מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה לוחות. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה לוחות. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום שני, 12 במרץ 2012

פרשת כי תישא-מה בין לוחות שניים לראשונים?/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תישא- מה ההבדל בין לוחות שניים לראשונים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
כידוע כאשר משה ראה את מעשה העגל הוא שבר את הלוחות הראשונים אותו קיבל מאת: אלוקים, כפי שכתוב:
"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" [שמות  ל"ב,י"ט]
יותר מאוחר ה' מצווה את משה לפסול בעצמו את לוחות האבנים,כפי שנאמר:"ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על- הלוחות הראשונים אשר שיברת"
[שמות ל"ד,א]
השאלות הן:
א] מדוע כתוב:"פסל לך"? הרי הלוחות לא ניתנו רק למשה?
ב] מאין לומדים,כי מידת הצניעות כה חשובה?
ג] מה היו ההבדלים בין הלוחות הראשונים לבין השניים?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י בשני פירושים:
פירוש ראשון:
כאן רש"י מצטט את דברי תנחומא:"ברכת ה' היא תעשיר"[משלי י,כ"ב] זו ברכת משה, שאמר לו הקב"ה:"פסל לך שני לוחות,והראה לו הקב"ה מחצב של *סנפירינון בתוך אוהלו ופסל ממנו,ואמר:'פסל לך'-הפסולת שלך,ומשם נעשה מלך".
*סנפירינון= ה' הראה למשה גוש של אבן ספיר ומתוך כך- משה פיסל את הלוחות ושאריות האבן נשארו בחזקת משה וכך התעשר.
פירוש שני:
כאן רש"י מביא משל[מתנחומא] :
משל למלך שהרחיק למדינת הים והניח את כלתו עם השפחות ומתוך קלקול השפחות שמה הטוב נהרס, מייד הגיע שושבינה וקרע את כתובתה- מהטעם שאם המלך ירצה להורגה יגיד לו שהיא עדין אינה נחשבת לאשתו, וכשהגיע המלך בדק והגיע למסקנה שהקלקול נבע מהשפחות,מייד סלח לה,ואז אמר לו שושבינה: כי עליו לכתוב כתובה חדשה לפי שהראשונה כבר נקרעה,ענה לו המלך:אתה קרעת את הכתובה לפיכך עליך לרכוש נייר חדש ואילו אני אכתוב לה בכתב ידי.
הנמשל: בן המלך-הוא הקב"ה,
השפחות הן= הערב רב.
השושבין-זה משה.
הארוסה-זו ישראל שנחשבת לארוסתו של הקב"ה.
לכן נאמר:"פסל לך"
התשובה לשאלה ב]
רש"י עונה על שאלה זו באופן הבא: בלוחות ראשונים הכול נעשה ברעש גדול:"וכל העם רואים את הקולות" לכן שלטה בהם עין הרע ומכאן שאין מידה יפה כמידת הצניעות.
רש"י בפירושו זה מתבסס על תנחומא:"הלוחות הראשונות- על שניתנו בפומבי -לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו,וכאן אמר לו הקב"ה: אין לך יפה מן הצניעות שנאמר:"ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע   לכת"[מיכה ו,ח]
לפי זה, בלוחות  הראשונים שניתנו בפומבי:" ועלית אתה ואהרון עמך .."[שמות כ,י"ח] סופם שנשברו ואילו לוחות שניים שמשה עלה לבדו,כמו שנאמר:"ואיש לא יעלה עמך" הכול נעשה בשקט ובצנעה- הלוחות נשתמרו.
התשובה לשאלה ג]
על סמך מדרשי חז"ל:
לפי דעה זו היה יתרון ללוחות השניים על הראשונים בארבע תכונות:
ללוחות הראשונים לא היה ארון בתחילה, ואילו ללוחות השניים כבר מההתחלה היה להם ארון וזאת על סמך הכתוב:"ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים"[דברים י,ג] ובכך דמו לכלה הנכנסת לחופתה.
ב] לגבי הלוחות הראשונים לא נאמר:"טוב"[הכוונה שלא נאמר בדיבר החמישי שבפרשת יתרו:"ולמען ייטב לך"] אך לעומת זאת אצל הלוחות השניים כן נאמר:"טוב" לפי שנאמר:"למען יאריכון ימך ולמען ייטב לך..." [דברים ה,ט"ז]
הכוונה למצוות כיבוד הורים.
ג] בלוחות הראשונים לא הבהיקו פני משה ואילו בלוחות שניים כן הבהיקו פניו
כפי שהתורה מתארת זאת:"ויהי  ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו"
[שמות ל"ד,כ"ט]
ד] כאשר ירד משה עם הלוחות הראשונים מצא את עם ישראל חוטאים בעבודת עגל הזהב ואילו בלוחות שניים- משה יורד ביום הכיפורים עם ישראל מקבל את פניו בצום וגם תחנונים.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הלוחות השניים ניתנו  ללא רעש ופרסום,מתוך קדושה וטהרה יתרה מכאן ניתן ללמוד כמה יפה מידת הצניעות..
הצניעות  מועילה לכלל וגם לפרט.
יהי רצון ונאמץ את מידת הצניעות בחיי היום,יום- בלבוש  בהתנהגות כיאה לעם נבחר אשר תפקידו להיות אור לגויים.ונזכה לקיים את ציווי הקב"ה:ואתם תהיו-לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" [שמות י"ט,ו]אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באוגוסט 2012

פרשת עקב/האם יש יתרון ללוחות הברית השניים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת עקב/ האם יש יתרון ללוחות הברית השניים?
מאת: אהובה קליין.

בפרשת עקב מתואר הציווי למשה: לפסל שני לוחות הברית שניים:
"בעת ההיא אמר ה' אלי:פסל- לך שני לוחות אבנים כראשונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ ואכתוב על- הלוחות את- הדברים אשר היו על- הלוחות הראשונים אשר שיברת, ושמתם בארון" [דברים י,א-ב]
ציווי זה מעורר מחשבה רבה ואף כמה שאלות:
שאלה א: במה היו זהים לוחות הברית השניים לראשונים?
שאלה ב: במה היו שונים לוחות הברית השניים מהראשונים?
שאלה ג: מדוע משה בעצמו הוכרח לפסל את הלוחות השניים?
התשובה לשאלה א: רוב המפרשים אומרים כי מבחינה חיצונית לא היה כל הבדל ביניהם- הם היו שווים בגובה וגם במראה החיצוני.
התשובה לשאלה ב: הלוחות השניים היו שונים מהלוחות הראשונים ואף עדיפים עליהם:
1] ללוחות השניים נעשה כבר מתחילה ארון כפי שכתוב:"ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כראשונים [דברים י.ג]
ולמה הדבר דומה? לכלה הנכנסת אל חופתה.
2] בלוחות הראשונים לא הוזכר "טוב" [לא כתוב  בדיבר החמישי שבפרשת: "יתרו":"ולמען ייטב לך"]
לעומת זאת,  בלוחות השניים כן היה בהם "טוב" שהרי נאמר בפרשת ואתחנן:
"למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך..." [דברים ה,ט"ו]
3] בלוחות ראשונים לא הבהיקו פני משה ואילו בלוחות השניים הבהיקו פניו כפי שכתוב:"ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו" [שמות ל"ד,כ"ט]
4] לוחות הברית הראשונים מצאו את עם ישראל בשפל רוחני- עבודת עגל הזהב.
ואילו בלוחות שניים מצאו את ישראל במצב רוחני-  מרומם , מיוחד ביום הכיפורים כאשר הם שרויים בצום ותחנונים.
התשובה לשאלה ג: ישנו מדרש האומר: כי אחת המטרות הייתה להעשיר את משה מהפסולת שנוצרה  כתוצאה מחציבת הלוחות,
אך נשאלת השאלה- האם יתכן כי משה התעניין בכסף וזהב בהיותו ברמה רוחנית כה גבוהה, הרי לא היה לו  שמץ של תאווה וחמדת ממון.
אלא, כאשר בני ישראל יצאו ממצרים- יצאו ברכוש גדול ואילו משה  שהיה עסוק בעצמותיו של יוסף -  נשאר עני, ועוד  נשאלת שאלה: מדוע רק אחרי ארבעים שנה החליט ה' להעשירו?
אלא , מאחר שבני ישראל חטאו בחטא העגל,אמר  משה לה":"בשביל כסף וזהב שהשפעת עליהם לישראל עד שאמרו: די, הוא גרם להם שעשו את העגל: אין הארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר" [ברכות ל"ב]
ובני ישראל היו טוענים אותה טענה כלפי משה ואומרים שהוא רוצה להוכיחם,
שהרי אין זה פלא שמשה  לא השתתף בחטא העגל שהרי לא היה עשיר ולא נתנסה בכסף וזהב, שהרי אם היה עשיר מי יודע אם היה עומד בניסיון!
לכן ה' העשיר את משה בפסולת של הלוחות שפיסל בעצמו כדי להוכיח
שגם בהיותו עשיר אינו מסתנוור מהכסף והזהב ועומד בניסיון!
לסכומו של דבר- ניתן ללמוד: כי הייתה עדיפות ללוחות השניים -
לאור כל הגורמים שהוזכרו  במאמר.
מי ייתן ועם ישראל יקפיד למלא את המצוות וכשם שאור פניו של משה ברדתו עם הלוחות השניים-  קרן למרחקים-  כך גם אורו של עם ישראל יקרין עליו ויזרח למרחקים וישמש אור לגויים ונזכה כולנו ש"אור חדש על ציון תאיר"
ובמהרה יגאל ה' אותנו ונזכה לראות את בית המקדש השלישי ממש קרוב בימינו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 בפברואר 2021

פרשת משפטים- מהו המתכון למניעת מגפות וחולי?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים - מהו המתכון למניעת מגיפות וחולי ?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical  paintings

Keeps no money on  dishes



ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא  לחופשי/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)


 [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]



ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בפרשה זו: התורה מתארת לפנינו : מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים   בדגש  מיוחד על מצוות שבין אדם לחברו.

מעניינים דבריו של רבי שמחה בונים מפשיסחה  על דברי הפתיחה :

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

התורה באה ללמדנו: שיש לשים את "המשפטים" – המצוות שבין אדם לחברו - לפני המצוות שבין אדם למקום.

בעל הטורים  מסביר את המילה: "משפטים" באמצעות  ראשי תיבות:

הדיין  מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

כמו שנאמר בגמרא[ מסכת סנהדרין ו', ע"ב]: "מצווה לבצוע [ לפשר בין הצדדים היריבים במשפט]  כפי שנאמר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם". [זכריה ח', ט"ז]

הרי - במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט! אלא, איזהו משפט שיש בו שלום?- התשובה: להגיע לפשרה בדין.

רבי יצחק מאיר מגור [בעל "חידושי הרי"ם"] אומר: רצה כאן רש"י    להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת - ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מהטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

בפרשה זו ישנה הבטחה לעם ישראל - מהו התנאי להסרת מחלה ? ברכה זו נחוצה לכל החיים:

"עֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". [שמות כ"ג ,כ"ה]

בחלק האחרון של פרשה זו - משה עולה להר סיני לקבל את לוחות האבן - כפי שהכתוב מתאר:

"עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם.  וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים. וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.  וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר.  וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד-יְהוָה עַל-הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן.  וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה".  [כ"ד, י"ב-י"ח]

השאלות הן:

א] התנאי להבטחת ה' להסיר מחלה מעם ישראל-מהו?

ב] כיצד  עלה משה להר-ומה תוכן לוחות הברית שקיבל?

ב] באיזה אופן נכנס משה לתוך הענן?

תשובות.

הבטחת ה' להסיר מעם ישראל מחלה.

בתקופה זו של התפשטות מגיפת הקורונה - מעניינים דברי הפרשנים בנידון:

"נתיבות שלום"- מבהיר: כדי  שברכת הבריאות תשרה עלינו- עלינו לחיות  את חיינו מתוך קדושה וטהרה- כגון שיברך לפני שיאכל וגם בתום הסעודה - תמיד יודה לה' ויעשה לו נחת רוח - אז ה' יברך אותנו הן בלחם והן במים - המרמז על מידת החסד והאהבה - וכאשר יהודי מקיים את הציווי:

"עֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" – מתקיים בו: אדם מקדש עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה ומתברך בלחמו ומימיו- לפי שעל כל ענייניו שורה הקדושה.

"כל המאורעות העוברים על יהודי- מחייבים אותו התבוננות, שישמע את דברי ה' מדבר וקורא אליו - מתוך כל המאורעות וכאשר אינו שם לבו להתבונן - זו מחלת מצרים, הכבדת הלב - כמו שכותב הרמב"ם:- כמו שיש מחלות גופניות כך גם יש מחלות נפשיות ,  מחלות רוחניות , זהו פירוש הפסוק  -"והסירותי מחלה מקרבך", כל עניין הכבדת הלב -שליבו של האדם - מטומטם ואינו רואה ואינו שומע - נובע מחמת פגמיו, [חטאיו] אך כאשר-"ועבדתם את ה' אלוקיכם—שמתקדש ומתקרב להשי"ת, אז "הסירותי מחלה זו מקרבך" שמכל המאורעות- יראה וישמע את דבר ה' המדבר וקורא  אליו בכל המצבים, שלכל זה מגיעים ע"י ועבדתם את ה' - שמוסר כל  תענוגיו לה' "

רבינו בחיי מסביר: לעומת הגויים העובדים עבודה זרה ומצפים שבדרך זו - יזכו  להישגים רבים ,ייטב מזלם והצלחתם  תגבר, הרי מנגד, עם ישראל אם יציית לצוויי התורה הקדושה ויעבוד את האלוקים ,הקב"ה  כפי שהוא מבטיח - יעניק לבניו ברכה בלחם , במים ויסיר את כל המחלות מעליהם. יש תחלואים בתוך הגוף הנגרמים ממאכלים ומשקאות ויש גם מחלות מחוץ לגוף - וירוסים שונים הנובעים כתוצאה משינויי מזג האוויר  כפי השתנות מערכת הכוכבים, מובטח מאת ה', כי על ידי עבודת ה'  הוא יברך את מזון האדם בכך שיהיה בכוחו להסיר את כל סוגי המחלות וכך הצדיק לא יזדקק לגשת לרופא. הראיה מהכתוב : "וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים" [דברי הימים ב, ט"ו]

 

רעיון דומה אומר גם  הרב שמשון רפאל הירש : עם ישראל חייב הודאה והכנעה לה' - על ידי קיום התורה ומצוותיה , הכוונה שכל אחד ואחד מחויב  לעבוד את האלוקים כפי שכתוב: בלשון רבים: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"- ולא נאמר בלשון יחיד: "ועבדת" .

עבודת ה' – רק היא  תגרום לכך שברכת ה' תרד לארץ - אותה ברכה שאומות העולם מצפים מעבודתם לכוחות הטבע המדומים.

ה"כלי יקר" מסביר את  הפסוק באופן מעניין: כתוב: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ"- הפסוק פותח בלשון רבים "וַעֲבַדְתֶּם" ומסיים בלשון יחיד: ו"ּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ:"

הטעם לכך הוא: היות וכל ישראל ערבים זה לזה ולא יברך אלוקים לחם של כל יחיד ויחיד ,אלא עד שעובדי ה'  יהיו רבים וכולם יעבדו את ה' כאחד, רק אז יבורך לחמו של כל אחד ואחד.

 

יש אומרים: שבעוד שהתפילה  לה' – תאמר יחדיו עם כל הקהל,  בתפילתם ה' לא ימאס , אך  בענייני אכילה עדיף שכל אחד  יאכל את מזונו לבדו.

 

על פי רוב ,כל המחלות והנגיפים על ידי המאכלים מבחוץ, או על ידי התגברות היסודות זה על זה מבפנים, מטעם זה נאמר: "ובֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ" ובהמשך ישנה את ההבטחה: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". 

 

דעת מקרא מפרש: הברכה  תהיה בכמות : הרבה אוכל ושתיה וברכת הלחם. הכוונה: שהאדמה תיתן את יבולה והגשם ירד במידה מספקת - כפי שכתוב בקריאת שמע.

 

הנחלים יהיו משופעים ונקיים ללא רעלים העשויים לגרום למחלות, הקב"ה ירפא את אלה שחלו ויסיר כל מחלה מעמו וגם  ימנע מבעד המחלה לבוא אל בניו.  תוצאות אלה מבטיח ה' -כדי לסתור את דעת עובדי האלילים הסבורים: כי את כל הטוב ניתן להשיג באמצעות עבודתם האלילית.

לעניות דעתי- חייבים אנו להיזכר במגפות שהביא ה' על עם ישראל בעבר- כגון מכת הנחשים במדבר, כאשר היו ישראל מתבוננים על נחש הנחושת בראש העמוד כלפי מעלה- מיד התרפאו. אין הנחש ממית או מחיה- אלא האמונה באלוקים- ומסירותו אליו בקיום התורה ומצוותיה-הם הפתרון לרפואת האדם. ועל כן זוהי הוכחה- שכל המגפות הבאות עלינו- הן יד אלוקים  המזכיר לנו- תמיד להתחבר לשורשים- היינו, לעשרת הדיברות- לתורה הקדושה, באופן זה נהיה מוגנים על די מלך מלכי המלכים.

 

 משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות.

רש"י מסביר: משה  הצטווה מה'- לאחר מתן תורה –לעלות להר סיני  למשך ארבעים יום, כדי לקבל את לוחות האבן- הלוחות כללו: שש מאות ושלוש עשרה מצוות –בכלל עשרת הדברות , יהושע בן נון – תלמידו - ליווה   את משה -עד מקום ההגבלה- תחומי ההר שאינו רשאי להיכנס לשם ולהתקדם הלאה. מנקודה זו- משה נפרד ממנו ועלה לבדו אל הר האלוקים. ואילו יהושע המתין לו לרגלי ההר והתעכב שם למשך ארבעים יום. ההוכחה לך: כי בתום תקופה זו נאמר: "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה". [אלו היו קולות של האנשים שסגדו לעגל הזהב.] מכאן שיהושע לא היה עמהם.

מדרש חז"ל אומר: לוחות האבן - הם משל למדבר שהוא משובש בגדודי שודדים, מה עשה המלך? מיד הושיב שם גדודי צבא כדי לשמור על המקום, הנמשל: הקב"ה קרא לתורה בשם: "אבן" – לפי שנאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן",

 

יצר הרע קרוי "אבן" כפי שנאמר: "ַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". [יחזקאל ל"ו, כ"ו]

 

לפי זה, התורה היא אבן -ויצר הרע –אבן – האבן - התורה  תשבור את האבן- יצר הרע - כלומר יש בכוח התורה להילחם נגד יצר הרע.

רבינו בחיי מביא כמה הסברים על מטרת עלייתו של משה להר סיני:

והוא מתייחס למילים:

"וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם". 

"להורתם" -  הכוונה ללמד את התורה על דרך הפשט  שהרי התורה והמצוות- משמשות מסלול ודרך- כדי להדריך את נפש האדם לשוב אל שורשה.

להתכונן לקראת העולם הבא, ועל כך אמר שלמה המלך:

"וַיֹּרֵנִי--וַיֹּאמֶר לִי, יִתְמָךְ- דְּבָרַי לִבֶּךָ;    שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה". [קהלת ד, ד]

על פי המדרש: "להורותם"- זה תלמוד.

לוחות האבן- לוחות הברית ובהם עשרת הדברות.

"והתורה"- זו התורה שבכתב.

המצווה"- זו המשנה..

"אשר כתבתי"-הם- הנביאים והכתובים.

"להורותם"- האות הראשונה- ל' והאות האחרונה – מ'- סה"כ- שבעים ובאמצע התורה- כלומר אם מורידים את האות הראשונה והאחרונה מהמילה: "להורותם"- נשאר לנו-"תורה"- מכאן: ששבעים פנים לתורה.

עוד הערה מעניינת של רבינו בחיי: יהושע בן נון שהמתין למשה בהיותו על ההר- היה אחד מכלל שבעים הזקנים שהמתינו למשה למטה- אלא שיהושע היה הגדול מכולם.                                                                               

משה נכנס לתוך הענן.

האגדה מספרת: "ויהי בעלות משה לקבל את התורה ויבוא ענן ויתיצב לפניו, ויבט משה עליו ולא ידע  איכה יעשה? היאחז בו אם יעלה עליו, ועודנו חושב מה לעשות ויחלק הענן לשני חלקים ויבוא משה תוכו. וישאהו הענן משם והלאה, ויפגשהו קמואל- המלאך הממונה על שנים עשר אלף מלאכים השומרים את שער השמים, ויגער במשה ויאמר: איכה נועזת לבוא עד הלום ולא יראת את המלאכים ואת אשם [האש שלהם]הגדולה? ועודנו מדבר- ויכון לגעת  במשה ולשורפו.

ויקרא משה בשם ה' ! ויחרד קמואל חרדה גדולה ויבהל וינס מפני משה, וירחק ממנו שלושה עשר אלף פרסה, וישא הענן את משה ממקומו והלאה ויבוא ..... ויאצל ה' מזיו כבודו על משה ויחזקהו, ולא יכול אש המלאכים לנגוע בו"

רש"י מגלה לנו  דבר מדהים: כי חז"ל למדו אותנו ששלוש מחיצות היו בהר סיני: חושך, ענן וערפל שנאמר:

"וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל"  דברים ד', י"א] ומשה ניגש אל הערפל..

לסיכום, לאור האמור לעיל -  פרשה זו מעבירה לנו הנחיות - כיצד לשמור על בריאותינו וחיינו על ידי קיום מצוות התורה - ובכך למנוע מעלינו מגפות ומחלות ויפים ומחכימים - דברי שלמה המלך - האומר על התורה הקדושה:

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;    וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג. י"ז- י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 במרץ 2012

לוחות ידי משה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
לוחות ידי משה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים כחולים וחום מדברי
אינם מרתיעים מנהיג אמיתי
רוח מזרחית תסלסל בבגדיו
אבק פורח בריסי עיניו.

עבד נאמן ועניו
אזמל ופטיש בידיו
צוויי ה' יקיים
אומן בלב שלם.

לוחות שניים לעם נבחר
בארון עצי שיטים  נשמר.
רוח שכינה אותו תלווה
קדושה אלוקית אותו תרווה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באוגוסט 2012

לוחות ידי משה/ שיר מאת:אהובה קליין,(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
לוחות ידי משה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים כחולים וחום מדברי
אינם מרתיעים מנהיג אמיתי
רוח מזרחית תסלסל בבגדיו
אבק פורח בריסי עיניו.

עבד נאמן ועניו
אזמל ופטיש בידיו
צוויי ה' יקיים
אומן בלב שלם.

לוחות שניים לעם נבחר
בארון עצי שיטים  נשמר.
רוח שכינה אותו תלווה
קדושה אלוקית אותו תרווה.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב  [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 17 במרץ 2012

פרשת פקודי-לשם מה נוצרו הכרובים על ארון העדות?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פקודי-לשם מה נוצרו - הכרובים על ארון העדות ?/
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת פקודי חותמת את חומש שמות ומביאה סקירה כללית על המשכן וכליו, מדגישה שוב את  אומני המלאכה- חכמי הלב: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן- אחיסמך משבט דן.
כמו כן ,מוזכרים החומרים בהם  השתמשו  ומפורטים גם הכלים, אחד מהם הוא ארון העדות ומעליו הכרובים.
אומנם בפרשה שלנו, אין הסבר מפורט על הכרובים, אך התורה מתארת את הנושא בפרשות הקודמות:
"ועשית שניים כרובים זהב, מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב- אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, אל הכפורת יהיו פני הכרובים.. ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות- את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל" [שמות  כ"ה, י"ח-כ"ב] בהמשך התורה מדגישה את עשיית הארון והכרובים על ידי בצלאל:"ויעש בצלאל את – הארון עצי שיטים....ויעש שני כרובים זהב..." [שמות ל"ז,א-י]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע התורה מזכירה את בצלאל לבדו בעשיית ארון העדות והכרובים?
ב] מדוע פני הכרובים היו מופנים איש לרעהו-
וכנפיהם כלפי מעלה?
ג] כיצד עניין הכרובים מסתדר עם האיסור:"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה"?
ד] כיצד נראו פני הכרובים ומדוע?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רבי פינחס  הורביץ בספרו: "פנים יפות" מכאן ניתן ללמוד כי בצלאל עשה את עיקר הדברים במשכן ואת אהליאב צרפו אליו מהסיבה:  כי חכמים קבעו ש"אין עושין שררות[שלטון בענייני כספים] על ציבור פחות בשניים" [בבא בתרא ח,ע"ב]
לדעת רש"י: לפי שבצלאל עשה זאת במסירות נפש בהשוואה לשאר החכמים.
לפי:"בעל הטורים":  בצלאל מוזכר  בהקשר לארון העדות- מהסיבה שהיה  בעל ידע ובקיאות- בסוד הארון והמרכבה ,שהרי הארון היה כנגד כיסא כבודו של ה'.
"משך חוכמה" אומר: כי בצלאל מוזכר במלאכת הארון לפי ששאר כלי המשכן נעשו שוב בבית המקדש הראשון והשני, ואילו ארון העדות שהכיל את הלוחות נעשה פעם אחת- על ידי בצלאל במדבר ומאז שנגנז  הארון על ידי יאשיהו מלך יהודה[סמוך לחורבן בית ראשון] לא נעשה שנית- מהסיבה: כי לא ניתן לעשות לוחות אחרים במקום הלוחות המקוריים שמשה ירד איתם מהר סיני.
התשובה לשאלה ב]
תשובתם של חז"ל היא:
א] על ידי שהכרובים  פורשים כנפיים כלפי מעלה- יש בכך רמז לכל יהודי לשאוף  להתרומם  כלפי מעלה- כלומר לקיים אורח חיים קדוש וטהור.
בכך שהכרובים מתבוננים זה בזה כאן- טמון  הרמז לכל אחד לחשוב גם  על  הזולת, להתבונן לסביבה ואם יש  צורך לעזור  למישהו – יש לעשות כן.
דעה נוספת של חז"ל-בכך שהכרובים פורשים כנפיהם כלפי מעלה- זהו רמז לקיים את המצוות בן אדם למקום- לפי שבצד אחד של לוחות הברית ישנם מצוות בן אדם  למקום.
עצם ההתבוננות של  שני הכרובים  זה בזה רומזת : על החלק השני של לוחות הברית – מצוות בן אדם לחברו.
בגמרא [בבא  בתרא  צ"ט,ע"א] מעלים חכמים שאלה: כיצד יתכן שבתורה מתוארים הכרובים שפניהם איש אל אחיו ואילו בדברי הימים [ג,י"ג] נאמר:"ופניהם לבית" ? על סתירה זו – משיבה הגמרא: כאשר עם ישראל עושים רצונו של ה'- פניהם איש לרעהו,כי הדבר מוכיח שהם דואגים גם לזולת ומושיטים לו עזרה במקרה הצורך. אך כאשר אין הם  נוהגים כך- פניהם אל הקיר כי הדבר מרמז שכל אחד דואג  לצרכיו שלו ואינו מתעניין בסביבתו,  הוכחה היא -שאינם עושים רצונו של מקום.
התשובה לשאלה ג]אברבנאל שואל בכבודו ובעצמו את השאלה:כיצד ציוותה התורה ליצור דמות וצורה? והוא משיב על כך:אלא  הכוונה שלא יעבדו לכרובים ,שהרי נאמר שאסור לעבוד ולהשתחוות לפסל, אבל מלאכת המשכן הייתה לשם שמים- הכרובים נעשו  כדי לסמל הקשר הנצחי בן ישראל לקב"ה - המטרה הייתה כאן צוו אלוקי להזכיר את השפע האלוקי, לכן אין כאן עניין של עבודה זרה.
הכוזרי אומר:שחטא העגל נעשה מתוך כוונה טובה, בני ישראל לא עשו את הדבר מתוך כפירה בה', אלא
רצו לעבוד את ה' באמצעות משהו מוחשי, אבל היות והם המחישו בדבר שאסור להמחיש, מסיבה זו נענשו, אך בעניין הכרובים הדבר הותר מראש  במיוחד מהקב"ה.
"המשך חוכמה" אומר: כי הטעות של עם ישראל במעשה העגל הייתה שהם היו מייחסים את משה – דמות מרכבה לאלוקים וכאשר ראו  כי משה בושש לרדת מהר סיני חיפשו לעצמם משענת מוחשית – באמצעותה לעבוד את ה', לכן  לכרובים  היו פני תינוק- כדי שעם ישראל יבין כי משה  הוא בעצמו בשר ודם ודרישתו של הקב"ה שעם ישראל -  יהיה קדוש, כמו שנאמר:" ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" וכל עניין הכרובים הוא: לסמל את הקשר בן  ה' לעמו ,הוא היה-
מעין תורן כדי לראות לאן הרוח נושבת, אם בני ישראל עושים רצון המקום, הכרובים מסתכלים זה בפני זה, אך אם פני הכרובים אל הקיר- אין הם עושים רצונו של מקום, מסיבה זו  הכרובים מעל הארון ולא
בתוך הארון- מקום  הלוחות.
התשובה לשאלה ד] על כך דעות שונות של  מפרשים:
פני הכרובים היו- פני תינוק, על כך אומר ר' שמחה זיסל מקלם:כי חכמים צריכים ללמוד לקח מוסרי ולדעת-  כי הם  עדיין בדרגת נערים ולא מימשו את כל כוחם הרוחני ,משום כך הם  תלמידי  חכמים ואינם נקראים בשם: חכמים.
האברבנאל אומר: לכרובים היו פני ילדים קטנים שאין בהם מום ומעולם לא חטאו, האחד בדמות  זכר והשני בדמות נקבה- הדבר בא לסמל שכל  איש ואישה כבר מגיל הילדות- חייבים לחיות בעולם של תורה ומצוות.
ר' ברוך  אפשטיין אומר: הטעם כי לכרובים היו פני תינוק: במטרה לעורר רחמי שמים, כמו שנאמר בילקוט בהושע י"א:"כי נער ישראל" הכרובים באו להבליט את האהבה בן ה' לעם ישראל, לכן היו פרצופיהם כמו של תינוק לחבבם יותר.
לפי : שפתי כהן הטעם הוא:"כי ההדגשה על ערכם של ילדים באה להשריש את חשיבות הלימוד של תינוקות של בית רבן, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" וכמו שהכרובים ניצבים מעל הכפורת כך לימוד של תינוקות הוא ערך מרומם מאד.
האבן עזרא סובר: כי הכרובים הם צורות ללא הגדרה מפורטת,אלא שם כולל לכל הצורות.
הוא מפרש כך על סמך יחזקאל שראה במעשה המרכבה ארבע פנים לחיה ,אחד מהם פני שור, ובמקום אחר הוא אומר על אותה חיה במקום שור כרוב, מפני שאין קטגור נעשה  סנגור.
לפי דעתו של הרמב"ם: הכרובים הם דמויות של  מלאכים ובאים להשריש את האמונה כי המלאכים תפקידם  לשים את דברי האמת בפי הנביאים.
ולכן הם היו בצורת מלאכים- כדי  לידע את ההמון שהמלאכים קיימים בנוסף לקב"ה  ובכך הרעיון מבטל את העבודה הזרה.
רבינו בחיי , מפרש כי תפקיד הכרובים לסמל את הדבקות בן ה' לבן עמו.
המלבי"ם סובר: כי הכרובים מסמלים את המצוות בן אדם למקום ואת המצוות בן אדם לחברו כפי שהדבר  מופיע בלוחות הברית. להשפעת שתי קבוצות של המצוות ישנם שני מנהיגים: הכהן הגדול - מסמל את העבודה בן אדם למקום ואלו המלך- מסמל את משפט והחוק  בן אדם לחברו. ובכך שהכרובים פונים
 זה  לזה הם מוכיחים כי בניגוד לתקופת בית שני  בו הרשעים הפרידו בן מלכות לכהונה- הם מסמלים את מנהיגי העם  העושים הכול  לשם שמים ופועלים להחדרת האמונה בעם.
בסכומו של דבר, ניתן ללמוד כי הכרובים על פי צורותיהם ופניהם מסמלים את הקשר בן עם ישראל לבורא עולם וכן היו מייצגים את המצוות בן אדם למקום ובן אדם לחברו- כפי שהדבר משתקף בעשרת הדיברות.
על פי מצב הכרובים ניתן היה להבחין מה מצבם הרוחני של עם ישראל במשך כל הזמן.
יהי רצון שעם ישראל יתאחדו יחדיו ויקיימו את המצוות בן אדם לחברו ובין אדם למקום ובכך יתרמו לקירוב גאולת עם ישראל. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר