פרשת בראשית/ מדוע אדם וחוה גורשו מגן עדן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית / מדוע אדם וחוה גורשו מגן  עדן?

מאת: אהובה קליין.

פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחומש בראשית- שהוא ראשון לחמישה חומשי התורה ,הפרשה מתארת את מהלך הבריאה:











ציורי תנ"ך/ בריאת האור   ביום הראשון לבריאה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]















ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)

ביום השישי נברא האדם, אך טרם בריאתו התורה מציינת:

"ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה..." [בראשית א, כ"ו]

בהמשך  הכתוב מציין: "וייקח ה' אלוקים את—האדם וינחהו בגן—עדן לעובדה ולשומרה: ויצו ה' אלוקים על האדם - לאמור מכל עץ הגן אכול תאכל : ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום  אוכלך  ממנו מות תמות" [שם ,ב, י"ז]

ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לחיות והעופות/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד)


לאחר שאדם וחוה חטאו באוכלם מהפרי האסור הם נענשו  וגם  גורשו מגן עדן.

"וישלחהו ה' אלוקים מגן- עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם: ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן- עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים" [שם ג, כ"ג-כ"ד]







ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מדוע לא נאמר: "אעשה אדם" ?

ב] מה היה עיקר חטאו של האדם ?

ג] מדוע גורשו אדם וחוה מגן העדן ?

תשובות.

"נעשה אדם בצלמנו ודמותנו"

נשאלת השאלה: מדוע לא נאמר :"אעשה אדם"- בלשון יחיד?

על כך כמה דעות של פרשנים:

רש"י מפרש : הקב"ה התייעץ עם המלאכים טרם ברא את האדם ולא מהטעם שהיה צריך את עזרתם, אלא עשה זאת מתוך ענווה , כדי לחלוק להם כבוד, ומדוע  דווקא  לפני בריאת האדם התייעץ איתם ? כי האדם נברא בדמות המלאכים ובגלל חשיבותו יש חשש שהמלאכים יקנאו בו,

טעם נוסף שהקב"ה נמלך עם המלאכים, לפי שיש בית דין  של מעלה וכאשר  ה' שופט מלכי בשר ודם ,טרם יגזור את גזר דינם ,הוא  מתייעץ עם המלאכים וההוכחה לכך: שמסופר על אחאב שאמר לו מיכה: "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו" [מלכים-א כ"ב, י"ט] הכוונה שמצד אחד ישנם מלאכים המקטרגים - המצדדים לצד חובה ומצד שני ישנם מלאכים שהם מליצי טובה.

הקב"ה נטל רשות מהמלאכים ואמר: היות שהמלאכים למעלה הם בדמותו של הקב"ה, אם  לא אברא בני אדם למטה בדמותי תהיה קנאה במעשה בראשית.

ועוד אומר רש"י: רצה הקב"ה ללמד הליכות דרך ארץ : שלעולם הגדול יהיה נמלך  עם הקטן וזוהי מידת הענווה.

וראיתי פירוש נוסף בספרו של הרב אליהו שלזינגר  "אלה הדברים":

המסתמך על ספר: "ישמח משה" ושם שואלים: מדוע  לא נאמר על האדם: "כי טוב" ?

התשובה היא: כי האדם נוצר כשהוא אינו מושלם וזה בניגוד לבעלי חיים שהם נבראו  בעולם וכשם שהם נבראו כך הם חיים את חייהם עד הסוף, ולכן נאמר עליהם: "כי טוב", אבל בני האדם  שלא נוצרו מושלמים מההתחלה-כביכול, ה' פונה אליהם ואומר להם: אני אעזור לכם להגיע לשלמות על ידי המאמצים והיגיעה הרבה  שאתם תשקיעו  בעצמכם כדי    שתתעלו למדרגה גבוהה.

חטאו של האדם.

עיקר חטאו של האדם  היה בהתנשאות, בעוד שהקב"ה דורש מבניו לפעול מתוך מידת הענווה ולקיים את המצוות מתוך יראה ואמונה בה' ומתוך הכנעה.

הרי, חווה נשמעה לדברי הנחש ולא היו לה הרהורים על עצם החטא, היא פשוט  תפסה פיקוד והתעלמה מציווי ה'.

כך הציווי מתואר בלשון הכתוב: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור מכל עץ- הגן אכול תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" [שם  בי"ז]

למרות דברי ה', חוה התפתתה לדברי הנחש ונכנעה לתאוותה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה- הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [שם ג, ו]

והאדם שקיבל את הפרי האסור מחוה האשים אותה בחטא, מבלי להתייחס לציווי ה': טענתו הייתה: "..האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל "

על פי רש"י: כאן האדם לא רק שמרד נגד רצון ה' ,אלא אף גילה כפיות טובה  כלפי ה' – לפי שאמר: "האישה אשר נתת עמדי.."

ואילו לגבי הנחש, הקב"ה אפילו לא שאל אותו מדוע פיתה את חוה לאכול מן הפרי, אלא ישר קיבל את עונשו - ללכת על גחונו ולאכול עפר כל ימי חייו.

רש"י אומר: כי מכאן ניתן ללמוד: " שאין מהפכים בזכותו של מסית"- המפתה אחרים לעשיית חטא - אין מחפשים  אצלו נקודות זכות.

על פי רש"י:הנחש נענש גם בעיבור ארוך במיוחד- עיבורו  נמשך שבע שנים. לפיכך הנחש בעונשו זה הושפל עד עפר.

האישה הושפלה גם היא - לפי שבנוסף לעונשה: "בעצב  תלדי בנים" נאמר לה על האדם: "והוא ימשול בך" . גם האדם הושפל קשות בעונשו , בנוסף על כך שעליו לעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו ,כנאמר : "בזיעת אפיך תאכל לחם " בנוסף נגזרה עליו ועל כל הדורות  שאחריו מיתה – "עפר אתה ואל עפר תשוב" [שם ג, י"ט]

גירוש אדם וחוה מגן העדן.

על פי רש"י: לאחר שהאדם אכל מעץ הדעת הוא נעשה דומה לקב"ה מעתה הוא יחיד על הארץ בדומה לה' שהוא יחיד בעליונים והייחוד שלו: שיש לו בינה לדעת להבחין  בין טוב ורע מה שאין כן אצל הבהמה והחיה.

היה צורך לגרש את האדם, כדי למנוע ממנו לאכול מעץ החיים-  מהחשש שחייו יהיו נצחיים וכך יוכל לבלבל את הבריות - בכך שישכנע אותם שאף הוא אלוה ויחיה לנצח.

לפיכך, ה' העמיד את הכרובים מחוץ לגן לשמור על הכניסה  למקום זה ובידיהם חרב מתהפכת - על מנת למנוע מהאדם להיכנס לגן.

ה"כלי יקר" אומר פירוש מעניין במיוחד :

הוא מסתמך על : "מדרש שוחר טוב " הרי נאמר שהאדם גורש מגן עדן , לאן הוא גורש? להר המוריה ושם הקריב קורבן לה' כמו שאמרו רז"ל [ מסכת חולין ס, ע"א] "שהאדם הראשון הקריב פר מקרין מפריס" האדם הראשון גורש ונשלח להר המוריה לעבוד את האדמה ולבנות ממנה מזבח אדמה, ושם הקריב קורבן לכפר על חטאו , לפי שהאדמה נתנה לו את הגשמיות שבגללה נכשל בחטא לכן במקום מקור החטא- שם תהיה גם כפרתו. האדמה  הזו חייבת לעזור לו לכפר על מעשיו על ידי שהקים מזבח אדמה והקריב קורבן  באזור של אבן -השתייה   אשר  משם הושתת כל העולם . וגם לגבי האומרים : שעפרו של האדם מכל רוחות השמים, הרי סברה זו מתיישבת יפה עם עניין זה שהרי העפר ממרכז העולם דומה  כאילו נוצר מהעפר שמכל רוחות השמים.

גם לגבי יעקב, כאשר חלם את חלום הסולם עם המלאכים: אמר לו ה': "הארץ אשר אתה שוכב עליה" על פי רש"י- ה' קיפל את הארץ תחתיו, אך לפי פירושו של ה:"כלי יקר" יוצא שיעקב שכב גם במקום טבור הארץ ומרכזו- על כן  הדבר דומה כאילו שכב על כל הארץ.

לסיכום, ניתן ללמוד מפרשה זו: כי אדם וחוה לא עמדו בציפיות  ה' ולא קיימו את  הציוויים בעניין איסור האכילה מפרי עץ הדעת. הם חטאו בהתנשאות ונענשו מידה כנגד מידה- הושפלו עד עפר וגורשו מגן העדן- לפי שלא העריכו את כל הטוב שה' נתן להם ולא היו עוד ראויים לשבת במקום  קדוש זה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מניין הרעיון למנות שופטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים - מניין הרעיון למנות שופטים?/ אהובה קליין.

הפרשה  פותחת במינוי השופטים:"שופטים ושוטרים תיתן—לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את—העם משפט – צדק"

זוהי מצוות עשה- למנות שופטים בכל עיר בארץ ישראל וגם שוטרים שתפקידם  לאכוף את פסקי הדין ולדאוג שיצאו לפועל.

מעניין,מי שהגה  את רעיון מינוי השופטים היה דווקא יתרו, הוא טען לפני משה:"מדוע אתה יושב לבדך-

וכל- העם ניצב עליך מן בוקר עד-ערב"?[שמות י"ח,י"ד]  הוא ממשיך בדבריו:"נבול  תיבול גם אתה גם-

העם הזה אשר עמך כי- כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך עתה שמע בקולי איעצך,,,ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת..." [שמות י"ח ,כ"א- כ"ב]

מעניין שהתורה  מספרת שגם בגיל מאה ועשרים  משה נשאר  צעיר:

" ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה"[דברים ל"ד,ז]  לא נס לחה- הכוונה שהלחות לא ברחה ממנו שהרי אדם זקן הלחות עוזבת אותו ועורו יבש ומקומט -ולא בגלל עצת יתרו- לא נס לחה, אלא  פשוט משה כאיש האלוקים- פגעי הזמן לא נתנו בו את אותותיו, אפילו במותו לא  כהתה עינו וזאת למרות כל הגלגולים והייסורים שעבר כמנהיג של עם ישראל.[כגון: מי המריבה, עגל הזהב, המרגלים..]

נשאלת השאלה, מדוע משה הסכים לעצת יתרו ואמר שאינו יכול לשאת לבדו את כל מערכת המשפט?

התשובה לפי רש"י: מפני שהיו כל כך הרבה מקרים שהיה צורך לדון בהם מבחינה משפטית ,שלא היה משה יכול לשלוט לבדו על ריבוי המקרים והיה נזקק לתגבורת של שופטים.

משה שאל רשות מה' לגבי עצת יתרו והקב"ה אישר לו. משה מביא כאן את רצון העם למינוי שופטים

כתוכחה מדוע?

תשובה א] מפני שהעם שמח, לפחות בחלקו למינוי השופטים, מפני החשש שאם משה יפסוק לבדו במשפט הם יצטרכו לקבל את הדברים גם אם לא ימצאו חן בעיניהם, אבל אצל שופטים אחרים יתכן שיוכלו לשחד אותם או "להסתדר" איתם.

ב] הטענה השנייה בתוכחה: השמחה  אצל העם הייתה גדולה מאד לרגל הבשורה של  מינוי  השופטים-

שהרי אינה  דומה שמיעה מפי המקור- מהרב - לעומת השומע מהתלמיד ובמקרה זה המקור הוא משה-

והתלמיד הוא השופט.

משה רצה להעביר כאן מסר חזק לעם ישראל לכל הדורות: תמיד יש ללמוד מהמקור הקרוב ביותר לשכינה  שם הכול מדויק אין טעויות בהכרעת הדין - כי אינו דומה השומע מהרב לשומע מהתלמיד.

הרעיון הזה מיושם גם בגמרא בתחום ההלכה: [שבת,מ] הכלי הראשון מבשל , הכלי השני כבר לא!

התורה מביאה לנו דוגמאות לרעיון זה :א]  בבראשית הנחש בא  לפתות את חוה, מדוע הוא לא ניגש  אל האדם? התשובה לכך היא, מפני  שהוא ידע כי האדם הוא המקור הראשון - הוא בעצמו שמע את צווי אלוקים על איסור אכילת הפרי- הוא שמע מהרב[מאלוקים], אבל חוה שמעה זאת כבר מהאדם  - התלמיד ולכן היא פחות חזקה ברוחה וניתן להשפיע עליה יותר טוב.

ב]דוגמה נוספת לרעיון- אי הרצון של העם  לשמוע את אלוקים במעמד הר סיני ,אלא לשמוע את התלמיד, במקרה זה זהו משה ומאז חלה ירידת הדורות וגם בזמננו הירידה הרוחנית הזאת נמשכת, לצערנו.

 לכן אנחנו מתפללים: יום, יום:

"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה"

[תפילת העמידה]

יהי רצון שתפילה זו תתגשם במהרה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- מיהו אליעזר –וסוד הצלחתו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה- מיהו אליעזר –וסוד הצלחתו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}

ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "וה' ברך  את אברהם בכול / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך: עבדי דוד המלך  מביאים- לפניו  את אבישג השונמית / ציירה: אהובה קליין (c)

 [מתוך ההפטרה מלכים א',א']

ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

פרשה זו  מתארת את שליחותו הייחודית של אליעזר – עבד אברהם. אברהם  מטיל על אליעזר למצוא – ליצחק  בנו –אישה- הראויה לו - ואף מבקש להשביעו על כך, כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ:  שִׂים נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי.  וְאַשְׁבִּיעֲךָ--בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר לֹא תִיקַּח אִישָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.  כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִישה , לִבְנִי לְיִצְחָק".[בראשית כ"ד, ב'-ה']

השאלות הן:

א] מי היה אליעזר  ועל מה הקפיד אברהם בבקשתו  אליו?

ב] בזכות מה הצליח  אליעזר לבחור אישה  ליצחק?

תשובות.

זהותו של אליעזר  ובקשת אברהם ממנו.

אליעזר היה עבדו של אברהם אבינו.

על- פי תרגום יונתן: "אֱלִיעֶזֶר בַּר נִמְרוֹד דַהֲוָה מְתִיל בִּגְבוּרְתֵּיהּ"-כלומר: היה בן נמרוד ומפורסם בגבורתו. אך יש אומרים שהיה עבדו של נמרוד ולא בנו.

אברהם מבקש מאליעזר להישבע לו שלא ייקח אישה ליצחק מבנות כנען.

רש"י מבאר: כי אליעזר  נשבע ושם ידו תחת ירכו  לפי שהנשבע  היה צריך ליטול בידו חפץ של מצווה-כגון: ספר תורה , או תפילין והיות והמצווה הראשונה שהייתה לו היא ברית מילה ומצווה זו באה לו על- ידי צער וכיון שהייתה חביבה עליו  ביותר, לכן בחר   ונטל חפץ של מצווה  לצורך השבועה הזו.

אליעזר התאמץ לקיים את דרישת אברהם בקפדנות, לכן שאל אותו: ואם לא תחפוץ האישה  לבוא  לארץ ? אברהם  עונה ומזהיר  את אליעזר:

"הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־ תָּשִׁיב אֶת ־בְּנִי שָׁמָּה.  יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר ־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־ לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־ הָאָרֶץ הַזֹּאת--הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִישָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם".

רבינו בחיי מסביר את דרישת אברהם מאליעזר:

"אֲשֶׁר לֹא תִיקַּח אִישָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי",

אברהם הזהיר את אליעזר שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען—הזרע המקולל [כפי שקילל נח את כנען] זאת מהסיבה -שהאישה שהולכת בדרך הפורענות  תטה  את האדם לצידה- היינו -לדרך רעה דוגמת חוה- אם כל חי - שהסיטה  את אדם לבצע את החטא אכילת הפרי האסור בגן עדן.  כדוגמת שלמה המלך שבעת זקנותו נשא נשים עמוניות, מואביות וצידוניות- שהיטו  את לבבו מהדרך הטובה..

רבינו בחיי מסביר: אברהם – לא היה מוכן - שיצחק יעזוב את הארץ הקדושה לחוצה לארץ – לפי שהיה יצחק עולה תמימה[בעקדת יצחק] ואין "קודש נעשה חול"

האגדה מתארת: כי אברהם התרשם מאליעזר שהוא אדם טוב ונאמן  עושה צדקה וחסד ואף מלמד אנשים בסביבה – חכמה ודעת אלוקים. גם סמך עליו לפי שהיה אחראי על ביתו,

לקח אברהם ספר וכתב בו: "כל אשר יש לי אתן ליצחק בני" הגיש את הספר עם חתימתו לאליעזר .

אמר לו: ספר זה תחזיק בידך וכשתגיע לבית הנערה אשר אותה יוכיח לך ה' כמתאימה לבני, תראה לאביה את הספר הזה".

רבינו בחיי אומר: כי היה חשוב לאברהם  לכתוב כי כל מה שייתן - זה ליצחק כדי שבשעת פטירתו של אברהם לא יבואו בני קטורה ויערערו על כך.

הזכות  שהייתה לאליעזר – שממנה נבעה - הצלחת השידוך.

אליעזר יוצא מביתו של אברהם עם עשרה גמלים  ועל פי הכתוב: הוא לוקח אתו: "וְכָל־טוּב אֲדֹנָיו",

רש"י מבאר  את הכוונה: "וְכָל־טוּב אֲדֹנָיו",

וכי אליעזר החזיק בידו את כל רכוש אברהם? אלא היה בידו שטר מתנה ושם כתב אברהם ליצחק – מה יקבל ממנו וזאת מפני הטעם: שירצו הורי הנערה המתאימה ליצחק- לשלוח את הבת שלהם כדי שיצחק יישא אותה לאישה. וזו הכוונה לרכוש הרב- שהיה רשום על השטר.

רש"י מדגיש – אליעזר לוקח "מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו"- גמלים אלה של אדוניו היו שונים  במראיהם- משאר הגמלים של אנשים אחרים –לפי שפיהם היו חסומים מחשש של גזל - כדי למנוע מהם לרעות בשדות אחרים.

אליעזר ידע את חשיבות התפילה לבורא עולם- הוא הבין- כי כדי שתהיה לו  - סייעתא דשמיא- לקיים בהצלחה את רצון אברהם- עליו להתפלל אל הקב"ה.

"וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי  נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם  ־אֲדֹנִי". [ להלן:  כ"ד, י"ב- ט"ו]

רבינו בחיי אומר על תפילתו של עבד אברהם: פתח העבד בחסד וחתם- בחסד, והיות וגדל אליעזר בבית אברהם היה חכם גדול בתורה ובחכמה- וידע כי מידת החסד  היא של אברהם ולכן שם את הדגש על החסד.

עוד אומר רבינו בחיי: הרי פרשת אליעזר כפולה- היא יש בה  רמזים חשובים מהתורה:

דרשו רז"ל: "יפה שיחת  עבדי אבות לפני הקב"ה מתורתן של בנים" וזה מוכיח את מעלת האבות שהם מהווים את המרכבה של האמונה ויש לאדם לפקוח את העין כי כל הצלחת השליחות של אליעזר היו על העין [עין טובה]

לכן הוזכר בפרשה שלוש פעמים:

א]"הִנֵּה אָנֹכִי נִיצָּב, עַל ־עֵין הַמָּיִם" ,ב] " וָאָבֹא הַיּוֹם, אֶל הָעָיִן"

ג] רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ," וַתֵּרֶד הָעַיְנָה",

דברי רבינו בחיי מזכירים  את  המשנה: "עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ" [מסכת אבות  ה', י"ט]

האגדה מתארת: כי שני מלאכים ליוו את אליעזר – האחד לשמרו בדרכו והשני להביא את רבקה לפני אליעזר –בדרך .ה' שלח לו ברקים ואורות- להאיר לו את הדרך, לפתע ראה אליעזר שהוא הגיע מהר מאד וראה את עצמו במעין חרן ולמרות שזו הייתה דרך ארוכה של שישה עשר יום ,הוא הגיע ביממה אחת- לכן הבין כי זו עזרת שמים. נשא ידיו  השמימה והתחנן לה' שתופיע נערה עם מידות טובות, ועושה חסדים- מיד הוציא המלאך את רבקה  מביתה והוליכה אל המעיין וכשהתקרבה אל אליעזר- הוא ראה כי המים עולים לקראתה והבחין כי בדרך היא מסייעת לאנשים רבים הזקוקים לרחמי שמים. מכל הנשים שראה ביקש מהן מים לשתות-רק  רבקה הייתה היחידה שהגישה לו מים וגם לגמליו ולכן בחר אותה לאישה  עבור יצחק: משהגיעה רבקה עם  נערותיה ועם –אליעזר ואנשיו  אל יצחק התרחש נס:

חז"ל במדרש רבה אומרים : יצחק  ראה חמישה סימנים:

1] הענן שהיה קשור לאהל שרה ופסק ביום מותה, חזר בשנית עם הגעתה של רבקה.

2] דלתות הבית היו פתוחות ,מעתה ,ממש כמו אצל שרה אמו.

3] ברכה מיוחדת הייתה בעיסתה, כמו אצל שרה.

4] הנר היה דולק מערב שבת לערב שבת.

5] הייתה עוסקת בעיסה, בטהרה- בדומה לשרה.

יצחק ראה שהכול שב על כנו ורבקה היא ממשיכה את דרך אמו-שרה- לכן התנחם לאחר מות אמו.

לסיכום. לאור האמור לעיל- אליעזר היה צדיק בהשראת אברהם אדונו והאיר פנים לסביבה ולאור  התנהגותו הנפלאה- תפילתו והשתדלותו זכה להיות השדכן הראשון בתנ"ך.

יפים וחשובים- דברי דוד המלך:

"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי". [תהלים, י"ג, ו']     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)