פרשת
במדבר- מה הקשר לדיבור? /מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת במדבר היא הראשונה הפותחת את חומש במדבר.
רק כאשר בני ישראל מגיעים למדבר-זוכים לקבל את התורה
במעמד נשגב בשלב בו הם- מתאחדים כאיש אחד
בלב אחד באומרם:"נעשה ונשמע".
הפרשה פותחת במילים:
"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם
מארץ מצרים"[במדבר א,א]
השאלות הן?
א] מה מאפיין את המדבר?
ב] מדוע המדבר-
נקרא בשם זה וכיצד השפיע על בני ישראל ?
ג] כיצד ינהל אדם את חייו באופן התואם את התורה?
התשובה לשאלה א]
המדבר הוא ידוע כאזור ישימון,ארץ לא זרועה,מקום נרחב מאד,בדרך כלל שומם,כמעט ואין בו מקום
מיושב.
הוא טומן גם בסביבתו סכנות שונות,כגון: חיות המסתתרות
במערות, ,או מאחורי סלעים.
כפי שנאמר:"הרים הגבוהים ליעלים,סלעים מחסה
לשפנים"[תהלים ק"ד,י"ח]
החיות מגיחות לשטח בדרך כלל בשעות הלילה:"הכפירים
שואגים לטרף,ולבקש מאל אוכלם:תזרח השמש יאספון,ואל מעונותם ירבצון"[שם ק"ד,כ"ב]
מזג אוויר חם ויבש במשך היום ואילו בלילות הטמפרטורה
יורדת,עד כדי הפרש משמעותי לעומת חום היום.
סיבת היובש:קיימת התאיידות גבוהה מאד בהשוואה לכמות
המשקעים.
כאשר האדם נודד במדבר,בדרך כלל, יחוש צימאון למים כבר
בשעות המוקדמות של היום ויזדקק לכמות מרובה של שתייה,כפי שאירע להגר במדבר:"וישכם אברהם בבוקר וייקח-
לחם וחמת מים וייתן אל הגר...ותלך ותתע במדבר באר שבע:ויכלו המים מן החמת
ותשלך את הילד תחת אחד השיחים:ותלך ותשב
לה מנגד הרחק כמטווחי קשת כי אמרה אל-אראה
במות הילד ותשב מנגד ותישא את- קולה ותבך"[בראשית כ"א,י"ד-ט"ו]
ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ודוגמא נוספת:"ויסעו כל- עדת בני- ישראל ממדבר-סין
למסעיהם על-פי ה' ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם:וירב העם עם- משה ויאמרו תנו
לנו מים ונשתה...ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים
להמית אותי ואת בניי ואת-מקנאי בצמא?"[שמות י"ז,א-ד]
גם דוד המלך מזכיר את
נושא המצוקה במדבר:"תעו במדבר בישימון דרך,עיר מושב לא מצאו: רעבים
גם-צמאים,נפשם בהם תתעטף"[תהלים ק"ז,ד-ה]
התשובה לשאלה ב]
בזמן שבני ישראל היו במצרים עבדים לפרעה,עדיין לא
ניתנה להם התורה
וזאת מהטעמים הבאים:
א] עבדים פטורים ממצוות.
ב] בני ישראל אינם שומעים למשה-בשל חוסר סבלנות-בעודם
שרויים בחשכת העבדות.
כפי שנאמר:"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה
קשה"
רש"י אומר על כך:העבודה הקשה של בני ישראל השפיעה על הגוף והייתה משברת
אותו ואז גם הנפש הייתה חסרת כוח להיאחז
בגוף שבור וחלש-בדומה למים חיים שאינם מסוגלים להישמר בכלי שבור.
ג] בני ישראל עדיין לא היו בשלים לקבל את התורה-בעודם
נמצאים בכור הברזל-
שתפקידו היה לחשל אותם ולהיות ראויים לכך.
המדבר נקרא בשם זה:כי הוא מלשון דיבור,כפי
שנאמר:"....לרגליך יישא מדברותך,תורה ציווה לנו משה מורשה"[דברים
ל"ג,ג-ד] לפי ששם בני ישראל התחילו לדבר,הם היו כבר במרחב פתוח ולא
עוד במייצר-במקום חשוך ומדכא אשר שם לא היו מסוגלים להקשיב לדברי אדם אחר.
במדבר ישנו גם צימאון רוחני-והוא הצימאון לתורה,המים
מסמלים את התורה.
מצרים= אותיות צר- מים פירושו: מן הצר –הייתה
התוצאה- מים.
כמו שנאמר:"הוי כל-צמא לכו למים"[ישעיהו
נ"ה,א]
זוהי הרוח
הנותנת חיים לנשמת האדם.
מכאן ניתן ללמוד:כי בכל פעם שאדם נתון במצוקה והצר מלחיץ
אותו,אל ייטוש את האמונה ,אלא יישא תפילה לה' כפי שנאמר:"מן ה-מיצר קראתי
יה,ענני במרחב יה"[תהלים קי"ח,ה]
התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי אומר:
כי האדם מסוגל לרכוש את התורה בתנאי שיעשה עצמו –הפקר
כמדבר.
כלומר,על האדם להיות צנוע ומסתפק במועט.
ובמסכת אבות
נאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה תשתה,ועל
הארץ תישן וחיי צער תחיה,ובתורה אתה עמל.
ואם אתה עושה כן,אשריך וטוב לך:אשריך בעולם הזה,וטוב לך לעולם הבא."[מסכת
אבות,ו,ד]
לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: בני ישראל בעודם
במצרים-מקום שהיווה עבורם מיצר,לא היו מסוגלים להקשיב לדיבור.
אך כאשר הגיעו למדבר-למרות התנאים הפיזיים הקשים,הם
הרגישו חופשיים לדבר ולהקשיב לדיבור של משה וכאן נסללה להם הבשלות והמעמד להיות
ראויים לקבל את התורה,והקב"ה אינו שוכח את הליכתם במדבר בתנאים כה
קשים:"כה אמר ה' זכרתי לך חסד
נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב,א]
מי ייתן ועם ישראל-בפרט ובכלל ילך בדרך התורה ובכך יהיה מוגן מכל צרה
ובע"ה יזכה במהרה לגאולה שלמה,אמן ואמן
