketed.

However, spies Moses Presidents
Seek honors and positions
Enriched with rotten fruit
Sin tough talk their language.

Were known by name
Selfishness was their way of
Therefore failed in their mission
Disastrous fall.



Note: The song inspired Shelach [Chumash Desert]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 ביוני 2014

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"Joshua sent - Nun from - acacia years people Spy softly say: Go see the - country and - Jericho .." [Joshua B, A]

Technique: Oil on canvas.

Joshua sends spies to Israel
painted:Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 ביוני 2014

פרשת שלח/ איזו שליחות עלתה יפה בעם ישראל ומדוע?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח/ איזו  שליחות עלתה יפה בעם ישראל ומדוע?

 מאמר מאת: אהובה קליין
המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי-חיה ז"ל בת  בן-ציון.





ציורי תנ"ך/ המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בפרשת שלח ,שולח  משה שנים עשר מרגלים שהם ראשי השבטים—לתור את ארץ ישראל-לבדוק מה טיבה?
כפי שאמר להם: "וראיתם את- הארץ מה היא ואם העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב? ומה הארץ אשר  הוא יושב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר—הוא יושב בהנה  הבמחניים אם במבצרים: ומה הארץ השמנה היא אם רזה...[במדבר י"ג, י"ח-כ"א]
ארבעים שנה אחר כך גם יהושע שולח מרגלים  לרגל את הארץ: "וישלח יהושע בן- נון מן השיטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמור: לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבואו..."[יהושע פרק ב, א]
השאלות הן:
א] האם שליחת מרגלים למטרת כיבוש הארץ-חיונית?
ב] מהו ההבדל בין שתי השליחויות?
ג] איזו שליחות עלתה יפה?
התשובה לשאלה א]
על פי דברי רבינו בחיי: שליחת מרגלים  למטרת  כיבוש הארץ היא חיונית, היות ואין סומכים על הנס בלבד וחייב אדם  תחילה לעשות השתדלות בדרך הטבע כפי יכולתו, כמו שכתוב: "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה"[משלי  כ"א,ל"א]
יש להתכונן למלחמה על ידי כל האמצעים הנדרשים, הכנות  כלי נשק וריגול ואחרי זה להתפלל לקב"ה על הישועה וההצלחה של העם.
ומטעם זה-גם נח נצטווה לעשות תיבה כדי לעשות השתדלות  פיסית להצלחה ולא לסמוך על הנס.
ודוגמא נוספת: מצאנו  אצל דוד המלך, כאשר שאל באורים והתומים  על מלחמתו בפלישתים תשובת ה' הייתה: "..לא  תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול  בכאים"[שמואל-ב , ה,כ"ג]
מכאן, שעם ישראל ,תחילה,  חייב לעשות השתדלות גשמית, אך גם להתפלל לה' על הניצחון.
אצל עם ישראל התוצאה תלויה בזכויות ,או בעונש.
לפי שהניצחונות ,או חס ושלום הכישלונות  במלחמות ישראל - נקבעו ,או נקבעים מלמעלה אז והיום -על פי הזכות והעונש  בהתאם להתנהגותם.
 מכול מקום חייבים תמיד לעשות השתדלות תחילה, כמו שמצאנו גם אצל מלחמת העי שאמר ה' ליהושע: "שים לך אורב לעיר אחריה"[יהושע, ח, ב] ואצל משה הייתה הסכמה מצד הקב"ה לשלוח מרגלים לתור את הארץ כדי שיכירו את הדרכים-כיצד להגיע לארץ  ובאיזה מקום יתחילו להילחם נגד האויבים.
התשובה לשאלה ב] וגם ג]
כאשר משה שולח את  שנים עשר המרגלים-נשיא לכל שבט, הכתוב מציין את השמות של כל אחד בנפרד.
ומדגיש: "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה"-
על כך מפרש רש"י: שהם היו חשובים באותה שעה וגם כשרים, כלומר  שליחים אלה חשו באותו זמן שהם חשובים מצד עצמם ודאגו רק לכבוד העצמי שלהם, ומוסיף הזוהר הקדוש: כי הם ידעו שכל עוד שוהים במדבר הם נושאים עימם את התפקיד החשוב להיות ראש שבט, אך ברגע  שיכנסו לתוך ארץ ישראל-הם יהיו מפוטרים מתפקיד נכבד זה, כי שם יש אפשרות כבר למנות מלך על עם ישראל-שזו אחת מבין שלושת המצוות שנצטווה העם  בכניסתו לארץ. לכן העדיפו להישאר במדבר כדי לא להפסיד את השררה והכבוד שלהם.
לרובם, להוציא את יהושע בן-נון וכלב בן יפונה- היו חישובים אישיים ואנוכיים. מסיבה זו השליחות  נכשלה  ובכיים הפך לדורות.
לעומת שליחות ראשונה, הרי השליחות השנייה הייתה שונה: ראשית נשלחו על ידי יהושע רק שני מרגלים ולא פורסמו שמותיהם, כפי שנאמר: "וישלח יהושע בן-נון מן- השיטים שניים אנשים מרגלים חרש לאמור: לכו  ראו את הארץ ואת יריחו.."[יהושע ב, א]
על פי דעת חז"ל :האנשים האלה היו: האחד- כלב בן יפונה שהשתתף גם בקבוצת המרגלים הראשונה שנשלחה על ידי משה. והשני היה נכד לאותו דור והוא: פנחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן.
ושואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"? הרי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.
חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"-כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים ללא כל חשיבות מיוחדת.
על כך מוסיף "חידושי הרי"ם" :מדוע  דווקא כלי חרס ולא כלים אחרים, כמו נחושת, או עץ? אלא שאם כלים אלה באו במגע עם שרץ-הם נטמאים בין בתוכם או כלפי חוץ.
אך ,כלי חרס אם בא במגע עם שרץ, הוא עלול להיטמא רק מבפנים והטעם שיתר הכלים מחומרים שונים יש להם חשיבות משלהם אפילו אם לא נעשה בהם שימוש, אבל כלי חרס אין לא שום חשיבות- לפי שנעשה מעפר ומים. והחשיבות היחידה אצלו נובעת מעצם היותו כלי קיבול ואפשר להכניס בו דברים ומטעם זה הוא מיטמא רק בנגיעה מבפנים.
בדומה לכלי החרס היו גם השליחים, לא  מפורסמים בשמם ולא ייחסו כל חשיבות לעצמם, אלא היו אנשים צנועים שלא חיפשו כבוד.
החשיבות  היחידה שהייתה להם- נבעה מעצם  משלחם- יהושע  בן- נון ,ולא עשו עצמם ככלי קיבול ,אלא -לשליחות הקודש בלבד, ולא רדפו אחרי הכבוד והשררה.
מסיבה זו ,השליחות השנייה הצליחה.
רבינו בחיי מציין:כי בשליחות ראשונה, נשלחו נציג לכל שבט-כדי שהשליחות תהיה בהסכמת כל עם ישראל,  מהטעם שאם יצליחו למלא את משימתם -כל בני ישראל יהיו שותפים לזכות זו. ואם יכשלו-יהיו כולם שותפים לעונש.
ובמדרש נאמר: כי המרגלים ששלח משה  היו כסילים  ואילו המרגלים ששלח יהושע- היו  צדיקים, לפי שעשו עצמם קדרים המוכרים את כליהם. היות וכך הצליחו להסתיר את מטרת בואם  האמיתי.
לסיכום, מתוך האמור לעיל : ניתן להגיע למסקנה, כי השליחות הראשונה של המרגלים על ידי משה נכשלה, לפי שרוב המרגלים חשבו רק על עצמם וכבודם ולא פעלו מתוך  המניע האמיתי- להוכיח לעם כי ארץ ישראל היא אכן טובה מכל הבחינות.
אבל ,המרגלים שנשלחו  על ידי יהושע-היו אנשים צנועים עושים שליחותם  נאמנה- ממש משימת קודש.

מי ייתן וגם המנהיגים שלנו ילמדו מהם כיצד להתרחק מהשררה ולדאוג אך ורק לטובת העם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חצוצרות הכסף/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חצוצרות הכסף
/ שיר מאת: אהובה קליין©
משה נצטווה מפי עליון
יצירת חצוצרות במדבר הישימון
יחצצרו בה בני אהרון
ברמ"ח אבריהם וכישרון.

שתי חצוצרות מספרן
פעמים ייקהלו בקולן
כל חלקי העם
אל פתח המשכן.

ואם באחת יתקעו הכוהנים
כהרף עין יגיעו הנשיאים
יש ותישמע תרועה
להחיש ישראל למלחמה.

בחצוצרות גנוזים רזים וסודות
טמונים בהן  מיניי מידות
מידת הדין והרחמים
כרצון בורא העולמים.

בהיות העם מאוחדים
כמקשה אחת אחים
יתד יתקעו בארצם לעד
דבש וחלב עדי עד.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]


Silver trumpets
/ poem by:Ahuva  Klein ©
Moses was ordered by Supreme
Create trumpets desert wilderness
Ihtztzro her sons Aaron
And through and talent.

Two trumpets number
Times Iikalo their voices
All parts of the nation
Do not Open Tabernacle.

If one of the priests shall blow
Presidents will instantly
There will sound fanfare
Expedite Israeli war.

Trumpets thin hidden secrets
Dimensions that lie, sexual
Degree of justice and mercy
As the will of the Creator of the Universe.

Since people are united
Siblings as a single unit
Strut lodge their country forever
Milk and honey forever.

Note: The song inspired affair Behaalotcha [Chumash Desert]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 5 ביוני 2014

ציורי תנ"ך/ חצוצרות הכסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ובני אהרון הכוהנים יתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם"[במדבר י,ח]

הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

"And the sons of Aaron the priests shall blow the trumpets, and you had the Constitution of the World 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך- מהו סוד החצוצרות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך-מהו סוד החצוצרות?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
אחד הנושאים המעניינים בפרשה:  אלוקים פונה אל משה בציווי  ליצור שתי חצוצרות מכסף, כפי שנאמר:
"וידבר ה' אל- משה לאמור:" עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות :ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל- פתח אוהל מועד: ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל: ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה: ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם: ובהקהיל את- הקהל תתקעו ולא תריעו: ובני אהרון הכוהנים יתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם: וכי תבואו מלחמה בארצכם על-הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויבכם: וביום שמחתכם ןבמועדכם ובראשי חודשכם ותקעתם בחצוצרות..."[במדבר י, א-י]
השאלות הן:
א] למה נועדו החצוצרות?
ב] איזה סוד היה טמון בהן?
ג] כיצד ניתן  ליישב את הסתירה  בייעוד החצוצרות –נאמר : "והיו לכם לחוקת עולם" ומנגד - לדעת  חז"ל- החצוצרות נועדו רק למשה?
התשובה לשאלה א]
החצוצרות שהיו עשויות כסף-נועדו  לשלושה דברים:
האחד: להקהיל את עם ישראל, או את הנשיאים.
השני: לקרוא לעם ולמסע של המחנות.
השלישי: "וביום  שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשכם  ותקעתם בחצוצרות..." [במדבר י,י]
תקיעה בשתי החצוצרות הייתה כדי לאסוף את העם יחדיו ואילו תקיעה בחצוצרה אחת  נועדה לקרוא לנשיאים.
אך כאן ישנה שאלה מעניינת: וכי לא ניתן היה לקרוא לשנים עשר הנשיאים באופן אישי-לגשת לאוהליהם? מדוע היה צורך לתקוע בחצוצרות כדי לאוספם?
על כך עונה הרלב"ג-[רבי לוי בן גרשון]: אם היו שולחים שליח לקרוא לכל נשיא, ודאי היה נוצר מצב שלאחד יקראו ראשון והיו כאלה הנקראים בן האחרונים והדבר היה גורם לקנאה ביניהם ולקטרוג, לכן על ידי החצוצרות כולם הוזמנו יחדיו כאיש אחד.
רבינו בחיי אומר: כי הנשיאים היו מיוחדים שבעם ולכן נקראו על ידי החצוצרה בתקיעה אחת. זאת הייתה תקיעה פשוטה והייתה מרמזת על מידת הרחמים.
אך למסע העם היו תוקעים בתרועה, כי נסיעה זו נועדה להתקדם ולהילחם כנגד שבעת העמים שהיו אויבים לעם- בזמן שהיה עליהם  תפקיד לכבוש את הארץ.
התרועה הייתה רמז למידת הדין ואות לניצחון ישראל. לכן כתוב: "וכי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם.." והזכיר משה: "וינוסו  משנאיך מפניך "-כלומר השונאים יברחו ממידת הדין.
התקיעה הייתה מתבצעת באופן הבא: היו תוקעים לכל צד מתוך ארבע רוחות השמים היות וארבעת המחנות ובראשם דגליהם-היו עומדים כנגד ארבע רוחות השמים.
בתקיעת תרועה  ראשונה- היו מתקדמים אותם מחנות בצד קדמה. בתרועה שנייה-היו מתקדמים אותם מחנות בצד תימנה ותרועה שלישית נועדה למחנות שהיו בצד המערבי ותרועה רביעית-  לקרוא למסע מחנות הצפון,
כל דגל היה מתקדם באופן עצמאי.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: המשפט: "ויהי  בישורון מלך.."[דברים ל"ג] מכוון אל משה ,כמו שהמלך זוכה שיתקעו לפניו ביציאתו כך משה בזמן שהוא  מעוניין לכנס את העם -היו תוקעים בחצוצרות.
לפי דעתו של רבינו בחיי: משה בעצמו נצטווה לעשות את החצוצרות ואף אחד אחר לא השתמש בהן. אפילו יהושע שהיה תלמידו לא השתמש בחצוצרות, אלא רק בשופרות - כאשר  יצא להילחם בעיר יריחו.
התשובה לשאלה ב]
רבינו בחיי אומר: כי הסוד הגדול שהיה טמון בחצוצרות- ההבנה כי משה הוא אישיות מכובדת וגדולה ועניין החצוצרות היה לכבודו של משה כי :"כן תכסיס המלך שתוקעין לפניו בשופר כי כן יצווה לאסוף חילותיו, ובעבור שעלתה השגתו להתנבא בשם הגדול מידת הרחמים לכך ציווה  אותן לעשותן של כסף"
כלומר משה היה  מתנבא  מכוח הקב"ה- במידת הרחמים, לכן נצטווה לעשות  את החצוצרות מכסף ולא ממתכות אחרות, שנאמר במסכת מנחות: החצוצרות היו- מן העשת של הכסף. הכוונה לגרוטאות של כסף כשר והיות  ומשה זכה לדיבור של הקב"ה פנים אל פנים ובמידת הרחמים- לכן מספרן של החצוצרות היו שתיים והיו מקשה אחת ותקיעה זו שהייתה לאסוף את העם- היא במידת הרחמים ,מתוך אש כפי שכתוב: "ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך  האש," והתקיעה האחת שהייתה מיועדת לקריאת הנשיאים היה בכך -רמז אדיר על גדולתו וייחודו של משה שהיה שומע מתוך התקיעה את קולו של אלוקים.
ומעניין כי החצוצרות נגנזו עוד בחייו וההוכחה לכך שבשעת פטירתו נאמר: "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטרכם"[דברים ל"א] ונשאלת השאלה היכן היו החצוצרות  כשהמטרה היא להקהיל את העם?, אלא מתברר שנגנזו לקיים מה שנאמר": אין שלטון ביום המוות" [קהלת ח]
ועוד סיבה שהיו שתי חצוצרות: לפי שהיה בכך רמז לתקיעה ותרועה- כנגד:
"על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו"
התשובה לשאלה ג]
העמק דבר  עונה לשאלה זו: כי במדבר כל מקרא העדה ומסע המחנות על פי ה' לכן הייתה אזהרה שהדברים יתנהלו  באופן זה ואזהרה זו הייתה מיועדת למשה ודורו בלבד, אבל בעתיד לבוא- בדורות הבאים כל שופט, או מלך יקרא לעמו  בהתאם לדעתו ורצונו, דבר זה מתייחס לאופן הקריאה, אך סדר התקיעות והצורך בתרועה בעת צרה שכוונתה תפילה –אמור לגבי כל הדורות.
הרמב"ן אומר דברים דומים לדברי רבינו בחיי: התרועה מסמלת את מידת הדין "והיא המנצחת במלחמה"
מטעם זה  מצווים ישראל להריע בזמן מלחמה וגם יריחו נפלה על ידי תרועות-כפי שמסופר ביהושע.
לעומת זאת ,התקיעה הפשוטה מרמזת על מידת ה רחמים  והיא מקבלת את השבים ומטעם זה :"ביום שמחתכם ומועדיכם ותקעתם ".אך אם יבוא אויב-"והריעותם"
רבי  משה אליקים אומר: הכל תלוי במצב העם, כאשר אתם עם ישראל תהיו מאוחדים- אז: "תתקעו" – תהיו תקועים ממש כיתד  נאמן במקום מושבכם והאויבים לא יציקו לכם וממילא לא יהיה צורך בתרועה.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: חצוצרות הכסף נעשו על ידי משה על פי ציווי עליון והיו גנוזים בהן קדושה מיוחדת במינה שרק משה ,מגודל מעמדו הקדוש ,היה שומע מתוכן -את קול אלוקים.

מי ייתן ועם ישראל יזכה לגאולה שלמה ולא יזדקק  לתרועת חצוצרות  לאות מלחמה, אלא   לתקיעת יתד  בארצו הקדושה כשהוא מאוחד כאיש אחד בלב אחד. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר