"ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו.."
[במדבר כ"ב,כ"א]הטכניקה: שמן על בד.
יום ראשון, 17 ביולי 2016
ציורי תנ"ך/ בלעם חובש את אתונו/ ציירה: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יום שני, 11 ביולי 2016
פרשת בלק- מאין לנו:"כי בדרך שאדם רוצה לילך- מוליכים אותו"?/מאמר מאת: אהובה קליין.
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בלק- מאין לנו: "כי בדרך
שאדם רוצה לילך בה- מוליכים אותו" ?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו בלעם מתבקש לקלל את
עם ישראל בהוראת בלק בן ציפור- מלך מואב, הסיבה לכך: מלך מואב ירא מעם ישראל ההולך ומתרבה ולדעתו הדבר מהווה איום לארצו. למטרה
זו הוא שולח אליו את זקני מואב וזקני מדיין,
בלעם מבקש מהם שילונו אצלו למשך הלילה ובעצת ה' הוא יענה לבקשתם.
באותו לילה הקב"ה אומר לבלעם: כי לא יוכל לקלל את עם ישראל- כי
הוא עם מבורך. לכן בבוקר הוא שולח את השליחים
כלעומת שבאו בטענה שאין אלוקים מתיר לקלל את עם ישראל.
בלק מתעקש ושולח שליחים מכובדים
יותר מהראשונים, הפעם בלעם אומר להם: כי גם אם מלך מואב ייתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב- הוא לא יוכל לעבור על דברי אלוקים.
אולם הציע להם לשהות במשך
הלילה אצלו על מנת שה' יודיע לו כיצד לנהוג.
הפעם אלוקים מודיע לבלעם: "..אם—לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם
ואך את הדבר אשר -אדבר אליך אותו תעשה: ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם
שרי מואב: ויחר- אף אלוקים כי הולך הוא.." [במדבר כ"ב, כ- כ"ג]
ציורים לפרשה:
ציורי תנ"ך/ בלק מלך מואב משקיף על עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בלק שולח שליחים לבלעם/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ בלעם ואתונו/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/בלעם ואתונו/ : אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עם ישראל כלביא/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] מדוע בסופו של דבר
הקב"ה מאשר לבלעם ללכת ?
ב] מה ניתן ללמוד מכך שבלעם חבש את חמורו בעצמו?
תשובות.
הליכתו של בלעם- באישור ה'.
חז"ל שואלים על המשפט: "..קום לך עימם"- מדוע תחילה אלוקים סירב
להרשות לבלעם לקלל את ישראל, אך בפעם
השנייה אלוקים אישר לו ללכת עם שרי
בלק?
מתוך כך הם מגיעים למסקנה:
"בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכים אותו" מן השמים – [מסכת מכות י',
ע"ב]
כוונתם , שמתחילה אלוקים ביקש מבלעם לא לקלל את ישראל, אך היות ובלעם
הראה שהוא מאד משתוקק לשתף פעולה עם
שרי מואב - על מנת להזיק לישראל, לכן ה' הסיר את התנגדותו הראשונה ואפשר לו הפעם ללכת
, אולם בסופו של דבר הוא נחל כישלון.
"העמק דבר" אומר הסבר דומה: הקב"ה אומר לבלעם:
אם אתה כל כך מעוניין ללכת תלך- יש לך בחירה חופשית , אבל לא לקלל
את עם ישראל העומדים תחת כנפי השכינה. הליכה זו תוליך אותו לאבדון.
החת"ם סופר אומר: אומנם בחירתו של אדם היא בחירה חופשית, אבל ידוע - כי לב מלכים ושרים ביד ה'.-
ולהם אין בחירה חופשית. משום כך כשאמר לו
ה': "אם לקרוא לך באו האנשים"-
אם הם באים לקרוא לך לקלל את ישראל על דעת בלק: "קום לך איתם"- על סמך
דעתם וקריאתם. אך אל תלך מתוך רצונך על
סמך בחירתך החופשית לכן נאמר בהמשך: "ויחר אף ה' כי הולך הוא"
רש"י מפרש: אם אתה בלעם הולך- "לך"- לטובתך שאתה הולך לקבל על
שליחותך זו שכר- אזי מותר לך ללכת.
קדושת לוי אומר: כאן ה' מנסה את בלעם לראות- האם הוא עושה שליחות זו מתוך הנאה וה'
התיר לו ללכת אם הוא נהנה ומכיוון שבלעם
רצה לקלל את ישראל מתוך הנאה- לכן
ה' כעס עליו.
בלעם חובש את אתונו.
רש"י מסביר: כיוון שבלק היה יכול להגיד למשרתיו לחבוש את האתון ובכל זאת הוא בעצמו חבש את אתונו אמר לו ה': רשע שכמוך
כבר אברהם הקדים אותך בכך שהוא בעצמו חבש את חמורו בדרך לעקדה ולא נעזר במשרתיו.
על כך אומר תנחומא: הרי היו
לבלעם משרתים והיה יכול לבקש מהם שיחבשו את האתון, אלא מרוב שנאה לישראל הוא היה
כל כך להוט לקללם- שמיהר ובזריזות חבש
בעצמו את אתונו.
על כך אמר לו ה': רשע שכמוך כבר אברהם הקדים אותך בזמן הליכתו לעקדה, כפי
שנאמר:"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".
מכאן לומדים שהשנאה מקלקלת את השורה.
הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק: מסביר מדוע ה' מזכיר לבלעם שאברהם הקדים
אותו בחבישת החמור כשהלך לעקדה: ה' דוחה את
התנהגותו של בלעם- הפועל מתוך שנאה
לישראל בטיעון: אברהם קם מוקדם בבוקר וחבש בעצמו את חמורו- במטרה לקיים את מצוות
ה' לעקוד את יצחק. אבל לא הצליח בכך, לפי שה' כבר הבטיח לו" ואעשך גוי
גדול" [בראשית י"ב, כ] אבל אתה בלעם מקדים בבוקר וחובש את אתונך בעצמך
עשית זאת - כדי להפר את מצוות ה' לכן מזימתך להרע לישראל לא תעלה יפה!
במסכת אבות נאמר: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו- מתלמידיו של אברהם אבינו:
עין –טובה [ הכוונה שאינו
מקנא באחרים]
רוח נמוכה [בעל ענווה וצנוע ]
ונפש שפלה [מסתפק במה שיש לו]
אבל מי שיש בו :
עין רעה [שמקנא בחברו]
רוח גבוהה [מתנשא בגאווה על סביבתו]
ונפש רחבה [בעל תאווה]- מתלמידיו של בלעם הרשע"
על מאמר זה אומר בעל "חידושי הרים" דבר מעניין במיוחד: הרי
בשני המקרים- גם אצל אברהם וגם אצל בלעם מופיעים שני נערים.
אצל בלעם נאמר :"והוא רוכב על אתונו, ושני נעריו עמו"
[במדבר, כ"ב, כ"ב]
ואצל אברהם אבינו כתוב:" וייקח את שני נעריו אתו" [בראשית
כ"ב, ג]
במילה נער- ישנו רמז לשלוש התכונות המנוגדות אצל שני האישים:
נער-ראשי תיבות: נפש, עין, רוח. אצל אברהם: נפש שפלה, עין טובה, רוח נמוכה. ואילו
אצל בלעם: נפש רחבה, עין רעה, רוח גבוהה. על פי הסבר- זה כל אחד מהאישים לפני
יציאתו לדרך לקח אתו את תכונותיהם הנפשיות- אברהם למלא את רצון ה' ואילו בלעם- להפר את רצון
הקב"ה.
לסיכום לאור האמור לעיל: יפים
דברי חז"ל שאמרו : "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו" בלעם
שהשתוקק כל כך לקלל את ישראל- לא הצליח להוציא את זממו לפועל-כי אלוקים אוהב את עם ישראל והם מבורכים ואיש אינו יכול לקללם.
אולם בכל זאת ה' התיר לו ללכת , אך לא עלה בידו לקלל.
ומכאן לעניות דעתי, ניתן
ללמוד על דרך החיוב: כי אדם שחפץ ללכת בדרך טובה = ללמוד תורה ולקיים את המצוות-
הלכה למעשה – לעלות ולהתעלות בסולם הרוחני– הוא זוכה לסייעתא דשמיא , כפי שכתוב:
"רבי ישמעאל אומר: הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד : על מנת
לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות" [מסכת אבות, ד, ה]
יהי רצון שנשאף תמיד
להגיע למטרות טובות וקדושות ובכך נזכה לעזרה משמים.
בלעם ואתונו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בלעם ואתונו
שיר מאת: אהובה קליין©
ויהי בעת האיר השחר
לב בלעם חד כתער
נחוש לחבוש אתונו
עליו כופה רצונו.
שואף לגמוא מרחקים
ובלבד שיקלל קדושים
נושא כארז גאוותו
בדמו זורמת שנאתו.
לעם יוצא מצרים
במדבר רחב ידיים
מתרבה ככוכבי שמים
אותו ירמוס כפליים.
עין רואה אוזן שומעת
הסבלנות במרומים
פוקעת
כהרף עין הרשע מכרעת
ובנפש בהמתו חכמה נוטעת.
הערה: השיר בהשראת פרשת בלק [חומש
במדבר]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ולא היה מים לעדה ויקהלו על- משה ועל- אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו.."
[במדבר כ, ב-ג]
הטכניקה: שמן על בד.
יום שני, 4 ביולי 2016
פרשת חוקת- מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון- ובאיזה אופן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת חוקת- מי היו
האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ובאיזה אופן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים לפרשת חוקת:
ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת מרים ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את— קהל ה' אל— המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות": [במדבר כ, א-ו]
ובהמשך תגובת משה ואהרון: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"[שם כ, ו-ז]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של מות מרים בפרשה?
ב] מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ומדוע נאמר:"וירב העם עם משה"?
ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון?
תשובות.
מות מרים.
רש"י שואל: מדוע נסמכה מותה של מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדנו: מה קורבנות מכפרים- אף מיתת צדיקים מכפרת על עוון העם.
ומביא את דברי רבי אמי: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת".
והמשמעות:
פרשת פרה אדומה נאמרה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים, ביום הקמת המשכן ואילו מיתת מרים הייתה בשנת הארבעים ומדוע התורה הסמיכה את שני הנושאים?
ללמדנו שכשם שהקורבנות מכפרים- כך מיתת צדיקים מכפרת.
בגמרא נאמר: "אמר ר' לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן אלו הן: פרשת כוהנים, פרשת לוויים, פרשת טמאים, פרשת שילוח הטמאים, פרשת אחרי מות. פרשת שתויי היין , פרשת טהרות ופרשת פרה אדומה" [מסכת גיטין ]
ועוד נקודה מעניינת:
אמר רבי אלעזר: הרי נאמר בפרשה כאן:" ותמת שם מרים" ומנגד נאמר [דברים ל"ד, ה]:"וימת שם משה.. על פי ה', מה שם : "על- פי ה' "- שזוהי מיתת נשיקה ולא מיתה על ידי מלאך המוות ואף כאן: "על פי ה' " – במרים , לא שלט מלאך המוות ורימה ותולעה.
אמר רבי יוסי ברבי יהודה: כיוון שהבאר ניתנה לעם ישראל בזכות מרים , לכן כאשר היא נפטרה - נסתלקה הבאר: וההוכחה – שנאמר: "ותמת שם מרים,,, ולא היה מים לעדה"
אמר רבי יוחנן: הבאר הייתה מעלה לעם מיני דשאים, סוגי זירעונים ואילנות והיות ומתה מרים פסקה גם הבאר ולכן הם התלוננו באומרם: "לא מקום זרע ותאנה וגפן" [שם כ, ה]
רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.
באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת תענית ט.]
רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.
"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש. כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.
נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה.
האנשים שתבעו מים.
על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו יוצאי מצרים ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "
רש"י מדגיש כי המילים: "כל העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה- זוהי עדה בלתי פגומה-עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]
"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]
והטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:
"מפני מה לא נאמר: "כי טוב
" בשני? לפי שבו נברא המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים
מן המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים העליונים.
לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע ולכן תבעו מים גם מצור החלמיש.
"אור החיים" שואל: מדוע נאמר: "כל העדה" ולא הסתפק הכתוב במילים: "בני ישראל" שמן הסתם הם כל העדה?
תשובתו: כאשר בני ישראל במדרגה של צדיקים וישרים- אז נקראים –"בני ישראל" וכאשר אינם במצב רוחני טוב, נקראים: "עם" –כפי שאומר משה: "עד אנה ינאצוני העם הזה"?
והרבה פעמים הם יקראו: "עם בני ישראל" גם כאשר הרבה מהם לא יהיו ברמה רוחנית נאותה, אלא הכתוב ילך לפי הרוב- שהם ישרים וטובים וכאן הכתוב התכוון לומר שכל בני ישראל כל העדה- כולם נחשבים צדיקים וישרים וזה על פי רז"ל- שהכוונה: כל העדה- עדה שלמה.
וממשיך אור החיים ומוכיח על פי דברי רז"ל- שכל העדה הם צדיקים -על פי שלוש סיבות:
א] משה אמר עליהם: "שמעו נא המורים"- בכך פגע בהם-ולכן נענש ומסיבה זו הקדים הכתוב שכל העדה הם צדיקים.
ב] להגדיל את מעלת מרים- שגם אם כל העדה היו צדיקים- לא עמד זכותם שיהיה להם באר מים לאחר מותה, שהרי כל עוד הייתה בחיים בזכותה היה להם מים.[תענית ט]
ג]למרות צדיקותם- הם לא באו לגמול חסד עם מרים כאשר נפטרה.
אלא באו לריב עם משה ואהרון. והטעם :לפי מה שנאמר בגמרא- סמוך למותה של מרים הייתה גם קבורתה. ולכן לא באו להספיד אותה- כי הזמן היה כה קצר עד שנודע להם הדבר כבר קפץ עליהם עניין הצמא .
תגובת משה ואהרון
נאמר: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" [שם כ,ו]
לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש אומרים שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.
"כלי יקר" מסביר - כי משה ואהרון שראו שכל העם מתאספים כנגדם—כדי להציל את נפשם ברחו אל פתח אוהל מועד.
"רבינו בחיי " מפרש : נפילת משה ואהרון על פניהם-הכוונה שהתפללו לה' וכאשר כבוד ה' נראה להם- הוא נראה להם בלבד, אבל לא לעם ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הקהל שדרש את המים מאהרון ומשה- היו כל עדת בני ישראל- העתידים להיכנס לארץ המובטחת- וברובם היו ישרים וצדיקים.
שורש המריבה שלהם בנושא המים- נבע משורש המחלוקת ביום השני לבריאה- כאשר הבדיל הקב"ה בין המים העליונים לתחתונים.
מי ייתן ולא נדע עוד מחלוקת בעם- אלא נתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב התורה הקדושה ,ארץ ישראל ועם ישראל. אמן ואמן.
מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין©
בהגיע ישראל למדבר צין
בשרם כנבול פרח וציץ
הצימאון כילה נפשם
במות עליהם מרים.
אל משה ואהרון נקהלים
בפניהם ריב ומדון מעלים
טענות ככוכבי שמים
על מידבר נטול מים.
משה ואהרון המומים
בחרדתם כאיילים נסים
בתפילתם לאלוקים עורגים
כהרף עין למענה זוכים.
הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[ חומש במדבר]
ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות / ציירה: אהובה קליין(c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה"!
[במדבר ט"ז,י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
[במדבר ט"ז,י"ב]
הטכניקה: שמן על בד
.Biblical paintings
By Ahuva Klein
Datan and Aviram does not want to go
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
הירשם ל-
רשומות (Atom)
