פרשת וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?
מאת: אהובה קליין.
ציורים לפרשה:
ציורים לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום/ציירה: אהובה קליין .(c)
ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן
/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/אברהם עורך משתה ביום שנגמל יצחק/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין(c)
אחד הנושאים בפרשה:
מהפכת סדום ועמורה:
"וַיַּהֲפֹךְ
אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל- הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים,
וְצֶמַח הָאֲדָמָה. וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו;
וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם,
בַּבֹּקֶר: אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ
הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן.
וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹוקים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר
אֱלֹקים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ
אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"[בראשית י"ט,ל]
השאלות הן:
א] באיזה אופן ה' הפך
את סדום ועמורה-ומה היו התוצאות?
ב] "ויזכור
אלוקים את אברהם"-מדוע ה' זכר את אברהם?
תשובות.
הפיכת סדום ועמורה:
על פי רש"י אלוקים הפך בבת אחת ארבע
ערים והם: סדום, עמורה, אדמה וצבויים, להוציא
את העיר 'בלע' שהיא - צוער אשר ניצלה בהתאם לבקשת לוט, כפי שהכתוב מתאר: לוט מבקש
מהמלאכים: "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער
היא ותחי נפשי: ויאמר אליו הנה נשאתי פניך
גם לדבר הזה לבלתי הופכי את- העיר אשר דיברת" [בראשית י"ט,כ-כ"ב]
הפיכת הערים נערכה
באופן הבא: כל הערים האלה היו על הר אחד וה' הפך את ההר מלמעלה למטה כמו שנאמר: "בחלמיש
שלח ידו והפך משורש הרים" [איוב כ"ח, ט] - שה' שלח ידו בסלע אחד והפך
שורשי הרים מלמטה למעלה.
בבראשית רבה נאמר: "ר' לוי בשם שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו היו יושבות
על צור אחד, שלח מלאך את ידו והפכן"
רבינו בחיי: מסביר נקודה מעניינת על המלאכים שבאו להודיע ללוט על מהפכת סדום
ועמורה, הם תלו בעצמם את כל העונש ולא בקב"ה כפי שאמרו ללוט: "כי
משחיתים אנחנו את - המקום הזה כי גדלה צעקתם.." [שם י"ט, י"ג]
בכך הם חטאו, לפי
שהיו צריכים להדגיש: כי ה' עומד להשחית את המקום. הם לא זזו משם עד שהודו על כורחם
כי אין הדבר תלוי בהם, אלא הם שלוחים של ה'.
על זה נאמר: "הן
בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה"[איוב ד]
ועוד נאמר: "הן
בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו.."[שם ט"ו]
רבינו בחיי מביא כמה דוגמאות ממקומות
אחרים בתנ"ך- על אנשים שנכשלו בטעות
זו:
שמואל הנביא אמר
לשאול: "אנוכי הרואה" וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר: "אך
נכד ה' משיחו" .ה' אמר לו שלא ישפוט לפי ראות עיניו - מהטעם: "כי האדם
יראה לעיניים וה' יראה ללבב" [ שמואל-א, ט"ז]
דוד המלך אמר:
"ותורתך בתוך מעיי", הוא טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים
אותו.
דבורה הנביאה, שהתעלמה מעזרת הקב"ה ושיבחה את עצמה
באומרה: "עד שקמתי דבורה שקמתי בישראל" [שופטים ה, ז]
מיד הסתלקה ממנה רוח
הקודש והוצרכה להגיד: "עורי, עורי דבורה, עורי, עורי דברי שיר".[שם]
אותם מלאכים שבאו
להודיע את דבר הפיכת סדום היות וחטאו ותלו
בעצמם את הענישה - הם הורחקו למשך קל"ח שנה ולא הלכו בשליחות המקום.
ומתי הם שבו לפעילות?
בחלום סולם יעקב, שנאמר שם שהמלאכים עולים ויורדים כלומר - אותם מלאכים שעלו
במהפכת סדום – התרחקו - עכשיו היו יורדים אליו.
מכאן שכל התולה את
כבודו בעצמו ומתעלם מהקב"ה נענש, היות וכל העולם נברא לכבוד הקב"ה.
ספורנו מתייחס לחומר של הערים כתוצאה
מהפיכתן והוא טוען: שה' הפך את הארץ ההיא ויושביה לטבע גופרית ואש, כמו שנאמר על
מכת הדם במצרים: "הפך את מימיה לדם"[תהלים ק"ה, כ"ט] והכוונה
שהטל שהיה יורד טרם הזריחה - הפך לחומר של מלח.
הרמב"ן מפרש:
לגבי אשת לוט, לא נאמר שהיא הביטה מאחוריה אלא
בלשון זכר :"ותבט אשתו מאחריו" היא הביטה לאחוריו של לוט לפי שהוא היה
האחרון בשיירה –במטרה להיות המאסף ולזרזם להימלט מהמקום. ומאחוריו היה נראה כל
החורבן.
על פי רש"י: היא
נהפכה לנציב מלח בעודה מביטה לאחור, בעונש מידה כנגד מידה: במלח חטאה ובמלח נענשה לפי
שכאשר אמר לה לוט: "תני מעט מלח לאורחים הללו" ענתה לו: "אף את
המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה [בראשית רבה]
זכירת ה' את אברהם.
מעניין כי אברהם
משקיף על מראה סדום בתום ההפיכה והנה מה הוא רואה? "וירא והנה עלה קיטור הארץ
כקיטור הכבשן" [שם י"ט, כ"ח] ומה הכוונה?
רש"י: הוא רואה
תימור של עשן - כלומר עמוד עשן העולה כלפי מעלה, כפי שנאמר: בשיר השירים: "כתימרות
עשן":[שיר השירים ג, ו] העשן זקוף כעץ תמר.
ונאמר: "ויזכור
אלוקים את אברהם" לגבי הצלת לוט והרי היה נכון להגיד שה' זכר את לוט, אלא
הכתוב מזכיר את אברהם על סמך הטובה שעשה לו לוט במצרים : שכאשר אברהם אמר לשרה
לשקר ,במצרים, ולהגיד כי היא אחות אברהם, לוט
שתק ולא גילה לשלטונות דבר - לפי שהיה מרחם על אברהם- לפיכך ה' זכר את לוט - מידה
כנגד מיד - והצילו מתוך ההפיכה.
ספורנו אומר על השקפת אברהם על סדום: כי בכך הוא הביע איבה על רוב הרשע שלהם
ומשראה את קיטור העשן הבין שאין עוד להתפלל עליהם.
הרמב"ן מסביר: לוט נהג בדרך החסד שהתלווה לאברהם לנוע עמו ברחבי הארץ ,הרי הוא הלך
בציוויי אברהם - לכן היה לו הזכות להצילו בזכות אברהם.
כי לולי אברהם לוט עדיין היה נשאר לגור בחרן- מקום מולדתו ולא היה גר בסדום
ולא יתכן שייענש בעודו מתלווה אל אברהם שיצא בשליחות ה'. וגם מטעם זה אברהם סיכן
את נפשו כאשר הלך להציל את לוט מהמלחמה.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד : כי הקב"ה
מדקדק עם בני האדם וכאשר ראה כי אנשי סדום - חטאם כבד, כביכול, הוא בכבודו
ובעצמו יורד למטה לבדוק אם הם כה שקועים בחטאם – ורק בעקבות מסקנתו הוא מעניש אותם
קשות ואת הערים הופך בבת אחת וכך ישנו מסר לשופט בשר ודם, לא למהר לפסוק את הדין
לאשם. אלא לבדוק ולשקול היטב טרם יפסוק את פסק הדין. ומנגד הקב"ה נוהג – מידה
כנגד מידה עם עושה החסדים- דוגמת לוט
שלאורך כל הדרך גילה נאמנות לאברהם - ועל כן ניצל ממהפכת סדום ועמורה, אך,
אשת לוט אשר חטאה במלח נענשה במלח.
ניתן גם ללמוד על
מסירותו של אברהם שהתפלל על אנשי סדום, אך
משלא נמצאו די צדיקים כבר לא ביקש רחמים
עליהם, לפי הסברו של רש"י:
אברהם לא ביקש רחמים
על פחות מעשרה צדיקים, לפי שבזמן דור המבול, נח ומשפחתו -
הצדיקים היו בסך הכול שמונה איש ולא עמדה זכותם
להציל את דור המבול ,לכן לא הוסיף לבקש על
תשעה צדיקים על ידי הצירוף של הקב"ה
אליהם.
יהי רצון שנרבה במצוות וחסדים ונזכה לישועות.
