פרשת שופטים- משפט צדק- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים - משפט צדק – כיצד ?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את עם ישראל טרם יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים/ ציירה אהובה קליין(c]




ציורי תנ"ך/ מלך עם ספר תורה בידו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחת האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשת שופטים, שמה את הדגש על משפט תקין החייב להתבצע ביושר ובצדק ללא משוא פנים - דבר התורם לחיי חברה בריאים ומונע מבני אדם –פריקת עול וחוסר סדר בחברה בריאה.

נאמר: " צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף -- לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".[דברים ט"ז, כ]

הצדק חייב להתבצע בכל מצב, גם כאשר נתקלים בעניינים לא ברורים- כיצד ליישב את הבעיה המשפטית, כפי שנאמר:

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.  וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.  וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.  עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל.  וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל.  וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן, עוֹד".[דברים י"ז, ח'-י"ד]

 השאלות הן:

א] מדוע נאמר בכפילות: " צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף"?

ב] כיצד יש לנהוג במקרה של בעיה משפטית שאינה ברורה?

תשובות.

"צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכפילות.

רש"י מתבסס על דברי הגמרא:   "תנו רבנן- צדק ,צדק תרדוף- הלך אחר בית דין יפה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבי יוחנן בן זכאי לברור חיל".

רבינו בחיי מסביר:

א] על דרך הפשט, על האדם מוטל להיות צודק בדבריו ובמעשיו- מכיוון שעל  ידי התנהגותו לטוב, או לרע יש ביכולתו של אדם להשפיע לטובה על אחרים , או חלילה  להזיק לעצמו וגם לאחרים- במידה ולא ילך בדרך האמת.

לכן באה כפילות הלשון וכל אחד שהולך בצדק- משמש אות ומופת על צדקת דרכו בפועל-ועל כן ראוי שכל אחד ואחד מישראל- יהיה צודק הן בלשונו והן במעשיו, כפי שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג] ומוסיף רבינו בחיי: כי הכתוב פונה אל אנשים שהם במצב של ריב ומזהיר אותם שירדפו , אך ורק אחרי הצדק - בין אם מדובר על תוצאה של רווח, בין אם מדובר על תוצאה של הפסד.

ב] ועל דרך הקבלה: "צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- מדובר בצדק של המקבל עליו את הדין ומנגד הצדק של השופט שישפוט צדק בבית הדין - מתוך רדיפה אחר הצדק.

כמו שכתוב בשירת הים : "  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה "  [שמות ט"ו, ט"ז]  האות האחרונה  במשפט היא: ה"א – הכוונה לאימה מה' הגורמת פחד!

כמו שנאמר בשירת דויד ביום שה' הציל אותו מאויביו: "מִנֹּגַהּ, נֶגְדּוֹ; בָּעֲרוּ, גַּחֲלֵי-אֵשׁ".[שמואל ב, כ"ב, י"ג] דויד המלך מתכוון על צדק אמיתי שהוא: צדק של השכינה וזהו צדק ראשון

שנאמר:"...... צֶדֶק יָלִין בָּהּ"[ישעיהו א, כ"א]

ומהו צדק שני- זה הצדק שמפחיד את הצדיקים.

צדק זה  מתבטא במילים: "כובע ישועה על ראשו"- וראש  מסמל את האמת, כמו  שנאמר: "ראש דבריך אמת" [תהלים ב, כ] ואין אמת, אלא שלום, שנאמר: "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, טוֹב דְּבַר-יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא אִם-שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי". [מלכים –ב, כ, י"ט]

ג] " צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה : לצדק  עליון - שהוא האור הגנוז  לצדיקים.   ומנגד: לרשת את הארץ. באמצעות צדק תחתון.

במסכת סנהדרין [ל"ב, ע"ב]: " צֶדֶק,  צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה: אחד לדין, אחד לפשרה.

ישנה כאן הוראה לכל שופט:  כי קיימות שתי דרכים להשגת הצדק:

1] הכרעת הדין  לטובת אחד מבעלי  הדין.

2] על ידי הצעת פשרה  בין שני בעלי  הדין.

על השופט מוטלת ההחלטה באיזו דרך עליו לבחור במטרה להגיע לאמת וצדק.

הנוהל בבעיה משפטית שאינה ברורה.

" כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט",

רבינו בחיי מבהיר: כי מדובר במקרה של העלמה, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר.." [בראשית ח, י"ג-י"ד]

הכוונה: כאשר  ישנה בעיה משפטית שאינה ברורה - בין דם לדם, בין דם נקי לדם חייב, ובין דם טמא לדם טהור, או בעיה בדיני ממונות, בין נגע לנגע, הכאות וחבלות, כמו: פצע וחבורה ,סכסוכים. הפתרון: לבוא אל אותם מורי הוראה שיפסקו את הדין, כגון: כוהנים, הלוויים, או שופט שפועל באותו זמן, יפתח בדורו- כמו שמואל הנביא בדורו.

למרות שהשופט הוא לא בדרגה של חכמה- בדומה לקודמיו-חייבים לשמוע בקולו. אפילו אם יגיד- על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.

רשי"י מסביר:

כל הפלאה- – לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומוכה ממך.

בין דם לדם-, (ספרי סנהדרין פ"ד)  בין דם טמא לדם טהור.

 בין דין לדין-  בין דין חייב- לדין זכאי.

בין נגע לנגע- בין נגע טמא לבין נגע טהור.

דברי ריבות- שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה .

וקמת ועלית- (סנהדרין פ"ו)  מכאן לומדים: שבית המקדש מרומם מכל המקומות.

אבן עזרא אומר על המילים : "וְאֶל-הַשֹּׁפֵט,"- הכוונה למלך- שכתב  משנה תורה.  רש"י, יש לגשת אל השופט של אותם ימים, אפילו שלא  היה כשאר השופטים שלפניו ועל האדם שבא לפני אותו שופט- מוטל לשמוע ולקבל ממנו את פסק הדין.

הרמב"ן מדגיש: כי יש לקבל את פסק הדין מהשופט אפילו אם האדם שבא להישפט לפניו, סבור שהשופט טועה, עליו לכבד את פסק הדין ולנהוג בהתאם .

ישנו מדרש המסביר: את המילים " וְאֶל-הַשֹּׁפֵט" מכאן שהשופט שנמצא בדורו משתווה לשופט שהיה בימי קדם ולכן חייבים לציית לשופט שבדור ההווה - על כך אומר: רבי אבא בר כהנא: "לעולם יהיה בעינך דור שבא בהווה כדור שהלך בעבר". שלא תאמר: אילו היה רבי עקיבא [מגדולי התנאים] קיים, הייתי קורא [לומד תורה] לפניו ואילו רבי זירא ורבי יוחנן [מגדולי האמוראים] היו קיימין הייתי שונה [לומד משנה] לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך- כדור שהלך וכחכמים הראשונים שהיו לפניו..."

לסיכום, לאור האמור : ניתן להסיק כי תפקיד השופטים בכל דור להביא לסדר ציבורי - למנוע פריקת עול ולשים את הדגש על שמירת החוק .

לכן , חובה לציית לשופט- יהיה אשר יהיה- כוהן, נביא, או, מלך- בכל דור ולקיים הלכה ולמעשה את פסק הדין גם אם הנשפט חושב שהיה ראוי לפסוק אחרת.

יחד עם זאת יש לזכור שבניגוד לאלוקים ששופט בדייקנות- שופט בשר ודם עלול לפעמים גם לטעות בהחלטתו.  כפי שאומר ירמיהו הנביא:  "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי".[ירמיהו י"א, ב]

על כן ,הבה נייחל כי תפילתנו היום, יומית: השיבה שופטינו..." תתקבל תמיד- ונזכה למשפט צדק אמיתי .

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)