פרשת פנחס- מהי ברית שלום וכהונת עולם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ פנחס זוכה לברית שלום וכהונה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בנות צלופחד לפני משה ואלעזר הכהן ולפני נשיאי העדה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוכבד ושלושת ילדיה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה סומך את ידיו על יהושע/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ראש השנה- יום תרועה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציור מתוך ההפטרה: [מלכים-א,י"ח]
ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא בצל עץ הרותם ועוגת הרצפים וצפחת המים/ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת פנחס הנקראת על שם פנחס הכהן - פותחת בדברי שבח עליו בפעולתו
האמיצה- לשם שמים, כפי שהכתוב מתאר זאת: "וידבר ה' אל-- משה לאמור: פנחס בן-
אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי
את בני – ישראל בקנאתי: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. והייתה לו ולזרעו
אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על—בני ישראל": [במדבר כה
י-י"ד]
בהמשך הכתוב מתאר את המעשה והפרטים על מעשה פנחס: "ושם איש
ישראל המוכה אשר הוכה את המדיינית- זמרי בן- סלוא נשיא בית אב לשמעוני: ושם האישה
המוכה המדיינית- כזבי בת- צור ראש אומות בית אב במדיין הוא:" [שם כ"ה,
י"ד-ט"ז]
השאלות הן:
א] מה הטעם בתיאור- ייחוסו של
פנחס?
ב] מדוע זכה בשכר כה נכבד?
ג] כיצד ניתנה לפנחס כהונה רק לאחר מעשהו-ומה המשמעות של :"ברית
שלום"?
תשובות.
ייחוסו של פנחס.
אברבנאל מפרש: התורה מדגישה את ייחוסו של פנחס לאהרון כדי להודיע- שפנחס לא עסק
מעולם בכלי מלחמה ולא למד אף פעם להשתמש בחרב וחנית, אך כשראה את החטא הנורא, פעל
ללא היסוס שלא כפי הרגלו.
רש"י מסביר: על פי מסכת סוטה [מ"ג,
ע"א:] היות והשבטים היו נוהגים לבזות את פנחס ואומרים: "הראיתם בן פוטי זה
שפיטם אבי- אמו [יתרו] עגלים לעבודת אלילים, הרג נשיא שבט מישראל" ! לכן התורה מייחסת אותו לאהרון הכהן.
אלא שאומנם מצד אביו היה פנחס - נכדו של אהרון הכהן, אך מצד אמו הוא
היה נכדו של האיש –"שפיטם עגלים לעבודת אלילים"!
לכן רבים מתוך עם ישראל היו תמהים על התנהגותו: ושאלתם הייתה: הייתכן
שבן ישראל מוציא להורג אדם ללא משפט? וטענו – כי הוא תפש את אומנותו של
עשיו שדרכו היא: "על חרבך תחיה" מכאן
שדמו של אבי אמו זורם בעורקיו לפי
שפיטם עגלים לעבודה זרה.
מכאן ניתן להבין ,מדוע התורה מדגישה את ייחוסו של פנחס לאהרון הכהן
שהצטיין בשמו הטוב: "אוהב שלום ורודף שלום" על ידי כך הכתוב מצדיק את פעולתו של פנחס שלא נבעה מטעם שלילי, אלא
מתוך כך שקנא לה' ורצה לקדש שם שמים ברבים.
דבר זה יכול לשמש סמל ומופת לדורות שאחריו.
יש אומרים: כי אלה שדנו לכף זכות את פנחס – מהטעם: כי הוא ראה שהדור פרוץ ולכן
הרג את החוטאים אפילו שלא כדין, אך יש
שאמרו לו: איך העזת להוציא לפועל את המתת
החוטאים- הרי אתה אינך גדול הדור, אלא בן למשפחה בזויה. לכן אסור לך להרוג נפש גם במצב
שהדור פרוץ.
הטעם לשכרו של פנחס.
אור החיים מציין שלושה שבחים שגרמו
לפנחס לזכות בכהונה:
א] קנאתו לה' – בעצמו ולא על ידי שליחים.
ב] קנאתו - הייתה את כבוד
ה' בלבד.
ג]הוא פעל בתוך עם
ישראל ללא פחד.
החת"ם סופר מסביר: כי פנחס למד את ההתלהבות המתלווה למצווה-
מתוך התלהבותם של החוטאים לדבר עבירה.
ספורנו מתייחס למילה: "בתוכם"- מכאן שפנחס קידש שם שמים
לעיני כל ישראל –ממש כמו שהרשעים חטאו [זמרי
בן סלוא וכזבי בת צור] עברו את העברה-"לעיני משה ולעיני כל עדת בני
ישראל"[כ"ה, ו]-"עשה פנחס נקמתו לעיני כולם, כדי שבראותם זה ולא
ימחו - יכופר להם על שלא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם"
רבי יצחק מוורקה אומר: כי מהמילה: "בתוכם"- אנו
לומדים שלמרות מה שהתרחש- פנחס נשאר בתוך עם ישראל ולא פרש.
רבינו בחיי אומר: כי פנחס הצטיין במידת הביטחון בה' ועל כך אומר שלמה המלך: "מגדל
עוז שם ה' בו –ירוץ צדיק ונשגב" [משלי י"ח, י] הכוונה: אדם הבוטח בה' דומה לאחד
שיושב בתוך מגדל עוז ואינו ירא מבני אדם, בדומה לכך אומר דוד המלך: "ה' לי לא
אירא מה יעשה לי אדם"[תהלים קי"ח,
ו]כל מי שרץ בשם השם מגיע לדרגה רוחנית גבוהה ונשגבה- כיושב במגדל ואם הצדיק רץ בשם
ה' אינו נכשל.
ומדוע נאמר :" מגדל עוז" ולא
נאמר הר גבוה? התשובה לכך: היות ובזמן מלחמה ,דווקא , המגדל מאד שימושי ומספק בטחון
כפי שכתוב אצל מלחמתו של אבימלך:" ומגדל עוז היה בתוך העיר וינוסו שמה" [ שופטים ט', נ"א] והנמשל למגדל עוז- הוא שם השם , כי צדיק הירא ובוטח בה' ודאי לא יהסס לרוץ ובטוח שלא יכשל במרוצתו, הצדיק יהיה
פעיל במצוות ה' יומם ולילה ולא יתעייף כי נפשו השכלית תספק לו כוח כמו שאמר הנביא ישעיהו: "וקווי
ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו" [ישעיהו מ']
במידות אלה התאפיין פנחס- היה ירא את ה' ובטח בו , במטרה לקדשו ברבים על כן זכה להתעלות למדרגה גבוהה.
ברית שלום וכהונת עולם.
המהר"ל מסביר: כי הקטנים לא נמשחו בשמן המשחה , לכן פנחס לא נמשח כי היה קטן
באותה העת כאשר משה משח את אהרן ובניו.
גן רווה מסביר: פנחס לא נמשח לפני מעשהו – בתשובתו זו הוא מסתמך על הגמרא:[ תוספות
מסכת יבמות כ"ג וגם מסכת בבא בתרא קט"ו] שכל מקום שנאמר:" בן או
בנים אין בני בנים כלולים בקבוצה ובמשיחה נאמר:" את אהרון ואת בניו
תמשח וקידשת אותם"
מכאן שהציווי שנאמר למשה
מתייחס לאהרון ובניו ,אך לא לנכדים והדין הוא: שהמשיחה מתבצעת באמצעות שמן המשחה
ואם מושחים את מי שאינו חייב - במשיחה-
העונש הוא: כרת. לכן פנחס קיבל את הכהונה רק כשכר על פועלו.
חיזקוני אומר: כי הזכרת הכהונה באה לטהר את פנחס מעוון שפיכות דמים שפוסל בכהונה, כהן
שהרג נפש - לא יישא את כפיו, על כן התורה שמה דגש על כך שפנחס אינו
כלול בקטגוריה הזו.
המדרש והמעשה מפרש: למרות שכהן שהרג
נפש הוא פסול לכהונה , הכתוב מדגיש לנו כי פנחס הוא
יוצא מן הכלל, לפי שהוא ידע שעלול להפסיד
את כהונתו ואף על פי כן הוא היה מוכן למסור את גופו וכהונתו לכבוד שמים. ולכן "בדין הוא שייטול שכרו"
אבן עזרא: מסביר: כי
הבטחת ברית שלום שהובטחה לפנחס- משמעותה:
שלא יפחד מאויביו מצד זמרי וכזבי- כי הם
לא יוכלו להזיק לו.
"פענח רזא" טוען: כי אף אחד לא יעז להזיק לפנחס מהטעם
שהוא השיב את חמת ה' מעל בני ישראל. ואם יהיו בכל זאת אנשים שיגלו רגשות שנאה כלפיו בגלל
פעולתו, אל יתעלמו מהתוצאה החשובה: "ולא כליתי את בני ישראל" דבר זה
מוכיח שפעל מתוך אהבה גדולה לישראל ומעשהו רצוי בעיני אלוקים.
ספורנו מסביר: כי ברית שלום - היא ערובה
שאינו צריך לחשוש ממלאך המוות ואכן פנחס זכה לאריכות ימים, הוא שימש בכהונה גדולה
עוד בזמן- פילגש בגבעה שהתרחש אחרי מותם של יהושע והזקנים והוא חי בימי יפתח ויש הסוברים שפנחס הוא אליהו.
רבינו בחיי אומר: כי בכך שפנחס גרם לישראל
שנות חיים זכה לחיי נצח וזאת ניתן ללמוד מהמילה: "שלום" המילה מורכבת
מהמילים: "שלא למות"
הרמב"ן אומר: משמעות הכהונה היא: כהונה גדולה לעולמים וה' ביקש להכריז על כך: ולכן כתוב: "לכן
אמור"
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי פנחס פעל מתוך נחישות וחירוף
נפש וזאת מתוך אהבתו לעם ישראל ומתוך קנאותו את קנאת ה'- לכן רק בעקבות פעולתו זו -
הוא זכה לכהונה וברית שלום וכתוצאה מכך הוא
לא היה צריך לחשוש משונאים וזוהי המשמעות של: "ברית שלום"
