יוסף - כדגם להצלחה בחיים -
בעין התנ"ך.
מאת: אהובה קליין.
כל אדם באשר הוא-
שואף להגשים את מטרותיו ולהצליח בחיים, השאלה היא: האם ישנה נוסחה - לפיה ניתן לממש שאיפות אלה?
תשובה לכך, ניתן
למצוא בספר הספרים .אחת הדוגמאות הבולטות :
יוסף בן זקוניו של יעקב , אשר הצליח לנסוק לפסגת ההצלחה למרות הייסורים והקשיים הרבים
שעבר במהלך חייו.
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה לעיני החרטומים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה לעיני החרטומים/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשנים מסבירים -
מהו המתכון להצלחה זו:
על
פי רש"י: אחת
הסיבות להצלחת יוסף הייתה מהטעם: ששם ה'
היה תמיד שגור בפיו.
רבי
שמחה בונים מפשיסחה
אומר: כי התורה רוצה לציין את גודל צדקותו
שגם כאשר היה במצב שההצלחה האירה לו פנים - לא שכח את הקב"ה. בנושא זה אמר בעל "החפץ
חיים": כי בברכת החודש בכל שבת "מברכין" אנו מבקשים מבורא עולם –
"חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא" ושוב חוזרים ומבקשים : "חיים שתהא בנו אהבת
תורה ויראת שמים"- השאלה היא: מדוע אנו מבקשים על יראת שמים פעמיים באותה
תפילה? הטעם הוא: שלאחר שאנו מבקשים יראת שמים, אנו מבקשים: "חיים של עושר
וכבוד" אך כאשר האדם סופג את העושר והכבוד- אז לא נשאר הרבה מיראת השמים הראשונה
שה' העניק לו - ועל כן הוא צריך לבקש שנית
חיים של אהבת תורה ויראת שמים.
ה"כלי
יקר"
מסביר: כי במשפט:" וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ
מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי". המילה "ויהי" מופיעה
שלוש פעמים- וזאת מהטעם שיוסף עלה שלוש מדרגות ואחר כך גם אדונו נתן לו שלושה מיני
ממשלה בהתאם לתוספת ההצלחה שראה ביוסף.
בשלב
ראשון
ההצלחה הייתה דבוקה רק ליוסף ,בשלב שני הצלחת יוסף גרמה גם להצלחת אדונו ובשלב
שלישי- ההצלחה התרחבה גם לבני ביתו של אדוניו.
לכן
יוסף מצא חן בעיני אדוניו והוא הפך
אותו לפקיד על כל בני ביתו. הוא הבין שכל ההצלחה שהגיעה אליו
ולבני ביתו בזכות יוסף והצלחתו.
רבינו
בחיי
אומר על המילים: "וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי," - המשיל הכתוב את יוסף לארון הברית לפי
שכתוב: " וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה
בֵּית עֹבֵד אֱדֹם, הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד
אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ. [שמואל- ב, ו, י]
הברכה
שרתה בבית אדונו של יוסף: בבית- בממון
וכלים נאים וגם בשדה בתבואות, פירות ונטיעות.
הרב שמשון רפאל הירש טוען :האחים המבוגרים של יוסף שחיו
בבית אביהם ומשפחתם, לא נזקקו לקרבתו
המיוחדת של ה', אך יוסף בהיותו מרוחק ומנודה אשר גלה לסביבה זרה , היה זקוק לדאגתו
ושמירתו המיוחדת של ה' ,לכן תמיד היה קרוב אל ה' ובמחיצתו וכך זכה להיות איש מצליח ,עם כל זה היה צריך לעבור
ניסיונות – כדי לעוררו ולטהרו מהחולשות הגשמיות שהיו דבוקים בו במצבים שמחים יותר.
אין
זה פלא שה' היה עם יוסף וזאת - מפני שגם
יוסף היה עם ה' וכאשר מטרותיו של אדם רצויות בפני מטרות ה' אזי ה' מסייע לאדם
בהשגת מטרותיו.
רש"ר
מסביר: כי המילה: "צלח"- היא דומה למילה :"סלח"- הסליחה מתירה
את הקשר של החטא ומאפשרת התקדמות אל עבר המטרות של האדם ,לכן גם המילה:
"צלח" -משמעותה: התגברות
על המכשולים והתקדמות
אל עבר המטרות בחיים.
הכתב
סופר
מבאר [בהקדמת דברי הגמרא, שבת ל ]- כי אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה, הקב"ה מתרחק מאנשים כעסנים
ומתקרב אל אנשים שאמונתם חזקה ויציבה ומבינים שגם אם עוברים ייסורים בעולם הזה- הכול
לטובה.
לכן
גם בזמן שיוסף היה נתון בצרה – ה' השרה
את השכינה עליו, מדוע? כי תמיד היה בשמחה ואיך היה שרוי בשמחה בזמן צרה? זאת מי שהחשיב את עצמו לאיש מצליח וידע בוודאות
שמאת ה' הייתה זאת- כדי להטיב את אחריתו
וקיבל הכול באהבה ושמחה ,לכן ה' השרה עליו את שכינתו וכך זכה לצאת מבית האסורים
טרם עת.
כל
הצלחתו של יוסף נבעה מאמונתו החזקה בבורא עולם - שהכול לטובה והשמחה שהיה שרוי בה
- גרמה לו - שהשכינה תשרה עליו בכל צעד ושעל ותגרום לו להצליח והברכה שהייתה שרויה
עליו עברה גם לאדוניו ובני ביתו כפי
שכתוב: "וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר
יֶשׁ-לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי
בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה".
יפים הם דברי דוד המלך והולמים גם את יוסף:
"וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל- פַּלְגֵי- מָיִם: אֲשֶׁר
פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [בראשית, א, ג]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה