יום שני, 3 ביוני 2013

פרשת קורח-זהירות מלכודת/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת קורח-זהירות מלכודת /מאת: אהובה קליין.
בפרשת קורח פוגשים אנו במלכודת רוחנית מסוכנת-אשר מושכת אליה אנשים שאין  בשליטם להתגבר  על יצר הרע ובדרך חלקלקה צוללים לתוכה ולא רק שאינם משיגים את שאיפותיהם,אלא ניזוקים קשות.
דוגמת קורח ואנשיו אשר  נשאבו למלכודת זו נענשו ונבלעו באדמה.
השאלות הן:
א] מה מאפיין  מלכודת זו?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות  לדמויות שהתפתו להיכנס למלכודת ומה הייתה התוצאה?
ג] כיצד ניתן להימנע מנפילה לתוך מלכודת זו?
התשובה לשאלה א]
מדובר במלכודת רוחנית אשר כוללת בתוכה מידות רעות והן:
קנאה,כבוד ותאווה.
כאשר אדם נלכד באחת ממידות אלו הוא נענש וסובל קשות,כולל סביבתו הקרובה ביותר,קל וחומר אם  נלכד בכל שלושת המידות הללו.
קורח חטא בשלושת  המידות הרעות - בבת אחת ושמו מרמז על כך:
ק- קנאה- קינא במעמדם  של משה ואהרון.
ר- רוממות- רדף אחר הכבוד.
ח- חמדה- התאווה להשיג מעמד שלא היה ראוי לו.
ועל כך הזהירונו רבותינו:
"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה ,התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם"
[מסכת אבות ד,כ"א]
הקנאה- לפי הסבר רש"י:אדם המקנא בחברו –בדברים שיש לו ועל כך נאמר:ורקב עצמות קנאה"[משלי י"ד,ל]
לפי רבינו יונה:מדובר באדם המקנא  בחברו- ההולך בדרך ה' והתורה-
כי הוא שונא את אוהבי השם המקיימים מצוותיו מתוך אהבה לה'.
אותו אדם נקרא: שונא ה'.
אך ישנה גם קנאה חיובית כדברי חז"ל:"קנאת סופרים תרבה חוכמה" כי על ידי שמבחין כי חבריו הם חכמים ,הוא מעוניין להיות כמותם.
תאווה-שמתאווה לממון רב כמו שנאמר:"אוהב כסף לא ישבע כסף"[קהלת ה,ט]
או שהולך אחר תאוות ליבו אחר כל מיני דברים שחומד אותם.
כבוד-מחפש תפקיד רם ובסופו של דבר ניזוק,כפי שנאמר:"הרבנות מקברת את בעליה"[פסחים פז,ע"ב]
הרמב"ם אומר:כי על ידי דבקותו של האדם במידות שליליות אלו-יפסיד את אמונתו בתורה ולא יגיעו אליו מעלות שכליות ולא המידות החיוביות.
qpqawwwru6sztquhkzla.jpg
ציורי תנ"ך/  קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
להלן מספר דוגמאות לדמויות במקרא שנלכדו במלכודת זו:
דוגמא 1]
חוה בגן העדן: גן עדן היה מקום מושלם ,לא היה חסר בו דבר,נהר שהתפצל לארבעה ראשים,עצי פרי מגוונים,אווירה נהדרת,שלווה  ומקום משכן לחיות ועופות.
אך הוטל על אדם וחוה איסור לאכול מפרי אחד ויחיד  הלוא הוא:"עץ הדעת טוב ורע" כי ביום האכילה ממנו צפוי לאדם שתיגזר עליו מיתה ולא יחיה לנצח.
הנחש- המסמל את יצר הרע מפתה את חוה באומרו:"..לא- מות תמותון: כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע"
תגובתה של חוה הייתה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל"[בראשית ג,ד-ז]
בפירוש ניתן להבחין בתאווה של חוה לאכילת הפרי- בזמן שהייתה יכולה להסתפק באכילת פירות אחרים שבגן ,ותאוותה הייתה כה גדולה שנתנה גם לאדם לאכול.
העונש היה קשה מאד: אדם וחוה גורשו מגן העדן.היא נענשה ב:"עצב תלדי בנים"
והאדם הוענש ב:"זיעת אפיך  תאכל לחם"
דוגמא 2]
נאמר :"קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבותיה"[שיר השירים ח,ו]
אחי יוסף מקנאים בו  עד מאד וכאשר מופיע הוא בשליחות אביהם אליהם לשדה,הכתוב מציין:"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו:ויאמרו איש  אל- אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא:ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"[שם ל"ז,י"ח-כ"א]
ניתן לראות כמה הקנאה העזה שיש לאחים משבשת את כל ההיגיון ואינם מתחשבים בצער הגדול שהביאו על אביהם בהראותם לו את כותונת הפסים טבולה בדם שעיר העיזים.
למרות רצון האחים להרע ליוסף, הקב"ה רצה אחרת ולבסוף יוסף שהגיע למצרים זוכה אף לגדולה ומכלכל את מצרים כרצון פרעה שהכיר בחוכמתו- עקב הצלחתו בפתרון חלומות לו ולשריו.
דוגמא 3]
התאווה במדבר כפי שהכתוב  מתאר:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.."
למרות שירד להם מן -  מהשמים והיו יכולים לחוש את כל הטעמים שרצו,התאווה הגדולה למשהו אחר  שיבשה את דעתם והתנהגותם.
הקב"ה הביא להם שליו אבל הם גם נענשו:"הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאד:ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאווה כי שם קברו את העם המתאווים"[במדבר  י"א,ל"ג-ל"ח]
דוגמא 4
קנאת שאול בדוד.
כאשר שאול מבין כי הוא עומד להפסיד את המלוכה הוא מנסה להרוג את דוד כפי שהמקרא מתאר:"ותהי רוח ה' רעה אל-שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו מנגן ביד:ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודויד נס וימלט בלילה ההוא"[שמואל –א,י"ט,ט-י]
דוגמא 5]
הכבוד: המרגלים ההולכים לתור את ארץ ישראל חוששים לאבד את מישרתם- לאחר שיכנסו לארץ ישראל , נשיאים מכובדים, נשיא לשבט . אולם
הרדיפה אחר הכבוד גורמת להם לכפיות טובה כלפי אלוקים אחרי כל מה שהעניק להם-החל מיציאת מצרים וכל סיפוק צרכיהם במדבר.
התשובה לשאלה ג]
כדי לא ליפול במלכודת  המכילה את המידות  השליליות על האדם מוטל לעבוד
על מידותיו במשך כל חייו ולהתגבר על ייצרו.
כפי שמציע זאת עקביה בן מהללאל:הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה:דע מאין באת,ולאן אתה הולך,ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"[מסכת אבות ג,א]
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי על האדם להיות דבק בתורה ובדרך ארץ,להסתפק במועט ולהודות תמיד
 לבוראו על כל הטוב שמעניק לו.

כמו שנאמר:"איזהו עשיר השמח בחלקו".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 1 ביוני 2013

האומנות בראי התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האומנות בראי התנ"ך/מאת: אהובה קליין.
ספר הספרים מגלה לנו כי תמיד הייתה מודעות גדולה לאומנות , כערך חשוב ונכבד. גם כאשר שלמה המלך בנה את המקדש, הוא דאג  שחירם מלך צור ישלח  ארזים ועצי ברוש,ובית המקדש נבנה ברוב פאר והדר.
כבר שנים רבות הארכיאולוגים עסוקים בחפירות ולא פעם אנו מדווחים על ידי אמצעי התקשורת השונים - על ממצאים מעניינים המתגלים ושופכים אור על החיים הפיסיים והרוחניים של תושבי המקום.
iy01zb8566raas3qngiz.jpg
ציורי תנ"ך/משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
אחת התגליות המסעירות הייתה: מציאת סלעים באזור הר סיני-אשר עליהם מצויר שיח הסנה שנגלה למשה , הדבר המעניין הוא:כאשר מנפצים את הסלע לחלקים קטנים, בכל צד ניתן לראות שוב את ציור שיח הסנה מצויר וחרוט,ואין אפשרות למחוק זאת.
לפי רוב המפרשים: אירוע הסנה התרחש על הר סיני,משה נקלע למראה ניסי,הוא חוזה במו עיניו בסנה העולה באש ואינו נשרף,אלא נשאר שלם! כנאמר:
"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל,ויאמר משה אסורה- נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה?"[שמות ג,ב]
יצירה אלוקית זו משמשת עדות נצחית לכלל ישראל!
מתוך התבוננות בפסוקי התנ"ך, אנו למדים כי כאשר האומנות הייתה ברוח ה'
ונעשתה על ידי אומנים בעלי כישרון מיוחד-הדבר העצים את הקדושה שבמשכן ומאוחר יותר במקדש.
כפי שכתוב:"וידבר ה' אל משה לאמור:ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה:ואמלא אותו רוח אלוקים בחוכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה:לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת:ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה ואני הנה נתתי איתו את אהליאב בן אחיסמך.."
[שמות ל"א,א-ז]
מסתבר שאומנים אלה חיו בצל השכינה,השמות שלהם מעידים על כך:
בצלאל=בצל-אל,אהליאב=אהל-ה'.
הדבר המיוחד שאפיין אותם:החוכמה והדעת לעסוק בכל סוגי האומנות השונים,דבר שאינו מובן מאליו.
הדבר ניכר בכלי המשכן:המנורה,הכיור,הארון והכרובים ...
לעומת אומנות קדושה זו,המקרא  מתאר לנו גם אומנות קלוקלת,כמו מעשה עגל הזהב שנעשה בעת משבר בקרב העם.
אומנות זאת נחשבת לעבודת אלילים-דבר הנוגד את עשרת הדיברות.
ועל כך נענש העם.
מדהים כי האמנות לא פסחה גם על הכוהנים ובגדיהם,כגון: הכוהן הגדול אשר היה עונד את חושן המשפט המשובץ בשנים- עשר אבנים-כנגד שנים עשר השבטים.
גם בימינו ניתן לפגוש באומנות קדושה- בבתי הכנסת בארץ ובעולם והדבר מאדיר תפארת וקדושה למקום.

מי ייתן ובמהרה יבנה בית המקדש השלישי וכולנו נזכה לראות את כלי הקודש במו עינינו במלוא תפארתם ויופיים .אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 31 במאי 2013

עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנה עליית שלהבות
על ידי הטבתן עולות
דוגמת הנר במשכן
בצל השכינה שכן.

הנר מסמל נשמה
בגוף האדם משכנה
שאיפתה לעלות להתעלות
אך  פעמים תרד במעלות.

יוסף התעלה במצרים
בעזרת חוכמתו כמים
את האלוקים לא נטש
למרות  היותו בחיק נחש.

המרגלים חטאו בלשונם
בכך כשלו בשליחותם
מאיגרא רמא נפלו
לבירא עמיקתא צללו.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח-עליה וירידה-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שלח-עליה וירידה,כיצד?
/ מאת: אהובה קליין.
פעמים במהלך חיי האדם נפתחים לו שערים ואם רק ידע כיצד להיכנס דרכם  וינהג בחוכמה - אזי עשוי הוא להתעלות מבחינה רוחנית ובד בבד גם ברמה הגשמית.
אך אם ידאג אך ורק לענייניו הפרטיים ולא יתחשב בזולת ובסביבתו הקרובה והרחוקה,או ישפוט את הדבר בעין לא טובה-אזי עשוי הוא למעוד ולרדת למעמקים.
דבר זה קרה למרגלים:
משה שולח שנים עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל- נשיא מכל שבט.
ומצווה עליהם:
"..עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב:ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם-רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחניים אם במבצרים:ומה הארץ השמנה היא אם רזה,היש בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים":[במדבר י"ג,י"ז-כ"א]
hpeqtfgt8wvkzpfusfn1.jpg
ציורי תנ"ך/ המרגלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה היה תפקידם של המרגלים?
ב] מה הקשר בין פרשת בהעלותך לפרשת שלח?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות על אנשים שהתעלו,או חלילה מעלו בתפקידם וירדו ברמתם?
התשובה לשאלה א']
תפקיד המרגלים היה:
לפי דברי רבי חזקיהו בן מנוח-בעל ה"חיזקוני":
תכנית חלוקת הארץ לשבטים לאחר כיבושה,פרט לשבט לוי שלא נשלח נציג משבט זה לפי שלא זכה בנחלה בארץ ישראל.
לפי רבינו בחיי: המטרה הייתה- לבדוק את המסלול והדרכים אשר משם כדאי לבוא לכבוש את הארץ.
לפי רש"י: המטרה הייתה להגשים את דרישת עם ישראל לשלוח מרגלים לארץ וה' הסכים להגשים מבוקשם.
וזאת בדומה למצוות:"שום תשים עליך מלך" לכתחילה אלוקים לא היה חפץ במלך,אבל לאחר שהעם דרש בא הציווי,רעיון זה מבטא:הנביא הושע:"אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי[הושע י"ג]
יש דעה שאומרת: שהמרגלים  נשלחו לתועלת משה,היות וכך התארך הזמן שהתלווה לעם במדבר,שאם לא כן ,הם היו נכנסים מיד ועונשו של משה לא להיכנס לארץ -היה מתרחש מוקדם יותר.
התשובה לשאלה ב']
לעניות דעתי , קיים קשר בין שתי הפרשיות בנושא: עלייתו של אדם בדרגתו הרוחנית ,או ירידתו.
בפרשת בהעלותך: תפקידו של אהרון היה:
לפי אחד מפירושי רש"י: להדליק את הנר עד שהשלהבת עולה מאליה.
"נר ה' נשמת אדם"- הרי בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות.או חלילה לרדת ברמתו המוסרית-הדבר כרוך בהתנהגותו.
המרגלים נשלחו לתור את הארץ,כאשר נשאו עימם את הפירות, במקום לשבח את ארץ ישראל ולהתבונן בה בעין טובה,הם הוציאו דיבה ואמרו:"..באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרייה:אפס כי עז העם בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר.."[במדבר י"ג,כ"ז-כ"ט]
והגרוע מכול,המרגלים אמרו את חוות דעתם מנקודת ראות שלהם:"..לא נוכל לעלות אל- העם כי חזק הוא ממנו"!
כאן היה כישלונם של המרגלים , במקום לעלות ולהתעלות הם ירדו למעמקים.
לא כן,כלב-הוא היה בעל רוח אחרת:"ויהס כלב את העם אל- משה ויאמר:עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה":[שם י"ג,ל"א]
גם יהושע היה עימו בדעתו ולכן זכה אחר כך להמשיך להנהיג את העם ולהכניסו לארץ ישראל.
הנקודה השנייה המקשרת בין שתי הפרשיות היא: המתאוננים:
בפרשת בהעלותך נאמר:ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'.."[שם י"א,א]
בפרשת שלח נאמר:"וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל-העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לא מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:ויאמרו איש אל אחיו ניתנה ראש ונשובה מצרימה":[שם י"ר,ב-ה]
בשני המקרים  ישנה הסתכלות בעין רעה  וישנה כפיות טובה -לגבי אלוקים אשר דאג  להוציאם ממצרים ובמשך כל נדודיהם במדבר הרעיף עליהם מכל טוב- באמצעות ניסים ונפלאות.
זוהי ירידה מוסרית גדולה וכפיות טובה מאין כמוה!
התשובה לשאלה ג']
להלן דוגמאות לעליה ברמה הרוחנית והפיסית:
א] יוסף הורד למצרים לאחר שאחיו התעללו בו והשליכהו לבור,במצרים שהה בבית האסורים,בכל זאת לא נטש את אמונתו ובטחונו בה',הצליח לפתור חלומות לשרי המשקים והאופים ובסופו של דבר פתר גם לפרעה את חלומותיו והוא התעלה,זכה בתפקיד בכיר  בדאגתו לכלכלת מצרים והעולם בתקופת הרעב.
ב]פינחס נקם את נקמת ה' כאשר הרג את המדיינית והישראלי אשר חטאו לעיני כול, כתוצאה מכך התעלה וזכה ב:"כהונת עולם"-היות וכיפר על עם ישראל.
להלן דוגמאות לירידה מוסרית וגשמית:
א] שאול המלך הפסיד את מלוכתו היות ולא השמיד את כל העמלקי כפי שציוהו שמואל ובמיוחד את אגג מלך עמלק.
ב] קורח ועדתו נענשו ונבלעו באדמה- לאחר שדרשו כהונה ממשה ואהרון בניגוד לרצון ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי  בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות-אך מנגד גם לרדת, הרשות נתונה לכל אחד ובידו לקיימנה או חלילה לאבדנה.
מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה ויישם את תכונותיו של אברהם אבינו:"עין טובה,רוח נמוכה ונפש שפלה" [מסכת אבות ה',י"ט]
ואז צפוי הוא לעלות ולהתעלות ואף ולהאיר לכל העולם. 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין ©

ביד חזקה ה' הוציאם
בניסי ניסים הוליכם
עמוד אש עמוד ענן
ניזונים מזרע גד לבן.

אל האספסוף נסחפים
דמעות כמים שופכים
התאווה זורמת בעורקיהם
מטשטשת כערפל עיניהם.

זיכרונם מתעתע במוחם
מערבל מטשטש דעתם
מחפשים עילה להתרחק
מאביהם שבשמים להתנתק.

שוכחים עבדות מצרים
בוקר ערב צהרים
זוכרים דגה וקישואים
שום בצלים ואבטיחים.


הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 במאי 2013

עליה והארה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עליה והארה./ שיר  מאת: אהובה קליין(c)

אדם בורר דרכים
להשגת  מטרות חיים
יש וילך על קצה קרחון
מועד לסכנה רבת אסון.

יש וילך דרך חתחתים
מהמורות רבות ומכשולים.
יחכים ישכיל לנתב דרכו
מתוך תחנוני  תפילה לבוראו.

יעלה אט בשלבי סולם
יקטוף הצלחות יאיר כולם
דוגמת מנורת הזהב במשכן
הועלו נרותיה האירה לעולם.


הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 24 במאי 2013

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה' וישמע ה'.."

[במדבר י"א,א]
הטכניקה: שמן על בד.byar4fmrx8ga277cobny.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר