פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה
לתורה"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשת משפטים
מכילה דינים,הלכות וציוויים בעיקר בתחום
שבין אדם לחבירו-ומנחה אותנו- כיצד יש לנהוג לאורך כל הדרך על פי התורה-למען עם
ישראל שילך בדרך ישרה- אמת וצדק - ובכך ישמש אור לגויים לנצח.
הנה כמה
דוגמאות:
שילוח עבד עברי לחופשי:
ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)
Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c
אמה עיברייה
ציורי תנ"ך/אמה עיברייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
Biblical Painting/Ema Aibriih/By: Ahuva Klein(c
"ודל לא
תהדר בריבו"[שמות כ"כ,ג]
"ושוחד
לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[שם כ"ג,ח]
"כי תראה
חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ? עזוב תעזוב עמו"
[שמות
כ"ג,ה]
השאלות הן:
א] אילו הנחיות ניתנות לדיינים בבתי המשפט?
ב] כיצד ינהג השופט
עם הדל בבית המשפט?
ג] מדוע אסור לקחת שוחד?
ד] כיצד ינהג אדם
במידה ונתקל בחמור השייך לאדם הרוחש כלפיו שנאה?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה "בעל הטורים"[רבנו יעקב בן אשר]:
ישנן הנחיות
מרומזות באמצעות ראשי תיבות - במשפט:"ואלה
המשפטים אשר תשים לפניהם"
"ואלה"-ראשי
תיבות- וחייב אדם לחקור הדין.מכאן שהדיין חייב לנקוט
בדרך של חקירת העדים במטרה להגיע אל האמת.
"המשפטים"-
ראשי תיבות- הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה
משפט.
"אשר"-
ראשי תיבות-אם שניהם רוצים-כלומר:אם שני בעלי הדינים מוכנים להגיע לפשרה.
"תשים"-
ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים-שהרי אסור לשופט
להאזין לדברי בעל דין אחד בהעדר נוכחות
חבירו.
"לפניהם"-
ראשי תיבות- לא פני נדיב יהדר- הדיין חייב להיזהר לא
לכבד במיוחד פני איש גדול,אלא עליו לנהוג באופן רגיל כלפי שני בעלי-
הדין.
התשובה לשאלה ב]
לפי
רש"י: השופט חייב לנקוט
בזהירות רבה בראותו את הדל מופיע לפניו ולא ייפול ברחמים כלפיו- יזהר לא לחלוק
לו כבוד במטרה לזכותו בדין ולהגיד:הוא עני
ועל כן אכבד אותו ואזכה אותו בדין.
שאם אחייב אותו לשלם את החוב ויצטרך לפרוע, אך אין
לו כסף לשלם-כבודו עלול להיפגע.
התשובה לשאלה ג]
לפי
רש"י:אסור לקחת שוחד
בכל מצב- בין אם מטרת השופט –לשפוט אמת
וכל שכן במצב שהוא רוצה להטות את הדין לטובת המשלם-שהרי לגבי מצב זה התורה
הזהירה:"לא תטה משפט"
"השוחד
ייעוור פיקחים"-שאפילו נחשב לחכם בתורה,אבל אם נוטל שוחד-התוצאה תהיה שתיטרף
דעתו עליו וישתכח כל מה שלמד והדבר יחליש את מאור עיניו.-ויגיע גם למצב ש- "יסלף
דברי צדיקים"-יסלף את האמת בדיני
המשפט.
התשובה לשאלה ד]
לפי
רש"י:אם אדם נתקל בחמור
שונאו והוא רואה-כי הוא נופל תחת נטל של משא כבד,וכי יש בכך שאלה אם לעזור לו?
ברור שכן:"עזוב תעזוב עמו" ,כאן המילה:"עזיבה" היא מלשון עזרה.
רש"י
מבסס את הפירוש על הפסוק:"ויעזבו
ירושלים עד החומה הרחבה "-הכוונה שמילאוה עפר לעזור ולסייע את
חוזק החומה.[נחמיה ג,ח]
ועוד
דוגמא:"עצור ועזוב"[דברים ל"ב,ל"ו]
לפי דברי
רבינו בחיי:כאן התורה מדברת
במצוות פריקה,כי יש שני מצבים:
מצוות פריקה
ומצוות טעינה.
ובגמרא
במסכת בבא מציעא דרשו חכמים:
שפסוק זה מיותר,לפי שהלכה זו נאמרה כבר במקום אחר בתורה:"לא תראה את חמור
אחיך,או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם-הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]ושם
נאמר במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי חיים,לכן יש כאן קל וחומר,אם במצוות
טעינה שאין בה עניין של צער בעלי אומרת התורה :"הקם תקים עימו",הרי
מצוות פריקה שיש בה עניין של צער בעלי חיים,ברור שיש לעזור.
ובכל זאת
הפסוק נכתב ללמדך שיש שני דינים שונים, מצוות פריקה היא- בחינם ומצוות טעינה -היא בשכר.
לסיכום:
לאור האמור
לעיל,ניתן ללמוד כמה התורה מקפידה על נושא המשפט שיעשה בצדק וביושר.
למען חברה
בריאה- ולמען שמירת הסדר הטוב בחיינו.
רבי שמחה בונים מפשיסחה היה אומר על הפסוק:
"ואלה
המשפטים אשר תשים לפניהם"- כי מטרת התורה ללמדנו שיש להקדים את המשפטים -שהם מצוות שבין אדם לחבירו- לפני מצוות
בין אדם למקום,
מהטעם:"דרך
ארץ קדמה לתורה"[ויקרא רבה ט,ג]
מי ייתן
ויתקיים בנו הפסוק:"אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"[תהלים
פ"ה,י"ב]ובכך עם ישראל ישמש אור לכל אומות העולם.אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה