ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא-ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו"
[שמות ל"ד,כ"ט]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/משה מפסל לוחות שניים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויפסול שני-לוחות אבנים כראשונים.." [שמות ל"ד,ד]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא-מה בין לוחות שניים לראשונים?/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא- מה ההבדל בין לוחות שניים לראשונים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

כידוע כאשר משה ראה את מעשה העגל הוא שבר את הלוחות הראשונים אותו קיבל מאת: אלוקים, כפי שכתוב:

"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" [שמות  ל"ב,י"ט]

יותר מאוחר ה' מצווה את משה לפסול בעצמו את לוחות האבנים,כפי שנאמר:"ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על- הלוחות הראשונים אשר שיברת"

[שמות ל"ד,א]

השאלות הן:

א] מדוע כתוב:"פסל לך"? הרי הלוחות לא ניתנו רק למשה?

ב] מאין לומדים,כי מידת הצניעות כה חשובה?

ג] מה היו ההבדלים בין הלוחות הראשונים לבין השניים?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה רש"י בשני פירושים:

פירוש ראשון:

כאן רש"י מצטט את דברי תנחומא:"ברכת ה' היא תעשיר"[משלי י,כ"ב] זו ברכת משה, שאמר לו הקב"ה:"פסל לך שני לוחות,והראה לו הקב"ה מחצב של *סנפירינון בתוך אוהלו ופסל ממנו,ואמר:'פסל לך'-הפסולת שלך,ומשם נעשה מלך".

*סנפירינון= ה' הראה למשה גוש של אבן ספיר ומתוך כך- משה פיסל את הלוחות ושאריות האבן נשארו בחזקת משה וכך התעשר.

פירוש שני:

כאן רש"י מביא משל[מתנחומא] :

משל למלך שהרחיק למדינת הים והניח את כלתו עם השפחות ומתוך קלקול השפחות שמה הטוב נהרס, מייד הגיע שושבינה וקרע את כתובתה- מהטעם שאם המלך ירצה להורגה יגיד לו שהיא עדין אינה נחשבת לאשתו, וכשהגיע המלך בדק והגיע למסקנה שהקלקול נבע מהשפחות,מייד סלח לה,ואז אמר לו שושבינה: כי עליו לכתוב כתובה חדשה לפי שהראשונה כבר נקרעה,ענה לו המלך:אתה קרעת את הכתובה לפיכך עליך לרכוש נייר חדש ואילו אני אכתוב לה בכתב ידי.

הנמשל: בן המלך-הוא הקב"ה,

השפחות הן= הערב רב.

השושבין-זה משה.

הארוסה-זו ישראל שנחשבת לארוסתו של הקב"ה.

לכן נאמר:"פסל לך"

התשובה לשאלה ב]

רש"י עונה על שאלה זו באופן הבא: בלוחות ראשונים הכול נעשה ברעש גדול:"וכל העם רואים את הקולות" לכן שלטה בהם עין הרע ומכאן שאין מידה יפה כמידת הצניעות.

רש"י בפירושו זה מתבסס על תנחומא:"הלוחות הראשונות- על שניתנו בפומבי -לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו,וכאן אמר לו הקב"ה: אין לך יפה מן הצניעות שנאמר:"ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע   לכת"[מיכה ו,ח]

לפי זה, בלוחות  הראשונים שניתנו בפומבי:" ועלית אתה ואהרון עמך .."[שמות כ,י"ח] סופם שנשברו ואילו לוחות שניים שמשה עלה לבדו,כמו שנאמר:"ואיש לא יעלה עמך" הכול נעשה בשקט ובצנעה- הלוחות נשתמרו.

התשובה לשאלה ג]

על סמך מדרשי חז"ל:

לפי דעה זו היה יתרון ללוחות השניים על הראשונים בארבע תכונות:

ללוחות הראשונים לא היה ארון בתחילה, ואילו ללוחות השניים כבר מההתחלה היה להם ארון וזאת על סמך הכתוב:"ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים"[דברים י,ג] ובכך דמו לכלה הנכנסת לחופתה.

ב] לגבי הלוחות הראשונים לא נאמר:"טוב"[הכוונה שלא נאמר בדיבר החמישי שבפרשת יתרו:"ולמען ייטב לך"] אך לעומת זאת אצל הלוחות השניים כן נאמר:"טוב" לפי שנאמר:"למען יאריכון ימך ולמען ייטב לך..." [דברים ה,ט"ז]

הכוונה למצוות כיבוד הורים.

ג] בלוחות הראשונים לא הבהיקו פני משה ואילו בלוחות שניים כן הבהיקו פניו

כפי שהתורה מתארת זאת:"ויהי  ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו"

[שמות ל"ד,כ"ט]

ד] כאשר ירד משה עם הלוחות הראשונים מצא את עם ישראל חוטאים בעבודת עגל הזהב ואילו בלוחות שניים- משה יורד ביום הכיפורים עם ישראל מקבל את פניו בצום וגם תחנונים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הלוחות השניים ניתנו  ללא רעש ופרסום,מתוך קדושה וטהרה יתרה מכאן ניתן ללמוד כמה יפה מידת הצניעות..

הצניעות  מועילה לכלל וגם לפרט.

יהי רצון ונאמץ את מידת הצניעות בחיי היום,יום- בלבוש  בהתנהגות כיאה לעם נבחר אשר תפקידו להיות אור לגויים.ונזכה לקיים את ציווי הקב"ה:ואתם תהיו-לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" [שמות י"ט,ו]אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בצלאל ואהליאב-בוני המשכן/שיר מאת: אהובה קלין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בצלאל ואהליאב- בוני המשכן

שיר מאת אהובה קליין (c)

שני אמנים- נבחרי אלוקים

בוני המשכן והכלים

בצלאל משבטי המיוחסים

ואהליאב מקרב הנחותים

במלאכת הקודש משתווים

ללא משוא פנים.

חוסים בצל השכינה

זוכים לרוח קדושה

יצירתם- פרי חכמה בינה ודעת

שאיפתם אמנות טהורה לטעת

קשובים לליבם

מסורים בנפשם.

בכפיהם חומרי גלם שונים

לובשים צורה על פי ציוויים

מגלמים בתוכם סודות כמוסים

אורות גנוזים

משאירים חותמם לנצח נצחים

בבוא הגאולה- בע"ה מתגלים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אומני המשכן וכליו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אומני המשכן וכליו/ שיר מאת אהובה קליין (c)

בצלאל ואהליאב בנשמתם אומנים

מנת חלקם כישרונות נדירים

מתנת שמים מאת אלוקים

מעשה רוקם מחומר יוצרים.

זהב נחושת תכלת ארגמן

מזבח מנורה ארון שולחן

כליל תפארת כלי משכן

פרי יצירה ידי אומן.

כל כלי וייעודו

בצורתו יופיו והדרו

מעורר לבבות הצופים

צופן סודות ורזים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  כי תישא [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בצלאל ואהליאב-אומני המשכן/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר ה' אל משה לאמור: ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ואמלא אותו רוח אלוקים בחוכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לחשוב  מחשבות.....ואני הנה נתתי איתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן.." [שמות ל"א,א-ז]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא- מדוע נבחרו- בצלאל ואהליאב לאומני המשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא- מדוע נבחרו- בצלאל ואהליאב- לאומני המשכן? מאת/ אהובה קליין.

התורה מתארת את אומני המשכן:"וידבר ה' אל משה לאמור: ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ואמלא אותו רוח-
אלוקים בחוכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה- לחשוב מחשבות, לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי איתו את אהליאב בן אחיסמך למטה- דן ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה ועשו את כל- אשר ציוויתיך" ל"א,ח
מתעוררות כמה שאלות:
א מדוע נבחרו דווקא- בצלאל בן אורי ואהליאב יחדיו - לאומני המשכן?
ב באלו תכונות- הצטיינו אומנים אלה?
ג מה אפיין את העוזרים למלאכת המשכן?
ד מה ניתן ללמוד משיטת עבודתו של בצלאל?
התשובה לשאלה א
לפי: שמות רבה: בצלאל נבחר מתוך שבט יהודה שנחשב לשבט חשוב
בקרב השבטים ואילו אהליאב נבחר מתוך שבט דן- שהוא ירוד בקרב השבטים- במטרה ללמדנו:
שלא יתגאה אדם בייחוסו המשפחתי שהרי כולם שווים בעיני אלוקים.
לדעת רבנו סעדיה גאון: בצלאל נבחר מתוך שבט יהודה, לפי שיעקב המשילו ל"גור אריה"
בראשית מ"ט,ט וצרף אליו את אהליאב לפי שהיה משבט דן ומשה המשילו ל"גור אריה" דברים ל"ג,כ"ב
מוסיף על כך:רבי אברהם בן יעקב סבע בפירוש הנקרא:"צרור המור":אכן שניהם כונו בשם:" גור- אריה " ומעניין כי בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך שהיה שייך לשבט יהודה ועל ידי חירם שאימו האלמנה השתייכה לשבט דן- כפי שמסופר בדברי הימים,ב,ב, י"ג
התשובה לשאלה  ב
בבצלאל היה בעל רוח חוכמה, תבונה ויודע את כל סוגי האומנות וזה אכן דבר נדיר- כי בדרך כלל כל אומן יודע את סוג אומנותו הספציפי, או כמה תחומים בודדים, אך בצלאל ידע את מלאכת האומנים בכל סוגי החומרים:
זהב,כסף, נחושת, אומנות האבן, שיבוץ אבנים יקרות וכו'.
בצלאל היה מלא רוח אלוקים, הצטיין בחוכמה- - הכוונה למה שאדם שומע מאחרים ולומד
, תבונה- מבין דבר מתוך דברים שלמד ועוד מוסיף עליהם משלו,
בעל דעת- שהיא דרגה גבוהה יותר מתבונה כי זוהי רוח הקודש, היה יודע לחשוב מחשבות- כלומר- היה בקי ב"מעשה חושב" כפי שהדבר מוזכר במלאכת המשכן.לפי פירוש ר"שי
הרמב"ן מוסיף: כי עם ישראל היו בקיאים בעבודת חומר ולבנים אך, לא היה להם ידע באומנות הכסף ,הזהב והנחושת והאבן ואילו בצלאל היה משהו נדיר בגדר פלא- בכך שהבין בכל שטחי האומנות ,אפילו היה לו ידע בטכניקות של יצירות הדורשות הרבה עדינות והיות והיה כה חכם ידע גם את סוד המשכן וכליו והרמזים בהם.
אור החיים אומר: כי שמו של בצלאל מעיד על אישיותו: "בצלאל"- שעשה צל לה' , "אורי" – שעשה מקום- לאשר אור לו.
"בן חור"-שעשה את עם ישראל בני חורין מעוון העגל.
אהליאב-פירוש השם: האב הוא אוהלי- כלומר ה' הוא- אוהלי והכוונה שהוא שוכן באוהל ה'.
התשובה לשאלה ג
העוזרים במלאכת המשכן היו חכמי לב- כלומר בליבם הייתה חוכמה, ופעלו בהתאם לציווים.
התשובה לשאלה ד
בצלאל – לפי שהייתה לו רוח הקודש ידע את מחשבותיו של כל מנדב וזאת על סמך ניקיון המחשבה ,היה ביכולתו לקבוע את מקומה וייעודה של כל נדבה.
נדבה שהייתה ללא שמץ של גאווה ויהירות- היה מפנה אותה לכלים המקודשים ביותר במשכן ובדרך זו, היה משייך כל נדבה בהתאם למחשבת המנדב.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי בצלאל היה אדם מיוחד, חכם , כישרוני באופן בלתי רגיל ,תמיד בצל השכינה,
יודע ברוח הקודש את הילך הרוח של כל מנדב למשכן וכליו.
נעזר באהליאב –חכם השוכן – באוהל ה' וכן בבעלי מלאכה נוספים בעלי חוכמה.
יחדיו עסקו במלאכת המשכן וכליו.
יהי רצון וכל יהודי יתחזק ביראת שמים, בשמירת מצוות בן אדם לחברו ובן אדם למקום.
ובכך יקיים את הציווי:"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" וכשם שכלי המשכן היו הדורים , אומנותיים ויקרים-
כך גם כל יהודי יקיים את המצוות בהידור ובאמונה ובע"ה נעשה ונצליח ובקרוב נזכה לגאולה שלמה ולפעמי משיח.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)