מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה יעקב. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה יעקב. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום רביעי, 11 בדצמבר 2019

פרשת וישלח- מאין שאין לסמוך על הנס?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח - מאין שאין לסמוך על הנס?

מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי  לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו מתארת את הפגישה הדרמטית של יעקב ועשיו  בדרך לכנען.

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.  וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים.  וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו.  וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ.  וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.  וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ.  וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי:  כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי.  קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח.... "  [בראשית ל"ג, א-י"א]

השאלות

א] מהו תפקידם של המלאכים שנשלחו על ידי יעקב לעשיו?

ב] כיצד התרחשה הפגישה הדרמטית –של עשיו ויעקב?

תשובות.

שליחת מלאכים לעשיו ותפקידם.

על פי "ספר הישר" יעקב שולח מלאכים לעשיו לפנות אליו בדברי  תחנונים: עליהם להודיע לו: כל הרכוש שיעקב רכש בחרן וכל הברכה שהייתה לו – לא נבעה כלל מברכת יצחק אביהם, אלא יעקב עבד אצל  לבן במשך עשרים שנה ולבן אינו איש ישר, הוא רימה את יעקב והחליף את משכורתו 20 מונים, הוא עבד קשה מאד שם, אלוקים ראה את גודל סבל יעקב  ולכן ריחם עליו ,נתן לו שור וחמור, צאן עבד ושפחה, כעת  מטרת יעקב לשוב  אל ארץ כנען לפגוש את הוריו ומסר זה שולח יעקב לעשיו - על מנת להרגיעו, אל יחשוב כי הוא קנה חיל או השיג הישגים כל שהן  בהשפעת ברכת יצחק אביהם.

כאשר המלאכים  מגיעים אל עשיו, הם מגלים כי הוא הולך לקראת יעקב  יחד עם ארבע מאות איש - בידיהם חרבות - חיילים לכל דבר!

כששמע  עשיו את דברי המלאכים, ענה להם מתוך גאווה ובוז:" הוגד לי את מה שעשה  יעקב ללבן- אשר גידל אותו בביתו, נתן לו את בנותיו לנשים - נולדו לו בנים ובנות  ויפרוץ בחיל ובעושר, ולאחר שראה יעקב  כי התעשר- ברח עם כל פמלייתו מלבן, נהג בבנות לבן שהיו נשותיו - כמו שבויות חרב ולא גילה לו על עוזבם את המקום, וכשם שיעקב לא נהג יפה עם לבן, כך גם עשה לי ויעכבני פעמיים, לכן אני מתכונן לנהוג עמו כפי שאומר לי ליבי ".

שבו המלאכים אל  יעקב דיווחו לו  על דברי הגאווה של עשיו.

בישרו לו: כי עשיו בא לקראתו עם ארבע מאות איש והציעו ליעקב: להתפלל - הדבר גרם ליעקב לפחד והוא החל  מתפלל אל ה' ושואל: הרי אתה  הבטחת לי שתשיב אותי אל בית הוריי לארץ כנען ותרבה את זרעי ככוכבי  השמים ואכן הענקת לי עושר רב , בנים ומקנה וכעת לא חסר לי דבר, הצלת אותי מיד לבן,  אך כעת עשיו בא  לקראתי להרגני ועתה אני מבקש שאתה  ה' תציל אותי  מידו, אך אם  הדבר לא מגיע לי, עשה זאת למען אברהם ויצחק אבי. עתה חילק יעקב את מחנהו  לשתי קבוצות- קבוצה אחת בידי  אליעזר- עבד אברהם ואת החלק השני  נתן ביד טלינוס בן אליעזר -  ואמר להם, אם במחנה ראשון עשיו יבוא ויכה, המחנה השני שיהיה מרוחק ממנו  יישאר לפלטה., במשך כל הלילה -  יעקב התכונן לקראת בוא עשיו על ידי הכנת צבאו למלחמה ותפילה לה' - למען יצילהו.

ה' קיבל את תפילת יעקב ושלח אל עשיו ארבעה מלאכים משמים שנדמו לעשיו לאלפי אנשים רוכבים על סוסים ומצוידים בכלי מלחמה והתחלקו לארבע מחנות, תחילה הלך מחנה ראשון לקראת עשיו וארבע מאות אנשיו, ברגע זה הם הבהילו את עשיו וכל מחנהו ואמרו: אנחנו עבדי יעקב עבד  אלוקים ומי יוכל לנצח אותנו? עשיו שנתקף בבהלה ,נפל מהסוס וכל אנשיו התפזרו מרוב בהלה, עשיו נשבר ואמר: אני לא ראיתי את אחי יעקב עשרים שנה ואני אלך לראותו. ואתם רוצים לעשות לי מעשה כזה?, ענו לו קבוצת החיילים - מלאכים , דע לך, אם לא היית אומר שיעקב אחיך, היינו  הורגים אותך, בהמשך  התקיפו עוד  שלושת המחנות הנותרים  של מלאכי יעקב  את עשיו ואנשיו והם מיד נכנעו  בדומה לכניעה  בפעם ראשונה, כעת עשיו ואנשיו באו לקראת  יעקב  מתוך כוונת שלום ועשיו כיסה את שנאתו ליעקב, היות והיה ירא מאד מפני אחיו יעקב, כי חשב שארבעת המחנות שפגש בדרך- היו עבדי יעקב.

יעקב שהתכונן בשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה, עבר לפני כל פמלייתו.     

הפגישה הדרמטית בין עשיו ויעקב.

יעקב מתקדם  לקראת עשיו ומשתחווה לכבודו שבע פעמים.

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה  עליו ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

רש"י מסביר: כאשר ראה עשיו את  יעקב משתחווה לפניו, נתגלגלו רחמיו ויש שדרשו שגם בשעה זו המשיך לשנוא את יעקב ולא נישק אותו בכל ליבו, אלא מן השפה ולחוץ. לפי שהמילה: "וַיִּשָּׁקֵהוּ" יש מעליה  ניקוד, [בכתובים]

יש חולקים על דעה זו וסוברים כדברי רבי שמעון בר יוחאי: אדרבה, לפי פשוטו עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו שהרי "הלכה שעשיו שונא ליעקב" אלא שהניקוד מעל המילה: "וישקהו" – בא דווקא למעט משנאתו של עשיו ליעקב לפי שבאותה שעה נכמרו רחמיו של עשיו ונישק את יעקב בכל ליבו.

עשיו מתבונן בסובבים אותו ושואל את יעקב: "מי אלה לך"?- כלומר איזו      קירבה יש לך אליהם? יעקב  עונה לעשיו:

"וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ" הנשים היו ניגשות לפני עשיו ראשונות והילדים אחריהן ,אבל אצל  רחל- יוסף ניגש לפניה לפי שאמר  בליבו: שמא עשיו הרשע יתלה את עיניו בה וירצה לקחתה לאישה ,לכן החליט לגשת לפניה. כדי שיסתיר אותה מפניו ויעכב אותו מלהתבונן בה. בזכות הדבר הזה, זכה יוסף לברכת יעקב:

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר". [בראשית  מ"ט, כ"ב]

והמשמעות היא: שהוא ימצא חן בעיני כל הרואים אותו - כנגד זה שהסתיר את רחל מעיני עשיו הרשע.

עשיו שואל את יעקב: "מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי";?

המשמעות: מי זה כל המחנה שפגשתי- הוא שלך ולמה הוא שלך. מה התועלת  בשליחתם?

לפי פשוטו: הכוונה למנחה שיעקב שלח לעשיו.

לפי מדרשו: פגש עשיו בדרך כיתות של מלאכים כשהתקדם אל עבר  יעקב. כפי שהאגדה מספרת [כדלעיל]  ועל כן שאל עשיו: מי המלאכים האלה שנלחמו  נגד עשיו בדרך?

עשיו אומר ליעקב:

" יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ".  הוא כפל במילים והמשמעות היא:

עשיו מוחל ליעקב שלקח לו את הברכות  בזמן שהקדים אותו  אצל אביהם יצחק – ובירך תחילה את יעקב ורק אחר כך את עשיו.

בכל זאת, יעקב מתחנן אל עשיו שייקח את מנחתו שהכין לו: משני טעמים:

א] רצונו של יעקב לכבד את עשיו -היות וראה את פניו והם חשובים לו כראיית פני מלאך ,שהרי יעקב פגש את המלאך של עשיו כאשר נאבק אתו במעבר יבוק.

ב] רצון יעקב שיקבל עשיו את מנחתו - כאות שמוחל לו  שנטל את הברכות במרמה בזמן שיצחק אביהם  הזקן רצה תחילה לברך את עשיו. ומדוע הזכיר יעקב לעשיו את פגישתו עם המלאך לפני כן? תשובה: כדי שעשיו יסיק שיעקב ראה מלאכים וניצול מפניהם, מכאן שעשיו   צריך לדעת שאין ביכולתו להתגבר  על יעקב!

ומוסיף יעקב ואומר לעשיו:" וַתִּרְצֵנִי".  אתה מתפייס עמי – לפי שכל "רצון" במקרא,  הוא :מלשון פיוס. בדומה לקורבנות שבאות לפייס את הבורא.

יעקב כינה את מנחתו גם בשם: "בִּרְכָתִי" והמשמעות היא: כי מתנה זו ניתנת לאדם שלא פגש אותו זמן רב והיא ניתנת לשם ברכה - שאילת שלום.

כך התכוון לכבד את עשיו  בברכה - בדומה ליעקב שבירך את פרעה כשירד למצרים [ [בראשית, מ"ז, ז]

יעקב   מפציר בעשיו ואומר לו :

"כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; "  אני יגעתי רבות למען מנחה זו ועמלתי עד שהגיעה לידך, לכן  קח נא את ברכתי כי אין מן הראוי שתדחה את כל עמלי והשתדלותי לחינם.

התוצאה הייתה שעשיו  הסכים לקחת את המנחה..

הרמב"ן סובר שכל אשר קרה ליעקב עם עשיו עתיד לקרות תמיד עם בני עשיו  בדורות הבאים ולכן יש תמיד להתכונן בשלושה מישורים:

דורון, תפילה ומלחמה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יעקב הצליח בדרכו המיוחדת לפייס את עשיו, לפחות זמנית, הפגישה הדרמטית התנהלה בהצלחה ומכאן יש להסיק:

לצרף לאמונה בה' גם השתדלות מעשית   כי אין לסמוך רק  על הנס !

ההפטרה:
 הושע,י"א- י"ב]

קטע מההפטרה:

"וְעַמִּי תְלוּאִים, לִמְשׁוּבָתִי; וְאֶל-עַל, יִקְרָאֻהוּ--יַחַד, לֹא יְרוֹמֵם.   אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם, אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל--אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה, אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם; נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי, יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.   לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי, לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם:  כִּי אֵל אָנֹכִי, וְלֹא-אִישׁ--בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.   אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג:  כִּי-הוּא יִשְׁאַג, וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר; וְהוֹשַׁבְתִּים עַל-בָּתֵּיהֶם, נְאֻם-יְהוָה  
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה, עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים, נֶאֱמָן.  אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ, וְרֹדֵף קָדִים--כָּל-הַיּוֹם, כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם-אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ.   בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים.  וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ; בֵּית-אֵל, יִמְצָאֶנּוּ, וְשָׁם, יְדַבֵּר עִמָּנוּ.  וַיהוָה, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת--יְהוָה, זִכְרוֹ.  וְאַתָּה, בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב; חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל-אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד..."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 בדצמבר 2014

פרשת וישלח-שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?
מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו פותחת  בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו עליהם מצווה  להגיד:

"...עם- לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך"[בראשית  ל"ב, ה-ו]

תשובת המלאכים אל יעקב: כי הוא בא  לקראתו עם ארבע מאות איש,

תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "

יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:

דורון, תפילה ומלחמה.


ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל לה'/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את  השיירה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו נאבק עם המלאך: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"

בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, הפגישה בין יעקב  ועשיו מתרחשת.



ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין(c)



השאלות הן:

א] ממה פחד יעקב?

ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?

ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?

יעקב ופחדיו.

רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו והיה חושש שמא  יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות האיש שליוו אותו.

ה"כלי יקר" סובר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר  בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה  אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד, יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום יצטער שינכו לו מזכויותיו על ידי שינצל מעשיו אחיו.

פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר  בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית   כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק]ועל כן חשש לחייו כעת.

רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם,כ"ח,ט"ו],אלא  הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר:"ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"

והרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל  את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחד של יצחק.

המלאך נאבק ביעקב.

המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר איסור גיד הנשה.

לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.

לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.

הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.

הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישת עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו  דרך מעבר יבוק.

על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח די בה' שיגן עליו מפני עשיו.

חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים אחריו, ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"

הרשב"א פירש: אבק הרגלים הוא מסמל  תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".

הרמב"ן מוסיף ואומר כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה  בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.

אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקיים שליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.

אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו והבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.

פגישתם של יעקב ועשיו.

כאשר יעקב  הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף,

לפי דברי רש": יעקב  העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.

 והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות  נפש ממש. עשיו מחבק  ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.

אך  המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה הבא  למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים   בברייתא דספריי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות.  ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט  ממשמעות השנאה לפי  שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.

בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב  ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]

רש"י  מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד ממנו מפאת כבודו של יעקב.

ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע  מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]

שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא  רומז. שעם ישראל במהלך הדורות יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד  בקרב הצדיקים- עד  שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 30 בנובמבר 2015

פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב: לימוד חינוכי בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:


ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


הפרשה פותחת בפסוקים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:[בראשית ל"ז, א-ג]

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש את ישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען?

ב] מה היה הרקע  לקשר המיוחד שבין יעקב  ליוסף בנו?

תשובות.

ישיבתו של יעקב.

רש"י אומר: כי יעקב ביקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.

הכוונה היא: כשצדיקים שואפים לשבת בשלוה בעולם הזה ,  אומר להם ה' : אינכם מסתפקים במנוחה המובטחת  לכם בעולם הבא ? ואתם מבקשים כבר לנוח בעולם הזה?

חז"ל מפרשים: יעקב בניגוד לאברהם ויצחק - שחייהם היו יחסית שקטים ורגועים –עבר חיים של תלאות ומאבקים. חכמי המדרש  ביטאו את המציאות הקשה הזו על הכתוב בספר איוב [ג, כ"ו]: "לא שלוותי, ולא שקטתי, ולא נחתי, ויבוא רוגז"

ההסבר:

 "לא שלוותי"- מעשיו.

"ולא שקטתי"- מלבן .

"ולא נחתי"- מדינה.

"ויבוא רוגז" - מיוסף.

הצרה הגדולה ביותר הייתה:  צרת יוסף  שהיא נמשכה זמן רב, יעקב נתבשר בידיעה הקשה: "טרוף טורף יוסף" [בראשית ל"ז, ל"ג] תקופה ארוכה עברה על יעקב בייסורים קשים. הוא היה משוכנע שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.

במסכת מגילה [י"ז, ע"א] חז"ל מדגישים כי יוסף היה מרוחק מאביו במשך 22 שנה  [מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ותשע] והדבר מקביל להיעדרותו של יעקב מאביו למשך עשרים ושתיים שנה.

חז"ל רואים בכך עונש: מידה כנגד מידה. היות ובתקופה זו יעקב לא קיים מצוות כיבוד הורים, לכן נענש בכך שיוסף בנו האהוב לא עסק בכיבוד הורים  מספר  זהה של שנים.

 על פי המדרש : התורה מדגישה שתי נקודות: א] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" וזאת כדי לחפות על התקופה הארוכה שהיה מחוץ לבית ולא קיים את מצוות כיבוד הורים.

ב] "וישב יעקב בארץ כנען" על מנת לתקן את מצוות ישוב הארץ- מצווה שלא קיים אותה בתקופה הארוכה  בה נעדר מביתו.

דורשי רשומות: מוצאים במילים: "וישב יעקב" ראשי תיבות למילים- ויבקש יעקב שבת בשלוה, יוסף עליו קפץ ברוגזו....."

רבינו בחיי מביא שני פירושים:

א] נאמר על יעקב: "וישב" ולא נאמר: "ויגר" מהסיבה שנאמר  בסוף פרשת וישלח: "וישב עשיו  בהר  שעיר.."[בראשית ל"ו, ח]  והרי תולדות עשיו- המלכים והאלופים שיצאו ממנו  ישבו בארץ אחוזתם. היא האחוזה שלהם לעולם.

 לכן הכתוב מדגיש שיעקב התיישב בארץ הקדושה שהיא – ארץ מגורי אביו. כמו שאלוקים הבטיח לאבות, שנאמר: "וארא אל- אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר  גרו בה " [שמות ו', ב-ג]

ב] על פי המדרש: כל מקום שנאמר: "וישב" אינו, אלא לשון  צער.

דוגמאות:

1] בהתנהגות העם במעשה חטא  העגל  נאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק" [שמות ל"ב, ו]

2] התנהגות  אחי יוסף בזמן השלכתו לבור: "וישבו לאכול לחם ויישאו עיניהם, ויראו.."    [בראשית ל"ז, כ"ה]

3] "וישב ישראל בשיטים ויחל לזנות .." [במדבר כ"ה]

אף כאן, יעקב מבקש לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף. יעקב ראה את האלופים  של עשיו נתיירא וחשב: מי יכול לעמוד כנגד כל אלה?

למה הדבר  דומה ? הנה  משל : גמלים היו עמוסים קש ,עמד הצורף ושאל- היכן ניתן לאכסן את כל הקש הזה? שמע זאת פיקח אחד ענה לו: מה אתה כל כך מתפלא? ניצוץ אחד - יכול לחסל את כל הקש הזה .

והנמשל: כאשר יעקב ראה את האלופים שיצאו מעשיו, נתיירא, אמר לו הקב"ה: ניצוץ אחד שלך יכלה אותם, כמו שנאמר:" והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום" [עובדיה א']

לכן כתוב : "אלה תולדות יעקב יוסף" ניצוץ אחד יוצא  מתולדות יעקב והוא יוסף - שעתיד לכלות את כל תולדותיו של עשיו.

יעקב ויוסף. הקשר ההדוק.

הכתוב מציין: "אלה תולדות יעקב יוסף.."

מדוע רק יוסף הוזכר ביחד עם  יעקב?

רבינו בחיי מציע שני פירושים:

על דרך הפשט: הוזכר  רק יוסף, לציין כי יוסף כולל את כל המעלות  של אחיו. וגם רז"ל מציינים: כל המעלות- מידות השבטים היו בו:

 בכורתו של ראובן, שנאמר: "ובחללו יצועי אביו בכורתו ליוסף" [דה"א, ה]

מלכותו של יהודה שנאמר: "ויוסף הוא השליט על הארץ" [בראשית מ"ב]

נבואתו של לוי, שנאמר:" ויהי כאשר פתר לנו כן היה" [בראשית מ"א]

חכמתו של יששכר, שנאמר: "אין נבון וחכם כמוך" [שם] דברי פרעה ליוסף כשראה כי בחכמתו פטר את חלומותיו.

על דרך המדרש: קישר את יעקב ויוסף יחד משום : שיוסף היה דומה בפניו ליעקב אביו,

כפי שנאמר:" כי בן זקונים הוא לו " שהיה זיו  איקונין שלו דומה לו.

כמו כן, היה דומה בכל מה  שעבר עליו :כשם שיעקב היה  נרדף על ידי עשיו שהיה שואף להורגו, כך גם  אחי יוסף רדפו אחריו  "ולא יכלו לדברו לשלום"

כשם שאמו של יעקב –רבקה  הייתה תחילה עקרה גם אמו של יוסף [רחל]  הייתה תחילה עקרה.

כשם שיעקב נולד מהול שנאמר: "ויעקב איש תם שאינו  נקרא תם אלא מי שמהול, שנאמר:

"התהלך  לפני והיה  תמים " [שם, י"ז] גם יוסף נולד מהול וההוכחה שנאמר: "יעקב יוסף"

אצל יעקב התקשתה אמו בשעת הלידה. גם אצל יוסף- אמו- רחל התקשתה בזמן  הלידה..

כמו שאצל יעקב –אמו ילדה שניים, גם אצל יוסף אמו ילדה שניים- יוסף ובנימין.

יעקב היה רועה, גם יוסף היה רועה. מה יעקב נשא את נשותיו בחוץ לארץ גם יוסף נשא את אשתו במצרים והוליד שם בנים.

מה יעקב  זכה לליווי  מלאכים, אף יוסף זכה שילוו אותו מלאכים.

א"ר ינאי: שלושה מלאכים התלוו את יוסף וזאת לומדים מהמילים:

 "וימצאהו איש", "וישאלהו האיש", "ויאמר האיש".

כשם שיעקב  נתעלה על ידי  חלום [סולם יעקב] גם יוסף התעלה  על ידי חלום.

כשם שיעקב נתברך כשהיה בבית לבן, כך יוסף התברך בבית פוטיפר.

 כשם שיעקב ירד למצרים לשבור את הרעב בארץ, כך גם יוסף ירד למצרים כדי לשבור את הרעב. יוסף נפטר במצרים  בדומה- לאביו יעקב שגם נפטר שם.

יעקב נחנט אחרי מותו וכך גם יוסף נחנט במצרים. גם יעקב וגם  יוסף העלו את עצמותיהם לארץ..

רש"י מביא שני הסברים לקשר בין יעקב ליוסף:

א] כפשוטו: הסיבה הראשונה שגרמה לשינוי מקום ישיבתם של יעקב ובניו-מעשה מכירת יוסף בידי אחיו.

ב] ומדרש אגדה: עיקר תולדותיו של יעקב הוא- בנו יוסף ,כי מטרת יעקב לעבוד אצל לבן הייתה לקחת את רחל  לאישה כדי להקים ממנה בן ושאר התולדות נמצאו בזכות יוסף.

רש"י  בדומה -לרבינו  בחיי - מזכיר את כל העניינים המשותפים בין יעקב ליוסף כנ"ל.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להזכיר  את מסקנתם החינוכית של חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים.."[מסכת שבת ע"ב] לכן התובנה המתבקשת: ההורים חייבים לגלות יחס אהבה שווה לכל ילדיהם ללא הבדל.

אך מנגד אין להתעלם : כי כל ההתרחשויות בפרשה עם יוסף ואחיו יש בהם  בראש וראשונה מטרה אלוקית: לקיים  את השבועה של הקב"ה לאברהם: "ידוע תדע כי- גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" [בראשית ט"ו, י"ג].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר