פרשת
כי תבוא -
ברוך אתה בבואך- אימתי ?
מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מן על בד]
Biblical paintings
First fruits from the tree
ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו נאמרת
אחרי שקראנו בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן
שיש בכך רמז , דווקא טרם ראש השנה הבא
עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת השנה החדשה.
אכן, הפרשה מתארת לנו
את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה,
הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע
בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל,
כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ
כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:
כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ,
וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ
אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים
עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ" [דברים כ"ח, א-ה]
השאלות הן:
א] מהו התנאי להשגת
הברכות?
ב] מה המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?
תשובות.
התנאי להשגת הברכות
כפי
שהכתוב מציין:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."
דעת
מקרא
מסביר: כי המילה:" וְהָיָה"
: כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"-
זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]
וכך
נאמר גם:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם,
הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם,
וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]
עוד נאמר:
"הַיּוֹם
הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:
לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו
וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים כ"ו, ט"ו- ט"ז]
"דעת מקרא" מוסיף ואומר:
המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם
תשמעו בקול ה'- אז יבואו הברכות ויחולו
עליכם כל הישועות ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי
האדם ולא אתה רודף אחריהן אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך
ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.
רבי שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים,
עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.
משל
למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד
היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע כל
עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי
שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו
חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק
בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן
זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]
אם
כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה,
כי אם אינו לומד מגיע לו פחות עונש - ממי
שלומד ואינו מקיים.
אך
האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת
ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד,
או לא?
רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר:
לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ".
אשרי
האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות
שהתורה מבטיחה.
הרב
יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי
תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים
,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"- "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"
[דברים ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב
הטוב שיש לאדם, מורד בה'- חלילה. לכן ישנה
כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים
הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם
בימי השפע- כשם ששמעו בקולו גם
בתקופות קשות.
"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";
רש"י
מסביר: ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא
ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך
לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו
לעזרה משמים בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא
יכשלו בדבר עבירה.
רבי
אברהם אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה
להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
הרש"ר
[רבי שמשון רפאל הירש] מפרש רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך
בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.
תרגום
יונתן בן עוזיאל
מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר:
"ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"
ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל
לה' למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר
יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת
יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר, כ"ז, י"ז]
לעניות דעתי: "בָּרוּךְ אַתָּה,
בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי
אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר עליה נאמר:
"אֶ֕רֶץ
אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]
זוהי ארץ אשר בניגוד
לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא
דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין
אדם לרעהו.
כמו שנאמר בהמשך
בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן
אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.
בספר "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון
יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים
בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"
לקראת השנה החדשה-
הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת ההתחדשות כאומר לכל אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי
ואשובה אליכם".
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות
לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית
הדבק בתורה הקדושה –
בוחר בדרך חיים מבורכת והראיה שהתורה עצמה
פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך אתה בבואך.
יהי רצון שנשכיל
לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.
כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ
וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם". [משלי ב, י]
על
דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.
יצירותיי להפטרה: [ישעיהו ס]
ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]