יום רביעי, 20 בנובמבר 2024

פרשת חיי שרה - אברהם ושרה - במה זכו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה -  אברהם ושרה - במה זכו?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)

ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "וה' ברך  את אברהם בכול / ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]





ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}



ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך: עבדי דוד המלך  מביאים- לפניו  את אבישג השונמית / ציירה: אהובה קליין (c)
 [מתוך ההפטרה מלכים א',א']

פרשה זו גדושה נושאים חשובים , כדאי לשים לב לשם הפרשה: "חיי שרה"  כל זה בזמן שהתורה מתארת את מותה ורכישת המערה במערת המכפלה על ידי אברהם - בכסף מלא, כנאמר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.  וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.  גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי...וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן -צֹחַר.  וְיִתֶּן -לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי,...,,,וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.  וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא:  הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.  לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם—לַאֲחֻזַּת -קָבֶר:  מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת". [בראשית  כ"ג, א'-כ']

בהמשך  נאמר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".[להלן כ"ד, א']

השאלות הן:

א] מה הייתה חשיבותה של שרה?

ב]  מהי חשיבות אברהם מבחינה רוחנית ומבחינה גשמית?

תשובות.

חשיבותה של שרה.

חז"ל  מסבירים:  למרות  תיאור מותה וקבורתה של שרה הפרשה נקראת: "חיי שרה" וזאת בדומה לפרשת "ויחי" המתארת את מות יעקב , מכאן נרמז: "צדיקים במיתתם קרויים חיים" [מסכת ברכות י"ח, ע"ב,]

הרשב"ם  והזוהר: מתייחסים  לפסוק:

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה".

ומסבירים: כי שרה הייתה האישה היחידה  - שהתורה מפרטת  את שנות חייה - היות והיא הייתה  אם האומה העברית כפי שנאמר:

"הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם:  כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ". [ישעיהו  נ"א, ב']

בעל הטורים מסביר: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"-  לפני זה כתוב: "ובתואל ילד את רבקה" - עד שלא שקעה שמשה של שרה, זרחה שמשה של רבקה.

כלומר: חיי " שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה"   ראשי תיבות: "שמש"  ולכן כתוב: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" [קהלת א', ה']

ע"פ השמועה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה"-"וַיִּהְיוּ"- בגימטרייה: ל"ז - רמז לטוב שבחייה - אלה ל"ז שנים אחרונות של חייה משנולד יצחק . לפני כן חייה של שרה לא היו שלמים - היות ומי שאין לו בנים - חשוב כמת.

רש"י סובר: כי לא מנתה התורה את כל שנותיה של שרה  בבת אחת מאה ועשרים ושבע שנים, אלא הוזכר כל מניין בנפרד: מאה שנה, עשרים שנה, ,שבע שנים" - כדי ללמד על כל מניין שנים  משהו, והרמז הוא: אפילו בהיותה בת מאה שנים הייתה כבת  עשרים שנה – לעניין החטאים ,מה בת עשרים לא חטאה- שהרי בת עשרים שנה - - אין בה חטא- לפי שבית דין של מעלה אינם מענישים עד גיל עשרים שנה.

ואף בהיותה בת עשרים - הייתה דומה לילדה בת שבע - מבחינת יופי הנעורים.

על המילים: "שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה"  מסביר רש"י: כי כל שנות חיי שרה היו לטובה.

על כך מפרשים רבים תמהים: כיצד ניתן להגיד  שכל שנותיה היו לטובה? הרי שרה עברה גם ייסורים רבים בחייה? דוגמת הרעב בארץ שאילץ אותה ואת אברהם לרדת מצרימה. ובעצם כל  עשרת הניסיונות  שעבר אברהם בחייו  הם היו גם ניסיונות קשים ומרים לשרה.

רבי זושא  מאניפולי  עונה על כך: שרה אימנו הייתה  נוהגת על פי דברי חז"ל:" מברכין על הרעה - כשם שמברכין על הטובה"  [מסכת ברכות. ט' ,ד'] לכן על כל דבר הייתה שרה אומרת: "גם זו לטובה".

על פי  אגדת חז"ל- שרה  בדומה לאברהם,  קיימה הרבה מצוות ומעשים טובים.: היא עשתה  חסדים עם הנשים ,כאשר ראתה נשים לבושות קרעים - היא תפרה  להן שמלות ולא נתנה לעצמה לנוח - ימים כלילות. במהלך היום הייתה מסייעת לאברהם לשרת את האורחים שהיו באים אליהם ובלילות- הייתה תופרת שמלות לנשים עניות ולילדיהם.

כשראה הקב"ה - את  אהבתה ומסירות הנפש  שהעניקה לעניים, שלח לה ברכה במעשה ידיה: היה הנר – דולק מליל שבת אחד עד ליל שבת שני  ואת אוהלה היו מקיפים ענני זוהר. ששימשו לה לכבוד ולתהילה, שמם של אברהם ושרה - הלך וגדל עד שכל    משפחות האדמה - נתברכו בהם.

על פי רש"י: ידוע ששרה  הייתה מגיירת את הנשים ובכך סייעה לאברהם שהיה  מגייר את האנשים..

חשיבות אברהם מבחינה גשמית ורוחנית.

ידוע שאברהם  התנסה בעשרה ניסיונות ובכולם עמד בהצלחה.

על כך אומר ה"נתיבות שלום": להודיע על חיבתו של ה' לאברהם- לפי שעלה ונתעלה במדרגותיו בעבודתו וביגיעתו,  שהיה תמיד מתגבר על יצר הרע.

אברהם עבד את בוראו בשני יצריו - גם את יצר הרע הפך לטוב וכך עבד את ה' מתוך אהבה רבה.

הרמב"ם אומר על כך : "ומעלה זו - היא מעלה גדולה מאד.." והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה.

על פי רש"י: משנפטרה שרה - אברהם בא מבאר שבע ששם התעכב בשובו מן העקדה.

שואל רש"י מדוע נסמכה  מיתת שרה לעקדת יצחק? אלא על ידי שהודיעו לשרה שיצחק בנה היה מוכן כבר לשחיטה והיה סמוך למיתתו שעדיין לא נשחט - פרחה  נשמתה כתוצאה מהבהלה  הגדולה - בעקבות העקדה היא מתה.

כאשר אברהם הולך לרכוש את קברה של שרה במערת המכפלה- הוא מתעקש לקנות את המערה והשדה בכסף מלא -  למרות שעפרון הציע להעניק את המקום לאברהם במתנה - אברהם  רצה להבטיח לדורות הבאים את המקום  לנצח - בדומה לדוד המלך שרכש את מקום המקדש בכסף מלא מארוונה היבוסי. [דברי הימים- א'  כ"א, כ"ב]

בתום רכישת המערה והשדה נאמר על אברהם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים"  נשאלת השאלה, מה הכפילות -  מדוע  נוספו המילים:"

"בָּא בַּיָּמִים? על כך הסבר יפה:

אברהם אבינו היה מנצל כל יום ויום בחייו  למעשה  חסד וצדקה עם כל ימיו אלו בא לפני  בוראו.

נאמר גם: "וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל".

ר' אברהם יעקב מסדיגורא מסביר: "וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב"

[תהלים  ל"ד, י"א].יהודים המחוברים לה' לא חסר להם דבר כי כל מה שיש לצדיקים וכל מה שבא עליהם - הם מקבלים באהבה והכל טוב להם.

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי חז"ל: אברהם קיים את כל התורה [יומא כ"ה] ולכאורה היה הוא  וגם יצחק ויעקב- קודם מתן תורה- ומהיכן ידעו את התורה וקיום מצוותיה? אלא ששורש כל קיום התורה של האבות היה לעשות הישר והטוב בעיני ה' ומשורש של עשייתם נבנו כל התורה והמצוות אצל האבות לפיכך נקראו ישרים.

לסיכום לאור האמור לעיל - ניתן להסיק : כי אברהם ושרה  זכו להיות מבורכים , כל - זה בזכות מעשיהם הטובים והפצת האמונה בה', לפיכך היו ראויים להתברך במיטב הברכות ועל כן מן הראוי שעם ישראל ימשיך את דרכם זו ויזכה בכל הברכות והישועות.

יפים וחשובים דברי דוד המלך:

"טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי-טוֹב יְהוָה;  אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה -בּוֹ. יְראוּ אֶת-יְהוָה קְדֹשָׁיו:  כִּי-אֵין מַחְסוֹר, לִירֵאָיו".[ תהלים ל"ד, ט'- י']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אַבְרָהָם  אֲבִי הָאֻמָּה.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

 אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה

 לָעַד יְשַׁמֵּשׁ דֻּוגְמָא

 לְבָנָיו דּוֹרֵי דּוֹרוֹת

 כָּאן בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת.

 

אֶת הָאֱלוֹקִים-עָבַד בְּאַהֲבָה

 עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת הִתְנַסָּה

 לָרְחוֹקִים הֵפִיץ אֱמוּנָה

 בַּבּוֹרֵא עוֹלָם- רָם וְנִשָּׂא.

 

 רָכַשׁ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

 בְּכֶסֶף  מָלֵא לְשָׂרָה

 בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ  חָזָה עָתִיד

 בַּתּוֹרָה וּבַחֲסָדִים  הִתְמִיד.

 

 הִתְבָּרֵךְ כָּאַב הֲמוֹן גּוֹיִים

לַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים הֵאִיר פָּנִים

 הִתְעַשֵּׁר בְּקִנְיָין וּנְכָסִים

 בַּמִּרְעֶה וְשָׂדוֹת יְרֻקִּים.

 

 גַּם בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן  בָּא בַּיָּמִים

 לָמַד תּוֹרָה לֵילוֹת כְּיָמִים

 בְּאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה צְעָדָיו חֲתוּמִים

 לְאוֹרוֹ נֵלֵךְ לְנֶצַח נְצָחִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת "חַיֵּי שָׂרָה" [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בנובמבר 2024

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא. מה נלמד מניסיון העקדה –לתקופתנו?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם שב מהעקדה לנעריו/ ציירה: אהובה קליין (c)

]


ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)




 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
ראשית כי י"א- י"ב\ 


בפרשה זו  שוב אברהם מתנסה בניסיון קשה. אלוקים מצווה אותו לקחת את בנו יחידו יצחק ולעקוד אותו בהר המוריה כנאמר: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה ; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"  [בראשית  כ"ב, א'- ו'].

השאלות הן:

א] מה  כוונת הכתוב: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"?

ב] מי הם שני הנערים שליוו את אברהם - והיכן היה יצחק בתום העקדה?

ג] היכן הייתה שרה במעשה העקדה - ומה הייתה מטרת העקדה?

תשובות

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"

על פי רש"י: שני פירושים:

א] יש מרבותינו הסוברים: כי הניסיון הזה התרחש לאחר  דברי השטן  שהיה מקטרג לפני ה' ואומר לו: מכל סעודה שעשה  אברהם לפניך, [ביום שנגמל יצחק ואברהם עשה לו משתה ]ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק".[לעיל, כ"א, ח']

אברהם - לא הקריב לפניך  אפילו פר אחד, או איל אחד.

ענה לו ה': את כל המשתה עשה אברהם בשביל בנו ,אבל למעני היה מוכן לתת אפילו את הבן עצמו – כלומר - אם הייתי אומר לו שיזבח אותו לפניי - לא היה מעכב!

לכן הניסיון הזה של העקדה בא להוכיח: כמה אברהם היה  צדיק.

ב] יש אומרים: אחר דבריו של ישמעאל - שהיה מתפאר – מתגאה -  על יצחק שמל בן שלוש עשרה שנה ולא התנגד לכך - למרות שהייתה לו כבר הבנה בעניין - [הייסורים הכרוכים בכך]

ענה לו יצחק: באיבר אחד אתה  רוצה לירא אותי? אין לך שום זכות להתגאות בכך אילו הקב"ה אמר  לי שאקריב את  עצמי – לא הייתי מעכב זאת.

מכאן , אחר הדברים האלה בא - להוכיח את  צדקתו של  יצחק והנה גם הוכחה כי אברהם אביו  היה צדיק : כאשר ה' קורא לו הוא עונה: "הִנֵּנִי". 

על כך אומר רש"י: כך היא ענייתם של חסידים - כך עונים הצדיקים לקריאתו של ה'. המילה : "הִנֵּנִי" היא לשון ענווה - לשון של ביטול והכנעה - כאומר: "הנני"  מוכן ומזומן לפניך לעשות את כל מה שתצווה עלי.

זהותם של שני הנערים שהתלוו אל אברהם ויצחק.

המתבונן על אופן  היענותו של  אברהם לקיים את ניסיון העקדה, מתרשם על פי הכתוב - שאברהם מזדרז לקיים את הציווי ללא שאלות וקושיות - כפי הכתוב:

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת -חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים".

רש"י מסביר: "וַיַּשְׁכֵּם"- אברהם קם בבוקר בשעה  מוקדמת - לפי שהזדרז במצווה והשכים טרם נץ החמה [פסחים ד]

"וַיַּחֲבֹשׁ": אברהם בעצמו חבש את החמור ולא נעזר בעבדיו. לפי שאהבה מקלקלת את השורה [האהבה מסוגלת לשנות ולשבש את הסדר הרגיל הנהוג.]

אברהם שחיבב את המצווה  , הוא שינה ממנהגו – עשה זאת בעצמו, למרות שלא היה רגיל  לכך - וכאן לא נעזר בנעריו.

הנערים היו: ישמעאל ואליעזר, והוא הוצרך לקחת אותם אתו מהטעם: שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך - ללא ליווי של שני אנשים באופן שאם האחד  יצטרך לנקביו ויתרחק יהיה השני  עומד עמו ולא יאלץ להישאר לבד אפילו שעה אחת קלה .

על פי תנחומא: לקח אברהם אתו את שני הנערים : ישמעאל ואליעזר,  מתוך מחשבה שעד שהוא ילך להקריב את יצחק, ישמרו הם על הכלים , מיד נוצרה תחרות בין ישמעאל ואליעזר.

אמר ישמעאל: עכשיו אברהם מקריב את יצחק בנו לעולה, ואני בנו בכורו לכן אני היורש של אברהם. אמר לו אליעזר: אביך כבר  גירש אותך בעבר למדבר. ואילו אני העבד שלו המשרת אותו ביום וגם בלילה - ולכן אני היורש ובאותו זמן רוח הקודש מקשיבה ומשיבה: לא זה יורש ולא זה יורש.

משחזר אברהם מן העקדה - אל משרתיו, יצחק היכן היה? הוא אינו מוזכר ששב עם אביו אל הנערים.

על כך שתי תשובות:

א] על פי הפשט: יצחק חזר עם אביו ופשוט אינו מוזכר בפסוק, כי היה טפל ונלווה אל אביו.

ב] לפי המדרש - מלאכים לקחוהו לבית המדרש של שם [ויש אומרים: לגן עדן] שם למד תורה במשך שלוש שנים  ואילו אברהם ונעריו חזרו לבאר שבע - לתקופה  קצרה - כי ביתו היה בחברון.

שרה בזמן העקדה ומטרת ניסיון העקדה.

במדרש נאמר כאשר ה' ציווה את אברהם:

"וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". 

באותה שעה הרהר אברהם בלבו ואמר: מה אעשה? אם אני אודיע לשרה - נשים דעתן קלה, ואם איני מודיעה ואגנוב אותו, כיון שלא תהא רואה אותו - תחנוק את עצמה, מה עשה אברהם? אמר לשרה: תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום. ענתה לו: מה סיבה של שמחה זו? אמר לה: זקנים  כמונו נולד להם בן בזקנותם - ולא ישמחו? הלכה וקנתה את המאכל. בזמן הסעודה אמר לה: את יודעת כשהייתי בן שלוש שנים הכרתי את בוראי, ונער זה גדל ולא קיבל חינוך. ויש מקום אחד ששם מחנכים את התינוקות ואקח אותו לשם, אמרה לו קחנו לשלום , השכים אברהם בבקר ואמר: שמא שרה תתחרט על תשובתה  ותסרב לקיים את דבריה, לכן אקום מוקדם בעודה ישנה-ועוד הייתי מעוניין שלא יראו אותנו בני אדם.[מדרש תנחומא]

ה"נתיבות שלום" מבאר:[על פי  ב"ר , נ"ה, ו']

העמידה בניסיון היא כמו נס { תורן } של ספינה שהכול רואים  אותו מרחוק - היות והוא גבוה מאד, כמו שנאמר בתהלים:

"נָ֘תַ֤תָּה לִּֽירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס" [תהלים ס', ו'] הניסיונות שה' מביא ליראיו הם מתנה מן השמים - כי על ידי כך היהודי מתגדל ומתרומם ומתעלה בדומה לנס  בראש הספינה וכך הניסיונות מגבירים את היהודי לדרגות עילאיות ולדרגה הגבוהה מסוגל להגיע היהודי רק על ידי הניסיונות.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי גם בימינו - תקופה של מלחמה רב זירתית , נלמד  מאברהם אבינו - לעמוד בניסיונות הקשים בתקופה זו במיוחד - על ידי שנתחזק באהבת חינם ובאחדות העם -  נתחבר לתורה הקדושה , נרבה במצוות וחסדים ובאופן  זה נקיים את השליחות של עם ישראל – להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש  וכך נוכל להאיר – ולשמש אור לגויים.

יפים וחשובים דברי המשנה במסכת אבות:

"עֲשָׂרָה נִיסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ְעָמַד בְּכֻולָּם;

לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם"

 [מסכת אבות ה' ]

 


 [מסכת אבות ה', ג']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר