בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ראה- רְאִיָּה ויִרְאָה - מה הקשר?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה ולהפטרה:
ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חציית מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/
ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "ראה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חציית מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) [הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]
ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]
ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)
" אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]
ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)
פרשת ראה - היא המשך פרשת עקב ופותחת
בפסוקים: "
רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:
בְּרָכָה, וּקְלָלָה.
אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.
וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם,
וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר
לֹא-יְדַעְתֶּם. וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ -וְנָתַתָּה
אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי
דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל,
הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה. כִּי
אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם
לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן
לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם" [דברים
י"א, כ"ז -
ל"ב]
השאלות
הן:
א] מה הקשר בין פרשת
ראה לפרשת - עקב?
ב] מה המשותף לרְאִיָּה וליראה?
ג] מהו המסר מדברי
ישעיהו הקשור לפרשת ראה?
תשובות.
הקשר בין
פרשת ראה לפרשת עקב.
רבי מרדכי מבלגורי
סובר: כי קיים קשר בין פרשת עקב לפרשה זו- פרשת ראה.
בסוף פרשת עקב מדובר על הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל ,אך יש שם פסוק שראוי לשים – לב אליו היטב וזהו מסר נצחי לעם ישראל:
"לֹא
- יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:
פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם". [דברים י"א, כ"ה] הסבר: ההרתעה הישראלית כלפי האויבים
נתונה לתנאי שעם ישראל ישמור ויקיים את המצוות ורק אז יהיו ראויים להיקרא בשם: "עם ה' " ומהטעם
הזה נאמר בתחילת פרשתנו:
"רְאֵה,
אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:
בְּרָכָה, וּקְלָלָה".
לעניות דעתי: בפרשת עקב יש גם את נושא הרְאִיָּה בפסוקים הבאים: נאמר לעם ישראל לזכור את אשר ראו עיניהם בעבר:
"הַמַּסֹּת
הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ " [הנסים הגדולים] שעשה ה' לעם ישראל.[דברים. ז', י"ט]
"כִּי
עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה". [שם, פרק י"א, ז]- כאן מדובר בעיניים גשמיות .
ולהלן דוגמת ראייה
אלוקית:
"וַיֹּאמֶר
יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר: רָאִיתִי אֶת-הָעָם
הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא". [פרק ט', י"ג]
"אֶרֶץ,
אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה,
וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [שם י"א, י"ב]
כפי שאנחנו משתקפים
בראי כך גם משתקפים בשמים.
על פי הכתוב בפרשיות
אלה- נראה שהקשר בין שתי הפרשיות- הוא ממש עוצמתי.
המשותף לרְאִיָּה והיראה:
ראשית, המתבונן בשתי
המלים: "
רְאִיָּה –"יראה"- מיד מבחין באותיות הזהות - זה מול זה - בסדר שונה ובשתי המילים ניתן להבחין במילה: ראי
במסכת אבות נאמר על הרְאִיָּה :
אָמַר
לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק
בָּהּ הָאָדָם.
רַבִּי
אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.,,,, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת
הַנּוֹלָד". [אבות פרק ב', ט']
עין טובה - הכוונה
לאדם ששמח בחלקו.
על פי הרמב"ם - הכוונה: לאדם שמסתפק במועט וזוהי ממעלת המידות שבאדם.
לגבי - "הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד": זהו אדם היודע להסיק מסקנות
לגבי העתיד על סמך ההווה - וילמד את הנסתר מתוך המצב העכשווי.
במסכת אבות [ג', ט']נאמר
על היראה :
"רַבִּי
חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ
מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ
מִתְקַיֶיּמֶת".
המשמעות: יראת חטא אם
היא קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.
הרי החכמה
מתבטאת איך שהאדם רואה את הדברים – איך
הוא מבין את המצב שהוא רואה.
בתהלים נאמר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת
יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים קי"א, י']
באיגרת הרמב"ן:
אנו קוראים , כיצד ניתן להגיע ליראת ה'?
"..וְכַאֲשֶׁר
תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה
טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): עֵקֶב עֲנָוָה,
יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָוה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה,
כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ;
וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ....";
בעל
החתם סופר אומר: לעולם יראה
אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי-
אם
הוסיף מצווה הכריע לכף זכות את כל העולם ואם עשה עברה - הכריע את עצמו ואת העולם
כולו לכף חובה. "ראה" כל מעשה שאתה עושה עשוי להשפיע על העולם כולו לכאן
או לכאן - כלומר לברכה או לקללה.
המשמעות
של המילה: "ראה" = רְאִיָּה מלשון חוכמת ראיית האמת , כפי שנאמר: "כי
האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב " [שמואל –א ט"ז, ז]
רק
הקב"ה מסוגל לראות את האמת המדויקת ואילו האדם רואה כל אחד
באופן פרטי באופן שונה לפי מדרגתו וחוכמתו.
על
הקב"ה נאמר:
"אַתָּה
הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:
אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ". [דברים ד, ל"ב]
הקב"ה
אומר לכל אדם: ראה היכן אתה נמצא? מה מצבך הרוחני? תחשוב על מהלך חייך והתכלית.
הקב"ה מתבונן
בכל אחד ואחד: וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה,," [יחזקאל
כ"א, ד]
אין
איש שיכול להתחמק מראייתו של ה' כפי שכתוב:
"אִם
- יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא - אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי
מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]
על
כל אדם לראות את הטוב שבבריאה בדומה לקב"ה- כפי שנאמר:
"וַיַּרְא
אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין
הַחֹשֶׁךְ".
[בראשית
א', ד']
אנחנו
קרבים לחודש הרחמים והסליחות ומן הראוי שכל אחד יבדוק ויראה מה מצבו הרוחני ויבדוק
את מאזן חייו.
המילה:
"ראה" – הן אותיות: "האר"
כפי
שאנחנו מתפללים ופונים בבקשה אל ה' יום, יום: "והאר
עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".
במעמד
הר סיני נאמר: "וכל העם רואים את הקולות" [שמות
כ, ט"ו]
יש
ראיה שטחית ויש עמוקה יותר כפי שהדבר מתבטא בלימוד הגלוי שבתורה ולימוד הנסתר. נאמר: "והיו
עינך רואות את מוריך..."[ישעיהו ל, כ]
דברי
ישעיהו הנביא והקשר לפרשת ראה:
להלן קטע מתוך ההפטרה
[ישעיהו פרקים נ"ד- נ"ה- ו' ]
"עֲנִיָּה
סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ,
וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים.
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח;
וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.
וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי
מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ. הֵן
גּוֹר יָגוּר אֶפֶס, מֵאוֹתִי--מִי-גָר אִתָּךְ, עָלַיִךְ יִפּוֹל. הן הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ--נֹפֵחַ
בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית,
לְחַבֵּל. כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן
תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה
וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי--נְאֻם-יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"א- י"ז]
"הַטּוּ
אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית
עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".[ישעיהו נ"ה, ג']
ישעיהו הנביא ממשיל
את ציון לאישה ענייה שהיא מאד סוערת
ומרגישה שלא מנחמים אותה - והנמשל: בני ירושלים -הגולים הנודדים ואינם מקבלים
תנחומים- אך כהרף עין הכול משתנה לטובה אלוקים מיפה ומפאר את ירושלים - הבתים בירושלים
מתייפים לכבודה והרחובות מרוצפים באבנים
יקרות. ירושלים זוכה שכל בניה לומדים תורה, ואפשר לראות שהכול מתחדש לטובה הגולים
בירושלים.
כל זה בזכות המצוות –
הבנים לומדים תורה - היהודים עוסקים בצדקה- וכך הכול מתהפך לטובה.
לאור האמור לעיל: אם
הפרשה פותחת בברכה והקללה - המסקנה מהפרשה
ומדברי ישעיהו הנביא היא: כי הכול יכול להתהפך לטובה מתוך יראת שמים וראיית הדרך הטובה שבה ילכו - זו - בסייעתא
דשמיא - פותחת דף חדש לגולים בירושלים ויפים
וחשובים דברי ישעיהו הנביא:
"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי
נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו
נ"ה, ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
