יום רביעי, 5 בפברואר 2025

פרשת בשלח- וכי ידיו של משה עושות מלחמה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בשלח- וכי ידיו של משה עושות  מלחמה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך' משה מרים ידיו במלחמת עמלק ולצידו אהרון וחור/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 




ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ
)


 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין


 (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אישה אוחזת סלסלה  מלאת, מן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורים להפטרה בספר: שופטים  פרקים: ד' ופרק  ה':



ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחד  הנושאים בפרשה זו: מלחמת עמלק . כך התורה מתארת  את האירוע הבלתי צפוי: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִיצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה,  וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה—לְהִלָּחֵם- בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק.  וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ -אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.  וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב -

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.  וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי.  וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר דֹּר ".[שמות י"ז, ח'-ט"ז]

השאלות הן:

א] מה הייתה הסיבה להתפרצות מלחמת עמלק?

ב] מה המשמעות של הרמת ידי משה - בזמן מלחמת עמלק?

תשובות.

הסיבה להתפרצות מלחמת עמלק.

התפרצות מלחמת עמלק - נובעת מהכפיות הטובה של חלק מהעם, הם הרי ראו נסים גדולים, קריעת ים סוף , ה' העניק להם את המן -במדבר - לחם מן השמים. במקום להודות לה' הם מתלוננים!

חשוב לזהות את עמלק:

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו. ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה  מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק: כי הוא תוקף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה  : לאחר שנעשו לעם ישראל ניסים ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע למקום בשם רפידים והוא צמא למים , כשהצימאון גובר הוא בא לפני משה  בטענה: מדוע העלה אותם ממצרים ..

על פי הסבר מדרש תנחומא: על דברי עם ישראל: "הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אם - אָיִן"?

משל מעניין:

למה היו דומים עם ישראל באותה שעה? היו דומים לתינוק היושב על כתפי אביו בשוק, היה רואה דבר של חפץ, ואומר לאביו: קח לי  והאב לוקח לו, פעם ראשונה שנייה ושלישית, עד שהם מהלכים, ראה הבן את חברו של אביו, אמר לו אותו הבן: ראית את אבא? ענה לו אביו: שוטה שכמוך, אתה רוכב על כתפי, וכל מה שאתה מבקש אני לוקח לך - ואתה שואל לזה: "ראית את אבא". מה עשה האב? השליך  את בנו מכתפיו - ובא הכלב ונשכו.

הנמשל: כך היו ישראל: כאשר יצאו ממצרים, מיד הקיפו אותם ענני הכבוד: בקשו לחם - הקב"ה הוריד להם את המן,  בקשו בשר והביא להם את השליו, כך היה נותן להם כל צרכם. התחילו מהרהרים ואומרים: "הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אם - אָיִן"? אמר להם הקב"ה: חייכם אני מודיע אתכם - הרי הכלב בא ונושך ומי  הוא זה? עמלק: שנאמר: "וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל,..,

הכלי יקר מבהיר :  רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא - כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים - לפי שרפו ידיהם מן התורה -שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה - הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא - ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] מסביר את תגובת משה לעם המתלונן:

"וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ, תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה; וַיֹּאמֶר לָהֶם, מֹשֶׁה, מַה -תְּרִיבוּן עִמָּדִי, מַה-תְּנַסּוּן אֶת-יְהוָה.  וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם עַל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא".[שמות י"ז, ב'-ד']

משה אומר להם: אתם יודעים היטב שלא אני הולכתי אתכם דרך המדבר, אלא ה', ובוודאי ראיתם כבר הרבה מהנִסִּים שה' עשה לכם עד כה ולכן עליכם לבטוח שה' לא יניח אתכם למות במדבר!

משמעות הרמת ידי משה.

נאמר: "וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק".  [י"ז. י"א] וכי ידיו של משה עושות מלחמה?, או, שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן  שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים   את  לבם לאביהם שבשמים- היו  מתגברים: ואם לאו- היו נופלים. [מסכת ראש השנה כ"ט, א']

ה"כלי יקר" מפרש באופן מעניין את הרמת ידי משה:

הרי עמלק הגיע להילחם נגד ישראל - מהטעם שרפו ידיהם  של ישראל מן התורה שניתנה מיד ליד. וכן מהתפילה שהיא אצל הכוהנים - בנשיאת כפיים וגם מגמילות חסדים - הניתן מיד ליד.

הראיה לכך שהתורה מתארת: שאהרון וחור תמכו בידיו של משה בזמן מלחמת עמלק וזאת כדי להחזיק שלושה עמודים אשר בית ישראל נשען עליהם: שלושת הרועים: משה, אהרון ומרים - אשר בזכותם נתן להם ה': מן, באר, וענני כבוד.

מן- בזכות משה. שהרי לא ניתנה תורה ,אלא לאוכלי המן.

הבאר- שמספקת לעם – מים - בזכות מרים.

לפי שהיא הצילה את תינוקות ישראל והעניקה להם מזון. ההוכחה, שנאמר:

"וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ  אֶת־ הַיְלָדִֽים"[שמות ,א', י"ז]

ענני כבוד - בזכות אהרון - לפי שהיה עסוק בעבודת הקורבנות במשכן  שהיו גורמים שתשרה שכינה בישראל וענן ה' על המשכן.

בפרשת "חוקת" מסופר  כי כאשר שמע עמלק - על מותו של אהרון, היינו, שנסתלקו ענני כבוד ,אז בא להילחם נגדם כמו שנאמר: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי" [במדבר  כ"א, א']  ומכאן הראייה שזכותו של אהרון עמד לישראל להצילם מפני עמלק - ששימש רצועה של מרדות לישראל לעולם. [היינו -  שוט על עם ישראל כאשר סרים מהדרך].

לכן, במלחמה זו נגד עמלק רצה משה שיהיו ידיו אמונה - על ידי שיזכור לישראל את שלושת העמודים הנ"ל, לכן היה משה יושב באמצע ובידו - זכות התורה. ואהרון וחור שתמכו בידיו מזה ומזה- כי אהרון הייתה לו זכות עבודת הקורבנות – השכינה על ישראל וחור בנה של מרים- זכות גמילות חסדים- בידו.

על משה נאמר: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ". 

על כך אמר ה"כלי יקר": כי עמלק בא בימי משה - שאז היה זמן  הבוקר ותחילת זריחתם  של ישראל. ואחר כך בימי מרדכי ואסתר - הופיע המן-שהיה מזרע עמלק - זה היה  בזמן ערב שמשן של ישראל- לכן נאמר על משה - "עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ"- כי זכותו של משה עמדה לישראל גם בימי מרדכי - אבל המן ידע שבתאריך  ז' באדר משה נפטר ולכן הוא חשב - שתמה זכותו  להגן על  ישראל. אבל המן לא ידע כי בתאריך זה גם נולד משה!

זו הוכחה כי המן הרשע הבין כי-זכותו של משה עמדה לישראל כל חייו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק - כי עמלק של פעם - הוא גם עמלק של היום והכוונה: לכל האויבים המגבירים את הפיגועים סביבנו מקרוב ומרחוק, עלינו  להיזכר בדברי אלוקים - כי ארץ ישראל שונה מכל הארצות - כדברי התורה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה." [דברים י"א, י"ב]

מכאן שה' מתבונן בבניו  יומם וליל – בארצנו על כן העם היהודי -  חייב לקיים שמירת שבת  הנכללת בעשרת הדיברות- רק כך נוכל לנצח את עמלק של היום. כי לא די בצבא חזק וכלי נשק משוכללים - אלא עלינו  לאחוז בתורה - שהיא תורת חיים ויכולה להמשיך את זכות משה, אהרון  ומרים. רק בכוח האמונה - כידי משה - נזכה בע"ה לצאת מאפלה לאורה במהרה כציווי ה' למשה:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות י"ט, ו']


ציורי תנ"ך' משה מרים ידיו במלחמת עמלק ולצידו אהרון וחור/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יְדֵי מֹשֶׁה-עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה?/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יְדֵי מֹשֶׁה-עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה?

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת הִגִּיעוּ הָעָם לִרְפִידִים

 לְפֶתַע עִם מֹשֶׁה רָבִים

 הֵחֵלּוּ - תּוֹבְעִים מַיִם!

 צַעֲקָתָם הִרְעִידָה שָׁמַיִם.

 

רָפוּ יְדֵיהֶם  מֵהַתּוֹרָה

כַּמָּה אָיוֹם וְנוֹרָא

בָּאָה עֲלֵיהֶם צָרָה

אָחֲזָה בָּהֶם צָמָא.

 

חִישׁ הִתְעַלְּמוּ מֵהַנִּסִּים

אֲכִילַת מָן וּשְׁלֵוִים

תָּבְעוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם

הִתְעַלְּמוּ מִמַּתְּנוֹת שָׁמַיִם.

 

וְיָבוֹא עֲמָלֵק וְיִלָּחֵם

בְּיִשְׂרָאֵל לְלֹא רַחֵם

יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲרִי שָׂשׂ לַמִּלְחָמָה

מֹשֶׁה, חוּר וְאַהֲרֹן -עָלוּ לַגִּבְעָה.

 

יְדֵי מֹשֶׁה אוֹחֲזִים הַשְּׁנַיִם

אוֹתָן  מֵרִים  כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

יוֹשֵׁב  אֲרוּכוֹת עַל אֶבֶן כֹּה גְּדוֹלָה

יָדָיו אֲמוּנָה עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת- פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 בינואר 2025

פרשת בא- מידה כנגד מידה –כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בא- מידה כנגד מידה –כיצד?

 אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ הצעקה הגדולה במכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון   ניגשים פרעה מלך מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹוהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם



ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  " בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ....."/ ציירה: אהובה  קליין (Cֹ)[ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קערת פסח- למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו - מתחילה בציווי ה' אל משה במילים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[חומש שמות: י', א'-ד]

במהלך הפרשה ה' מנחית מכות על פרעה - מלך מצרים ועל כל המצרים - פרט לבני ישראל העסוקים בעבדות קשה ומפרכת.

אך טרם המכה האחרונה שתבוא על המצרים, משה מזהיר  את פרעה - מלך מצרים ואומר:  "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף".[להלן י"א, ד'-ז']ומעניין להיזכר במה שנאמר  על עם ישראל - בעודם סובלים בהיותם עבדים במצרים:

"וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה.  וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב.  וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים". [להלן ב', כ"ג-כ"ה]

השאלות הן:

א] מה הייתה תכלית זעקתם של בני ישראל במצרים?

ב] מה משמעות הצעקה של המצרים במכת בכורות-ומה המיוחד בה?

תשובות.

תכלית זעקת עם ישראל בהיותם במצרים.

רש"י מתייחס –לפסוק: "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה......"

זה  היה -לפני התגלות ה'  למשה ושליחותו להוציא את ישראל ממצרים שמשה היה גר במדיין –"וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם" - דווקא אז עם ישראל היו זקוקים לישועה ומשה   באותה תקופה שימש כרועה צאן. עם ישראל – היה שרוי במצוקה קשה-וזעקו לשמים.

על פי שמות רבה: המלך חלה בצרעת – והמצורע נחשב כמת, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם. וההוכחה שמצורע נחשב כמת :לפי שנאמר: "אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ" [דברי אהרון למשה בזמן שמרים חלתה בצרעת..]  [במדבר  י"ב, י"ב]

ישעיהו הנביא אומר: ב"ִּשְׁנַת - מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ"[ישעיהו י'א]

"וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"

ולמה בני ישראל נאנחו? לפי שאמרו חרטומי מצרים למלך :  אין לך רפואה אם לא תשחוט  מהקטנים של ישראל.

והיה עושה זאת פעמיים ביום והיה רוחץ בדמיהם פעמיים ביום.

 כיון ששמעו בני ישראל גזירה קשה זו - התחילו   נאנחים ומקוננים.

מתברר שהזעקה של עם ישראל הייתה מכופלת: בנוסף על זעקתם מהעבודה הקשה  זעקו גם  בגלל  הגזירה החדשה-על מות ילדיהם!

וכתוצאה מצעקתם:" וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת-נַאֲקָתָם"

כמו שכתוב: "מֵעִיר מְתִים, יִנְאָקוּ.."[איוב כ"ד, י"ב]

הזעקה של עם ישראל גרמה גם-שה' זכר את הברית  שעשה עם אברהם. יצחק ויעקב.

רש"י מסביר: "וַיֵּדַע, אֱלֹהִים".אלוקים שם לב אליהם ולא העלים עין מהם .

רמב"ן אומר: כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם.

כנאמר: "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל"[דברים ל"א, י"ז]

אבל, כעת שמע ה' את  נאקתם וראה אותם שלא הסתיר עוד את פניו  מהם וידע את מכאובם.

רבי יצחק וולוזין שואל: מדוע קושר הכתוב את זעקתם של בני ישראל במותו של  מלך מצרים? וכי היה מצבם של  אבותינו המשועבדים טרם מות המלך יותר טוב?

אלא כל עוד פרעה  הזקן היה חי, בני ישראל חשבו שאחרי מות מלך זה יבוא מלך חדש ומצבם ישתפר. והנה אחרי מותו  - המצב החמיר  והתקווה שלהם נגוזה ואז הבינו שיש רק לסמוך על הקב"ה ולכן  זעקו אליו.

המשמעות של צעקת מצרים בזמן - מכת בכורות.

נאמר: "וְהָיְיתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף"

הרב שמשון רפאל הירש [רש"ר]  סובר: כי  לנוכח העינוי בן מאות השנים ורציחת הילדים היהודיים-  המצרים שתקו- אבל עתה  בזמן מכת בכורות  הם יצעקו בקול רם.

הרב אשר דרוק מזכיר במאמרו:[ספר "דורש טוב"]

 כי  כאשר ה' שולח את משה אל  פרעה הוא אומר לו:"

"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" [שמות ד'. כ"ד]

יש כאן עניין של מידה כנגד מידה:

המצרים ברשעותם הרגו וטבחו בבני ישראל - את בניו בכוריו של ה'

וכאן אנו רואים - איך הם נענשים במכת בכורות, מידה כנגד מידה.

כמו שנאמר: "וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ".[שם פסוק  כ"ד]

מטרת  מלך מצרים הייתה: למעט את עם ישראל- על ידי כל הייסורים שנקטו כלפיהם  ומיני גזרות קשות ,אך לבסוף רק המכה העשירית הכואבת שפגעה במצרים בעוצמה חזקה –היא הכריעה אותם!

האגדה מספרת: כי  כאשר  הגיעה המכה העשירית - מכת בכורות: באה בת פרעה [בתיה] אל משה  בתלונות: מדוע הביאו על  מצרים ועל בית אביה את המכה הקשה  הזאת?

ענה לה משה: כי הזהיר את אביה - פרעה  לפני כן  שאם לא ישלח את עם ישראל אחרי כל עבודות הפרך -  ייענש בזו המכה - אבל הוא סירב. לכן הגיעה המכה, אבל המכות לא פגעו בבת פרעה- כי ה' זכר את כל חסדיה בכל ימי חייה [התכוון שהיא הצילה אותו]

בהמשך האגדה מספרת: "ויהי כאשר גדל קול הצעקה בעיר, וייגש פרעה אל משה ואל אהרון ויתחנן אליהם לאמור: קומו צאו אתם ואחיכם העברים וכל אשר להם מארצי , אך העתירו נא אל ה' אלוהיכם בעדי! ויאמר משה: הנה גם אתה בכור לאמך, אולם אל תירא, כי חיו תחיה בעבור ראותך את כוח ה' הגדול וזרועו החזקה!

כנראה שמשה התפעל מהשינוי שחל אצל פרעה אחרי כל המכות- כי מעתה הוא הכיר בגדולת ה'!

 לסיכום, לאור האמור לעיל: לאורך כל הזמן פרעה העביד את עם ישראל בפרך והגביר את גזרותיו כלפיהם- במטרה לייאש אותם,

לעקור מהם את יצר הקיום. בסופו של דבר – אלוקים השיב לו מדה כנגד מדה והמשפט שנאמר בתחילת החומש  - הוא מבטא את התוצאה ההפוכה אליה לא התכוון  כלל להגיע:

"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" [שמות א' י"ב] כאז גם היום - כאשר אנו רואים את רשעותם של האויבים סביבנו, עלינו להתחבר ביתר שאת אל התורה באופן מעשי – היינו- לשמור שבת כהלכתה ולקיים את המצוות המוטלות עלינו - רק  כך בע"ה נזכה במהרה לניצחון ואף לגאולה ויפים וחשובים דברי דוד המלך:

"בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:  לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד". [תהלים, צ"ב, ח']






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר