ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד
ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]
ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בפרשה זו: התורה
מתארת לפנינו : מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים בדגש מיוחד
על מצוות שבין אדם לחברו.
מעניינים דבריו של
רבי שמחה בונים מפשיסחה על דברי הפתיחה :
"וְאֵלֶּה,
הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".
התורה באה ללמדנו:
שיש לשים את "המשפטים" – המצוות שבין אדם לחברו - לפני המצוות שבין אדם
למקום.
בעל הטורים מסביר את המילה:
"משפטים" באמצעות ראשי תיבות:
הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
כמו שנאמר בגמרא[
מסכת סנהדרין ו', ע"ב]: "מצווה לבצוע [ לפשר בין הצדדים היריבים
במשפט] כפי שנאמר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם
שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם". [זכריה
ח', ט"ז]
הרי - במקום שיש משפט
אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט! אלא, איזהו משפט שיש בו שלום?- התשובה: להגיע
לפשרה בדין.
רבי
יצחק מאיר מגור [בעל "חידושי הרי"ם"] אומר: רצה כאן רש"י –
להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת - ע"פ השכל וההיגיון, הרי
עיקר כוחם הוא מהטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.
בפרשה זו ישנה הבטחה
לעם ישראל - מהו התנאי להסרת מחלה ? ברכה זו נחוצה לכל החיים:
"עֲבַדְתֶּם,
אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי
מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". [שמות
כ"ג ,כ"ה]
בחלק האחרון של פרשה
זו - משה עולה להר סיני לקבל את לוחות האבן - כפי שהכתוב מתאר:
"עֲלֵה
אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה
וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם.
וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר
הָאֱלֹהִים. וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב
אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ
אֲלֵהֶם. וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר;
וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר. וַיִּשְׁכֹּן
כְּבוֹד-יְהוָה עַל-הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא
אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת
בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה,
בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה". [כ"ד, י"ב-י"ח]
השאלות
הן:
א] התנאי להבטחת ה'
להסיר מחלה מעם ישראל-מהו?
ב] כיצד עלה משה להר-ומה תוכן לוחות הברית שקיבל?
ב] באיזה אופן נכנס
משה לתוך הענן?
תשובות.
הבטחת ה'
להסיר מעם ישראל מחלה.
בתקופה זו של התפשטות
מגיפת הקורונה - מעניינים דברי הפרשנים בנידון:
"נתיבות
שלום"- מבהיר: כדי שברכת הבריאות
תשרה עלינו- עלינו לחיות את חיינו מתוך
קדושה וטהרה- כגון שיברך לפני שיאכל וגם בתום הסעודה - תמיד יודה לה' ויעשה לו נחת
רוח - אז ה' יברך אותנו הן בלחם והן במים - המרמז על מידת החסד והאהבה - וכאשר
יהודי מקיים את הציווי:
"עֲבַדְתֶּם,
אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" –
מתקיים בו: אדם מקדש עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה ומתברך בלחמו ומימיו- לפי שעל כל
ענייניו שורה הקדושה.
"כל המאורעות
העוברים על יהודי- מחייבים אותו התבוננות, שישמע את דברי ה' מדבר וקורא אליו - מתוך
כל המאורעות וכאשר אינו שם לבו להתבונן - זו מחלת מצרים, הכבדת הלב - כמו שכותב
הרמב"ם:- כמו שיש מחלות גופניות כך גם יש מחלות נפשיות , מחלות רוחניות , זהו פירוש הפסוק -"והסירותי מחלה מקרבך", כל עניין
הכבדת הלב -שליבו של האדם - מטומטם ואינו רואה ואינו שומע - נובע מחמת פגמיו,
[חטאיו] אך כאשר-"ועבדתם את ה' אלוקיכם—שמתקדש ומתקרב להשי"ת, אז "הסירותי
מחלה זו מקרבך" שמכל המאורעות- יראה וישמע את דבר ה' המדבר וקורא אליו בכל המצבים, שלכל זה מגיעים ע"י
ועבדתם את ה' - שמוסר כל תענוגיו לה'
"
רבינו בחיי מסביר:
לעומת הגויים העובדים עבודה זרה ומצפים שבדרך זו - יזכו להישגים רבים
,ייטב מזלם והצלחתם תגבר, הרי מנגד, עם ישראל אם יציית לצוויי התורה
הקדושה ויעבוד את האלוקים ,הקב"ה כפי שהוא מבטיח - יעניק לבניו
ברכה בלחם , במים ויסיר את כל המחלות מעליהם. יש תחלואים בתוך הגוף הנגרמים
ממאכלים ומשקאות ויש גם מחלות מחוץ לגוף - וירוסים שונים הנובעים כתוצאה משינויי
מזג האוויר כפי השתנות מערכת הכוכבים, מובטח מאת ה', כי על ידי עבודת
ה' הוא יברך את מזון האדם בכך שיהיה בכוחו להסיר את כל סוגי המחלות וכך
הצדיק לא יזדקק לגשת לרופא. הראיה מהכתוב : "וגם בחליו לא דרש את ה' כי
ברופאים" [דברי הימים ב, ט"ו]
רעיון דומה אומר גם הרב שמשון רפאל הירש :
עם ישראל חייב הודאה והכנעה לה' - על ידי קיום התורה ומצוותיה , הכוונה
שכל אחד ואחד מחויב לעבוד את האלוקים כפי שכתוב: בלשון רבים:
"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"- ולא נאמר בלשון יחיד:
"ועבדת" .
עבודת ה' – רק היא תגרום לכך שברכת ה' תרד לארץ -
אותה ברכה שאומות העולם מצפים מעבודתם לכוחות הטבע המדומים.
ה"כלי יקר" מסביר את הפסוק באופן מעניין: כתוב:
"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ"-
הפסוק פותח בלשון רבים "וַעֲבַדְתֶּם" ומסיים בלשון יחיד:
ו"ּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ:"
הטעם לכך הוא: היות וכל ישראל ערבים זה לזה ולא יברך אלוקים
לחם של כל יחיד ויחיד ,אלא עד שעובדי ה' יהיו רבים וכולם יעבדו את ה'
כאחד, רק אז יבורך לחמו של כל אחד ואחד.
יש אומרים: שבעוד שהתפילה לה' – תאמר יחדיו עם כל
הקהל, בתפילתם ה' לא ימאס , אך בענייני אכילה עדיף שכל
אחד יאכל את מזונו לבדו.
על פי רוב ,כל המחלות והנגיפים על ידי המאכלים מבחוץ, או על
ידי התגברות היסודות זה על זה מבפנים, מטעם זה נאמר: "ובֵרַךְ
אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ" ובהמשך ישנה את ההבטחה: "וַהֲסִרֹתִי
מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ".
דעת מקרא מפרש: הברכה תהיה
בכמות : הרבה אוכל ושתיה וברכת הלחם. הכוונה: שהאדמה תיתן את יבולה והגשם ירד
במידה מספקת - כפי שכתוב בקריאת שמע.
הנחלים יהיו משופעים ונקיים ללא רעלים העשויים לגרום למחלות,
הקב"ה ירפא את אלה שחלו ויסיר כל מחלה מעמו וגם ימנע מבעד המחלה
לבוא אל בניו. תוצאות אלה מבטיח ה' -כדי לסתור את דעת עובדי האלילים
הסבורים: כי את כל הטוב ניתן להשיג באמצעות עבודתם האלילית.
לעניות דעתי-
חייבים אנו להיזכר במגפות שהביא ה' על עם ישראל בעבר- כגון מכת הנחשים במדבר, כאשר
היו ישראל מתבוננים על נחש הנחושת בראש העמוד כלפי מעלה- מיד התרפאו. אין הנחש
ממית או מחיה- אלא האמונה באלוקים- ומסירותו אליו בקיום התורה ומצוותיה-הם הפתרון
לרפואת האדם. ועל כן זוהי הוכחה- שכל המגפות הבאות עלינו- הן יד אלוקים המזכיר לנו- תמיד להתחבר לשורשים- היינו, לעשרת
הדיברות- לתורה הקדושה, באופן זה נהיה מוגנים על די מלך מלכי המלכים.
משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות.
רש"י מסביר: משה הצטווה מה'- לאחר מתן
תורה –לעלות להר סיני למשך ארבעים יום,
כדי לקבל את לוחות האבן- הלוחות כללו: שש מאות ושלוש עשרה מצוות –בכלל עשרת הדברות
, יהושע בן נון – תלמידו - ליווה את משה -עד מקום ההגבלה- תחומי ההר שאינו רשאי
להיכנס לשם ולהתקדם הלאה. מנקודה זו- משה נפרד ממנו ועלה לבדו אל הר האלוקים.
ואילו יהושע המתין לו לרגלי ההר והתעכב שם למשך ארבעים יום. ההוכחה לך: כי בתום
תקופה זו נאמר: "וַיִּשְׁמַע
יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה,
בַּמַּחֲנֶה". [אלו היו קולות של
האנשים שסגדו לעגל הזהב.] מכאן שיהושע לא היה עמהם.
מדרש חז"ל
אומר: לוחות האבן - הם משל למדבר שהוא משובש בגדודי שודדים, מה עשה המלך? מיד
הושיב שם גדודי צבא כדי לשמור על המקום, הנמשל: הקב"ה קרא לתורה בשם:
"אבן" – לפי שנאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם;
וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן",
יצר הרע קרוי "אבן" כפי
שנאמר: "ַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב
בָּשָׂר". [יחזקאל ל"ו, כ"ו]
לפי זה, התורה היא אבן -ויצר הרע –אבן – האבן -
התורה תשבור את האבן- יצר הרע - כלומר יש בכוח התורה להילחם נגד יצר
הרע.
רבינו בחיי
מביא כמה הסברים על מטרת עלייתו של משה להר סיני:
והוא מתייחס למילים:
"וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה
וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם".
"להורתם" - הכוונה ללמד את התורה על דרך הפשט שהרי התורה והמצוות- משמשות מסלול ודרך- כדי להדריך
את נפש האדם לשוב אל שורשה.
להתכונן לקראת העולם
הבא, ועל כך אמר שלמה המלך:
"וַיֹּרֵנִי--וַיֹּאמֶר
לִי, יִתְמָךְ- דְּבָרַי לִבֶּךָ;
שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה". [קהלת ד, ד]
על פי המדרש: "להורותם"- זה תלמוד.
לוחות האבן- לוחות הברית ובהם עשרת הדברות.
"והתורה"- זו התורה שבכתב.
"והמצווה"-
זו המשנה..
"אשר
כתבתי"-הם- הנביאים
והכתובים.
"להורותם"-
האות הראשונה- ל' והאות האחרונה – מ'- סה"כ- שבעים ובאמצע התורה- כלומר אם
מורידים את האות הראשונה והאחרונה מהמילה: "להורותם"- נשאר
לנו-"תורה"- מכאן: ששבעים פנים לתורה.
עוד הערה מעניינת של
רבינו בחיי: יהושע בן נון שהמתין למשה בהיותו על ההר- היה אחד מכלל שבעים הזקנים
שהמתינו למשה למטה- אלא שיהושע היה הגדול מכולם.
משה נכנס
לתוך הענן.
האגדה מספרת: "ויהי בעלות משה לקבל את התורה ויבוא ענן ויתיצב לפניו,
ויבט משה עליו ולא ידע איכה יעשה? היאחז
בו אם יעלה עליו, ועודנו חושב מה לעשות ויחלק הענן לשני חלקים ויבוא משה תוכו.
וישאהו הענן משם והלאה, ויפגשהו קמואל- המלאך הממונה על שנים עשר אלף מלאכים השומרים
את שער השמים, ויגער במשה ויאמר: איכה נועזת לבוא עד הלום ולא יראת את המלאכים ואת
אשם [האש שלהם]הגדולה? ועודנו מדבר- ויכון לגעת
במשה ולשורפו.
ויקרא משה בשם ה' !
ויחרד קמואל חרדה גדולה ויבהל וינס מפני משה, וירחק ממנו שלושה עשר אלף פרסה, וישא
הענן את משה ממקומו והלאה ויבוא ..... ויאצל ה' מזיו כבודו על משה ויחזקהו, ולא יכול
אש המלאכים לנגוע בו"
רש"י מגלה
לנו דבר מדהים: כי חז"ל למדו אותנו
ששלוש מחיצות היו בהר סיני: חושך, ענן וערפל שנאמר:
"וַתִּקְרְבוּן
וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב
הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל" דברים ד', י"א] ומשה ניגש אל הערפל..
לסיכום, לאור האמור לעיל - פרשה זו
מעבירה לנו הנחיות - כיצד לשמור על בריאותינו וחיינו על ידי קיום מצוות התורה -
ובכך למנוע מעלינו מגפות ומחלות ויפים ומחכימים - דברי שלמה המלך - האומר על התורה
הקדושה:
"דְּרָכֶיהָ
דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ
שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ; וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי ג. י"ז-
י"ח]
