ציורי תנ"ך / המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני-ישראל לאמור:הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא" [במדבר י"ג,ל"ב]

הטכניקה: שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שליחותו של אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שליחותו של אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

שליחותו של אדם בימיו

על פי ייעודו וכישוריו

ימלא באהבה ומסירות

בכוח התמדה וחריצות.

דוגמת יוסף בן הזקונים

התגלגל לכיסאו בנתיב ייסורים

מילא שליחותו באהבה כמים

דאג לפמלייתו למזון במצרים.

ישנה שליחות  נטולת ביטחון

סופה בכי  אובדן וכיליון

דוגמת שליחות המרגלים בארצנו

בכיים מהדהד עוד  בימינו.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח [חומש  במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח-האם השליחות אופיינית רק לאדם בשר ודם?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח- האם השליחות, אופיינית רק לאדם-בשר ודם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מסופר על שליחותם של המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל וחטאו בהוצאת דיבה על הארץ.

וכך התורה מתארת את תחילת המאורע:"וידבר ה' אל- משה לאמור: שלח- לך אנשים ויתורו את- ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו

תשלחו כל נשיא בהם" [במדבר י"ג ,א- ג]

השאלות הן:

א] מי  ציווה לשלוח את המרגלים ?

ב] מהי שליחות אצל בני אדם?

ג] האם השליחות היא אופיינית רק לאדם –בשר ודם ?

ד] היכן  ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לשליחויות?

 התשובה לשאלה א]

רש"י עונה על כך:הקב"ה  לא ציווה את משה לשלוח מרגלים,אלא היות ובני ישראל באו לפני משה וזאת הייתה בקשתם,משה הרגיש צורך לשאול את ה' כיצד לנהוג?

רש"י מבסס את תשובתו  על פי המילה:"לך",הרי היה ראוי להגיד:"שלח אנשים",המילה :"לך"  משמעותה- "לדעתך",כלומר ה' אינו מצווה לשלוח,אך אם משה רוצה בכך,הוא רשאי לעשות כן.

ריש לקיש אומר:"שלח לך- מדעתך"

וההוכחה:הרי ה' יודע מראש את העתיד וכי הוא היה נותן ציווי שמועד מראש לכישלון?[גמרא ,סוטה ל"ד]

התשובה לשאלה ב]

מתברר כי בטרם נשמה יורדת לעולם היא מקבלת צווי לשליחותה המיועדת בעולם הזה,כך מסופר בגמרא.

לכל אדם בעולם ישנה שליחות שאותה הוא חייב למלא וכאשר  מסיים את שליחותו , למעשה, הוא גם מסיים את חייו בעולם הזה.

בניגוד לנביאים,או מנהיגים כפי שמצטיירים בתנ"ך,בעוד שהקב"ה  מודיע להם מראש על שליחותם בעולם- באופן ישיר,הרי לאדם הפרטי אין ה' מודיע בעולם זה את שליחותו בדיבור אליו.

אלא ,על האדם לבדוק באישיותו,מה ייעודו, מהם כישוריו וכיצד יכול בעזרתם  למלא את השליחות הנראית לו- למען הכלל.

לדוגמא: ישנם זמרים מאד מוצלחים ,בעזרת שירתם –הם  מפיצים תורה  ודרך ארץ.

ידועים סופרים,שבעזרת כתיבתם הם מקרבים את היהודים הרחוקים לתורה הקדושה.

ישנם שחקנים מתנדבים להצחיק ולשעשע חולים,הרבה פעמים הם מצליחים לתרום שמחה ועידוד ובכך לסייע בריפוי מחלתם.

כמה מענג לראות אנשים הבאים לבתי אבות להגיד מילה טובה לזקן ולעודדו בחיוך ובשיחה נעימה.

ועוד ישנן דוגמאות לאין ספור.

השליחות היא- הוצאת הכישורים מהכוח אל הפועל –והיא גורמת סיפוק ואושר לשליח בכבודו ובעצמו  ולא פחות  מכך גם לסובבים אותו.

תשובה לשאלה ג]

השליחות קיימת: בדומם,צומח, החי ,בבני אדם , מלאכים.

הדומם: כאשר אתה נכנס לביתו של אדם, למעשה קירות ביתו  יכולים לתת תמונה ברורה,מיהו אותו בעל הבית,מה אופיו,: וזוהי שליחות של קירות ביתו.

בתנ"ך,ישנן דוגמאות רבות לשליחות הדומם,כגון:

מטה משה:כאשר נהפך לתנין לפני פרעה,הוא מילא כאן שליחות בשכנוע פרעה,למען יוציא את עם ישראל ממצרים.

הסלע: ממנו יצאו המים לבני ישראל-הייתה לו שליחות –מי שתייה לעם ישראל.

היאור במצרים: מים ששליחותם השקיית השדות.

ליאור הייתה שליחות גם בעשרת המכות.

הר סיני-שליחותו הייתה מקום לקבלת התורה לעם הנבחר.

הצומח: התמר משמש לייצג אחד משבעת המינים,ענפיו משתייכים גם לארבעת המינים-עליהם  מברכים בחג הסוכות.

העץ- לסוגיו השונים-רבות שליחויותיו.משמש כצל,נוי, פירות, מקום משכן לציפורים וגוזליהם,כחומר לעשיית רהיטים.....

החי:  הפרות והעיזים  מספקות חלב לאנושות.

ישנן חיות שמפרוותן עושים מעילים.בעלי חיים שנעזרים בהם,למשא, למלאכות.

התחש: חיה שנבראה באופן מיוחד ואת עורה תרמו למשכן.

האדם:השליחויות באות לידי ביטוי  במקצועות:עורך דין, משפטן. רופא, מורה, סופר, טייס,צייר,מנהיג.....

מלאכים: מלאכי השרת, מלאכי חבלה, מלאך המוות.

מלאך רפאל-אחראי על רפואה  ,מלאכים המסייעים בכתיבת הדין ביום הדין.

התשובה לשאלה ד]

בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לשליחויות,אביא כמה מהן.

א] אברהם אבינו- שליחותו הייתה להפיץ את האמונה באל אחד.

ב] ירמיהו נועד לנביא, כפי שהקב"ה אומר אליו:

"בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגויים נתתיך" [ירמיהו א,ה]

ג] שמואל הנביא,אימו חנה נדרה נדר ובכך הקדישה  את שמואל לה':"ותידור נדר ותאמר ה'  צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" [שמואל א,א,י"א]

ד] דבורה השופטת והנביאה:"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא:והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט". [שופטים ד,ד-ה]

ה] משה :שליחותו כמנהיג עם ישראל:"ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" [שמות ג,י]

ישנן דוגמאות רבות בכל התנ"ך.

לסיכום, לאור האמור  לעיל.

השליחות מופיעה  אצל הדומם, הצומח,החי ,האדם וגם אצל המלאכים.

איש,איש ושליחותו- על פי ייעודו וכישוריו.

אצל האדם –שליחותו  מיועדת לו טרם ירד לעולמנו,לאחר שמסיים את שליחותו בחייו,נשמתו ישיב לבוראו.

בתנ"ך אנו פוגשים אין ספור של שליחויות בקרב- האבות,השופטים המנהיגים והמלכים.

יהי רצון וכל אדם יגלה מהם כישוריו ובהתאם לכך ימלא את שליחותו למען עם ישראל,וכל  מי שפועל נכונה למטה ומכבד את הבריות ,כנגד זה גם  במרומים מכובד אצל  פמליה של מעלה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח-מדוע השמיט משה את מידת האמת מתפילתו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח/ מדוע השמיט משה את מידת האמת מתפילתו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בתחילת פרשת: שלח - מסופר על המרגלים אשר תרו את ארץ ישראל והוציאו את דיבתה רעה ,לאחר שהיה בידם מטוב יבול הארץ וכך אמרו:" ויספרו לו ויאמרו:  באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה - אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם..." [במדבר י"ג, ל"ב]

ובהמשך:"ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות ושם ראינו את הנפילים בני ענק..." [במדבר י"ג, ל"ב]

התוצאה: הקב"ה כועס  ורוצה להענישם בשל הוצאת לשון הרע על הארץ הקדושה.

והעונש: "אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו"

תגובתו של משה:  משה מנסה לשכנע את הקב"ה שלא יעניש אותם,

אך אין הוא מסתפק בדיבורים, אלא פותח בתפילה אמיתית וכנה:

"ה' ארך אפיים ורב חסד נושא עוון ופשע ונקה לא ינקה, פוקד אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים, סלח נא" במדבר י"ד, י"ח- י"ט]

נשאלת השאלה: מדוע משה אינו מזכיר את מידת האמת שהיא אחת מברית- י"ג המידות?

הסיבה לכך: מפני שהמרגלים לא נקטו בדרך האמת והתרחקו ממנה מאד!

ומדוע לא הזכיר משה :"נוצר חסד לאלפים"? והתשובה לכך לפי הרמב"ן : משה אינו מתפלל בזכות האבות- מהסיבה שהארץ ניתנה לאבותינו ואילו המרגלים, למרות שהארץ –היא ירושת אבות- הם פשוט מרדו בה- במתנה יקרה  שאבותינו כל כך חפצו!

משה  אינו מזכיר:"וחטאה" מדוע?

התשובה לכך היא: כאן התרחש חטא במזיד ולא חטא בשגגה!

משה אינו מזכיר:"רחום וחנון" –יתכן שמשה היה בטוח שמידת הדין פועלת בחטא כה נורא!

לסיכום: משה אינו מזכיר בתפילתו את כל י"ג המידות- היות והתפילה

שהיא מהווה כוח –צריכה להתבצע מתוך האמת ומתוך כוונה שבלב

ואין טעם להזכיר את כל י"ג המידות כאשר מידת האמת- אינה יכולה במקרה זה לבוא ולהגן על עם ישראל, זו תהיה תפילה לפה ולחוץ ולא מתוך עומק הלב.

לכן , משה  השתמש בתפילתו רק באותן המידות שיכלו באותה שעה לבוא ולהגן על עם ישראל בשל חומרת המעשה!

עלינו לאמץ את שיטתו של משה ולהשתמש רבות בכוח התפילה-

כל זאת מתוך מידת האמת והכוונה שבלב כפי שנאמר:"תפילה ללא כוונה- היא כגוף ללא נשמה"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלו במדבר/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלו- במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין

רוח ים תישא  שלווים

לחולות מדבר הרים  סלעים

כיריעה צבעונית   תכסה שמים

שאון אדיר משק כנפיים.

עופות רבים כמים

ישראל  מושיטים ידיים

כעיט העט  על טרפו

איש, איש יצוד מזונו.

השלו ינעץ עיניו ברעבים

לא ימצא מנוח בסלים

שואף להיות בן חורין

לטעום טעם החיים.

אינו יודע למה נועד

האם לספק עם נווד?

המענה בידי אלוקים

יגלה לעמלים בכתובים.

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת בהעלותך- נושא השלו .[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וייקם העם כל היום ההוא וכל--הלילה וכל המחרת ויאספו את-השלו.."

[במדבר י"א,ל"ב]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)