פרשה נשא - היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, בעיקר בשל התיאור המפורט של מתנות
הנשיאים שהביאו לחנוכת המזבח במדבר.
היא גם כוללת את
הציווי למשה בנושא ברכת הכוהנים - כלשון הכתוב: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה
לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ,
וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו
אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;
וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם". [במדבר ו',
כ"ב- כ"ז]
פרשת נשא נקראת צמוד
לחג השבועות - היא הגדולה בפרשיות התורה וכוללת בתוכה ; 176 פסוקים . בדומה
לכך ניתן לקרוא את פרק קי"ט בתהלים
הוא גם הארוך ביותר בספר ומספר הפסוקים בו גם : 176 ומעניין במיוחד לגלות כי בתורה שבעל פה
- מסכת בבא בתרא שהיא המסכת הגדולה ביותר במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי והיא כוללת גם 176 דפים.
השנה - עם צאת השבת
אנו חוגגים את חג השבועות - הבא
עלינו לטובה וחג זה שהוא אחד משלושת הרגלים. חל בתאריך: ו' בסיוון והמקור לכך הוא:
"שִׁבְעָה
שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל
חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה
וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ,
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם,
אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם;
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". [דברים
ט"ז, ט- י"ג]
חג השבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת,
"יום הביכורים"
בחג השבועות נוהגים
לקרוא את מגילת רות
מגילת רות מתארת את מה שארע בתקופת
השופטים, אלימלך שהיה גר בבית לחם בתקופת הרעב בארץ , נוטש את המקום ועובר לגור בשדה
מואב יחד עם אשתו ושני בניו ,שם אשתו: נעמי. שמות בניו: מחלון וכיליון.
כאן חז"ל דרשו את אלימלך לגנאי: ואמרו: אלימלך גדול הדור היה וגם עשיר ואת
הארץ נטש מסיבת קמצנותו , לא היה מעוניין לפרנס את העניים- באזור מגוריו - והפיל את העניין על לבם של עם ישראל.
ארץ מואב שוכנת למזרח
ים המלח.
בהמשך -המגילה מתארת
את מה שאירע לאלימלך ובניו: אלימלך נפטר
ושני בניו נשאו נשים מואביות .שם אחת: עורפה ושם השנייה: רות. הם המשיכו לגור שם
עשר שנים וכעבור תקופה זו ,שני בניה של נעמי נפטרו. נעמי מחליטה לשוב
אל ארץ יהודה:
בתחילה שתי כלותיה
מתלוות אליה , אך נעמי מפצירה בהן שתשובנה
לבתיהן, עורפה אומנם נפרדת ממנה, אך רות נשארת אתה ומתלווה אליה כפי שנאמר:
"וַתִּשֶּׂנָה
קוֹלָן, וַתִּבְכֶּינָה עוֹד; וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ, וְרוּת דָּבְקָה
בָּהּ. וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה
יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי,
לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי
אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי,
וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי
אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי
הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר
אֵלֶיהָ. וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם,
עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי, כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם
כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי? " [מגילת רות א', י'-
י"ט]
השאלות
הן:
א] מה הקשר בין פרשת
נשא לחג שבועות?
ב] מי הייתה רות - ומהי
גדולתה?
ג] מדוע נוהגים לקרוא את מגילת רות, דווקא בחג השבועות?
תשובות.
הקשר בין
פרשת נשא למגילת רות.
ישנן כמה נקודות
משותפות:
א] חז"ל סבורים: שאין זה מקרה שפרשה כה ארוכה נקראת בצמוד לחג השבועות - - חג מתן
תורה. חז"ל הורו לנו לחבב
תמיד את התורה ולהרגיש כאילו ניתנה לנו ממש עכשיו ,כפי שנאמר: "בכל יום תהיה
בעינך כחדשה" [מסכת ברכות ט', ע"ב] אך ככל שעם ישראל קרובים לחג מתן תורה - חשים ברעב להשביע נפשם – בתורה
הקדושה - במידה יתרה ואחת ההוכחות לכך: היא אורכה של פרשת נשא .
ב] רבי חנוך צבי
לוין מסביר: הרי ידוע שאהרון הכהן היה "אוהב שלום ורודף שלום" כפי שנאמר
במסכת אבות [א', י"ב] את המידה הטובה הזו הנחיל אהרון לבניו ולדורות הבאים.
לכן ה' ציווה שאהרון ובניו יברכו את עם ישראל. כדי שיהיו
בעלי מידה טובה- של אהבת איש את רעהו - ובאופן זה יהיו
כל שבטי ישראל מאוחדים כאיש אחד
בלב אחד.
מטעם זה: בזמן
שהכוהנים עולים לדוכן אומרים: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לברך את
עמו ישראל באהבה"
במצב זה היו שרויים עם ישראל בזמן שקיבלו את התורה לרגלי הר
סיני.
ההוכחה לכך שנאמר בזמן מתן תורה: "וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ
בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". [שמות י"ט, ב]
נאמר על עם ישראל בלשון
יחיד:"ויחן"- ולא נאמר
בלשון רבים: "ויחנו" מכאן שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד.
רות - וגדולתה.
רות - כלתה של נעמי עומדת במבחן הנאמנות כלפיה ושומרת
לה אמונים. איננה מוכנה לעזוב את
נעמי , למרות הפצרותיה- והטעם הוא:
היא מעוניינת להתחבר לעם היהודי.
רות מוכנה רק להידבק אל נעמי באומרה:
"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".
על פי דעת מקרא:
השיחה בין נעמי לכלותיה נאמרות בלשון שירה, היינו: בצלעות מקבילות ומילים חוזרות
ולשון נופל על לשון.
לפנינו
דמויות אציליות של כלה וחמותה , ובניגוד לכך שיש והיחסים בן הכלה לחמותה -
אינם נחמדים - הרי כאן הכלה נאמנה לחמותה גם אחרי מות בעלה. היא נשבעת שלא תעזוב
אותה עד יומה האחרון.
המסקנה העולה מן המגילה: שהכלות - בקשו ללכת עם נעמי במטרה
שתוכלנה להקים את שם המתים , אך נראה שנעמי חששה שהן לא תוכלנה להינשא בארץ ישראל, לכן ניסתה לדבר על
ליבן לשוב לשדי מואב. עורפה השתכנעה מדברי
נעמי ושבה אל ארצה. אולם מנגד - רות דבקה בנעמי בעמה ובאלוקי ישראל-
באומרה:
" כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. .."
מגילת רות
נקראת דווקא בחג השבועות.
שתי הכלות המואביות - מצטרפות אל נעמי אך נעמי מעוניינת להגיע למולדתה בגפה ,
בדרך עורפה נוטשת, (מעניין כי שמה מרמז על דרכה -היא מפנה עורף לנעמי) אך לעומתה -
רות דבקה בה ואומרת לה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" [מגילת רות א, י"ז]
על כך אמרו
חז"ל :כי יש לקרוא את מגילת רות: "ללמדך כמה
שכר טוב יש לגומלי חסדים". בהמשך כתוב: "ותלכנה
שתיהן"[רות א, י"ט]
על כך אומר רש"י:
"כיוון שרות החליטה להתגייר השווה אותה הכתוב לנעמי- מכאן
ניתן ללמוד עד כמה חביבים הגרים על ה'.
כל האירוע התרחש: "בתחילת קציר שעורים
"- והדבר מתאים להפליא- לחג הקציר.
לפי המסורת , ידוע כי דוד המלך נפטר בחג
השבועות - דוד היה הנין של רות.
רות המואבייה התגיירה וקבלה על עצמה את היהדות
בדומה לעם ישראל שקיבלו עליהם את התורה.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי קיים קשר בין פרשת נשא לחג השבועות, חג השבועות
נקרא גם בשם: חג מתן תורה - הרי פרשת נשא היא הארוכה ביותר בחומש במדבר
וככל שעם ישראל קרב לחג השבועות חש את הצימאון למידה יתרה של לימוד התורה - גם
ברכת כוהנים המסמלת אחדות ואהבת ישראל - מאפיינת את מעמד הר סיני - לפי שכל העם
קיבל את התורה - כאיש אחד בלב אחד, במגילת רות
מתגלית לעיננו רות המואבייה שהייתה מוכנה לקבל את התורה כולה ולהתגייר
בניגוד לעורפה.
לכן זכתה לנין : דוד המלך.
היות ודוד המלך נולד בחג השבועות וגם נפטר בחג השבועות - -
לכן יש הנוהגים לקרוא את ספר תהלים בחג .
מה יפים דברי דוד המלך על התורה הקדושה באומרו: "תּוֹרַת
יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ;
עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי." [תהלים י"ט, ח]
