פרשת
נצבים – וילך/ מהי המצווה שהיא מעל הזמן
והמקום?
מאמר מאת: אהובה קליין .
לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון.
פרשה נצבים נקראת בכל
שנה- שבת טרם ראש השנה והסיבה לכך היא: חשיבות קיום התורה הלכה ולמעשה מתוקף
היותה ברית נצחית בין ה' לעם ישראל בחיינו, ונושא התשובה- המרמז על יום
הדין הקרב ובא: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.."[דברים
כ"ט, ט]
חז"ל אומרים
רעיון נפלא: כי המילים: "אתם נצבים היום"-בגימטרייה =694 בדיוק כמניין
המילים: "לעמוד לסליחות" ואכן הימים הקודמים לראש השנה הם ימי סליחות-
לפי מנהג ספרד החל מראש חודש אלול, לפי מנהג אשכנז-במשך שבוע ימים טרם
יום הדין.
התורה מדגישה: "כי
המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא- נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא: לא בשמים היא
לאמור מי יעלה –לנו השמימה וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: ולא מעבר לים היא
לאמור מי יעבור לנו אל- עבר הים וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: כי קרוב אליך
הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו".[דברים ל, י"א-ט"ו]
ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] על איזו מצווה
התורה מדברת?
ב] היכן מוצאים
בתנ"ך דוגמאות לרעיון: קרוב ורחוק ,בנוסף למקור בפרשתנו?
התשובה לשאלה א]
הרמב"ן סובר: כי מדובר באופן כללי על
התורה כולה, אך בדגש על- מצוות התשובה ,גם אם עם ישראל נמצא רחוק בגלות "בקצה
השמים" תהיה באפשרותו לשוב אל ה' ומצוותיו כי אין זה רחוק בפועל, אפשרי לקיים
את התורה בכל זמן ובכל מקום "שיתוודו את עוונם ואת עוון אבותיהם בפיהם וישובו
אל ה', ויקבלו עליהם היום את התורה לדורות. אולם עצם המצווה היא -מצוות
תשובה"
ה"כלי יקר"
אומר : כי את המצווה הזאת ניתן לפרש בשתי דרכים-
1] קיום התורה,
דרך התורה כוללת שני כוונים: האחד: לימוד התורה לעומק והבנתה, כפי שנאמר בתהלים:
"סוד ה' ליראיו.." [תהלים כ"ה ,ד]
"היא לא נפלאת
היא ממך—הכוונה נפלאים מעשה ה' מאומות העולם, אבל לא מעם ישראל, כמו שנאמר:
"נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד"[שם קל"ט, ד]
הכוון השני: קיום
התורה הלכה למעשה,
: "כי לא
רחוקה"-כמו שה' לא ציווה להביא קורבנות שאינם ברשות עם ישראל, אלא רק מן הבקר
והצאן שברשותו, בדומה לכך לא ציווה ה' להביא מצווה ממרחקים ,אלא קיום המצוות מתוך הדברים המצויים בתורה עצמה- הקרובה ביותר.
דבר זה מתבטא יפה
במשפט: "כי קרוב אליך הדבר בפיך ולבבך לעשותו". הלב משמש למקום העיון
והחכמה והפה משמש למקום העשייה ,כי גם אם לא תבוא לידי העם איזו מצווה, הרי ניתן
לקיימה בפה, כפי שאמרו חז"ל: "כל העוסק בתורת עולה כאילו
הקריבה.."[ מסכת מנחות קי, ע"א]ובנוסף אם התכוון לקיים מצווה, אבל נאנס ולא
היה באפשרותו לקיים בפועל ,מעלה עליו ה' כאילו כן קיים את המצווה[ברכות ו, ע"א]
2] הדרך השנייה: עשיית התשובה. עם ישראל אינו יכול
להגיד כי לא ידע שה' מקבל את תשובת
החוטאים, היות ומתוך לימוד התורה עם ישראל יודע יותר מכל האומות : כי ישראל והתשובה קדמו לעולם, כפי שכתוב:[מסכת פסחים
נ"ד, ע"א]
ספורנו ובעל הטורים
מפרשים: כי הכוונה לתשובה
שהיא נמצאת בהישג יד," לא נפלאת היא
ממך"- שיצטרך נביא להורות אותה לך. לא רחוקה היא שתצטרך לחכמי דור רחוקים, שיורך
מה לעשות"- אלא היא זמינה בכל עת ובכל מקום.
רבי שמואל בר רב נחמן מביא משל יפה להמחשת המשפט: "כי קרוב אליך הדבר מאד"
מעשה בבת מלך שאף אחד לא הכיר אותה. אך היה למלך
אהוב אחד שהיה נכנס אליו כל שעה והייתה
הבת עומדת לפניו.
אמר המלך לאהובו: "ראה
היאך אני מחבב אותך! שאין ברייה[ייצור נברא, אדם] מכיר את ביתי-וזו עומדת
לפניך"
בדומה לכך אמר
הקב"ה לעם ישראל: "ראו מה אתם חביבים עלי! שאין ברייה בפלטין שלי[בארמון
שלי-בעולם שבראתי] מכיר את התורה ולכם נתתיה, שנאמר: "כי קרוב
אליך הדבר מאד"
רבינו בחיי אומר: כי כל מצוות התורה נחלקות
לשלושה חלקים:
1] מצוות התלויות
בדיבור, כגון: לימוד תורה, כפי שנאמר: "ודיברת בם"
מצוות קידוש והבדלה, שכתוב בה: "זכור"[שמות כ,
ח]ועל כך אמרו חז"ל: "זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו"[פסחים
ק"ו, ע"א]
2] מצוות התלויות
בלב, כגון: האמונה בה' ומצוות הייחוד
ומצוות האהבה לקב"ה.
3] מצוות התלויות
במעשה-כגון: ציצית, תפילין מזוזה, לולב, שופר, סוכה, מילה, צדקה.
מצוות אלו נכללות
בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"
רעיון נפלא זה מזכיר
את דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל
גמילות חסדים"[מסכת אבות א,ב]
על
התורה-"בפיך"
על העבודה-"בלבבך"
[תפילה- עבודה שבלב]
על גמילות חסדים-
מצוות מעשיות, כגון: צדקה -כנגד: "לעשותו"
התשובה לשאלה ב]
רעיון הקרוב והרחוק
נמצא רבות בתנ"ך, הנה כמה דוגמאות:
א] רחוק: "רחוק
ה' מרשעים ותפילת צדיקים ישמע"[משלי ט"ו,כ"ט]
ב] קרוב: "והיה כקרבכם
אל- המלחמה וניגש הכהן לדבר אל העם"
ג] קרוב ורחוק: "..מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל
בוגדי בגד: נטעתם גם שורשו ילכו גם- עשו פרי ,קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם"
ד] קרוב לעומת רחוק: "טוב שכן קרוב מאח רחוק"
[משלי כ"ז, י]
ה] רחוק וקרוב:"
שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" [ישעיהו נ"ז,י"ט]
ו] קרוב: "כי
קרוב יום ה'"[צפניה א,ז]
ז]רחוק:"..וישא
אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"[בראשית
כ"ב,ד]
ח]"קרוב ה' לכל
קוראיו.." [תהלים קמ"ה,י"ז]
לסיכום, לאור האמור
לעיל: ניתן להגיע למסקנה כי ניתן לעסוק בתורה ובעיקר בתשובה בכל מקום ובכל זמן.
יהי רצון שיקויים בנו
הפסוק: "ובחרת בחיים למען תחייה אתה וזרעך..."
ונזכה בכל הברכות
והישועות. אמן ואמן.
