מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה יעקב יוצק שמן. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה יעקב יוצק שמן. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום שלישי, 25 בנובמבר 2014

פרשת ויצא-איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא - איזה מסר חשוב צפון בחלום סולם יעקב?

מאמר מאת: אהובה קליין .

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו מתארת את יציאתו של יעקב מבאר שבע כאשר פניו מועדות חרנה.

יעקב , נאלץ להיפרד מארץ הקודש בציווי אמו החוששת לחייו מפאת איומי עשיו.

בתחנתו הראשונה חולם יעקב על הסולם אשר ממנו עולים  ויורדים מלאכים:

"ויפגע במקום  וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו: והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק ,הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך: והנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך" [בראשית כ"ח, י"א-ט"ו]

בתום החלום התורה מתארת את תגובתו של יעקב: ",,,ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי: ויירא ויאמר  מה נורא המקום  הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"
ציורי תנ"ך/ יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]
Biblical painting by:Ahuva Klein


יעקב יוצק שמן על האבן אשר שימשה לו ככרית וקורא למקום בשם : בית אל:"וידר יעקב נדר לאמור אם- יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן- לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוקים: והאבן הזאת אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך" [שם כ"ח, כ- כ"ב]

השאלות הן:

א] חלום סולם יעקב- היכן התרחש ומה מהותו?

ב] מדוע יעקב חש  יראה בתום החלום?

ג] מה הייתה כוונתו של יעקב בנדר?

חלום סולם יעקב- מהותו ומקומו.

לגבי מקום התרחשות החלום:

רש"י  מפרש: כי זה  הר המוריה- הוא מגיע למסקנה זו –לפי שהתורה אינה מזכירה את שם המקום, אלא נאמר: "במקום" כמו "בהמקום"- בה"א הידיעה  ממש כמו שמוזכר בניסיון העקדה בה עמד אברהם, שם נאמר: "וירא את המקום מרחוק"[בראשית כ"ב, ד]

רש"י מוסיף ומדגיש כי: הכתוב מלמד  שרק באותו מקום יעקב שכב ,אך לעומת זאת במשך י"ד שנים שלמד בבית מדרש של שם ועבר, לא ישן בלילה שינה של קבע -לפי שהִרבה לעסוק בתורה.

חז"ל אומרים: כי "פגיעה" היא לשון תפילה.

במסכת  ברכות [כ"ו, ע"ב]נאמר: כי שלושת האבות תיקנו תפילות:

 אברהם- תיקן  תפילת שחרית :"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'-"עמידה"  - היא תפילה.[שם, י"ט, כ"ז]

יצחק תיקן תפילת מנחה-"ויצא יצחק לשוח בשדה[שם, כ"ד, ס"ג] ואין "שיחה", אלא תפילה.

יעקב תיקן תפילת ערבית: שנאמר: "ויפגע במקום"-אין  "פגיעה" אלא תפילה.

רש"י מסביר  מדוע נאמר :"ויפגע" במקום ולא נאמר: "ויתפלל"?- כדי ללמדנו דבר נוסף: שנתקצרה ליעקב הדרך-הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראת יעקב ,ויעקב והמקום נפגשו זה כנגד זה".

עוד טוען רש"י כי: לפי סדר סיפור הדברים היה הפסוק צריך לפתוח: במילים: "ויבוא השמש וילן שם"  אבל היות וכתוב  תחילה: "וילן שם "ואחר כך כתוב: "כי בא השמש"

המשמעות היא: שכשיעקב הגיע למקום-שקעה השמש באופן פתאומי  לא בזמנה. וזאת במטרה שהוא  ילון דווקא במקום זה.

יעקב לוקח מאבני המקום כדי להניח עליהם את ראשו.

ה"כלי יקר" אומר על כך: לאחר שיעקב הבין כי מקום זה מיועד להיות בית אלוקים המכהה את החמה, לקח מאבני המקום כדי להראות את חיבת הקודש עליה, כמו שנאמר: "כי רצו עבדיך את אבניה"[תהלים ק"ב, ט"ו] ולקח שתים עשרה אבנים כנגד מספר הזהה  לשבטים.

ולפי המדרש התחילו האבנים לריב- זו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו וזו אומרת: עלי יניח הצדיק את ראשו עד שנעשו לאבן אחת, וזהו רמז לעתיד לבוא, הקב"ה העלים  מקום זה שיהיה מיועד למקום המקדש והיכל המלך- כדי שלא יריבו ביניהם השבטים ,שהרי כל אחד מהם יחפוץ במקום המקודש הזה.

ובגלל השלום כתוב: "אשר יבחר ה' מכל שבטיכם" והכוונה שדוד רכש בכסף מלא את מקום המקדש מארוונה מלך יבוס.

Biblical painting

By:Ahuva Klein


ציורי תנ"ך/ דוד המלך רוכש את הגורן[מקום המקדש] מארוונה מלך יבוס/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

"ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים."[שמואל-ב,כ"ד,כ"ד]


בחלום תחילה המלאכים  עולים ואחר כך יורדים והרי היה צריך להיות הפוך: תחילה יורדים ואחר כך עולים?

המלאכים שעלו הם מלאכים שליווהו בארץ ואלה שיורדים ילווהו בחו"ל.

אור החיים אומר: כי מהמילה: "והנה", המופיעה שלוש פעמים- לומדים שחלום זה אינו חלום שווא, אלא, חלום נבואי ובמקום שכנה השכינה.

בחלום עצמו יעקב מקבל את הבטחת הארץ ,התרחבות עם ישראל כעפר הארץ

שמירה מה' בכל מקום.

בבראשית רבה נאמר: כי הטעם שעם ישראל נמשלו לעפר- לפי שהעפר בכוחו לכלות את כלי המתכות והוא נצחי, כך עם ישראל מכלים את כל אומות העולם וקיימים לעד.

רבינו בחיי אומר: כי הבטחת ה' שיהיה עִמו וישיבהו בשלום למשפחתו זו הבטחה לכל הדורות שיבואו אחריו- גם   בהיותם  בגלות, השכינה תהיה לצדם עד שובם לארץ ישראל.

רש"י אומר כי מהמילים: "דיברתי לך"- ניתן ללמוד   שההבטחות מיועדות רק ליעקב ולזרעו ולא לעשיו.

יעקב חש יראה במקום.

רש"י מפרש: המקום בו חלם יעקב- הוא מקום המקדש: אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא: הסולם בחלום היה עומד כשרגליו בבאר שבע וראשו ממעל לבית-אל ואמצע שיפועו היה מגיע כנגד מקום בית- המקדש בירושלים, באר שבע הייתה בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה, כלומר-באר שבע בדרום, בית אל בצפון וביניהם ירושלים. ועל  אזור ירושלים קרא יעקב: "בית אלוקים"

ונאמר: כי יעקב קרא  לירושלים: בית אל-  שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים ובא לבית-אל. יוצא כי יעקב לן בלוז  ומקום המקדש כאחת.[פסחים פ"ח]

וכאשר אומר יעקב כי המקום בית אלוקים וזה שער שמים"

כוונתו על פי רש"י: כי זה  מקום  תפילה- כאילו יש שם פתח לשמים - בו התפילות מתקבלות.

ולפי המדרש על פי חז"ל: בית  המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ורבינו בחיי סובר:  יש כאן רמז לשלושה בתי המקדש לפי שהמילה: "זה" מופיעה-שלוש פעמים-והיא רמז לשכינה כמו שנאמר "זה אלי ואנוהו"[שמות ט"ו ,ב' ]

כוונת יעקב בנדר.

לפי דברי הכתב והקבלה: כוונת יעקב הייתה: מי ייתן והיה כל מה שה' הבטיח יתקיים.

לפי רבינו בחיי: מתוך שיעקב נודר נדר ומבקש מעט שבמעט- הדבר מוכיח שהוא צדיק, לפי שצדיקים מסתפקים במועט.

ויש אומרים: כי ברגע שיעקב ביקש לחם ובגד ללבוש - הדבר מוכיח כמה היה חכם, הוא הבין שרק אדם בריא יכול ליהנות מלחם ובגד, לעומת זאת-אדם שבריאותו רופפת אינו יכול להשתמש בבגדים שונים ואין ביכולתו לאכול כראוי, הוא זקוק לסיוע.

ה"כלי יקר" אומר: כי  בנדר זה  יעקב מביע את הבנתו שעדיף להסתפק במועט- כך ניתן  יותר לדבוק בקב"ה- כיהודי שלם ולא לחיות חיי מותרות, שמא אז העושר  נהפך לו לרועץ וקיים חשש שיזניח את דרך האמונה בה'.


לסִכּום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי חלום סולם יעקב היה נבואי ויש בו מסרים חשובים לגבי עתיד עם ישראל לדורותיו, נצחיותו וחשיבות מקום המקדש כנחלת עם ישראל בלבד.
Biblical painting-By:Ahuva Klein/

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל פי הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת-צאן  לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את- האבן מעל פי  הבאר..."[בראשית כ"ט,י]

ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל שבע שנים נוספות/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ויעש יעקב וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל .."[בראשית כ"ט.כ"ח]

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לארץ כנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו"[בראשית ל"א,ד]

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים בכר הגמל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך.."
[בראשית ל"א,ל"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 בנובמבר 2023

פרשת ויצא – השיבה לארץ המובטחת. מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא – השיבה לארץ המובטחת.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין _(c



ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת"


ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)





יעקב אבינו עובד תקופה  ארוכה בחרן - אצל לבן אחי אמו. בתום התקופה - התורה מתארת כיצד הגיע הרגע בו יעקב מבין שעליו לעזוב  את המקום ולעלות לארץ המובטחת:

"וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה. וַיַּרְא יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ.  וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה, הַשָּׂדֶה, אֶל-צֹאנוֹ.  וַיֹּאמֶר לָהֶן, רֹאֶה אָנֹכִי אֶת-פְּנֵי אֲבִיכֶן, כִּי-אֵינֶנּוּ אֵלַי, כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם; וֵאלֹהֵי אָבִי, הָיָה עִמָּדִי.  וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן:  כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן.  וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים; וְלֹא-נְתָנוֹ אֱלֹהִים, לְהָרַע עִמָּדִי.  אִם-כֹּה יֹאמַר, נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן, נְקֻדִּים; וְאִם-כֹּה יֹאמַר, עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים.  וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת-מִקְנֵה אֲבִיכֶם, וַיִּתֶּן -לִי.  וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.  וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל - הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים, וּבְרֻדִּים:  כִּי רָאִיתִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.  וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה, וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:  הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית אָבִינוּ. הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ; וַיֹּאכַל גַּם-אָכוֹל, אֶת-כַּסְפֵּנוּ.  כִּי כָל-הָעֹשֶׁר, אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ--לָנוּ הוּא, וּלְבָנֵינוּ; וְעַתָּה, כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ—עֲשֵׂה".[בראשית פרק ל"א, א'- י"ז]

 

השאלות הן:

א] כמה זמן עבד יעקב אצל לבן?

ב] מה היו הגורמים לפרידת יעקב  מלבן הארמי?

תשובות.

תקופת עבודתו של יעקב אצל לבן.                                  הרב אביגדור הלוי  נבנצל מסביר: יעקב עבד במשך עשרים שנה את לבן ותקופה זו נחלקת  לשלוש יחידות זמן:             א] שבע שנים ראשונות בהם עבד יעקב  עבור השגת רחל- הסכם זה היה - על פי הצעת יעקב: "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. [להלן כ"ט, י"ח]  הסכמת לבן להצעה זו- דווקא בעיני בנותיו לא הייתה כה מעורכת וההוכחה לכך:  דבריהן ליעקב: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ"

רש"י מסביר בעוד שההורים נוהגים לתת לבנותיהן נדוניה - בניגוד לכך- לבן מעביד את יעקב במשך שבע שנים ובוודאי שיעקב היה ראוי לקבל הרבה יותר. אבל לגבי תנאים אלה לא ניתן לבוא בטענות אל לבן היות ויעקב  בעצמו הציע את זה .

ב] תקופת שבע שנים  הן  תוך כדי רמאות, יעקב עובד  שוב למען השגת  רחל למרות שבפעם הראשונה  שעבד כבר עבורה הוא היה מעוניין רק ברחל ולא בלאה אחותה. אך היה זה רצון ה'  לבנות את  בית ישראל משתי צדיקות אלה.

ג] תקופה של שש שנים  האחרונות יעקב עדיין עובד מרצונו- אך גם הפעם – לבן מרמה אותו על ידי תנאי שכר - כדברי  יעקב: "וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים"; לבן רימה את יעקב  מאה פעמים במשך אותן שש שנים.[ בר"ר ע"ג, ט']   

יעקב נפרד מלבן.

א] התנאים שנוצרו בין לבן ליעקב גרמו לאווירה שאינה נעימה  ליעקב, כפי שנאמר: "וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה.  וַיַּרְא יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.." באווירה זו עדיף לעזוב.

ב] אלוקים מצווה את  יעקב לעזוב את  חרן ולשוב לארץ המולדת : "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ". 

רבים הפרשנים המסבירים את מעשהו של יעקב בעניין פיצול המקלות:

מתברר כי דברים אלה הם משמשים לקח לדורות, לא להרכין ראש בפני עוול ורשע ולא להירתע מלהציל את הגזל מהגזלן - הקו הזה עובר  כחוט השני בפרשיות אחדות בתורה, בסיפורי האבות,

כמה פרשנים  מסבירים את דברי בני לבן:

"לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה: במובן של סיגול מידותיו לשם סיכול מזימותיו, יעקב הוציא את שלו בסגולת ה"רמאות" שחשבנו שהיא כישרונו הבלעדי של אבינו, ויש הרואים כאן התנגשות לא רק על רקע חברתי - בין יעקב העובד לבין לבן המנצל, אלא התנגשות כללית ביו ישראל לעמים.

החתם סופר מסביר: כך דרכם של גויים מאז ומקדם אם כי הם ניזונים כמו לבן בזכותם של ישראל, אין הם מאפשרים ליהודים להתפרנס, אלא בדרך של רמאות. ואחרי כן תגובתם בדומה לבני לבן שאמרו ליעקב: "וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה".

בדומה לכך  הדברים מכוונים גם נגד קטרוג השטן על צורת פרנסת היהודים בין  הגויים מה ניתן לעשות? אין מנוס - הרי גם יעקב הצדיק, נאלץ להשתמש בדרכי עורמה - על מנת להציל את השייך לו מידי לבן ארמי.

לגבי הקריאה האלוקית ליעקב - לשוב אל המולדת ציווי חשוב מאד התואם את דברי המדרש בבראשית רבה [פרק ע"ד] "נכסי  חוץ לארץ אין בהם ברכה. אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך"

ה"חפץ חיים" אומר על התורה בפרשה זו: "כשהאומות מדברות סרה על עם ישראל, מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת " וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן" עדיין מבליגים על  זה, שומעים חרפתם ואינם משיבים, אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת: "וירא יעקב את פני לבן" כשהעומדים בראש הממשלות מראים לנו פנים זועפות, או אז אנו מוכרחים  לבקש לנו מקום מקלט, המקלט היותר בטוח הוא לשוב אל ארץ אבותינו  - " שוב אל ארץ אבותיך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כאז גם עתה. כמו שיעקב חש - כי עליו לשוב לארצו - ארץ ישראל - הן מפני היחס העוין של בני לבן  ובראש  בראשונה על פי ציווי ה' -  כך בימינו: ארץ ישראל נועדה  לעם ישראל.

אך חשוב לציין ,  כי לא די להסתפק בצבא חזק, אלא עלינו להיות מחוברים לתורה הקדושה ולקיימה - ככתבה ולשונה הלכה למעשה!

כפי שנאמר:

" וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת ־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת ־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר ־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה!! 

[דברים  ח'. י"ז- י"ח] יהי רצון שבמהרה נזכה לניצחון גדול ולגאולה שלמה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בנובמבר 2015

פרשת ויצא- בזכות מה זכתה רחל לבסוף- להיפקד בבנים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)





פרשת ויצא- בזכות מה זכתה רחל לבסוף-להיפקד בבנים ?


מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מתארת תקופה של עשרים שנה- שבה נאלץ יעקב לעזוב את בית אביו בעקבות צווי אמו- רבקה- על רקע איומי עשיו אחיו להורגו.
ציורים  מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ חלום סולם יעקב/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]










ציורי תנ"ך/ יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל פי הבאר/ציירה:אהובה קליין(c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/יעקב מבשר לנשותיו לשוב ארצה/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
רבקה 004
ציורי תנ"ך/ רחל והתרפים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


יעקב מתחתן עם לאה ורחל, לאה מביאה לו בנים ,אך רחל עקרה  והדבר מאד מציק לה, היא משתוקקת גם להתברך בבנים, וכך התורה מתארת את מעשיה :
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם- אין מתה אנוכי" [בראשית  ל, א]
ותגובת יעקב:"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן" ?
השאלות הן:
א] מה היה יחסה של רחל כלפי לאה?
ב] מדוע פנתה רחל ליעקב שיתפלל- הוא לפרי בטן?
ג] כיצד ניתן להסביר את תגובת יעקב?
תשובות.
יחסה של רחל אל לאה.
כפי שהתורה מתארת, הרי יעקב מאד חשק לשאת לאישה את רחל ועל כן עבד עבורה שבע שנים, אלא שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה תחילה- בטענה שאין זה נהוג לתת את הצעירה לפני הבכירה.
יעקב היה בטוח שהוא יישא לאישה את רחל. לכן מסר לה סימנים, אבל כשרחל ראתה שלאה נכנסת לאוהל במקומה , מסרה ללאה את הסימנים.
הייתה זו מסירות נפש ממש של רחל ועל כך היא זכתה  שבתקופה  בה בני -ישראל הוגלו לבבל ועת צרה הייתה ליעקב,  ירמיהו הנביא מגיע אל מערת המכפלה  כדי להזעיק את האבות הקדושים, וחז"ל מתארים אותם: שהם היו מורטים שערות זקנם וקורעים את בגדיהם, אך  אלוקים לא קיבל את תפילתם, לעומתם ,האזין  הקב"ה לתפילתה של רחל, כפי שכתוב: "קול  ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כי איננו, כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". הקב"ה מקבל את תפילתה ומבטיח לה שישובו עוד בנים לגבולם ,אך בנוסף , מתחנן לפניה שלא תבכה, כי יש שכר לפעולתה. וכל זה בתמורה למסירות הנפש הנפלאה שלה כדי שאחותה לא תתבייש ולא תתבזה. 
לכן נשאלת השאלה במה בדיוק קנאה רחל?
רש"י  מפרש: רחל קנאה במעשיה הטובים של לאה, שהרי  חשבה: אילו לאה לא הייתה צדקנית יותר ממנה, ודאי לא הייתה זוכה לבנים בעוד שרחל עדיין לא זכתה לכך.
בקשת רחל מיעקב שיתפלל עליה.
רחל פונה בבקשה  אל יעקב שיתפלל עליה ,כדי שתוכל להביא ילדים לעולם וזוכה לתגובה בלתי צפויה: "ותאמר אל- יעקב הבה- לי בנים ואם אין מתה אנוכי: ויחר אף יעקב ברחל  ויאמר התחת אלוקים אנוכי אשר- מנע ממך פרי בטן" ?  [שם ל, א-ד]
על פי רש"י: כוונת רחל הייתה: שיעקב יתפלל עליה כדי שתוכל להביא בנים לעולם שכן אמרה: "וכי כך עשה אביך[יצחק] לאמך  [רבקה]? שהרי כשראה שהיא עקרה ,התפלל עליה, כמו שנאמר: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" [שם כ"ה, כ"א]
רחל טוענת  כי ללא הבאת  ילדים לעולם - היא נחשבת למתה – ועל כך אומר רש"י: מכאן אנו לומדים, מי שאין לו בנים נחשב למת- לפי שאין המשכיות לחייו.
תגובת  יעקב לרחל.
רש"י מפרש: תשובת  יעקב  לרחל: האם אני במקומו של אלוקים? רק הקב"ה יכול  לפקוד נשים עקרות ואין  האשמה בי. וכשאת אומרת שאתפלל כמו אבי- יצחק - על בנים ועל ידי תפילתו  ילדה רבקה, הרי לאבי לא  היו בנים ולכן תפילתו הייתה קרובה אליו יותר ומשום כך התקבלה, למה הדבר דומה? כמו שאמרו: יפה תפילה של החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו, אני – יש לי בנים [ מלאה] והבעיה היא אצלך בלבד על כן את צריכה להתפלל  כדי שמשאלתך תתקבל.
הרמב"ן מתפלא על תגובתו זו של יעקב ומציע שני פירושים:
  1. בכל מצב תפילתם של צדיקים מועילה  שהרי אליהו הנביא ואלישע התפללו בעד נשים נוכריות ונענו [מלכים –א, י"ז, כ"א ומלכים- ב, ד, ט"ו] ולכן נאמר בבראשית רבה [ע"א, ד] :"אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות? חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה":  הכוונה שבעתיד בניו יעמדו לפני יוסף.
  2.  לפי הפשט: התכוונה רחל שיעקב יתפלל  עליה- עד שתפילתו תתקבל ויהיו לה בנים, ואם לא, תמית עצמה מתוך  צער. היא ציפתה שהוא יתענה ,יתפלל וילבש  שק  ויתפלל עד שתתממש בקשתה ויהיו לה בנים כדי שלא תמות מתוך  צער.

רבינו בחיי  מביא  הסבר על תגובת יעקב לרחל: "התחת אלוקים  אנוכי"?

על דרך הפשט:  וכי במקום ה' אני יכול לפקוד את העקרות? הרי לקב"ה יש שלושה מפתחות:

מפתח החיים,

מפתח הגשמים

ומפתח תחיית המתים.

ועל כן זה לא בידי.

ה"כלי יקר" מסביר: כי כוונת יעקב הייתה: כל מי שתפילתו מתקבלת דומה כאילו עומד ממש תחת אלוקים, אך בזמן שאין תפילתו  נשמעת דומה כאילו ישנו מסך החוצץ ומבדיל בינו  לבין ה', כמו שנאמר: "סכות בענן לך מעבור תפילה"[ איכה ג, מ"ד]והכוונה- שהעוונות מפרידים בין המתפלל  לקב"ה, לכן התכוון יעקב להגיד לרחל, כי ה' מנע ממנה פרי בטן, אך לא ממנו, על כן משתמע מכך שישנו איזה עוון שהיא חטאה והוא אשר מנע ממנה פרי  בטן, מיד חיפשה רחל בתוך מעשיה במה חטאה והגיעה  למסקנה:  כי קינאה בלאה, לכן החליטה בליבה לתקן את התנהגותה עד כדי כך שלא רק שלא קנאה באחותה, אלא גם לא קינאה בשפחתה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד רבות על אישיותה המיוחדת של רחל, על טוב ליבה ועל יחסה אל אחותה לאה:

בסופו של דבר נתקבלה תפילתה ונפקדה בבנים, כפי שהכתוב מציין:

"ויזכור אלוקים את- רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה"[שם ל, כ"ב] ועל פי מדרש רבה: אלוקים זכר לה שמסרה את הסימנים ללאה מהחשש שמא יגרשנה יעקב ואז תאלץ להינשא לעשיו הרשע , על כך זכתה   שתפילתה בזמן גלות בבל תתקבל- יותר מתפילתם של האבות הקדושים ובנוסף כאשר לאה העליבה אותה בזמן שביקשה את דודאי  בנה:

"המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי  בני" ? בכך שרחל שתקה והייתה מן הנעלבין ולא מן העולבין- בזכות זה זכתה בסופו של דבר שה' יפתח את רחמה ותלד בנים.

על כך אמרו חז"ל [מסכת גיטין ל"ו, ב]

"תנו רבנן, הנעלבין ואינם עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין בייסורין, עליהן הכתוב אומר [שופטים ה] "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".  

אותה מידת דין שאמרה שרחל לא תוכל ללדת - כעת אומרת שרחל תלד לא בן אחד אלא, שני בנים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר