פרשת בראשית- השבת -מעלותיה ליהודים וארץ ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בראשית- השבת -מעלותיה ליהודים וארץ ישראל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת השבת ליהודי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"

/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

חומש בראשית הוא הספר הראשון מתוך חמישה חומשי התורה הפותח במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל - פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל - פְּנֵי הַמָּיִם". [בראשית, א', א]

כבר בתחילת הפרשה שואל רש"י: מדוע התורה פותחת בתיאור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה שהצטוו עם ישראל בצאתם ממצרים? "החודש הזה לכם", היינו - פרשת קורבן פסח הפותחת במצוות קידוש החודש. 

רש"י  מביא את  תשובת חז"ל: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד לְעַמּוֹ -- לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". [תהלים קי"א, ו']

הקב"ה מגלה את מעשיו - מעשה בראשית - כדי  לתת תשובה לגויים שאם יאמרו לנו - כי אנחנו ליסטים וכבשנו שבע ארצות ואנחנו כביכול  אוחזים בארץ ישראל שלא כדין ,אנחנו - עם ישראל נשיב להם: כל העולם כולל ארצנו שייך  לאלוקים - רק הוא זה שברא את העולם והוא מעניק את ארץ ישראל למי שהוא חפץ, כאשר תחילה  הארץ הייתה בידי שבעה עמי הגויים - זה היה רצון ה' וכשרצה לקחת מהם את הארץ המובטחת , אלוקים לקח  מהם את ארץ  ישראל והעניק אותה לעם ישראל. לכן אין אנו ליסטים, אלא בדין זכינו  לקבל את ארצנו - ואנחנו  קיבלנו אותה מבורא עולם.

הפרשה מתארת את סדר הבריאה והיום האחרון - הוא היום השביעי וכך נאמר:

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. וַיְכַל  אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".[בראשית ב', א-ד]

השאלות הן:

א] מה ההבדל בין  אלוקים ליהודי בקבלת השבת?

ב] מה מקור הברכה בשמירת השבת?

ג] מה הקשר בין התורה לבין ארץ ישראל?

תשובות.

קבלת השבת - על ידי ה' ומנגד - קבלת השבת  על ידי היהודי:

רש"י שואל: הרי צריך היה להיות כתוב:'ויכל אלוקים ביום השישי'?

על כך שני פירושים:

א] רבי שמעון מסביר : אין דומה מידת  אלוקים  למידת בשר ודם ומדוע? בבוא הזמן  המדויק.

התשובה לכך היא:  אדם בשר ודם אינו יכול לצמצם את זמניו ורגעיו בדייקנות  ולהגיע לתכלית הדיוק. לכן  בבוא יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על קודש ולהפסיק את מלאכתו  מעט קודם  זמן הגעת השבת.

אך לעומתו הקב"ה יודע היטב לחשב את הזמן - בתכלית הדיוק עושה את מלאכתו עד הרגע  האחרון של יום שישי ועד בכלל -- ונכנס  בו כחוט השערה. הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה ממש על גבול היום השביעי בדייקנות מוחלטת. עד שזה נדמה לנו כי ה'  כילה את המלאכה ביום  השביעי.

ב] הסבר נוסף: השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי  בו נבראה המנוחה כי עד שלא באה השבת  מה  היה חסר לעולם? המנוחה ,אך כיון שבאה השבת – באה גם המנוחה לעולם.

לכן נאמר: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" דווקא- מהטעם: כי רק כאשר באה המנוחה לעולם אז כלתה המלאכה בשלימות.

מקור הברכה בשבת.

נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ": 

על פי רש"י: אלוקים נתן ברכה וקדושה ביום השבת ואת שני היסודות האלה ניתן למצוא בירידת המן  במדבר - לפי שבמשך כל השבוע היה יורד להם מן במדבר בשיעור של עומר לגולגולת ואילו ביום  שישי –בערב שבת היה  יורד להם לחם משנה - מנה כפולה - אחת ליום שישי ואחת עבור שבת. זה עניין של ברכה, כי כך  בני ישראל לא הוצרכו ללקוט פעם נוספת בשבת. כך ה' קידש את השבת לפי שהמן לא ירד בשבת. ולכן לא היה צורך לטרוח בשבת בענייני פרנסה. וזאת למרות שעדיין לא  ניתנה באותו זמן - שמירת שבת.

לכן הנושא הזה העוסק בברכת השבת וקדושתה- הוא על שם העתיד כאשר בני ישראל הצטוו על שמירת השבת וכך יזכו לברכה וקדושה.

בנוגע למשפט הנאמר: "אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

מעניין כי לא נאמר בלשון  עבר - 'אשר ברא  אלוקים ועשה'?  אלא כתוב בלשון עתיד:

התשובה לכך: נאמר: "לַעֲשׂוֹת". [לשון עתיד] - לפי שביסודם של דברים-גם היום השביעי נועד לעשיית מלאכה , אלא שאותה המלאכה שהייתה ראויה להיעשות - ה' כפל את המלאכה ועשה כבר ביום השישי - כדי שבשבת לא תעשה שום מלאכה. [כפי שמוסבר בבראשית  רבה]. ואם  כבר מדובר על חשיבות הברכה.

חז"ל אומרים: כי יש קשר רציף בין  סיום פרשת "וזאת הברכה" לתחילת ספר בראשית- פרשת "בראשית "התורה מסתיימת באות : ל' - "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" והתורה מתחלה באות: ב'-"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים" שתי האותיות האלה יוצרות את המילה: "לב"  , מכאן ניתן ללמוד: כשם שאין לנתק חלק מסוים מהלב, אפילו לרגע, כך לא ניתן לנתק אפילו רגע מסיום קריאת התורה ומפתיחתה מחדש בחומש בראשית.

אומרים רבותינו: שלוש ברכות בירך הקב"ה את עולמו.

א] ברכה ראשונה לדגים:  "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים",[בראשית א',, כ"ב]

ב] ברכה לאדם:" פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ   וְכִבְשֻׁהָ" [בראשית א', כ"ח] 

ג] ברכת השבת:"  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"

כנגדן הכוהנים מברכים את ישראל שלוש ברכות בשלושה פסוקים:

יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם".

 

הקשר בין תורת ישראל לארץ ישראל:

משה טרם מותו אומר לעם ישראל: "תּוֹרָה צִוָּה -לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד]

רש"ר מסביר: זהו המאמר הלאומי שצריך לעבור בירושה בישראל  - מדור לדור - התורה הזאת היא: "מורשה"- המורשת האמתית והארץ והכוח הם התוצאה –של מורשת חשובה זו.

גם  דוד המלך  אומר:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים  ק"ה, מ"ד- מ"ה]

כלומר: הארץ מובטחת לנו בתנאי שנקיים את התורה ככתבה ולשונה.

חייב כל יהודי להכיר את ערכה של השבת:

שמירת שבת - היא אחת המצוות החשובות בעשרת הדיברות - שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני - השומר את השבת- זוכה לברכה מרובה בכל השבוע ויפה וחשוב המסר:-

"משמגיע יום השבת ודירתו של אדם מישראל שבתית: "שלחן ערוך, נר דלוק, מיטה מוצעת"- אז אומרת השכינה: הריני דרה אתו, אולם אם אין השבת ניכרת בדירה, אומרת השכינה: "אין זו דירה של ישראל.." [ילקוט ראובני]

לסיכום , לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת יש בה עוצמה אדירה - להינצל מפורענויות הבאות לעולם ומנגד להתברך בברכות כנאמר:

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טז: "ר' יהושע אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת תנצלו משלש פורעניות, מיומו של גוג ומיומו של משיח ומימי בית דין הגדול… רבי אלעזר המודעי אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת עתיד המקום ליתן לכם (שש מידות טובות) ארץ ישראל, ועולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, וכהונה, ולויה.

יהי רצון ועם ישראל יצא מאפלה לאורה במהרה ויזכה לשמור שתי שבתות ברציפות ובכך להיגאל במהרה ולזכות בגאולה הנכספת, אמן ואמן.                                                    

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מַתְּנַת הַשַּׁבָּת לַיְּהוּדִי\ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מַתְּנַת הַשַּׁבָּת לַיְּהוּדִי

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מַתָּנָה  נִתְּנָה לַיְּהוּדִים

 אוֹצָר מִבֵּית הַגְּנָזִים

 יוֹם הַשְּׁבִיעִי  בַּשָּׁבוּעַ

בְּתֹם  יְמֵי עָמָל  מוֹפִיעַ.

 

 מְקוֹר הַבְּרָכָה לָעָם

 מֵאֵת בּוֹרֵא עוֹלָם

קְדֻשָּׁה פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם

 עַנְנֵי שְׁכִינָה בַּשָּׁמַיִם.

 

הָרָקִיעַ עוֹטֵר מְלוּכָה

לְפֶתַע  תְּחוּשַׁת שַׁלְוָה

 כּוֹס יְשׁוּעוֹת נִשָּׂא

 מֻגָּשׁ לְעַם סְגֻלָּה.

 

נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים

חִישׁ אֲפֵלָה מִנִּסִּים

לֹא עוֹד פֻּורְעָנִיּוֹת

לְעַם שְׂבַע מִלְחָמוֹת.

 

 בִּזְכוּת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

 לְיִשְׂרָאֵל  כֶּתֶר הֲגַנָּה

 אֵי שָׁם בָּאֹופֶק בְּשׂוֹרָה

 בֵּית מִקְדָּשׁ- וּגְאֻלָּה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג הסוכות ושמחת תורה- השמחה והעצבות- הילכו יחדיו?

 מאמר מאת: אהובה קליין:

יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [מתוך פרשת: " וזאת הברכה"]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות משה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[מתוך פרשת: "וזאת הברכה"

ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך פרשת וזאת הברכה]

:

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)

 וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.   הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ--לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה.."

[דברים ל"א,י- י"ד]

ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה

ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

 /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קהלת ורכושו הרב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור למגילת קהלת/ "כל הנחלים  הולכים  אל הים..... / ציירה: אהובה קליין (c)

[מגילת קהלת]

ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה בחוצות ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

עם ישראל ניצב בפתח  חג הסוכות ובסופו שמיני עצרת - שמחת תורה!

זאת לאחר  שעלינו בסולם הרוחני - כבר מתחילת חודש אלול כאשר המלך בשדה בכבודו ובעצמו - בורא עולם המתין  לתשובותינו בבחינת- "....שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם .."  [מלאכי ג' ז]

התקופה בה אנחנו מצויים - אינה  פשוטה כלל- אנחנו נתונים במצב של מלחמה רב זירתית וכל הארץ כמרקחה , הכול החל דווקא  בשמחת תורה בשנה שעברה - כשהאויבים מזרע עמלק – הפתיעו אותנו לרעה ופרצו את גבולות הדרום  ועד היום ישנה התמודדות קשה  של  מלחמת קיום, חיילים רבים נפצעו  ורבים נהרגו  על קידוש ה' ,כולנו  כואבים את ההתמודדות  של משפחות החטופים את הסבל הנורא  - של משפחות אחינו – גיבורי ישראל שאיבדו  בנים שחרפו נפשם  - בעד המולדת ונלחמו כאריות  - ה' יקום דמם.

ראוי לציין כי חג סוכות נקרא  בכמה שמות - אך בסידור התפילה, הוא נקרא :"זמן שמחתנו"   להלן מקורות לשמחה בתורה:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ  (דברים ט"ז, יד) וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כ"ג, מ']

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹוג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה:  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ".  [דברים ט"ז, י"ד- ט"ז]

על פי הפסוקים הנ"ל -  חג סוכות - הוא חג האסיף. לפי שבתקופה זו האיכר אוסף את התבואה מהשדות – טרם יגיעו הגשמים. בוודאי חייב להודות לה' על שמחה זו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: כל שלושת הרגלים: פסח, סוכות, ושבועות - נקראים: "חג" על שם "חוג" [מעגל] הלאומי המתאסף לפני ה' במקדשו -  אבל הדגש הוא  דווקא על חג הסוכות, כי בתקופה זו כאשר האיכר אוסף את התבואה, ושמח ביבולו יש משהו מאחד את כל עם ישראל על ידי כוחה המאחד של התורה.

השאלות הן:

א] השמחה והצער הילכו יחדיו?

ב] מהי נבואת יחזקאל באחרית הימים [הנקראת בשבת חול המועד?

ג] מה המסר בפרשת : "זאת הברכה" הנקראת בשמחת תורה?

תשובות.

שמחה  ולצידה צער - הילכו יחדיו?

כדי לענות על שאלה זו  נתבונן  בספר הספרים: להלן דוגמאות לעצבות ושמחה יחדיו:

דוגמא א] פגישת יעקב ורחל לראשונה ליד הבאר בחרן:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.  וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ". [בראשית כ"ט, י'- י"ב]

על פי רש"י : שני פירושים על הבכי  של יעקב:

א] יעקב בכה כשפגש את רחל - כי ראה ברוח הקודש שלא תיקבר אתו.

ב] הצטער שבא בידיים ריקות ולא הביא לה תכשיטים  מכיוון שאליפז  בן עשיו רדף אחריו - בציווי אביו על מנת להורגו, אבל  היות וגדל והתחנך בבית יצחק – לפתע משך ידו ושאל מה יעשה  לציווי אביו? ענה  לו יעקב : שייקח ממנו מה שבידו -  כי עני  נחשב למת.

בעל הטורים מפרש: את המילים: , "וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן".

נאמר: "ויגל כבודי" – מלשון - גיל ,שמחה - כמו שנאמר: לָכֵ֤ן  ׀שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף ־ בְּ֝שָׂרִ֗י  יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח": (תהלים פרק ט"ז פסוק ט) כיוון שראה יעקב את רחל שרתה עליו רוח הקודש - והרי ידוע שאין  רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה - כמו שנאמר בתהלים: "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִינּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" [תהלים נ"ז, ט']

דוגמא ב] יוסף בוכה במצרים כשמבחין בבנימין:

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן-אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי; וַיֹּאמַר, אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה, וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.  לא וַיִּרְחַץ פָּנָיו, וַיֵּצֵא; וַיִּתְאַפַּק—וַיֹּאמֶר..," [בראשית מ"ג, כ"ט- ל"ב]

בעל הטורים מפרש: שאל יוסף את בנימין כמה בנים יש לו ? ענה לו  בנימין - כי לכל בניו קרא בשמות על צרותיו של יוסף - מיד נכמרו רחמיו של יוסף עליו  ובירך אותו –  וביקש לבכות  - אך רחץ פניו והתאפק ואם בתחילה היה בצער הרי בסופו בשמחה.

דוגמא ג]  "עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה;    וְגִילוּ, בִּרְעָדָה.

נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן - יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ --  כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ:

אַשְׁרֵי,    כָּל-חוֹסֵי בוֹ".[ תהלים ב', י"א - י"ב]

ניתן לירא את ה' ומנגד  להיות מאושר – על ידי הביטחון והאמונה באלוקים. יראה - ושמחה יחדיו. אומנם יראה  זו לא עצבות , אך זה מתח ואי שקט.

לכן בחג זה, אנחנו מצווים להיות שמחים -וכדי להתגבר על העצבות עלינו להתחזק באמונה ולדעת שאין אדם בשר ודם יכול תמיד להבין את  דרכי  ה' וחייבים להאמין שהכול לטובה - וכל אלה הגיבורים שמתו על קידוש ה' -  הם דרים בגן עדן של מעלה - ולכן נתפלל  שבקרוב תבוא הגאולה ובע"ה אז נזכה לא רק למקדש השלישי אלא לתחיית המתים. אמן ואמן.

נבואת הנביא יחזקאל:

להלן קטע מנבואת יחזקאל הנביא[הפטרה בשבת חול המועד]

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה:  תַּעֲלֶה חֲמָתִי, בְּאַפִּי.  וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי, דִּבַּרְתִּי:.... וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  חֶרֶב אִישׁ, בְּאָחִיו תִּהְיֶה.  וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ, בְּדֶבֶר וּבְדָם; וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית, אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו, וְעַל-עַמִּים רַבִּים, אֲשֶׁר אִתּוֹ.  וְהִתְגַּדִּלְתִּי, וְהִתְקַדִּשְׁתִּי, וְנוֹדַעְתִּי, לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה".

מלחמת גוג ומגוג תערך שבע שנים - אך בסוף המלחמה  עם ישראל בע"ה ינצח את האויבים. אך טרם בוא הגאולה העם יעבור הרבה ייסורים.

איש אינו יודע מתי תגיע בדיוק הגאולה - אך נכון לתקופתנו - ישנה השחתה עולמית העולם כולו במצב לא יציב וסוער ואין תרופה למחלתו.

אך רפואה אחת קיימת בעולם ואיש אינו מתייחס אליה! והיא התורה הקדושה היא המגינה על לומדיה וגם על כל העולם, לכן חייבים להקפיד על ספר תורה כשר. והדבר היחידי שמסוגל לקרב את הגאולה- היא השיבה אל התורה-הקדושה. כפי שאומר משה: "תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב."

המסר בפרשת :"וזאת הברכה":

בשמחת תורה אנו קוראים את פרשת :"וזאת הברכה".

הפרשה פותחת בברכות - וברכות הן תמיד משמחות- והן נאמרות מפי משה לפני מותו:

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ........ תּוֹרָה צִוָּה - לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"ג, א'- ו']

הרמב"ן  מבאר:-כי הברכות שבירך משה – ברכתו מקוימת לכן הדגיש הכתוב כי משה: "אִישׁ הָאֱלֹהִים"!

ובצד הברכות, התורה מתארת את מותו של משה ובכיים של  ישראל: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב--עַל-פִּי יְהוָה.  וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה.  וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם" [להלן ,ל"ד, ה- ח'] גם בפרשה זו  קיים ניגוד, בתחילת הפרשה - ברכות  משמחות - לשבטי ישראל. אך בסוף מותו וקבורתו של  משה  בגיל מאה ועשרים שנה – מותו עצוב - ובני ישראל מתאבלים עליו במדבר..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי העצבות והשמחה יכולים לדור יחדיו במלחמת גוג ומגוג יהיו ייסורים רבים לעם ,אך בסוף נאמר ה' ישיב את כל היהודים מהגלות לארץ:

"וְיָדְעוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, מִן - הַיּוֹם הַהוּא, וָהָלְאָה". [יחזקאל ל"ט, כ"ב]     

[יחזקאל ל"ט, כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)