יום חמישי, 16 באוקטובר 2025

פרשת בראשית- כוח הדיבור עד היכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  בראשית-  כוח הדיבור  עד היכן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹוהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)


י

ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)

 



     ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)

 


                ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)




               ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)



            ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

         

              ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)


                 ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



     ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)


            ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


                      ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



            ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"




           


ציור מתוך ההפטרה/לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)


        ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור מתוך ההפטרה/לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בראשית היא הראשונה הפותחת את חומש בראשית - הראשון   מתוך  חמישה חומשי התורה.

ספר זה – נקרא גם בשם ספר הישר - על שם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב שנקראו: ישרים כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים" ומדוע אפילו בלעם קרא לאבותינו בשם ישרים כפי שמתבטא בשירת "האזינו"- "הצור תמים  פועלו... צדיק וישר הוא" ?

התשובה , כי התורה באה לתת צידוק הדין של ה' על חורבן בית שני, לפי שבאותה  תקופה היו הרבה צדיקים וגדולי תורה, אך לא היו ישרים, הם  פעלו מתוך שנאת חינם ודבר זה אינו נסבל אצל הקב"ה, השואף לאהבת חינם בין הבריות , לכן נחרב המקדש  השני.

לעומתם אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב היו ישרים בנוסף על היותם אוהבי ה' וגם צדיקים, הם היו אוהבי בריות והתייחסו אליהם בכבוד כולל אל עובדי אלילים גויים ואומות העולם, כדוגמת: אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ועמורה ,למרות שלא אהב את התנהגותם ומעשיהם, לכן נקרא  ספר בראשית שהוא ספר הבריאה - ספר הישר  משום מעשה אבותינו [על פי העמק דבר]

בתחילת הפרשה אנו קוראים על סדר בריאת העולם כפי שכתוב:

" בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי ־ אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי ־ טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת ־ הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי ־ כֵן.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי ־ עֶרֶב וַיְהִי ־ בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי" [בראשית, א', א'- ח'].

בהמשך אחד הנושאים בפרשה: רצח  הבל על ידי קין. כנאמר:  "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". [בראשית ד', ח']

בהפטרה אנו קוראים מתוך ספר ישעיהו את דברי הנביא,

להלן קטע מדבריו: "כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.  אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ. אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם".

 [ישעיהו מ"ב, ה'- י']

השאלות הן:

א] מאין לומדים כי ישנה חשיבות גדולה לכוח הדיבור?

ב] מה אמר קין להבל בהיותם בשדה?

ג] מאין כי רק אלוקים יכול להוציא אסיר לחופשי?

תשובות.

החשיבות הגדולה של כוח הדיבור אצל האדם.

במסכת אבות נאמר: "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת! אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים,

שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת;

וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים,

שֶׁמְּקַייְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת"

רש"י שואל: העולם היה יכול להיברא במאמר אחד-? והכוונה שה' ברא את העולם באמצעות הדיבור ומדוע נברא בעשרה מאמרות?

תשובתו: בתחילת הפרשה נאמר תשע פעמים: " וַיֹּאמֶר" ואילו המילה :"בראשית: גם נחשבת –למאמר, לפי שנאמר:

"בִּדְבַר יְהוָה, שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"[תהלים ל"ג, ו'] ה' ברא את כל הבריאה בדיבור, מכאן שהרשעים מאבדים את העולם  הזה שנברא בעשרה מאמרות - על ידי רוע מעשיהם ומידת הדין עתידה  להיפרע מהם ואילו הצדיקים יקבלו שכר טוב על מעשיהם הטובים בעולם – שנברא בעשרה מאמרות.

מכאן נלמד - כי אדם חייב לחסום את פיו שמא יעסוק בלשון הרע – או בקללות והעלבות את הזולת-ומהדיבור השלילי מגיעים ,חלילה למעשים נוראים!

הדיבור של קין והשפעתו הרעה על מעשיו.

נאמר: "וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה"

אך לא כתוב מה אמר קין להבל?

רש"י עונה: נכנס אתו בדברי ריב כהכנה להריגתו.

האגדה מספרת: ביום ארבע עשר בניסן, אמר האדם הראשון : בליל זה עתידים ישראל להקריב קורבנות פסחים בבית המקדש בירושלים ויגרמו שמחה לה', לכן בניי: הקריבו גם אתם לה' קורבנות כדי שתהיו מקובלים לפניו.

הם חיפשו ומצאו ללכת אל הר המוריה. מקום שם עתידה להיבנות ירושלים ושם עתיד לעמוד המזבח בבית הבחירה.

הבל הביא ממיטב בכורות צאנו ואילו קין ערך תחילה משתה לעצמו ומהשארית של הסעודה הביא- שיבולים שנקלו על זרע פשתן- שהם פסולת ,בזמן שה' קיבל את מנחת הבל- את מנחת קין  ה' לא קיבל.

הדבר גרם לקין לקנאה – ניגש אל הבל ועמר לו: "הבה נחלק בינינו את העולם" מאחר והייתה הסכמה מצד הבל, לקח קין את האדמה לעובדה. ולהבל נתן את כל הצאן והבקר, אך הזהירו שלא ייגש לשטח שלו, קין עבד את האדמה והבל היה רועה את הצאן בשדה. התחיל קין לריב עם הבל ואמר לו: "ברח אחי עוף אל השמים  כי אין לך ולצאן מקום על  הארץ. אדמה זו שעתה עומד עליה עם הצאן - שייכת  לי !

ומי  נתן לך רשות וגם לצאנך לדרוך עליה והצמר שאתה לובש   שייך לי! הסר את בגד הצמר מעליך. וכך הריב הלך והתחזק עד שהבל ברח  וקין רדף אחריו,,, לבסוף קין רצח את הבל.

ניתן לראות- כי הכול החל  בדיבור ומשם זה הגיע לרצח!

על זה נאמר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁו"ֹ.[משלי, כ"א, כ"ג]

רק אלוקים יכול להוציא את האסירים לחופשי.

על פי הפרשה אנחנו לומדים  כי רק הקב"ה שברא את כל העולם הוא שולט על  כל הבריאה -על פני  כל תבל, על היום ועל הלילה ועל כל פרט ופרט ,אפילו הקטן ביותר שלא נראה לעין האדם.

לכן אומר ישעיהו הנביא:

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ". 

בהמשך הוא אומר: "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ"

מכאן המסקנה: כי גם את האסיר ה' מוציא לחופשי  מבית האסורים- ואילו השופט עושה את רצון ה' בלבד!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם החטופים שהשתחררו לאחרונה מהמנהרות - הדבר נעשה בשליטת אלוקים בלבד. ועל ידי שליחי ה'.. ולא בגלל ההפגנות בכבישים ושנאת חינם. ולא בעבור מילות גנאי ואיומים.

ההוכחה: בברכות השחר אנו מברכים: "ברוך אתה .ה'  ..מתיר אסורים",

יפים וחשובים דברי דוד המלך:לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ".

בנוגע לכוח הדיבור – על פי חז"ל: חייב אדם לחשוב מה ברצונו להגיד- כי "ברית כרותה לשפתיים" המילים כה עוצמתיות -ההוכחה  שה' ברא את  העולם בעשרה מאמרות!


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המתיר אסורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

המתיר אסורים

שיר מאת: אהובה קליין ©

 מעשה בכמה אסירים

 על סבלם היו משוחחים

 תרו אחר אור באפלה

 האימה עליהם  נפלה.

 

 האחד על האדמה יושב

 על פתרון שחרור חושב

 השני מוחה בעצב  דמעה

 תר בכאב  אחר ישועה.

 

חברו  מעלה  זיכרונות

ימים טובים וחלומות

הייאוש גובר עליו

לרגע  עוצם עיניו.

 

לפתע  החל לוחש מילים

נזכר  באבותיו הקדושים

כי לה' היו  מתפללים

בעזרתו היו חיש נושעים.

 

 חיש הצטרפו האסירים

 לתפילות בבכי תמרורים

 לפתע ראו אות משמים

יוצאים לחופשי שמחים כפליים.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת  בראשית וההפטרה: בישעיהו[ מ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באוקטובר 2025

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת "וזאת הברכה" שמחת תורה הגשמת הברכה, כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ושמחת תורה:


ציורי תנ"ך/ משה  מברך את עם ישראל טרם מותו/ ציירה: אהובה  קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                              


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]

ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



               ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת "וזאת הברכה" נקראת בחג שמחת תורה - שמיני עצרת לאחר חג סוכות – וראוי לשים לב -  כי בניגוד לשאר פרשיות השבוע  שנקראות בשבתות -  הרי בשמחת תורה  עולים  לתורה כל המתפללים - כולל הילדים  שעדיין לא הגיעו לגיל מצוות - דבר  שאינו נהוג בשאר "ימים טובים". שנוהגים לעלות לתורה רק חמישה או שישה קרואים - מלבד "מפטיר" -  שלעולם אין  עולים בהם לתורה ילדים שעדיין לא הגיעו  לגיל 13 ומטעם זה קוראים את רוב הפרשה כמה פעמים עד הקטע: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם",  [דברים פרק ל"ג, כ"ז] -

על מנת לזכות כל יהודי מעם ישראל בברכת התורה בחג שמחת תורה—ובכך מסמל את ייחודו של עם ישראל - כעם יחידי בתבל שנבחר מתוך כל העמים  לקבל את התורה!

אחר כך ממשיכים לקרוא את כל הפרשה, בקריאה זו מופיעים שני "חתנים"- "חתן  תורה"- הוא עולה לקרוא את  המחזור הנוכחי של קריאת פרשיות התורה. והשני  נקרא: "חתן בראשית" שתפקידו  לקרוא את פתיחת המחזור החדש של הקריאה בתורה - פרשת בראשית בחומש הראשון - מתוך חמישה חומשי התורה .

חז"ל  מדגישים - ראוי להבחין  כי פרשת "וזאת הברכה" מסתיימת במילים : "לְעֵינֵי כָּל ־ יִשְׂרָאֵל". האות האחרונה היא: ל' ואילו האות הראשונה בחומש בראשית היא: ב'- המופיעה בתחילתה המילהְּ: "ברֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים",יחד נוצרת המילה: "לב"

רעיון זה בא ללמד את עם ישראל: מסר חשוב מאד, כשם שאין להפסיק את פעילות הלב של האדם - אפילו לזמן קצר , באופן זה אין אנו רשאים להפסיק במשך כל החיים את לימוד התורה.

פרשתנו פותחת במילים:

"ְוזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים –אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ.  וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת אֵשׁ דָּת לָמוֹ.  אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל־ קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".[דברים ל"ג, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה המטרה של פרשה זו - האחרונה - בחומש  דברים?

ב] מדוע בירך משה את כל ישראל יחד ולא את כל  אחד ביחידות?

ג] מהם התנאים לכך שהברכה תצא לפועל ותתקיים אצל המתברך?

מטרת פרשת :"וזאת הברכה"

לאחר עיון   בפרשת: וזאת הברכה, ניתן להסיק - שהיא תמצית של כל הפרשיות בספר והדבר מתבטא במילים: "האזינו – וזאת הברכה" הכול מתחיל ברצונו של היהודי- אם   כוונתו לשמוע  את  דברי התורה וברצונו להבין וגם ללמוד -  זוהי השגת הברכה!

ההוכחה לכך-  נאמר:

"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְווות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם".[דברים  י"א, כ"ז] אם  אתם שומעים את דברי התורה - עצם השמיעה וההקשבה לדברי התורה - היא בעצמה מביאה ברכה לשומע.

למעשה, אין שכר של ממש  על קיום המצוות בעולם הזה - אך שכר טוב בעמל  שלנו יש גם בעולם הזה-בכך שחיינו יהיו טובים ויאפשרו לנו לקיים מצוות והדבר גם משביח את המידות שלנו ומביא אותנו לחיזוק האמונה   והביטחון בה' וכך אנחנו שרויים בשלווה נפשית במהלך חיינו.

ניתן להגיד בדרך של רמז: כי אדם דתי-"דתי"= ראשי תיבות: דגן, תירוש, יצהר. מכאן שהוא ישיג את כל התנאים בעולם הזה - . שבאמצעותם יוכל לקיים את המצוות.

אומר שלמה המלך: "מֵסִיר אָזְנוֹ, מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה  --  גַּם תְּפִלָּתוֹ, תּוֹעֵבָה" [משלי כ"ט]

הפירוש: אדם שאינו חפץ לשמוע דברי תורה–שהיא מלשון הוראה המדריכה את האדם איך לחיות נכון - הרי גם תפילתו תועבה - ויש בזה: מידה כנגד מידה - כשם שהוא אינו שומע לתורה שניתנה בידי אלוקים - כך גם אין הקב"ה שומע לרצונותיו.

כדברי המשנה: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ;

בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ"

 [מסכת אבות:.[פרק ב', ד']

[בהשראת הספר: "אימרי דניאל" / דניאל פלבני.]

משה בירך את כל  ישראל יחדיו .

על פי  ה"חתם סופר" : הסיבה שבירך משה את כל ישראל יחד - לפי שעמד להיפטר מהעולם ,לכן לא היה באפשרותו די זמן כדי לברך כל אחד ביחידות והדבר מודגש בפסוק: "...לִפְנֵי, מוֹתוֹ". 

רבינו אברהם סבא, בעל "צרור המור" מבאר: כי ניתן לראות כאן את גדלותו של משה רבינו , הרי ה' העניש אותו שלא יזכה להיכנס לארץ ישראל- כפי שנאמר למשה:

"כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת ־ הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא—אֶל ־ הָאָרֶץ" [דברים  ל"ב- נ"ב] עונש זה בא על משה מהטעם שכעס על עם ישראל באומרו: "שִׁמְעוּ ־ נָא הַמֹּרִים—הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם"? לכן היה צפוי שמשה יכעס על עם ישראל שהביאו אותו לתוצאה זו של העונש.

למרבה הפלא - הוא אינו כועס! איזו מידה גדולה, של ענווה הייתה לו.

התנאים להשגת הברכה.

ראשית - אדם השואף  להצליח בעבודת ה' – חייב שיהיה לו: יראת שמים.

הדבר נרמז בפסוק הראשון בפרשה: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ.."

המילה: "וְזֹאת"-  מרמזת על יראת שמים הכוונה לרוחניות וקדושה  קיום מצוות.

דוגמת  ברכת יעקב - את בניו טרם מותו - המסתיימת במילים:

"......וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם ..." [בראשית  מ"ט, ע"ח] יעקב אבינו הדריך את בניו לעבוד את ה' והזהיר אותם: שאם השכינה לא תהיה נגד עיניהם - הם  יהיו ללא יראת שמים, חלילה.

דוד המלך גם השתמש במילה: "וזאת":

"אִם תַּֽחֲנֶ֬ה עָלַ֨י מַֽחֲנֶה֮    לֹֽא יִירָ֪א לִ֫בִּ֥יא אִם־ תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה   בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ" [תהלים  כ"ז, ג']

במדרש תלפיות  נאמר [אות  ב', ערך  ברכות]: כדי לברך יש צורך בשלושה תנאים: " הַמְּבָרֵךְ רָאוּי, הַמְּקַבֵּל רָאוּי וְהַזְּמַן רָאוּי"

א] המברך יהיה אדם גדול הראוי  לברך.

ב] המתברך- יהיה ראוי ומוכן לקבל את הברכה ולשמש כלי  מחזיק ברכה .

ג] הזמן צריך להיות: עת רצון - שתהיה השעה  מתאימה וכשרה לכך.

כגון אחרי  עשיית מצווה - או אחרי שיהודי עולה לתורה.

התנאים האלה התקיימו כאשר בירך משה את העם. והזמן היה : טרם מותו. [בהשראת ספר "דורש ציון" מאת: הרב בן ציון מוצפי]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  נלמד כי על מנת להגיע לשמחה אמתית ולסייעתא דשמיא  ולזכות בברכות – עלינו להיות יראי אלוקים – לשמוע  לה', להתחזק באמונה  בה' ולקיים את המצוות כנדרש ויפים וחשובים דברי ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו נ"ה, ג']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר