פרשת שופטים - משפט צדק –
כיצד ?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את עם ישראל טרם יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים/ ציירה אהובה קליין(c]
ציורי תנ"ך/ מלך עם ספר תורה בידו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ מלך עם ספר תורה בידו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחת האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
פרשת שופטים, שמה את
הדגש על משפט תקין החייב להתבצע ביושר ובצדק ללא משוא פנים - דבר התורם לחיי חברה
בריאים ומונע מבני אדם –פריקת עול וחוסר סדר בחברה בריאה.
נאמר: " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף -- לְמַעַן תִּחְיֶה
וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".[דברים ט"ז, כ]
הצדק חייב להתבצע בכל
מצב, גם כאשר נתקלים בעניינים לא ברורים- כיצד ליישב את הבעיה המשפטית, כפי שנאמר:
"כִּי
יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין
נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ
וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ,
אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם;
וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ,
עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר
יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה
אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא
תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל. וְהָאִישׁ
אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם
אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ
הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל-הָעָם, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן,
עוֹד".[דברים י"ז, ח'-י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע נאמר
בכפילות: " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"?
ב] כיצד יש לנהוג
במקרה של בעיה משפטית שאינה ברורה?
תשובות.
"צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכפילות.
רש"י מתבסס על דברי הגמרא: "תנו
רבנן- צדק ,צדק תרדוף- הלך אחר בית דין יפה: אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבי יוחנן
בן זכאי לברור חיל".
רבינו בחיי מסביר:
א] על דרך הפשט, על
האדם מוטל להיות צודק בדבריו ובמעשיו- מכיוון שעל ידי התנהגותו לטוב, או לרע יש ביכולתו של אדם
להשפיע לטובה על אחרים , או חלילה להזיק לעצמו
וגם לאחרים- במידה ולא ילך בדרך האמת.
לכן באה כפילות הלשון
וכל אחד שהולך בצדק- משמש אות ומופת על צדקת דרכו בפועל-ועל כן ראוי שכל אחד ואחד
מישראל- יהיה צודק הן בלשונו והן במעשיו, כפי שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו
עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג] ומוסיף רבינו בחיי: כי הכתוב פונה אל אנשים
שהם במצב של ריב ומזהיר אותם שירדפו , אך ורק אחרי הצדק - בין אם מדובר על תוצאה
של רווח, בין אם מדובר על תוצאה של הפסד.
ב] ועל דרך הקבלה: "צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- מדובר בצדק של המקבל עליו את הדין ומנגד הצדק של השופט שישפוט
צדק בבית הדין - מתוך רדיפה אחר הצדק.
כמו שכתוב בשירת הים : " תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה " [שמות ט"ו, ט"ז] האות האחרונה במשפט היא: ה"א – הכוונה לאימה מה' הגורמת פחד!
כמו שנאמר בשירת דויד
ביום שה' הציל אותו מאויביו: "מִנֹּגַהּ, נֶגְדּוֹ; בָּעֲרוּ, גַּחֲלֵי-אֵשׁ".[שמואל ב, כ"ב, י"ג] דויד המלך מתכוון על צדק אמיתי שהוא:
צדק של השכינה וזהו צדק ראשון
שנאמר:"......
צֶדֶק יָלִין בָּהּ"[ישעיהו א, כ"א]
ומהו צדק שני- זה
הצדק שמפחיד את הצדיקים.
צדק זה מתבטא במילים: "כובע ישועה על ראשו"-
וראש מסמל את האמת, כמו שנאמר: "ראש דבריך אמת" [תהלים ב, כ]
ואין אמת, אלא שלום, שנאמר: "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ, טוֹב דְּבַר-יְהוָה
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא אִם-שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי". [מלכים –ב, כ,
י"ט]
ג] " צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה : לצדק עליון - שהוא
האור הגנוז לצדיקים. ומנגד: לרשת את הארץ. באמצעות צדק תחתון.
במסכת סנהדרין
[ל"ב, ע"ב]: "
צֶדֶק, צֶדֶק, תִּרְדֹּף"- הכוונה: אחד לדין, אחד לפשרה.
ישנה כאן הוראה לכל
שופט: כי קיימות שתי דרכים להשגת הצדק:
1] הכרעת הדין לטובת אחד מבעלי הדין.
2] על ידי הצעת פשרה בין שני בעלי
הדין.
על השופט מוטלת
ההחלטה באיזו דרך עליו לבחור במטרה להגיע לאמת וצדק.
הנוהל בבעיה משפטית
שאינה ברורה.
" כִּי
יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט",
רבינו בחיי מבהיר: כי מדובר במקרה של העלמה, כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה,
אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם
אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר.."
[בראשית ח, י"ג-י"ד]
הכוונה: כאשר ישנה בעיה משפטית שאינה ברורה - בין דם לדם, בין
דם נקי לדם חייב, ובין דם טמא לדם טהור, או בעיה בדיני ממונות, בין נגע לנגע, הכאות
וחבלות, כמו: פצע וחבורה ,סכסוכים. הפתרון: לבוא אל אותם מורי הוראה שיפסקו את
הדין, כגון: כוהנים, הלוויים, או שופט שפועל באותו זמן, יפתח בדורו- כמו שמואל
הנביא בדורו.
למרות שהשופט הוא לא
בדרגה של חכמה- בדומה לקודמיו-חייבים לשמוע בקולו. אפילו אם יגיד- על ימין שהוא
שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
רשי"י מסביר:
כל הפלאה- – לשון
הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומוכה ממך.
בין
דם לדם-, (ספרי סנהדרין פ"ד) בין דם טמא לדם טהור.
בין דין לדין- בין דין חייב- לדין זכאי.
בין
נגע לנגע- בין נגע טמא לבין נגע
טהור.
דברי
ריבות- שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה .
וקמת
ועלית- (סנהדרין פ"ו) מכאן לומדים: שבית המקדש מרומם מכל המקומות.
אבן עזרא אומר על
המילים : "וְאֶל-הַשֹּׁפֵט,"- הכוונה למלך- שכתב
משנה תורה. רש"י, יש
לגשת אל השופט של אותם ימים, אפילו שלא
היה כשאר השופטים שלפניו ועל האדם שבא לפני אותו שופט- מוטל לשמוע ולקבל
ממנו את פסק הדין.
הרמב"ן מדגיש:
כי יש לקבל את פסק הדין מהשופט אפילו אם האדם שבא להישפט לפניו, סבור שהשופט טועה,
עליו לכבד את פסק הדין ולנהוג בהתאם .
ישנו מדרש המסביר: את המילים " וְאֶל-הַשֹּׁפֵט" מכאן שהשופט שנמצא בדורו משתווה לשופט שהיה בימי קדם ולכן
חייבים לציית לשופט שבדור ההווה - על כך אומר: רבי אבא בר כהנא: "לעולם יהיה
בעינך דור שבא בהווה כדור שהלך בעבר". שלא תאמר: אילו היה רבי עקיבא [מגדולי
התנאים] קיים, הייתי קורא [לומד תורה] לפניו ואילו רבי זירא ורבי יוחנן [מגדולי
האמוראים] היו קיימין הייתי שונה [לומד משנה] לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך-
כדור שהלך וכחכמים הראשונים שהיו לפניו..."
לסיכום, לאור האמור :
ניתן להסיק כי תפקיד השופטים בכל דור להביא לסדר ציבורי - למנוע פריקת עול ולשים
את הדגש על שמירת החוק .
לכן , חובה לציית
לשופט- יהיה אשר יהיה- כוהן, נביא, או, מלך- בכל דור ולקיים הלכה ולמעשה את פסק
הדין גם אם הנשפט חושב שהיה ראוי לפסוק אחרת.
יחד עם זאת יש לזכור
שבניגוד לאלוקים ששופט בדייקנות- שופט בשר ודם עלול לפעמים גם לטעות בהחלטתו. כפי שאומר ירמיהו הנביא: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה
נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי".[ירמיהו י"א, ב]
על כן ,הבה נייחל כי
תפילתנו היום, יומית: השיבה שופטינו..." תתקבל תמיד- ונזכה למשפט צדק אמיתי .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה