פרשת ויקהל- מה המשותף לשבת ולהתקהלות- בימינו ובעתיד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויקהל- מה המשותף לשבת ולהתקהלות בימינו ובעתיד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציור תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים עבור המשכן וכליו לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הנשים והגברים תורמים זהב עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטת תרומת השמן למשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אומני המשכן: בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך והכיור/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בצלאל יוצר את כלי המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את  המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)

ציורי תנ"ך/ הנשים טוות  צמר למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]

" וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת-הַתְּכֵלֶת

 וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ."

[שמות  ל"ה, כ"ה] ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכרובים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  אומני המשכן מכריזים בפני משה- על תרומת היתר למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה ואמני המשכן לפני עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה מתחילה  בפסוקים:"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר - צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל - הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת". [שמות  ל"ה, א'-ד]

השאלות הן:

א] מדוע היה צורך להקהיל את - כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?

ב] מה ערכה של השבת - כלפי עם ישראל?

תשובות.

הצורך להקהיל את העם על ידי משה.

רבינו בחיי  מפרש על פי המדרש: "תבוא קהילת משה ותכפר על קהילת אהרון דכתיב  [שמות ל"ב] "ויקהל העם על אהרון" והכוונה: כי על ידי שמשה  מקהיל את העם הוא מכפר על  התאספות העם בחטא העגל.

בהמשך אמירת משה: "ויאמר אליהם משה"  - מכפרת על אמירת אהרון שנאמר במעשה העגל: "ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים". המילים: אצל משה: "אלה הדברים" מכפרות על דברי העם בזמן הסגידה לעגל הזהב: "אלה אלוהיך ישראל" והזהב  שנתרם למען המשכן - יכפר על הזהב שממנו  נוצר העגל.

המלבי"ם אומר רעיון דומה: כאשר התורה ניתנה על הר סיני - כל עם ישראל התאחדו כאיש אחד בלב אחד בתחתית ההר והראיה  לכך: שכתוב בלשון יחיד:"וַיִּחַן - שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שם י"ט, ב]

אבל בזמן חטא העגל,  השטן המקטרג גרם לפירוד ומחלוקת בקרב עם ישראל .   המשכן בא  לכפר  על מעשה העגל, לכן משה אסף את כל עם ישראל אליו להשיבם – לעם מאוחד ומלוכד סביב נושא המשכן ממש כמו בזמן מעמד  הר סיני.

חז"ל אומרים : כי יש קשר בין  תחילת פרשת "כי תישא" לתחילת  פרשת  ויקהל  כאשר אצל משה מתקהלים מתוך אחדות  שבלב - מצליחים לעמוד מאוחדים מול כל סוג של אויב. ומתקיים בהם הפסוק: "כי  תישא את ראש בני ישראל"

ערכה של השבת וההתקהלות .

להלן הסבר יפה  בערכה של ההתקהלות הקשורה לשבת :

הפרשה  פותחת בהתקהלות העם -  על  ידי משה ומיד  מופיע הציווי  על שמירת השבת ומתברר : כי  על מנת  לשמור את השבת ולחוש את קדושתה ואת השכינה השורה – זה קורה דווקא בהתקהלות-כי  כל בני הבית יושבים סביב השולחן - שרים שירי שבת ואומרים דברי תורה.

כמו כן  השיעורים ולימודי התורה ביום השבת – יש  בהם עוצמה גדולה כדי  לזכות  את עם ישראל  ולגרום לסנגוריה גדולה  בשמים על ישראל.

בעל הטורים סובר: כי יש קשר בין ירידתו של משה מהר סיני כשקרן-עור פניו - ומכאן יש להסביר: שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים  [ב"ר, י"א, ב]

הכוונה: בסוף  פרשת:"ויקהל" נאמר: "וְרָאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה; וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אות - הַמַּסְוֶוה עַל-פָּנָיו, עַד - בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ".   [שמות  ל"ד, ל"ה]

נאמר: "וַיַּקְהֵל" לפי שמשה בא לדבר על פרשת שבת רצה לרמוז שבשבתות ויום טוב העם מתקהלים לשמוע דרשה.

נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"

רבותינו סברו: שלושה  מעידים זה על זה: ישראל, השבת והקב"ה: ישראל והקב"ה מעידים - על השבת שהוא יום מנוחה ליהודים.

וישראל והשבת מעידים על ה' -  שהוא יחיד בעולמו.

הקב"ה והשבת מעידים על ישראל - שהם גוי אחד בארץ!

"אמר רבי יהודה, אמר רב: כל המענג את השבת  מעניקים לו משמים  משאלות ליבו - ההוכחה לכך, שנאמר:

"וְהִתְעַנַּג עַל-יְהוָה;  וְיִתֶּן- לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ".[תהלים ל"ז, ד']

רבותינו  בעלי אגדה אומרים: כי מתחילת התורה ועד  סופה, אין בה פרשה שנאמר בראשה:  "ויקהל" ,אלא רק בפרשה זו. אמר הקב"ה: עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם - הלכות שבת - כדי שילמדו ממך הדורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת להתכנס בבתי מדרשות - כדי ללמד ולהורות לישראל דברי תורה-איסור והיתר וכו', מכאן אמרו: משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשים  בעניינו של יום. הלכות פסח  בפסח וכו'.....

נאמר: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"ג, ד']

מתי  אלוקים הוא מלכו של עולם?

תשובה: כאשר נאספים ראשי העם יחד עם , עָם ישראל- כאשר כל האנשים שרויים באחדות ואחווה.

כדברי מדרש תנחומא-על פרשת: נצבים: "אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל"׃ [דברים כ"ט, ט']  וכתוב:

"לֹא ־יִֽהְיֶה ־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא ־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָֽיָה־לָ֤ךְ יְהֹוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ" [ישעיהו ס', י"ט]

המשמעות היא: כאשר עם ישראל יהיה מאוחד - למה הדבר דומה?

בנוהג שבעולם : אגודה של קנים אין אדם מסוגל לשוברם כשהם יחד. לעומת זה, כאשר הם מופיעים מפוזרים - אפילו תינוק יכול  לשברם .

על כן, כאשר הם בקבוצה מתאחדים אור השכינה  שורה עליהם!

השראת השכינה הייתה גם במשכן - כי כולם  נתנו תרומה  בסך מחצית השקל באופן שווה – ללא הבדל מעמד ביניהם וכך ניתן היה להקים את המשכן והשכינה שרתה שם.

שואל הזוהר הקדוש :הרי נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":[ בראשית ב, ג']הרי לא ירד מן בשבת – במדבר - אם כן, במה  ה' בירך את השבת? תשובתו: כי השבת היא מקור הברכה כל השפע הגשמי והרוחני של כל השבוע - מתברך מכוח השבת.

ה"חפץ חיים"  המשיל משל יפה: על תקרת בית הכנסת - ישנן  נברשות מפוארות שהן תלויות. אך, אם  גבאי בית הכנסת - יחליט לנתק - את המפסק הראשי של החשמל - כל האורות יכבו ותהיה אפלה במקום!

הנמשל: כך כל הברכות  באות מכוח השבת - כל האור שבעולם בא מכוח שמירת שבת, לכן כאשר  אין מקפידים על שמירת שבת  מכבים את המפסק הראשי - ומשביתים את הברכה. רבותינו אומרים: "כשישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתם נעשית על ידי אחרים" [מסכת ברכות ל"ה]

החוזה  מלובלין  מסביר את הפסוק:

"אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר- צִווָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"- על ידי שמירת שבת- מגיעים לקיים את כל אלה הדברים אשר  ה' ציווה  וכל המשמר את השבת כאילו קיים את כל התורה כולה!

נאמר: "תּוֹרָה צִווָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד']

הרמב"ן מסביר את המסר הנ"ל: הטעם שישא תמיד ויאמר "תורה צווה לנו משה" - והיא תהיה מורשה לקהלת יעקב -כי לדורות עולם כל בני יעקב יירשוה וישמרו אותה כי לא תשכח מפי זרעו ודרשו רבותינו (מדרש תהלים א) שלא אמר מורשה בית יעקב או זרע יעקב ואמר "קהלת יעקב" לרמז שייקהלו רבים עליהם ותהיה התורה לעולם מורשה ליעקב ולכל הנקהלים עליו הם הגרים הנלווים על ה' לשרתו ונספחו על בית יעקב ונקראו כלם קהילתו"

לסיכום –לאור האמור לעיל: ישנו מסר חשוב לעם ישראל ממש לימים אלה: השבת היא מקור הברכה והאור - היא גם גורמת לעם ישראל להתאסף יחד בבתי מדרשות ובתי כנסת ומכוח אחדות העם בשבתות בע"ה נזכה - במהרה  לניצחון על אויבינו " אור חדש על ציון תאיר" ונממש את הציווי :"תּוֹרָה צִווָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" !

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֹשֶׁה מַקְהִיל אֶת הָעָם./ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 מֹשֶׁה מַקְהִיל אֶת הָעָם.

 שִׁיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֲנָנִים הִתְאַסְּפוּ בַּשָּׁמַיִם

 הַיְּדִיעָה הִתְפַּשְּׁטָה כַּמַּיִם

 לְהִתְקַהֵל בִּפְנֵי מֹשֶׁה הַמַּנְהִיג

 לִשְׁמֹעַ  מֶסֶר נְבוּאִי לֶעָתִיד.

 

בִּמְהֵרָה נֶחְפְּזוּ הַכֹּול כְּאַיָּלִים

הֵרִימוּ מַבָּטָם לִמְרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים

לְפֶתַע כֶּתֶר פָּז  -יַהֲלוֹמִים

מְקוֹר הַבְּרָכָה לְנֶצַח נְצָחִים.

 

עֲטֶרֶת שַׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל  מְאִירָה

בְּבֵית הַגְּנָזִים הָיְיתָה נְצוּרָה

לְרַגְלֵי הַר סִינַי  בְּאַחְדוּת נֶאֱמָנָה

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע נִשְׁבְּעוּ בֶּאֱמוּנָה.

 

יוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן

מֵגֵן וְצִינָּה מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן

אוֹצָר לְעַם חָכָם וְנָבוֹן

לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת מוֹנֵעַ אָסוֹן.

 

יוֹם  מְנוּחָה לְיַעַף וְהַיָּגֵעַ

שֶׁפַע רַב   עָלָיו שׁוֹפֵעַ

בְּשִׁשָּׁה יָמִים  עָמַל  קָשׁוֹת

בְּשַׁבָּת יֵיהָנֶה מִינִי מַעֲדַנּוֹת.

 

הַשַּׁבָּת לְעַם כֶּתֶר מְלוּכָה

עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל קְדוֹשָׁה נַעֲלָה!

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא ושמחת הפורים - מבט לפרשה ולמגילת אסתר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תישא ושמחת הפורים  -  מבט לפרשה ולמגילת אסתר?

מאת : אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולשמחת  הפורים:

ציור למגילת אסתר:-שמחת היהודים בשושן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה : אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ העם דורש מאהרון הכהן- אליל / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חטא העגל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "מי לה' אלי"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות וקרנו פניו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ השימוש בכיור במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך  וכיור הנחושת /

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שני האומנים בעבודתם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חכמות הלב ותרומתן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ציווי ה' למשה לקחת סמים- לרקוח עבור הקטורת בקודש הקודשים/אהובה קליין(c)

ציורי  תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ משה בדרך לאוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ושמרו בני ישראל את השבת..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,.

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירות נוספות מתוך מגילת אסתר/     ציירה: אהובה קליין (c)

אהובה קליין (c)[שמן על בד]: ציור למגילת אסתר/ המלך אחשוורוש

ציור מתוך מגילת אסתר/אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן/

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

 Drawing from the Book of Esther / Esther the queen, pointing to 

the Haman / painted: Ahuva Klein (c) [oil on canvas.

ציורי תנ"ך/ מרדכי היהודי יושב בשער המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור למגילת אסתר/ השליחים מביאים מסר לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור למגילת אסתר/שמחה ומשתה ליהודים  בפוטרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

השנה אנחנו חוגגים את פורים בצמוד לקריאת פרשת: כי תישא . שמתי לב, כי ישנן כמה נקודות משותפות  לתוכן הפרשה ומנגד גם למתואר במגילת אסתר:

והם: התפילה , השמחה, המחלוקת בעם:

השאלות הן:

א] התפילה בפרשה - ובמגילה - כיצד?

ב] מחלוקת בפרשה ובמגילה - כיצד?

ג] השמחה בפרשה ומנגד גם במגילה?

תשובות.

התפילה – בפרשה ומנגד - במגילת אסתר

בפרשתנו  חלק מהעם , נופל במלכודת יצר הרע למרות שהם רואים את כל הנסים שה'  גמל להם  - כפי שכתוב  :

"וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַהֲרֹן, פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם; וְהָבִיאוּ, אֵלָי. וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן.  וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ--אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיַּרְא אַהֲרֹן, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".

 [שמות  ל"ב, א'- ז']

על פי הדקדוק בפסוקים - ודברי רש"י - למעשה שני חלקים בעם ישראל רצו במנהיג ולעומתם - ה"ערב רב" חפצו בעבודה זרה וניסו להסית  לכך את האחרים - כדברי רש"י:

"כיון שהשליכן  את הזהב לכור - באו מכשפי "ערב רב" שעלו עמהם ממצרים- ועשאוהו בכשפים, ויש אומרים - מיכה היה  מתוך דמוסי בניין שהתמעך במצרים והיה בידו טס שכתב עליו משה :"עלה  שור, עלה שור"- כדי להעלות את ארונו של יוסף מתוך הנילוס - והשליכו לתוך הכור- ויצא עגל"!

על מיכה כתוב: "וַיְהִי-אִישׁ מֵהַר-אֶפְרָיִם, וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ...... וַיָּשֶׁב אֶת-הַכֶּסֶף, לְאִמּוֹ; וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף, וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וַיְהִי, בְּבֵית מִיכָיְהוּ"[שופטים  י"ז- א'- ה']

אלוקים כעס מאד על עם ישראל ואמר למשה:

"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר - אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם"  אלוקים רצה להורגם.

תגובת משה : נושא תפילה במסירות נפש אל ה' למען יסלח לעם על חטא העגל:

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם, אֱלֹהֵי זָהָב.  וְעַתָּה, אִם -תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" .[שמות ל"ב, ל"א- ל"ג]

אכן שמו של משה לא הופיע בפרשת תצווה – בעקבות בקשתו : "מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"

התפילה מופיעה גם במגילת אסתר: לאחר בקשת המן  מאחשוורוש להשמיד את היהודים  ככתוב:

"וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ--לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר" [מגילת אסתר ג' י"ג]

כשאסתר מקבלת ידיעה זו  היא מגיבה:

" וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.  וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר - צִוְּתָה עָלָיו":

בעקבות התפילה והצום - הכול התהפך לטובה:  המן ועשרת בניו נתלו על העץ!

מכאן, שהתפילה גרמה לישועה!

המחלוקת בעם - בפרשה  - ומנגד במגילה.

במעשה העגל  למדנו כי רק ה"ערב רב" שיצאו ממצרים לקחו חלק בכך - רוב העם לא השתתף בחטא  העגל -  כולל הנשים!

הם היו בעלי אמונה  עוצמתית בה' והיו מוכנים להמתין למשה שישוב מהר סיני עם הלוחות.

ואילו במגילת אסתר, מתברר כי המן מזרע עמלק 

הכיר את נושא המחלוקת בתוך עם ישראל כפי שכתוב:

"וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין -שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם.  אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף, אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא, אֶל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.  וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת-טַבַּעְתּוֹ, מֵעַל יָדוֹ; וַיִּתְּנָהּ, לְהָמָן בֶּן - הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי--צֹרֵר הַיְּהוּדִים.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ". [מגילת אסתר: ג', ח'-י"ב]

מכאן שהמחלוקת - גורמת לכעס בשמים - כאז גם עתה-המחלוקת בעם - נובעת מתוך השסע בעם ישראל!

השמחה בפרשה והן במגילת אסתר:

בפרשה  בתיאור חטא העגל מופיעה שמחה  של "הערב רב" הסוגד לעגל הזהב כנאמר:

"וַיַּשְׁכִּימוּ, מִמָּחֳרָת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים; וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ, וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".[שמות ל"ב, ו']

זו שמחה  של חוטאים. שמחה שלילית המעוררת כעס בשמים.

רש"י מסביר: כי השטן  זירז אותם כדי שיחטאו. הצחוק הזה היה  של גילוי  עריות - כדוגמת דברי אשת פוטיפר שאמרה על יוסף:

" וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר, רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, לְצַחֶק בָּנוּ":[בראשית ל"ט, י"ד]

לעומת זאת במגילת אסתר אנו קוראים על שמחה חיובית מתוך אמונה בה':

"וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.  לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר.  וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם".[מגילת אסתר: ח' ט"ו- י"ז]

זו הייתה שמחה של אמונה והודיה לה' על כל רצף הנסים - שבזכות אמונה ותפילה - זכו היהודים בשושן הבירה.

בפרשת- כי תישא - מופיעה  המצווה של שמירת שבת:

"שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל - הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת". [שמות ל"ה, ב'-ג']

השבת: היא קדושת הזמן ליהודי.

כל הקמת המשכן -  הוא בא לכפר על מעשה העגל.  מקום המשכן ויותר מאוחר מקום המקדש - נחשב לקדושת המקום ליהודי.

כל יהודי השומר תורה ומצוות הוא מסמל את קדושת האדם.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ולאור המלחמה בזמננו -- בשבע חזיתות חייבים אנו להתעורר – כל עם ישראל- ולהתחזק באמונה בה'- לשמור שבת - שהיא מגינה על כל יהודי – בתוך עם ישראל.

עלינו להתאחד כאיש אחד בלב אחד!

את זאת אנו לומדים - מתוך הפרשה ומתוך מגילת אסתר – ויפים דברי רש"י - על המילים במגילה: "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַיהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם"  כלומר: עמי הארץ.היו מתגיירים כשראו את הנסים הגדולים בשושן שנעשו ליהודים"

כמה יפים וחשובים הפסוקים שרש"י מצטט: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל" [תהלים קכ"ח, ו']

"שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל" [תהלים קי"ט, קס"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)