פרשת בא-דברי אלוקים קורמים עור וגידים- כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת
בפסוק:" ויאמר ה' אל משה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כי- אני
הכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי
אותותי אלה בקרבו - ולמען תספר באזני בנך
ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי
אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני ה' " [שמות י, א-ב]
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:
אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע וקורא למשה ואהרון לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
פרשה זו מתארת את סוף
השעבוד של עם ישראל במצרים והיציאה מעבדות לחירות. כמו כן כתובה בפרשה המצווה
הראשונה: "החודש הזה לכם.."
בני ישראל יוצאים ביד
רמה מגלות מצרים ,דברי ה' אל אברהם אבינו בברית בין הבתרים קורמים עור
וגידים ואכן הם יוצאים ברכוש גדול, כפי שהכתוב מתאר: "ובני ישראל עשו כדבר
משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים
וישאלום וינצלו את מצרים: ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף: וגם
ערב רב עלה איתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד:" [שם י"ב. ל"ה-ל"ט]
השאלות הן:
א] מדוע הקב"ה
הביא עשר מכות על מצרים?
ב] מה הייתה מטרת
השאלת הכלים מהמצרים?
ג] באיזה תאריך יצאו
בני ישראל ממצרים ומדוע?
תשובות.
הטעם למכות מצרים.
לפי דברי רבינו בחיי: הטעם לכך שה' הקשה את ליבו
של פרעה והביא מכות על מצרים- למען שכולם ידעו ויכירו את גדולת ה' , הן
באותו זמן והן לדורות. ולא רק ישראל ילמדו להכיר את גדולת ה' ,אלא גם אומות העולם .כפי
שנאמר: כאשר הפלישתים עכבו את ארון הברית
אצלם: " ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו
מצרים ופרעה את ליבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו" [שמואל-א, ו]
לפי זה יתכן לפרש את
המילה: "התעללתי"- לשון עילה שהרי המעשים הנעשים בעולם הזה
הכתוב קורא להם: "עלילות" כפי שכתוב בתהלים: "הודיעו בעמים עלילותיו"[תהלים
ק"ה] ודוד המלך אמר: "נורא עלילה על בני אדם" [תהלים ס"ו]
כל הפעולות נקראות: "עלילות"-
מפני שכולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה והכול מאתו יתברך.
עוד מוסיף רבינו
בחיי: כי הכתוב מבאר, מתוך עלילות ה' ונפלאותיו במצרים -הראה
עצמו עילה שהרי ידוע לכול שמתוך כל הנעשה במצרים - התפרסמה אלוהותו של הקב"ה בעולם.
כמו שאמר הנביא הושע:
"ואנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים" [הושע י"ב] כתוצאה מכל
המאורעות שהתרחשו במצרים נודע שמו של ה' היודע לשנות את חוקי הטבע ולעשות ניסים.
לפי המדרש: אמר ה': " כשם שהם עוללו את כרמי כך אני מעולל אותם מן העולם"
חכמי המסורה אומרים: בשני מקומות בתורה ניתן
למצוא את המילה: "ולמען"
פעם ראשונה בפרשת
וארא: "ולמען תספר באוזני בנך ובן-
בנך"
ובפרשת עקב נאמר : "ולמען
תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט]
מכאן ההוכחה שכל המשקיע כראוי בחינוך בניו ובני
בניו- זוכה להאריך ימים על האדמה כפי שהבטיח ה'
לעם ישראל.
ספורנו אומר: כי כתוצאה מכול המכות : הדבר יעורר את הרשעים – הם יכירו את גדולתו
של ה' וישובו בתשובה. ובנוסף - למען ידעו כל דורות ישראל את כל אשר ה' עשה במצרים.
מטרת השאלת הכלים
במצרים.
אבן עזרא מסביר: כי השאלת הכלים מהמצרים על
ידי עם ישראל- נבעה מרצונו של הקב"ה .
ואין להקשות על כך קושיות: "ה' ברא הכול והוא נתן עושר למי שירצה, ויקחנו מידו, וייתן לאחר, כי הכול
שלו הוא"
ספורנו מסביר: ה' הרגיע את עם ישראל כדי שלא יפחדו
לקחת כסף וזהב מהמצרים שמא הדבר
יגרום לכך שהמצרים ירדפו אחריהם, מטעם זה הבטיח ה' שאין להם ממה לחשוש. ודווקא
בזמן השאלת הכלים .תבוא ישועתם.
המלבי"ם מפרש פירוש מעניין: שאילת הכלים הייתה עסקת
חליפין, הרי ישראל השאירו רכוש רב במצרים, בתים, נכסים, שדות כרמים וכלי
בית. ועל מנת שלא ישאירו למצרים את כל רכושם, נצטוו על ידי ה' לשאול כלי כסף
וזהב...מהמצרים – טרם יציאתם ממצרים.
רבי צבי הירש חיות מצטט את פירוש התרגום בתהלים:
"ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל" הכתוב מעיד שלא היה בכל זה שום
כושל מוסרי- זו הייתה זכותם הטבעית.
יש מפרשים הטוענים: כי שאילת כלי הכסף והזהב מהמצרים
הייתה בגדר תשלום של שכר עבודה - על השעבוד והעבודה שהם עבדו במצרים. הסבר זה מפורש במדרש הגדול. שמופיע בתורה תמימה ושם
נאמר: "אמר משה לישראל ריבונו של עולם, תבן אין נותנים להם, כסף וזהב נותנים להם? אמר לו שלי הוא, ולפי שהעבידו את ישראל בפרך
איבדו נפשם והתיר להם ממונם, שכר יגיעם, שנאמר:" וינצלו את מצרים"
המגיד מדובנא סובר: כי הבטחתו של הקב"ה הייתה יכולה להתקיים גם בים -סוף בעת יציאת העם ממצרים, אלא שהקב"ה הקפיד שגם
ממצרים יצאו ברכוש גדול כפי שנשבע לאברהם
אבינו בברית בין הבתרים: "..יצאו ברכוש גדול" וכל זה כדי שאברהם אבינו לא יבוא בטענה , מדוע הבטחת
ה' איחרה לבוא עד הרגע האחרון ממש, לכן ציווה את ישראל לשאול כלים עוד טרם יציאתם
ממצרים.
המגיד מדובנא ממשיל רעיון זה כך: מעשה בשני מלכים שניהלו מלחמה זה נגד זה, החליטו שעל מנת שלא יגיעו לשפיכות דמים
מרובה, יעמידו שני אגרופנים , כל אחד מהם
ייצג את מלכו וילחמו איש נגד רעהו עד לניצחון. האגרופן האחד התגבר על השני ולקח
אותו לפי הבור כדי לקברו. ברגע האחרון לפתע התאושש המנוצח והפיל את הראשון לבור, שאל
אותו מלכו: מדוע דחה את ניצחונו לרגע האחרון? כך גם בהשאלת הכלים, הקב"ה לא
רצה לדחות לרגע האחרון את הבטחתו לאברהם.
זמן יציאת מצרים.
הכתוב מציין: "ויהי
מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ
מצרים":[שמות, י"ב, מ"א] לפי מדרש חז"ל: הכתוב מדגיש:
"בעצם היום הזה " לפי שהמצרים
נשבעו שאם ירגישו בכך שבני ישראל יוצאים
ממצרים הם ייקחו חרבות ויהרגו אותם, לכן אמר ה': אני אוציא את ישראל באמצע
היום לעיני המצרים וכל מי שיש לו כוח למחות- ימחה.
בתהלים נאמר: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים
ס"ח, ז]
רבי עקיבא אמר : כי
ה' הוציא את ישראל ממצרים בחודש נח - לא
בחודש תמוז- שהוא זמן שרב ולא בחודש טבת שהוא
זמן הקור, אלא בניסן שהוא חודש נח מבחינת מזג האוויר, לא חם מידי ולא קר מידי ואם
תשאל מדוע לא הוציאם בחודש תשרי שגם אז מזג האוויר נעים? אלא שימות הגשמים קרבים
ולכן עלולים להקשות על עוברי הדרכים. לכן יצאו בניסן שאחריו באים ימות החמה המקלים
עם ההולכים.
לסיכום, לאור האמור
לעיל, מתוך פרשה זו ניתן ללמוד: כי אלוקים מבטיח ומקיים ומה שנאמר לאברהם
אבינו בברית בין הבתרים התקיים הלכה למעשה
בקפדנות יתרה ואף הזמן שבו יצאו לחירות היה
מחושב היטב ונוח להליכה מבחינת מזג
האוויר.
ויפים דבריו של שלמה
המלך:
"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת
לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם". [קוהלת, ג, א]
