יום שני, 8 ביוני 2015

צבא השמים בעיני התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צבא השמים  בעין התנ"ך / מאמר מאת: אהובה קליין.

צבא השמים הוא אחד מפלאי הבריאה, נושא זה תופס מקום רב בעולם המדע.

אך מעניין  להתבונן על כך בעין התנ"ך.

בתיאור בריאת העולם בחומש בראשית,  מופיעה גם יצירת המאורות והכוכבים: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים: וייתן אותם אלוקים ברקיע השמים להאיר על הארץ: ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור והחושך.." [בראשית א, ט"ז-י"ח]

וחז"ל אומרים : כי בתחילה הלבנה והחמה נבראו שווים בגודלם, אלא שהלבנה קטרגה ואמרה: אי אפשר ששני מלכים יכהנו בכתר אחד- כלומר ישלטו באופן שווה.

לכן הקב"ה מיעט את גודלה ,אך פייס  אותה בכך שהוסיף לה צבא = את הכוכבים.

אחד הדברים המופלאים בצבא השמים המוכיחים את חוכמת הבורא הוא: כי לכוכבים יש מספר קבוע  וגם שמות, על כך אומר דוד המלך: "מונה מספר לכוכבים ,לכולם שמות יקרא" [תהלים קמ"ז, ד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


כאשר הקב"ה מבטיח לאבי האומה כי ירבה את זרעו כמספר הכוכבים- הכוונה כי עם ישראל בע"ה עתיד להתרבות, כפי שנאמר: "ויצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך.." [בראשית  ט"ו, ה] על פסוק זה  מביא רש"י אגדה המספרת: כי ה' הוציא את אברהם מחללו של עולם והגביה אותו מעל הכוכבים- כדי שיראה את מספרם כמשל למספר הבנים בעתיד.

ציורי תנ"ך/ חלום יוסף-אחד עשר כוכבים,לבנה וחמה משתחווים לו/

ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


הכוכבים מופיעים באחד מחלומותיו של  יוסף: השמש והירח ואחד עשר הכוכבים – המסמלים את האחים משתחווים ליוסף, גם חלום זה הגביר את  קנאת האחים אליו וההמשך ידוע.

כידוע פרעה מלך מצרים התייעץ עם   האסטרולוגים והם הודיעו לו כי גואל ישראל ייוולד ויהיה מאחד הזכרים שיבואו לעולם, אלא לא ידעו אם זה יהיה בן יהודי, או בן מצרי. אך בסופו של דבר  המצרים אמרו כי לא יתכן שמצרי יגאל את ישראל. לכן פרעה גזר להשליך את הבנים מישראל ליאור. וציווה על המיילדות להמית את התינוקות.

הוא כידוע נכשל ונאמר על עם ישראל: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

אמונה זו- כי ניתן לקרוא את העתיד על פי הכוכבים- הייתה נפוצה במזרח הקדמון ובבל.

ירמיהו הנביא היה מזהיר מפני מנהג זה באומרו : "אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה" [ירמיהו י, ב]

  קיימת תופעה של סגידה לכוכבים- ככוחות עליונים-  אין זה כי אם, עבודת אלילים: התורה מזהירה את עם ישראל מפני תופעה שלילית זו במילים : "ופן תישא עינך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונידחת והשתחווית להם ועבדתם.."

אזהרה זו באה להדגיש לעם ישראל: כי עליו לזכור את יציאתו מארץ מצרים- כור הברזל- אל החירות על ידי הקב"ה בעצמו ולאחר מכן מעמד הר סיני וקבלת התורה.

על כן, אין תחליף לתורה הקדושה, אף לא הכוכבים שנוצרו בעצמם על ידי הבורא.

אך, מנגד ניתן להתבונן בכוכבים כהוכחה לחוכמת אלוקים, כפי שנאמר: "כי אראה שמיך מעשיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת" [תהלים ח, ד]

ישעיהו הנביא אומר: "שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה המוציא צבאם לכולם בשם יקרא.."[ישעיהו מ, כ"ו] הכוונה: כי על ידי התבוננות בצבא השמים, אנו  מכירים בגדולתו וחוכמתו של מלך מלכי המלכים.

יש והמילה :"כוכב" משמשת כינוי לאדם חשוב ומבריק, רעיון זה מופיע במקרא:

בלעם שנתבקש על ידי מלך מואב לקלל את ישראל, בסופו של דבר יצא מברך, בקביעתו : "דרך כוכב  מיעקב" [במדבר כ"ד, י"ז]

רש"י מפרש: כי כוונתו הייתה לדוד המלך שעתיד להכות את מואב.

מעניין כי דבורה הנביאה בשירתה הזכירה את הכוכבים שהצטרפו למלחמה בסיסרא:" מן שמים נלחמו הכוכבים  ממסילותם נלחמו עם סיסרא "[שופטים ה, כ]

 לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי מתוך התבוננות בכוכבים, ניתן ללמוד על כך שיש מישהו שמושך בחוטים מאחורי הפרגוד והכוונה לאלוקים אשר ברא את העולם ומשגיח עליו לנצח.

הבה נייחל : כי עם ישראל ישמש ככוכב זוהר לעולם- אור  לגויים על ידי הליכה בנתיב התורה ובקיום המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ויתקיים בנו הפסוק:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו  ס, ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אין תגובות:

פרסום תגובה

הרב אבינר