מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה אברהם סדום. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי תאריך עבור השאילתה אברהם סדום. מיין לפי רלוונטיות הצג את כל הפוסטים

יום רביעי, 5 בנובמבר 2025

פרשת וירא - אנשי סדום ועמורה-מה פשעם ועונשם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא- אנשי סדום ועמורה-מה פשעם ועונשם?

יצירותיי לפרשה:



                     ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
                     [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
                  [שמן על בד]



                     
   ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)



                   

                        ציורי תנ"ך/ לוט ואנשי סדום בפתח ביתו/ ציירה: אהובה קליין (c) 






             ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].



                 ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן


                   / ציירה: אהובה קליין (c)




                       ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




            ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)





                           ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
      ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)


                 ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)


 



                    ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם שב מהעקדה לנעריו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
ראשית כי י"א- י"ב\ 

בפרשה זו  אנחנו לומדים להכיר  את אנשי סדום - עד היכן הגיעה רשעותם.

אך לפני כן  כדאי  לזכור כי אחרי שלוט ואברהם  זכו למרעה רב  בשובם – ממצרים - היו  עשירים במיוחד.

נוצר ריב בין רועי לוט לרועי  אברהם על  שטח המרעה , שניהם ולא היו יכולים להיות זה לצד זה, אברהם החליט לעשות הפרדה ביניהם כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.  וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר. וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט, אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו.  אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד". [בראשית  י"ג, ח'- י"ד]

בהמשך לאותו נושא, בפרשה  נאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד.   אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה".[להלן:  י"ח, כ'- כ"ב]

אברהם מתפלל על אנשי סדום ומנסה לבטל את  העונש עליהם.

השאלות הן:

א] עד כמה היו אנשי סדום  ועמורה רעים?

ב] מדוע אברהם התפלל על רשעים אלה?

תשובות

אנשי  סדום רעים וחטאים.

רבינו בחיי אומר: כי עצם העניין שלוט בחר לשבת באזור סדום, מלמד על גנותו של לוט- כי בחר בחברת רשעים ונטה  אוהלו בתוכם  לפיכך הדבר מדגיש את זכותו  של אברהם ,שלא נפל בחלקו להיות בסביבת הרשע ,אלא בארץ הקדושה.

רש"י מבאר: כי למרות שאנשי סדום היו רעים וחטאים - לוט לא  נמנע לשבת עמהם ומכאן רבותינו למדו:

"וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" [משלי פרק: ע', ז'] [הכוונה  ששמו של רשע.

יאבד זכרו ולא יזכר לטובה אלא לקללה ולרעה.

רבינו בחיי מבאר את חטאיהם של אנשי סדום ועמורה:

א] היו רעים בממונם, שהרי כתוב בתורה:

"...וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ ? וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה, וְהָיָה בְךָ חֵטְא" [דברים ט"ו, ט'].

כדברי יחזקאל הנביא:

"הִנֵּה זה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־ לֶ֜חֶם  וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶֽחֱזִֽיקָה" [יחזקאל  ט"ז, מ"ט]

ב] חטאו בגופם -   לעומתם מוזכר יוסף לטובה שלא חטא בגופו  בזמן שאשת פוטיפר רצתה לפתותו, אמר יוסף:

"וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת, וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים". [בראשית ל"ט, ט']

ג] אנשי סדום כפרו באלוקים  בדומה לדור הפלגה שבנו את המגדל ולכן נאמר:" אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה"  כי רצה ה' להראות להם את כוחו.

על פי אגדת חז"ל: סדום הייתה  עיר של עשירים , אדמתה הייתה מצמיחה יבול ופרחים ובאדמתה היו אוצרות של זהב טמונים בעפר וכשהיה איש מסדום קוטף  ירק בגנו - היה מגלה זהב רב הדבר גרם להם לגאווה ומתוך כך שכחו את אלוקים אשר העניק להם את כל השפע הזה. הם שקעו בחטאים : חמדו אוצרות,  גזלו וחמסו את חבריהם ומרוב שחמדו את כל העושר הזה- החליטו לאסור לעירם כניסת זרים. "בדרך שאדם רוצה  לילך מוליכין אותו". מעתה הם החליטו להשתמש במיני תחבולות כדי לעצור את כניסת האורחים לסדום.

הם הציפו את  הדרכים בזרמי מים כדי שלא יזהו את הדרכים  לעריהם- הם הציקו גם לבעלי  חיים, הם קיצצו את ראשי האילנות כדי שעופות השמים - לא ימצאו את הפירות וייהנו מהם..

 גרשו את העניים  ושמו עליהם שופטים - שלא ידעו מהו משפט וצדקה!

כשהיה מגיע עובר אורח לעיר - אנשי המקום התנפלו עליו  גנבו ממנו מה שהיה ברשותו והשליכוהו לרחוב והשוטרים היו מכריזים ברחובות - כי אין להושיט עזרה לעניים ומי שינסה  לרחם עליהם, דינו מוות! העניים נשארו ברחובות נטושים עד  שגוועו ברעב וכל  אנשי העיר באו לגזול מהם  את הנותר אשר נשאר ברשותם.

אם היה מגיע סוחר עם סחורה לעיר - מיד התנפלו עליו אנשי המקום וגזלו וחמסו ממנו הכול - הוא נאלץ לצאת משם ואנשי הרשע הלכו אחריו וליוו אותו בצעקות וגידופים.

לא היה שם משפט צדק כלל- כי דוברי השקר ורודפי הבצע היו מתמנים לשופטים על הארץ והחוקים שלהם היו רעים מאד.

ה' ראה את מעשיהם והביא עליהם רוחות עזות מאד שהרעישו את כל סדום ,רצה לרמוז להם- כי הם חוטאים ולהוכיח אותם  על מעשיהם הרעים, אך הם המשיכו בחטאים.

לכן אין זה פלא שכאשר באו המלאכים אל לוט  כדי להודיעו על מהפכת סדום ועמורה.  אנשי המקום באו להפריע: כמו שנאמר:

"וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן:  כָּל־הָעָם, מִקָּצֶה.  וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.  וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו.  וַיֹּאמַר:  אַל נָא אַחַי, תָּרֵעוּ".[בראשית י"ט, ד'- ח']

בהמשך אמרו בחוצפתם: "... הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת".

אברהם מתפלל על אנשי סדום.

אלוקים מחליט לגלות לאברהם - כי הוא עומד להעניש את סדום ועמורה כנאמר:

"וַיהוָה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?  וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר, עָלָיו". [להלן י"ח, י"ז- כ']

הסבר- על פי בראשית רבה,[ מ"ט, ה'] "אמר רבי יהודה בר סימון: משל למלך שהיו לו שלושה  אוהבים ולא היה עושה חוץ מדעתם [מתחשב תמיד בדעתם] פעם ביקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתם" [לא לשתף אותם] את הראשון הוציא מחוץ לבית המלך . את השני הכניס לבית האסורים ואילו על השלישי   החליט שאינו עושה דבר חוץ מדעתו[מתחשב בדעתו]. הנמשל: לגבי האדם הראשון  נאמר: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.." [מגן עדן]

ולגבי נח: "וַיִּסְגֹּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ"- ה' סגר אותו בתיבה. ואילו על אברהם אמר ה': "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה"?

מדרש חז"ל מתאר לנו את רחמיו של אברהם על אנשי סדום באומרו לה': כי ה' ברא את האדם בשני יצרים: יצר הרע ויצר הטוב והרי יצר האדם רע מנעוריו ומפתהו לחטוא. לכן ביקש מה'  להפוך את לבבות האנשים להתנהג  בטוב. שיתנהגו כמלאכי שמים, ואם זה לא יקרה ה' יאבד את כל מה שברא ,לכן העדיף  שכדאי רק לייסר את החוטאים אך לא להמיתם. אך ה' השיב לאברהם כי הוא מכיר את לב הרחמים שלו, אלא שגדלה צעקתם מאד, ואם יישארו בחיים תימלא כל הארץ חמס[גזל ומרמה]. לכן אברהם התפלל על אנשי סדום ועמורה.

אלוקים הציל את לוט ממהפכת סדום ועמורה,

על פי רש"י : היות בהיותו  עם אברהם במצרים  בעבור סיבת הרעב בארץ . אברהם הגן על אשתו וחשש שיפגעו בה אנשי המקום, לפיכך שיקר לפרעה וטען כי שרי היא אחותו, לוט שתק באותו זמן למרות שידע את האמת.- לפיכך קיבל על כך שכר מבורא עולם  וניצל  הוא ובנותיו מהעונש הכבד- על סדום ועמורה,

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אדם חייב  להקפיד לדור בסביבה טובה – חברה בעלת יראת שמים  ולימוד תורה-למען חינוך ילדיו ואל  יתלהב מסביבה עשירה בממון  ואוצרות כדברי ה':

"וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל נַפְשֶֽׁךָ" [דברים י'  י"ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 באוקטובר 2025

פרשת: לך-לך- מדוע אברהם הוא- אבי האומה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת: לך- לך- מדוע אברהם – הוא אבי האומה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


                    ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                   ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו  ראשיתה בניסיון הראשון שעובר  אב



   ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



          ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך / הולדת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה:[דברי ישעיהו הנביא]



ציורי תנ"ך/ דברי ישעיהו הנביא לישראל :"אל תירא כי עימך אני"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  "וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו ראשיתה בניסיון הראשון שעובר  אברהם אבינו - אחת מעשרה ניסיונות שעבר בהצלחה , וכך מתארת הפרשה את  הדבר:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.  וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.  וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו". [בראשית י"ב, א'- ח']

ההפטרה המצורפת לפרשה - היא בספר ישעיהו [פרק: מ'- מ"א]

להלן  דברי הפתיחה של ישעיהו הנביא אל עם ישראל:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ. נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.  וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ". [ישעיהו פרק: מ', כ"ז- עד פרק מ"א סוף פסוק ט"ז]

השאלות הן:

א] מי היה אברהם -  ומדוע נחשב לאבי האומה?

ב] מה הקשר בין דברי ישעיהו הנביא לפרשה זו?

תשובות.

אברהם אבינו-הוא  אבי האומה.

הקורא את הסיומת של פרשת נח - מבחין בפרטים המתארים את זהותו של אברהם – ומשפחתו כפי שכתוב:

"וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת לוֹט.  וַיָּמָת הָרָן, עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.  וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:  שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.  וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:  אֵין לָהּ, וָלָד.  וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן".[להלן פרק י"א, כ"ז- ל"ב]

אביו של אברהם היה : תרח והיו לאברהם עוד שני אחים: נחור והרן. הרן הוליד את לוט. שם אשת אברהם הייתה: שרי וכעת לאחר שנטשו את אור כשדים הם אכן הגיעו לחרן..

אביו של אברהם היה עוסק בעבודת אלילים.

על פי אגדת חז"ל: לאביו של אברהם-הייתה חנות   פסלים, באחת הימים נעדר מהחנות וביקש מאברהם שיהיה נוכח בחנות- הגיע אדם אל החנות ורצה להשתחוות לאליל, אמר לו אברהם: "בן כמה אתה בן אדם?" השיב לו האיש: "בן שישים שנה אנוכי", אמר אברהם:

"בן שישים מבקש להשתחוות לפסל בן יומו"?  נכנסו הדברים בלב האיש פנה והלך לו"

לאחר מכן באה ישישה אחת אל אברם ובקשה פסל גדול כדי לעובדו, אמר לה אברם: "שמעי לדברי והקשיבי, הפסלים האלה בכל הגדלים לא יועילו דבר" סיפרה לו הישישה כי אמש גנבו ממנה את  הפסלים שלה ולא נשאר בביתה, אף לא אחד. אמר לה אברם: "אם פסילייך לא הצילו את עצמם, כיצד תבקשי לעבוד ולהשתחוות להם?" האישה הבינה זאת ושאלה את אברם: "וכי את מי נכון לעבוד?"

סיפר לה אברם כי ה' הוא אלוקי הארץ ואותו ראוי לעבוד - כי בידו כל חי ולימד אותה את דרכי ה', הודתה לו האישה וברכה אותו  והלכה לדרכה.

בהמשך באה אישה נוספת והביאה מנחה לפסלים - לאחר שהלכה לביתה אברם הגיש את המנחה לפסלים - אך הם לא אכלו דבר.

לבסוף אברם החליט - כן אין להם רוח חיים וחשב: אוי לאבי ולביתו ולכל הדור הזה - כי הולכים הם אחרי ההבל ועובדים לעץ ולאבן , מיד הרס אברם את כל הצלמים לרסיסים ,פרט לפסל הגדול ביותר שהניח לתוך כף ידו מקל . כאשר שב אביו לחנות כעס  מאד  בראותו את כל הפסלים שבורים, אמר אברם לאביו: ,"קמו כל הפסלים לאכול מן המנחה ,אך כעס מאד הפסל הגדול על שלא חיכו לו שיאכל ראשון מיד קם ושבר את כולם ולכן המקל עדיין נשאר  בידו"

אברם גילה את אלוקים ,למרות שבא מבית של עובדי  עבודה זרה זאת הייתה גדולתו - אך הוא לא הסתפק בכך ,אלא הפיץ את האמונה באל אחד לרבים.

עשרה ניסיונות התנסה אברם על ידי ה' ועמד בכולם וכאן מופיע הניסיון הראשון - אברם מצווה ללכת אל ארץ שאינו מכיר- לוקח את כל פמלייתו לכנען וכך  הוא מפיץ את האמונה בה'   בקרב יושבי הארץ.

רבינו בחיי מביא מסר חשוב מתוך מדרש לספר משלי:

שלמה המלך מזהיר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" [מדרש משל י"ג, כ')

הכוונה: כי אדם  צריך להשתדל  להתייגע  בהליכה למצוא אנשים חכמים –להתחבר וללמוד  מחכמתם  ויעשה עצמו טפל   להם ומחשיב אותם כאלופים העומדים בראש ואם יש לו  מידה זו- ברור שהוא רק יחכים, ואילו אם הוא אינו חכם - ילך בחברת כסילים- ויהיה להם ראש לרוע  -כלומר ישבר- יושפע מהם לרעה- ויגיע לעסוק במעשים רעים.

ידוע כי הנהנה מהחכם - בהתחברו אליו אין הדבר מחסיר מחכמת החכם דבר!

לכן נמשלה התורה לנר כדברי דוד המלך:" נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי."[תהלים קי"ט, ק"ה] לפי שמהנר- הכול נהנים ממנו ואין הנר נפגע מכך ואין  מחסיר מאורו כלל!

משל למה הדבר דומה? הולך אדם לחנות בשמים כל ריחות הבשמים נספגים בו ובבגדיו- למרות שלא קנה דבר- וזו הכוונה לחכם שהולך אל החכמים ונהיה חכם ולעומתו ההולך לכסילים - נפגע ונשבר כי מתחבר אל רמתם.

לעניות דעתי, על פי מדרש זה ניתן ללמוד- כי אברהם לא רק  שימש אור לכל האנשים מרחוק - הוא לא חיכה שהם יבואו אליו - אלא הוא הלך אליהם וקירב אותם לאמונה.

לכן אין זה פלא לאחר שגם  קיים  את הברית ,ה' הבטיח לו את ארץ ישראל וגם את ברכת הבנים והכתיר אותו בתואר  אב המון גויים ככתוב:

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב־ הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ".[להלן , י"ז, ה']

הקשר לנבואת הנביא ישעיהו:

ישעיהו הנביא מדגיש את –חשיבות הכרת ה' ואת האמונה בו בלבד בדומה לאברהם שבטח רק בה' -לאורך כל הדרך והיה מגייר את הרחוקים ושרה הייתה מגיירת  את הנשים לכן אין זה פלא שזכה לתואר: "אבי האומה" והראשון שזכה  להבטחת ארץ ישראל רק לעם ישראל!

ועל כן  הנביא מזכיר אותו ואומר: "וְאַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדִּ֔י יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּחַרְתִּ֑יךָ זֶ֖רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהֲבִֽי" [להלן מ"א, ח']

אומר הנביא: הרי ה' הוא מקור הכוח בעולם  בעצמו – לא די שהוא  אינו מתעייף  לעולם ,אלא מעניק כוח אפילו לַיָּעֵף -לאנשים שאפילו כבר אינם צעירים ואילו לצעירים שאינם בעלי אמונה- דווקא נחלשים ועייפים.

לסיכום, לאור האמור לעיל- אברהם ראוי להיקרא : אבי האומה לפי שהיה הראשון שגילה את האמונה בה' ולא הסתפק בכך, אלא הוא ושרה הפיצו את האמונה ברבים, אברהם גייר את הגברים ושרה את הנשים הוא עמד בעשרה ניסיונות ואף זכה להתברך. אשרינו ומה טוב חלקנו שזכינו  להיות  ממשיכי דרכו ויהי רצון שנתחזק באמונה בה' ונתחבר לתורה ונזכה לאחדות העם כדברי ישעיהו הנביא:

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יַעְזֹרוּ; וּלְאָחִיו, יֹאמַר חֲזָק".[להלן מ"א, ו'] אמן ואמן,






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר