יום רביעי, 1 בנובמבר 2023

פרשת וירא- מלחמה ויראת שמים- הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא- מלחמה ויראת שמים- הקשר?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם מגלה את האיל בסבך/ ציירה: אהובה קליין (c)


"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת

 הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ". [בראשית  כ"ב, י"ג]




ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].


ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו נמלטים אל ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
ראשית כי י"א- י"ב\ 

לאחר מהפכת סדום ועמורה - אברהם עובר לגרר כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל -הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל.  וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.  הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ. וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ" [בראשית פרק כ-ח]

אבימלך משיב את שרה אל אברהם ושואל אותו מדוע אמר כי שרה - היא אחותו?

"וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, ......וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה:  מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי.  וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה........ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ"

השאלות הן:

א] מדוע עבר אברהם עם שרה ,דווקא - לגרר?

ב] כיצד הצטדק אברהם בפני אבימלך על  חוסר האמת בנוגע לשרה?

תשובות.

אברהם עובר עם שרה לגרר.

רשי" מביא שני פירושים:

א] אברהם עובר לגרר אחרי מהפכת סדום ועמורה מהטעם: שראה שחרבו הכרכים  באזור זה ופסקו העוברים והשבים באזור - אותם היה נוהג להכניסם כאורחים לביתו.

ב] אברהם החליט להתרחק מלוט שיצא לו שם רע לפי שבא על בנותיו.

רש"י מדגיש: כי כאשר אברהם ושרה ירדו למצרים בתקופת הרעב הוא ביקש ממנה שתגיד – כי היא אחותו ולא אשתו והדבר נעשה בהסכמתה, אבל כאן אברהם  לא נטל רשות משרה , אלא החליט שוב להסתיר את היותה אשתו ואמר שהיא אחותו. ומדוע היה סבור אברהם שהפעם תסרב  לכך?   מהטעם: שבמצרים היא נלקחה לבית פרעה.

הרב שמשון רפאל הירש  נותן הסבר מאד מעניין להליכת אברהם  לגרר:

הוא מתייחס לפסוק: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר". 

וַיֵּשֶׁב: זו ישיבה של קבע-היכן?  - בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר.

המילה: "גָר"- זו ישיבה של עראי-היכן ?- בִּגְרָר.

ולכן מתבקשת כאן התשובה לשני מצבים  המנוגדים זה  מזה?

ראינו כי בהתחלה אברהם ביקש להתבודד עם ביתו מחברתם של הערים - לכן התיישב קודם בדרום השומם ורק בהדרגה החל לפתח קשרים עם הערים - ובסוף קבע את מקומו בתוך בעלי בריתו: ענר , אשכל, וממרא - שהיו מתייחסים אליו בכבוד ובהערכה.

באחרית ימיו אנו רואים אותו חוזר לדרום , הוא יושב בין קדש ובין שור זהו אזור מבודד שאינו מיושב קרוב למדבר שור הידוע - כמקום שומם ובאתו זמן הוא מחפש קשר עם חיי העיר- ולעיתים הוא  שוהה בגרר - בירתם של מלכי פלישתים.

לכן ,כנראה מתוך צפייה של אברהם ושרה להולדת בנם - היא  אשר גורמת לשנות את מקום ישיבתם ,חינוכו של יצחק צריך להיות בבדידות - הרחק מכל סוג של השפעות שליליות.

מאידך, בידוד גמור מהסביבה  - המונע מהנער כל מגע עם אנשים בעלי השקפות אחרות, הוא דבר לא רצוי. ואף  שגיאה חינוכית מסוכנת.  הילד לא יצליח להתמודד כאשר יפגוש –אנשים עם דעות אחרות והשפעות שונות , מאשר הורגל בביתו וגם לא ילמד להעריך  ולכבד את הדרכים שלמד בבית מפי הוריו!

בנו של אברהם - חייב לפגוש גם עולם זר לדעות הוריו- שם יוכל להעריך רעיונות מנוגדים ולחזק  את עצמו ולדבוק בחינוך שקיבל מאביו.

אברהם מצטדק בפני אבימלך:

אבימלך בא בטענות אל  אברהם:

"וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה:  מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה". [כ', ט'- י"א]

תגובת אברהם אל אבימלך:

" וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי. וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:  אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא." [כ', י"א- י"ד]

רש"י שואל: מהיכן ידע אברהם שאין במקום יראת שמים? תשובתו: אורח שבא לעיר מהי מידת דרך  ארץ ? לשאול לו , שואלים אותו על ענייני אכילה ושתיה - כגון: האם יש לו אוכל ושתיה? אולם על ענייני אשתו אין שואלים אותו !!

מיד כשהגיע אברהם  לעיר מיד הוצרך  להשיב להם על השאלה: "אשתך היא" או "אחותך היא"? [מתוך מסכת: בבא- קמא]

הסבר נוסף: כאשר אברהם אומר: כי אין יראת אלוקים במקום, מודגש העיקרון כי לא יתכן מוסר אנושי - ללא אמונה ויראת שמים  "מוסר" ערטילאי - אין בו  מלבצע פשעים חמורים ביותר!  לכן אברהם משוכנע שבמקום שאין יראת שמים - כל גינוני הנימוס – אין להם ערך כלל. דווקא במקום כזה עלולים אנשים לחטוא פשעים חמורים, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אברהם מדגיש את חששותיו בכמה  מילים: רַק" אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים"- זו  עבודה זרה. "וַהֲרָגוּנִי"-זו  שפיכות דמים!

המלבי"ם אומר: "אם נראה איש, או עם שהוא פילוסוף גדול : וחקק לו נימוסים ישרים והרגיל עצמו במידות טובות עפ"י עצת שכלו, בכל זאת , לא נוכל לבטוח על האיש או העם הזה!  תאוותו תסיתהו לעשות רע, שתמיד בהיפך עת יגבר שכלו על תאוותו, כי עת תבער בו אש תאוותה של אשת חן, או הון רעהו באין רואה, אז גם שכלו, ילך  שולל לרצות, לנאוף ולעשות כל רע, רק כוח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא - והוא מידת היראה השתולה בנפשו  - שממנה יסתעף סעיף אחד- שהיא: "יראת אלוקים"

בימים אלה ממש עברנו - כל מדינת ישראל טלטלה בלתי צפויה בשמחת תורה -  חמאס הארורים הפתיעו אותנו ,  נהגו באכזריות  גדולה - וזוהי דוגמא שאנחנו חשים את תוצאותיה - היא נובעת  מהישמעאלים - פראי אדם הלוקים בחוסר יראת שמים!

בפרשתנו , יש עוד  שתי דוגמאות למצב של - חוסר יראת שמים:

א] אנשי סדום ועמורה הרשעים והחטאים - שה'- גזר עליהם חורבן!

ב] שרה המבחינה בישמעאל ובהתנהגותו הרעה , מבקשת מאברהם - לגרש את הגר ובנה:

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.  וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [ להלן: פרק  כ"א, ט'-י"ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם ושרה היו צדיקים שחשבו   לחנך את יצחק ברוח התורה והיראה - לכן הקפידו   לשהות בסביבה בה קיימת יראת שמים ויפים וחשובים דברי ירמיהו הנביא: "כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִיּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ.  כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי--כִּי אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-יְהוָה! [ירמיהו ט' ,כ"ב- כ"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אַבְרָהָם - וְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אַבְרָהָם - וְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם

מֵאֵת: אהובה קליין ©

בְּתֹם מַהְפֵּכַת סְדוֹם

אַבְרָהָם נוֹטֵשׁ הַמָּקוֹם

נוֹצֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ

מַסְתִּיר מִשְׂרָה כַּוָּונָתוֹ.

 

 אַל גְּרָר נוֹשְׂאִים רַגְלַיִם

 בְּחוּצוֹתֶיהָ פּוֹסְעִים הַשְּׁנַיִם

 בְּאַרְמוֹנוֹת נוֹעֲצִים עֵינַייִם

 אַךְ. הֶהָדָר  נֶעְדָּר יִרְאַת שָׁמַיִם.

 

עַתָּה  מוֹפִיעַ אֲבִימֶלֶךְ

מַבִּיט  בְּהַעֲרָצָה בְּבַת הַמֶּלֶךְ

אֲחוֹתִי הִיא -טָעַן אַבְרָהָם

אַךְ הַמֶּלֶךְ לָקְחָה וְנֶעֱלַם.

 

בִּשְׁעַת לַיְלָה חֲלוֹם  בִּיעוּתִים

לְפֶתַע מִלִּים מִפִּי אֱלוֹקִים:

הִנְּךָ מֵת עַל הָאִישָּׁה  שֶׁלָּקַחְתָּ

וְהִיא בְּעוּלַת בַּעַל - הֲיָדַעְתָּ?

 

הַמֶּלֶךְ מִצְטַדֵּק בְּנִיקְיוֹן כַּפַּיִם

לְאַבְרָהָם שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם

מֵשִׁיב לוֹ  שָׂרָה  יְפַת הָעֵינַייִם

לְאָזְנָיו מַעֲנֶה - כָּאן אֵין יִרְאַת שָׁמַיִם!!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיֵּרָא [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]                                       

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 25 באוקטובר 2023

פרשת לך - לך מסר לעם ישראל במלחמה העכשווית!/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת לך - לך מסר לעם ישראל במלחמה העכשווית!

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ /"אל תירא כי עימך אני"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה: ישעיהו מ"א, י']





פרשה זו  פותחת בציווי הניסיון הראשון לאברהם:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" [בראשית  י"ב, א'-ד]

ההפטרה הנקראת השבת:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה. וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ.

....... אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי, אַל -תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף -תְּמַכְתִּיךָ, בִּימִין צִדְקִי.  הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ; יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ, אַנְשֵׁי רִיבֶךָ. תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם, אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ; יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס, אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ" [ישעיהו מ', כ"ז. עד פרק מ"א- פסוק  ט"ז]

השאלות הן:

א] מה טעם הציווי הכפול לאברהם: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"?

ב] מה הקשר להפטרה - והמסר  לעם ישראל-דווקא היום?

תשובות.

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ"- הציווי הכפול.

רש"י סובר: ההליכה היא: להנאתך ולטובתך ומה טובה הליכה זו? התשובה ששם  אעשך לגוי גדול. כי כל עוד אתה בחרן אינך זוכה לבנים. ועוד טובה יש בהליכה זו שעל ידי זה  אפרסם  את מהותך ואת חשיבות - שמך הטוב  בעולם. ואעשך לגוי גדול והוצרך אברהם לברכות הללו לפי שטרחת הדרך גורמת מטבעה לשלושה דברים:

א] ממעטת פריה ורביה.

ב]  ממעטת את הממון.

ג] ממעטת את השם - לפי שאין אדם יכול לעסוק בדברים רוחניים וגם גשמים תוך כדי הליכה בדרך. יוצא שממונו הולך ומתמעט. לכן הבטיח ה' לאברהם שלוש ברכות אלו טרם יציאתו מחרן:

על ריבוי הבנים - "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"

על ברכת הממון - "וַאֲבָרֶכְךָ"

ועל גדולת השם - "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ";

ה' מודיע לאברהם: כי יוסיף לו אות על שמו שעד עכשיו היה שמו: "אברם" אך מכאן ואילך אתה תהיה אברהם. "אברהם"  בגימטריא - רמ"ח - כנגד רמ"ח איברים של אדם.

משמעות המילים: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה"-

פרוש א: אתה תהיה בעל הברכה , כי הברכות  נתונות  בידי ותלויות בך . כי עד עכשיו הברכות היו נתונות רק בידי ה' -ובאמצעותן ה' בירך את אברהם, אף את האדם ואת נח. אבל מעכשיו תהיה לך – אברהם -  הזכות לברך בעצמך את כל מי שתחפוץ.[בראשית רבה]

פירוש ב: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה":

שלושת הברכות המפורטות כאן נאמרו על שלושת האבות וכנגדם  נתקנה הברכה הראשונה בתפילת  שמונה עשרה:

"ואעשך לגוי גדול"-זהו שאומרים : "אלוהי אברהם"

"וַאֲבָרֶכְךָ"- זה כנגד "אלוהי יצחק"

"וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" - זה כנגד :"אלוהי יעקב"

היות ושלושת האבות מוזכרים בתחילת  תפילת העמידה - היה אפשר לטעון שחותמים בשלושת האבות בסוף הברכה- אך תלמוד לומר: "וֶהְיֵה, בְּרָכָה" :אתה אברהם בעל הברכה ומכוחך מתברכים כולם וחותמים רק בך: "מגן אברהם"

בגמרא בר"ה אומר ר' יצחק: ישנם כמה דברים שקורעים את גזר דינו של האדם: "אילו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה...ויש אומרים אף שינוי מקום" ההוכחה לכך - כל עוד אברם היה בחרן לא זכה לבנים, אבל מיום שגר בארץ ישראל זכה לבנים, לפי הסבר הגמרא:

ר' יצחק אומר: שלא בדיוק שינוי המקום גרם לאברהם להוליד בנים, אלא דווקא הגעתו – ההליכה שלו - לארץ ישראל יש לה סגולה מיוחדת - ביכולתה להשפיע בברכה על כל מי שנמצא בתוכה. יש אף הולכים רחוק יותר ואומרים: שגם בתוך ארץ ישראל כשאדם  הולך ממקום למקום יכול לשנות את מזלו, כמו שנהוג להגיד: "משנה מקום משנה מזל"

ה"נתיבות שלום" מסביר על פי הארי הקדוש: כי לכל אדם יש שליחות משלו ועל כן - אלוקים העניק לו את הכלים  המיוחדים רק לו  - באמצעותם חייב לקיים את ייעודו – וכך על ידי תיקון המידות והעמידה בניסיונות שעובר בחיים - יכול באמצעות הליכה מתמדת לצעוד לקראת המטרה ולא לעצור את ההליכה - כי דריכה במקום היא –חלילה - נסיגה אחורה.

לכן נאמר בכפילות: "לך- לך", לך אל ייעודך ותתקן את מידותיך  הרעות - כדי שתוכל למלא את ייעודך בחיים.

יש הליכה מארצך או, לך- לך אל ארץ המוריה , לפי זה יש שני סוגי ניסיונות לאדם. הניסיונות  שעובר במהלך חייו ,אבל יש גם ניסיונות  קשים - דוגמת העקידה שהוא צריך לעמוד בו באופן חד פעמי - ובכל חייו צריך אדם להיות בתנועה של הליכה - כדי להתקדם לקראת ייעודו. וחייב להתאים את עצמו לכל תקופה.

נאמר: עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

וְעָמַד בְּכֻלָּם; לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם" [מסכת אבות ה, ג']

הקשר בן דברי ישעיהו הנביא [בהפטרה] לפרשת "לך-לך"

הנביא ישעיהו  פונה  לשאלת ישראל:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר".

טענת ישראל היא שתיים:

א] ה' אינו רואה את מה שקורה לישראל ואינו שם לב  לתלאותיו.

ב] ה' אינו שופט את עושי העוול ואת הגורמים לסבלו הרב !

תשובת ה' בפי הנביא:  פעולת ה' תמידית ואינו מתעלם מעם ישראל: "הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם-לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה". 

ה' מעולם אינו מתעייף הוא ער למה שקורה בעולמנו והכוח שיש לבני אנוש - הוא מה'.

על כן, כדי לשנות את המצב- עם ישראל צריך להיות בין קווי- ה' ואז יקבלו ממנו כוח: "וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".

לאורך כל ההיסטוריה ה' מנהל את העולם וכמו שהביא את אברהם ממזרח - אשר שינה את העולם בכך שהפיץ את האמונה בה': כך ה' מעודד את ישראל להאמין ולבטוח רק בו:

לסיכום לאור האמור לעיל: כמו שאברהם היה מחובר לאלוקים והאמין רק בו והתמיד בהליכתו  לקראת ייעודו - להפיץ אמונה באל אחד - בסיוע אלוקי רצוף וכך הצליח לממש את ייעודו כאבי האומה.

באותה מידה עם ישראל-זרע אברהם- גם בימים קשים אלה- חייב להתמיד באמונתו בה'  בהבטחת ה' לעמו - ובע"ה יזכה לניצחון גדול - ואילו האויבים יאבדו !

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ; זֶרַע, אַבְרָהָם אֹהֲבִי.  אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ, וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ; וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי-אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.  אַל-תִּירָא כִּי עִמְּךָ-אָנִי, אַל-תִּשְׁתָּע כִּי-אֲנִי אֱלֹהֶיךָ; אִמַּצְתִּיךָ, אַף -עֲזַרְתִּיךָ—אַף -תְּמַכְתִּיךָ".


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְהַמֶּסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וְהַמֶּסֶר לְיִשְׂרָאֵל

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עִם נִבְחָר מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר 

רֹאשׁוֹ כָּבֵד רוּחוֹ נִשְׁבַּר

מוּצָף דְּאָגוֹת עַד צַווָּאר

לְפֶתַע מְזַהֶה אוֹיֵב אַכְזָר.

 

עַנְנֵי  אָבָק נִשָּׂאִים בָּרוּחַ

סוּסִים דּוֹהֲרִים בְּכָל הַכּוֹחַ

הַפָּרָשִׁים מְנִיפִים חֲרָבוֹת

מַשְׁמִיעִים אִיּוּמִים וּשְׁאָגוֹת .

 

יִשְׂרָאֵל  זוֹעֲקִים לַשָּׁמַיִם

שׁוֹאֲלִים נוֹשְׂאִים יָדַייִם

שֶׁמָּא מַסְתִּיר ה' פָּנָיו

עֲלֵיהֶם אֵינוֹ נוֹשֵׂא עֵינָיו?

 

לְפֶתַע יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא

לָהֶם   בְּשׂוֹרָה מֵבִיא

אַל תִּירָא אוֹמֵר אֱלוֹקִים

עִמְּךָ אֲנִי בְּכָל הַזְּמַנִּים!

 

הַבּוֹטְחִים  בְּמֶלֶךְ עֶלְיוֹן

יֵיהָנוּ מֵעָצְמָה וְשָׂשׂוֹן

עֲלֵיהֶם תַּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה

יָדָם תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: לְךָ- לְךָ- וְהַפִּטְרָה: יְשַׁעְיָהוּ [ מ-מ"א]                                          

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר