מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה אברהם סדום. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה אברהם סדום. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום שני, 14 בנובמבר 2016

פרשת וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  וירא- באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של  לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום/ציירה: אהובה קליין .(c)

ציורי תנ"ך/ מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/אברהם עורך משתה ביום שנגמל יצחק/ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין(c)


אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה:

"וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל- הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.  וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.  וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:  אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי יְהוָה.  וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן.  וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹוקים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"[בראשית י"ט,ל]

 השאלות הן:

א] באיזה אופן ה' הפך את סדום ועמורה-ומה היו התוצאות?

ב] "ויזכור אלוקים את אברהם"-מדוע ה' זכר את אברהם?

תשובות.

הפיכת סדום ועמורה:

על פי רש"י  אלוקים הפך בבת אחת ארבע ערים והם: סדום,  עמורה, אדמה וצבויים, להוציא את העיר 'בלע' שהיא - צוער אשר ניצלה בהתאם לבקשת לוט, כפי שהכתוב מתאר: לוט מבקש מהמלאכים: "הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער היא ותחי נפשי: ויאמר אליו הנה  נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הופכי את- העיר אשר דיברת" [בראשית י"ט,כ-כ"ב]

הפיכת הערים נערכה באופן הבא: כל הערים האלה היו על הר אחד וה' הפך את ההר מלמעלה למטה כמו שנאמר: "בחלמיש שלח ידו והפך משורש הרים" [איוב כ"ח, ט] - שה' שלח ידו בסלע אחד והפך שורשי הרים מלמטה למעלה.

בבראשית רבה נאמר: "ר' לוי בשם שמואל בר נחמן: חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד, שלח מלאך את ידו והפכן"

רבינו בחיי: מסביר נקודה מעניינת על המלאכים שבאו להודיע ללוט על מהפכת סדום ועמורה, הם תלו בעצמם את כל העונש ולא בקב"ה כפי שאמרו ללוט: "כי משחיתים אנחנו את - המקום הזה כי גדלה צעקתם.." [שם י"ט, י"ג]

בכך הם חטאו, לפי שהיו צריכים להדגיש: כי ה' עומד להשחית את המקום. הם לא זזו משם עד שהודו על כורחם כי אין הדבר תלוי בהם, אלא הם שלוחים של ה'.

על זה נאמר: "הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה"[איוב ד]

ועוד נאמר: "הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו.."[שם ט"ו]

רבינו בחיי מביא  כמה דוגמאות ממקומות אחרים  בתנ"ך- על אנשים שנכשלו בטעות זו:

שמואל הנביא אמר לשאול: "אנוכי הרואה" וכשבא למשוח את דוד וראה את אליאב אמר: "אך נכד ה' משיחו" .ה' אמר לו שלא ישפוט לפי ראות עיניו - מהטעם: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" [ שמואל-א, ט"ז]

דוד המלך אמר: "ותורתך בתוך מעיי", הוא טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו.

דבורה הנביאה,  שהתעלמה מעזרת הקב"ה ושיבחה את עצמה באומרה: "עד שקמתי דבורה שקמתי בישראל" [שופטים ה, ז]

מיד הסתלקה ממנה רוח הקודש והוצרכה להגיד: "עורי, עורי  דבורה, עורי, עורי דברי שיר".[שם]

אותם מלאכים שבאו להודיע את דבר הפיכת  סדום היות וחטאו ותלו בעצמם את הענישה - הם הורחקו למשך קל"ח שנה ולא הלכו בשליחות המקום.

ומתי הם שבו לפעילות? בחלום סולם יעקב, שנאמר שם שהמלאכים עולים ויורדים כלומר - אותם מלאכים שעלו במהפכת סדום – התרחקו - עכשיו היו יורדים אליו.

מכאן שכל התולה את כבודו בעצמו ומתעלם מהקב"ה נענש, היות וכל העולם נברא לכבוד הקב"ה.

ספורנו מתייחס לחומר של הערים  כתוצאה מהפיכתן והוא טוען: שה' הפך את הארץ ההיא ויושביה לטבע גופרית ואש, כמו שנאמר על מכת הדם במצרים: "הפך את מימיה לדם"[תהלים ק"ה, כ"ט] והכוונה שהטל שהיה יורד טרם הזריחה - הפך לחומר של מלח.

הרמב"ן מפרש:

 לגבי אשת לוט, לא נאמר שהיא הביטה מאחוריה אלא בלשון זכר :"ותבט אשתו מאחריו" היא הביטה לאחוריו של לוט לפי שהוא היה האחרון בשיירה –במטרה להיות המאסף ולזרזם להימלט מהמקום. ומאחוריו היה נראה כל החורבן.

על פי רש"י: היא נהפכה לנציב מלח בעודה מביטה לאחור, בעונש מידה כנגד מידה: במלח חטאה ובמלח נענשה לפי שכאשר אמר לה לוט: "תני מעט מלח לאורחים הללו" ענתה לו: "אף את המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה [בראשית רבה]

 זכירת ה' את אברהם.

מעניין כי אברהם משקיף על מראה סדום בתום ההפיכה והנה מה הוא רואה? "וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן" [שם י"ט, כ"ח] ומה הכוונה?

רש"י: הוא רואה תימור של עשן - כלומר עמוד עשן העולה כלפי מעלה, כפי שנאמר: בשיר השירים: "כתימרות עשן":[שיר השירים ג, ו] העשן זקוף כעץ תמר.

ונאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" לגבי הצלת לוט והרי היה נכון להגיד שה' זכר את לוט, אלא הכתוב מזכיר את אברהם על סמך הטובה שעשה לו לוט במצרים : שכאשר אברהם אמר לשרה לשקר ,במצרים, ולהגיד  כי היא אחות אברהם, לוט שתק ולא גילה לשלטונות דבר - לפי שהיה מרחם על אברהם- לפיכך ה' זכר את לוט - מידה כנגד מיד - והצילו מתוך ההפיכה.

ספורנו אומר על השקפת אברהם על סדום: כי בכך הוא הביע איבה על רוב הרשע שלהם ומשראה את קיטור העשן הבין שאין עוד להתפלל עליהם.

הרמב"ן מסביר: לוט נהג בדרך החסד שהתלווה לאברהם לנוע עמו ברחבי הארץ ,הרי הוא הלך בציוויי אברהם - לכן היה לו הזכות להצילו בזכות אברהם.

 כי לולי אברהם לוט עדיין היה  נשאר לגור בחרן- מקום מולדתו ולא היה גר בסדום ולא יתכן שייענש בעודו מתלווה אל אברהם שיצא בשליחות ה'. וגם מטעם זה אברהם סיכן את נפשו כאשר הלך להציל את לוט מהמלחמה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  ניתן ללמוד : כי הקב"ה  מדקדק עם בני האדם וכאשר ראה כי אנשי סדום - חטאם כבד, כביכול, הוא בכבודו ובעצמו יורד למטה לבדוק אם הם כה שקועים בחטאם – ורק בעקבות מסקנתו הוא מעניש אותם קשות ואת הערים הופך בבת אחת וכך ישנו מסר לשופט בשר ודם, לא למהר לפסוק את הדין לאשם. אלא לבדוק ולשקול היטב טרם יפסוק את פסק הדין. ומנגד הקב"ה נוהג – מידה כנגד מידה עם עושה החסדים- דוגמת לוט  שלאורך כל הדרך גילה נאמנות לאברהם - ועל כן ניצל ממהפכת סדום ועמורה, אך, אשת לוט אשר חטאה במלח נענשה במלח.

ניתן גם ללמוד על מסירותו של אברהם שהתפלל  על אנשי סדום, אך משלא נמצאו די  צדיקים כבר לא ביקש רחמים עליהם, לפי הסברו של רש"י:

אברהם לא ביקש רחמים על  פחות מעשרה  צדיקים, לפי שבזמן דור המבול, נח ומשפחתו - הצדיקים היו  בסך הכול שמונה איש ולא עמדה זכותם להציל את דור המבול ,לכן לא  הוסיף לבקש על תשעה  צדיקים על ידי הצירוף של הקב"ה אליהם.

 יהי רצון שנרבה במצוות וחסדים ונזכה לישועות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

פרשת וירא- מדוע זכה לוט להינצל ממהפכת סדום ועמורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא – מדוע זכה לוט להינצל ממהפכת סדום ועמורה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו הגדושה נושאים רבים,מופיע  גם לוט המקיים מצוות הכנסת אורחים כפי שהכתוב מתאר:
"ויבואו שני המלאכים בערב ולוט יושב בשער- סדום וירא- לוט ויקם לקראתם וישתחוו אפיים ארצה: ויאמר הנה נא- סורו נא אל –בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו: לא כי ברחוב נלין: ויפצר- בם מאד ויסורו אליו ויבואו אל- ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו:טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד  זקן כל- העם מקצה: ויקראו אל-לוט יאמרו לו איה האנשים אשר- באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.."
[בראשית י"ט.א-ז]
השאלות הן:
א] מי היה לוט ומה היו מעשיו?
ב] מדוע ישב בשער סדום ?
ג] כיצד קיבל את המלאכים שפגש?
ד] מדוע זכה לוט להינצל ממהפכת סדום ועמורה?
התשובה לשאלה א]
לוט מוזכר לראשונה עוד בסוף פרשת נח:"ואלה תולדות  תרח,תרח הוליד את-אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט"[שם י"א,כ"ז]
ובהמשך נאמר:"ויקח תרח את- אברם בנו ואת- לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם"[שם י"א,ל"א]
מכאן שלוט היה: בן אחיו של אברהם.
ובהמשך כאשר אברהם עולה ארצה, הוא לוקח איתו את לוט נוסף על אשתו וכל רכושו.
גם כאשר אברהם נאלץ לרדת למצרים עם אשתו- שרי-   בעקבות הרעב בארץ, לוט מתלווה אליהם.
ובשוב אברהם עם כל פמלייתו –לוט הוא חלק מהמשפחה.
בהמשך נוצר ריב בין רועי  לוט ובין רועי אברהם,כאשר הדבר מגיע  לאוזני אברהם הוא מזדרז לישב את ההדורים ואומר ללוט:"..אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו הלא כל- הארץ לפניך היפרד נא מעליי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה"
לוט נפרד מאברהם ובוחר להתיישב בכיכר הירדן- מקום פורה במיוחד אשר תושביו אנשי סדום ועמורה.
עצם העובדה שלוט בחר לשבת בקרב אנשי סדום שהכתוב מציין עד כמה היו :
"רעים וחטאים לה' מאד"- הדבר מוכיח שלוט לא היה צדיק גדול.
על כך מעיר רש"י:"מה עניין רשעת אנשי סדום לכאן?אלא הכתוב בא להודיע גנותו של לוט"-למרות שלוט ידע על  התנהגותם הדבר לא הפריע לו לשבת בסביבתם.
וחז"ל לומדים מכאן:"ושם רשעים ירקב"[משל י,ז]
כוונת הפסוק:כל המזכיר שם רשע,מגנה אותו.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י: לוט ישב בשער סדום באותו יום שבאו המלאכים,הוא שימש כשופט, אך ורק באותו יום מינוהו לתפקיד זה,רש"י מגיע למסקנה זו:
מהסיבה לא נכתב: "יושב" עם האות:וו,אלא-"ישב" ללא וו,מלמד שישיבתו=שפיטתו הייתה חסרה, מכאן שלא מימים ימימה היה  שופט,אלא אותו יום מינוהו אנשי העיר להיות שופט עליהם.
התשובה לשאלה ג]
לוט קיבל את המלאכים בכבוד,השתחווה לפניהם,
רש"י מסביר את דברי לוט על פי שני פירושים:
1] הציע להם לבוא אליו וללון אצלו,לאחר שהם הזדמנו לפניו
החשיבם כאדוניו והיה מעוניין לשרתם.
2] הזהיר את המלאכים מפני אנשי סדום:כי עליהם להיזהר, וכדי שלא יבחינו בהם  רשעים אלה,עליהם ללכת בדרך צדדית.
רש"י שואל: מדוע הציע לוט למלאכים תחילה ללון אצלו ורק אחר כך לרחוץ את רגליהם?
הרי נוהגים הפוך,טרם הלינה- מקובל  לרחוץ את הרגליים.
לעומתו, אברהם הציע למלאכים תחילה לרחוץ את רגליהם ורק אחר כך ללון,אלא לוט חשש מפני אנשי סדום ועמורה, שמא  יבואו וידרשו ממנו להוציא אליהם את המלאכים ויראו שרגליהם נקיות,ללא אבק דרכים- אז עשויים הם להעליל עליו שהמלאכים מתארחים אצלו כבר כמה ימים והוא הסתיר את הדבר  מפניהם,כתוצאה מכך עלולים לעולל לו ולמשפחתו רעה,לכן הציע תחילה ללון אצלו,למען יראה בעיני הרשעים כי זה עתה הגיעו אליו.
רבינו בחיי מדגיש:כי לוט לעומת אברהם לא רץ  לקראת המלאכים.
היות ואצל אברהם המלאכים באו בחום היום והוא הבחין בהם מרחוק ולכן רץ  לקראתם,אבל אצל לוט כבר שעת ערב הייתה, ולכן לא הבחין בהם מרחוק,אלא רק כאשר היו כבר בקרבתו.
רבינו בחיי מעיר עוד הערה מעניינת: הרי כשבאו אנשי סדום ודרשו להוציא אליהם את האורחים, לוט היה מוכן למסור להם את בנותיו ובלבד שיציל את המלאכים.
הרי בנוהג של עולם,אדם מוכן להגן על משפחתו הקרובה,אפילו בכל מחיר,
עד כדי  מסירת נפשו למענם.
מסירות נפש מעין זו,לא מצאנו אצל לוט,
רש"י מגיע למסקנה כי כל ההתרחשות עם המלאכים הייתה בחג הפסח,לפי שהכתוב מציין:"ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו"
התשובה לשאלה ד]
על כך עונה רש"י:אלוקים הציל את לוט ממהפכת סדום ועמורה,היות וכאשר היה אברהם במצרים בגלל סיבת הרעב בארץ  ואשתו שרה עימו.
אברהם הגן על אשתו וחשש שיפגעו בה אנשי המקום,לפיכך שיקר לפרעה וטען כי שרי היא אחותו, לוט שתק באותו זמן למרות שידע את האמת.
לפיכך קיבל על כך שכר מבורא עולם  וניצל  הוא ובנותיו מהעונש הכבד
על סדום ועמורה,רש"י מגיע למסקנה זו: על סמך הכתוב:"ויזכור אלוקים את אברהם.."[בראשית י"ט,כ"ט]כלומר ה' זכר את לוט ששמר אמונים לאברהם ולא גילה את האמת-כי היא אשת אברהם.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי:לוט לא היה צדיק כאברהם.
ולא הצטיין כאישיות יציבה במיוחד,זאת ניתן לראות מרצונו לדור בקרב אנשי  סדום ועמורה.
על זה נאמר:"אמור לי חברך ואומר לך מי אתה."
גם רצונו למסור את בנותיו לאנשי סדום בתמורת ההגנה על המלאכים- מהווה פגם מוסרי. בעוד שבנוהג העולם  להגן על המשפחה בכל מצב ולא לאפשר,חס ושלום, לפגוע בהם לרעה. הרי הוא היה מוכן למסור את בנותיו. לוט אהב את העולם הגשמי,את הממון והרכוש,כאשר נצטווה לעזוב את סדום עם אשתו ובנותיו,התעכב כדי להציל את ממונו, וכאשר  היה עליו להיפרד מאברהם,הוא בחר  דווקא בכיכר הירדן,כפי שהכתוב מתאר:"וישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער"[בראשית י"ג,י]
אך מנגד, אין לזלזל בזכויותיו:מצוות הכנסת אורחים שקיים כשארח את המלאכים[מצווה זו למד מאברהם] ועמידתו לצד אברהם במצרים.
מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם- אשר היה איתן כסלע באמונתו בה' אותה הפיץ למרחקים ולא נדמה ללוט אשר חבר לרשעים. 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 באוקטובר 2015

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך פרשת וירא:





ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)








ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]







בפרשה זו מתארת התורה  את הפיכת סדום ועמורה  והצלת לוט ובנותיו:

"ויהי בשחת אלוקים את ערי הכיכר ויזכור אלוקים את- אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו" [בראשית י"ט, כ"ט- ל"א]

השאלות הן:

א] מדוע נענשו אנשי סדום ועמורה בעונש כה קשה?

ב]  באיזו זכות ניצל לוט מהעונש?

ג]  מה ניתן ללמוד על אופיו של לוט?

תשובות.

חטאם ועונשם של אנשי סדום ועמורה.

החטא מתואר על ידי אלוקים: "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי - רבה וחטאתם כי כבדה מאד : ארדה נא ואראה כצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא אדעה". [שם י"ח, כ' כ"א]

על פי רש"י- חטאם  הולך ומתרבה.

"כצעקתה"- על כך שני פירושים:

א] המילה: "כצעקתה"- נאמרה בלשון יחיד - היות והיא כוללת חמישה כרכים כמדינה אחת,

ב] חז"ל אמרו: כי יש כאן רמז לצעקתה  של נערה שאנשי סדום הרגוה במיתה משונה מפני שנתנה מזון לעני. [סנהדרין ק"ט:]

רבינו בחיי אומר: כי אנשי סדום היו  רשעים  גמורים. הם היו שייכים לדור הפלגה שאמרו: "הבה נבנה  לנו עיר ומגדל"      [שם, י"א, ד]  היו בהם כל המידות הרעות, ורז"ל אמרו: שאנשי סדום היו  רעים בממונם כמו שכתוב: "ורעה עינך באחיך האביון" [דברים ט"ו] וחטאים היו בגופם, שופכי דמים וחוטאים גם למקום. אבל חטאם הגרוע היה : אי מתן עזרה לעניים ואי התחשבות במצבם, זו ממש אכזריות.     והשאלה  היא : מדוע הקב"ה החמיר עם אנשי סדום במיוחד ,הרי ברור שהיו עוד אומות שחטאו כמותם ולא נענשו בחומרה כזו? ומה גם, שאברהם הצדיק שהיה בו שורש האמונה, היה יכול להחזירם בתשובה והתשובה עולה על הכול. אלא שסדום הייתה שייכת לארץ ישראל וארץ ישראל היא בעלת  מעלת קדושה ואין בכוחה לסבול  עוברי עבירה, היא פשוט מקיאה אותם. ועל כן, עונשם היה כה  חזק.                          

עונש זה שימש גם כתמרור אזהרה לעם ישראל העתידים לרשת את ארץ ישראל שידעו :כי אם   לא ילכו בדרך התורה – מיד הארץ תקיא אותם בדומה  לאנשי סדום ועמורה.                                     

לכן הזכיר משה רבינו בסוף ימיו לעם ישראל את חורבן סדום ועמורה-  מהטעם שאם יחטאו ולא ישמרו את מצוות התורה תחרב הארץ, כפי שכתוב: "גופרית ומלח שרפה כל ארצה.."[דברים כ"ט]

ועל דרך הקבלה: אנשי סדום  כפרו בקב"ה ממש כאנשי העיר שבנו את המגדל לכן כתוב: "וירד ה' " לפי שהראה להם את כוחו. ויש כאן ירידה ממידת הרחמים למידת הדין. 

הרמב"ן אומר: כי זעקת סדום ועמורה-  היא  זעקתם של העשוקים שסבלו מזרוע הרשע של אנשי המקום.

הצלתו של לוט.

הכתוב מציין: "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט"[שם י"ט, כט]

  רש"י שואל: מדוע נאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" ?,הרי היה ראוי לציין :"ויזכור אלוקים את לוט"? אלא, היות ולוט     עשה טובה לאברהם בהיותם במצרים, כאשר אמר אברהם על שרה- כי אחותו היא, לוט שמר את הדבר ולא גילה זאת ,לכן ה' גמל אתו טובה  והציל אותו מתוך ההפיכה.[ב" ר]

רבינו בחיי מפרש: כי  לוט ניצל בזכות אברהם שאלמלא אברהם, הרי לוט היה נשאר עדיין בחרן, אבל הוא התלווה אל אברהם, כפי שהכתוב מתאר: "וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט". 

על כך אומרים רז"ל: "מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ואפילו היו בתוך התיק מעות מצילין אותו לכבוד הספר, או לכבוד התפילין".         וזאת ללמדנו: כי אשרי הצדיקים ואשרי הדבקים בהם.

בדומה למה שנאמר על נח: "ויזכור אלוקים את נח ואת  כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה"

וראיתי פירוש נפלא בספרו של הרב  אליהו שלזינגר שליט"א - " אוצר התורה"-  בו הוא מביא חידוש של   "בעל חידושי הרי"ם ,זי"ע: תפקידו של המלאך גבריאל היה להפוך את סדום ועמורה, אם כך מדוע התלווה לשני מלאכים נוספים-מיכאל ורפאל תחילה לאברהם, ומדוע המלאך מיכאל שבישר לשרה על הולדת יצחק- התלווה אל המלאך גבריאל כדי להציל את לוט? וכי חסרים מלאכים נוספים לשליחות זו בשמים? מתברר שלוט ניצל בזכות דוד המלך שיצא דרך רות המואבייה. בגמרא , מסכת יבמות מתנהל ויכוח בין דואג האדומי לאבנר בן נר בנוגע לשאלה: אם דוד המלך מותר לבוא בכלל בקהל ה' שהרי יצא מרות המואבייה, שאול המלך שאל את אבנר בן נר -שר צבאו: האם דוד המלך אכן ראוי להיות מלך בישראל? מיד שאל דואג האדומי שהיה אויבו המושבע של דוד: "עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לא, שאל עליו אם ראוי לבוא  בקהל אם לאו, מאי טעמא?- דקאתי מרות המואבייה". עליהם הזהירה התורה: "לא יבוא עמוני ומואבי  בקהל ה'.." על דבר אשר  לא קדמו אתכם בלחם ובמים"

"אמר לו אבנר, תנינא: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" ולכן רות המואבייה היא מותרת לבוא בקהל ה' והטעם שדרכו של איש לקדם בלחם ומים ולא דרכה של אישה, כי אישה מקומה בבית וההוכחה -כאשר באו המלאכים לשרה, הם לא ראו אותה ולכן שאלו: "איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל" מכאן ההוכחה: שנשים אינן יוצאות החוצה לקדם את הבאים מטעמי צניעות. ולכן מואביות ועמוניות מותרות לבוא בקהל ה' ומכאן שגם דוד ראוי לכך, לכן המלאך מיכאל הלך להציל את לוט ,כי ראה במו עיניו ששרה אינה בחוץ. באותו רגע נפסקה ההלכה על ידי אברהם אבינו בבית דין של מטה שאין נשים דרכן לצאת. ומכאן שרות המואבייה  מותרת לבוא בקהל ה' ולכן לאחר ששמעו המלאכים: מיכאל וגבריאל את פסק ההלכה הלכו לסדום, האחד להפוך את סדום ועמורה והשני להציל את לוט ובנותיו בזכות שדוד המלך ייצא ממנו.

הגר"פ פרידמן  אומר : כי ידוע מהזוהר הקדוש, ששבעה רועים קמו להנהיג את עם ישראל: אברהם ,יצחק, יעקב, משה, אהרון יוסף ודוד. לכן כאשר באו המלאכים לבשר לשרה שתלד בן, כבר באותו העת הקב"ה עשה הכנה כדי שדוד המלך -הרועה האחרון יוכל לבוא בקהל ה' . שעתיד הוא  לצאת מלוט ויוכל לבוא בקהל ה', ומכאן רמז נפלא בתהלים, שדוד המלך אומר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" [תהלים קט"ז, י"ג] "אשא"- ראשי תיבות="איה שרה אשתך"

לוט והתנהגותו.

כבר בפרשת, לך- לך נוכחנו לדעת כי לוט לא שם את הדגש  על חינוך ילדיו, הוא היה אדם גשמי מאד ודאג לעושרו ולא התחשב בכך  שהסביבה בכיכר הירדן סמוכה לאנשי סדום הרעים והחטאים.

אדם שדואג לחינוך ילדיו , ראשית דואג לסביבה טובה שבה ישנה חברה השמה את הדגש על מידות טובות ודרך ארץ. גם המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם הוכיחה, כי לוט עוסק בגזל בזמן שרועיו פולשים לשדות זרים.

כאשר המלאכים באו אל לוט ואנשי סדום הצטופפו סביב ביתו מנער ועד זקן ותבעו לראות את המלאכים, ענה להם לוט:   "הנה נא לי שתי בנות אשר לא- ידעו איש אוציאה- נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעינכם.." [שם י"ט, ח]

רבינו בחיי אומר: התנהגות זאת של לוט שהיה מוכן לפייס את אנשי המקום בהפקר בנותיו- מוכיחה על רוע לבו  ועל כך  דרשו רז"ל: שבנוהג של עולם אדם מוכן למסור את נפשו למען שלום בנותיו ועל אשתו והורג, או נהרג, ולוט מוכן למסור את בנותיו שיתעללו בהן, אמר לו הקב"ה: "לעצמך אתה משמרן"

רש"י   מציין את ההוכחה שלוט אהב מאד את ממונו,

הראיה לכך: כאשר לוט נתבקש על ידי המלאכים להזדרז,  הוא מתמהמה , מתוך  רצון להציל את ממונו ואת רכושו.

לסיכום לאור האמור לעיל: אנשי סדום ועמורה לא זכו למחילה בשל רשעותם הנוראה, אך לוט זכה להיגאל בזכות נאמנותו לאברהם, בזכות אברהם עצמו שהדריך אותו בקרבת הבורא. ובזכות דוד המלך שיצא ממנו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

פרשת וירא,מדוע ישב לוט בשער סדום?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא -  מדוע ישב לוט בשער סדום?

מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך פרשת וירא:




ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)








ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].



ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/לוט ובנותיו/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


אחד הנושאים בפרשה: מהפכת סדום ועמורה. הכתוב מתאר תחילה את בוא המלאכים אל לוט ,להודיעו על העונש הקרב ובא בשל חטאם של אנשי המקום.

"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.  וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם..." [בראשית י"ט, א-ב]

 השאלות הן:

א] מי היו המלאכים ומדוע התעכבו ?

ב] מדוע ישב לוט בשער סדום ?

תשובות.

המלאכים ,שליחותם וזהותם.

רש"י מסביר: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה": מתוך שלושה מלאכים שהגיעו  תחילה אל אברהם, נותרו שני מלאכים בלבד, מלאך אחד להשמיד את סדום, מלאך שני להציל את לוט, וזה המלאך שבא תחילה לרפאות את אברהם, מכאן אנו למדים: כי לכל מלאך  ישנה שליחות אחת, רפואה והצלה –היא שליחות אחת ,מנגד המלאך שבא לבשר לשרה על הולדת יצחק, היות וסיים את שליחותו - הלך לו לדרכו ולא לקח חלק בהפיכת סדום ועמורה.

בהמשך שואל רש"י: הרי כאשר המלאכים באו תחילה אל אברהם נאמר:

"... וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו". כלומר , הם נקראים "אנשים" [בראשית י"ח, ב] ואילו כאן אצל לוט נאמר:" וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה"?

התשובה באמצעות שני פירושים.

א] אומנם מלאכים היו באמת, אך אצל אברהם כאשר הייתה שכינה עמהם הרי כתוב שם: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה," – הם נקראו "אנשים" היות וחשיבותם בטלה כלפי השכינה.

ב] אברהם היה בעל מעלה גדולה יותר לעומת לוט והמלאכים היו רגילים לבוא אליו ממש כמו אנשים. ואילו אצל לוט שהיה בדרגה נמוכה יותר הכתוב קורא להם: "מַּלְאָכִים"

לרש"י קשה: מדוע המלאכים התעכבו בהליכתם מחברון לסדום הרי  הם שהו אצל אברהם בחצות היום - באמצע היום כפי שכתוב:" כְּחֹם הַיּוֹם"

גם אם הסעודה  התארכה ,הרי נותרו עוד לפחות חמש שעות עד בוא הערב. אם כן מדוע לא הזדרזו לבצע את שליחותם מיד?

אלא, מסתבר: שמלאכים אלה,  מלאכי רחמים היו ולכן לא התלהבו  למהר להביא את העונש, אלא המתינו לאברהם אבינו שיתפלל על אנשי המקום שמא יוכל ללמד עליהם - דברי זכות ובכך לבטל את הגזירה.

רבינו בחיי מסביר באופן שונה: על דרך הפשט, אצל אברהם המלאכים נקראים: "אנשים"- לפי שכאשר משתלחים אל בני אדם ומשתדלים  בענייניהם, הכתוב מכנה אותם בשם: "אנשים", אך לאחר שכבר ביצעו את  שליחותם-שוב נקראים: "מלאכים"- היות וחזרו למעלתם הראשונה.

רבינו בחיי מבהיר: כי אצל אברהם נאמר: שהוא רץ לקראתם  לפי שראה אותם באופן ברור,  היות והדבר התרחש בבוקר- כחום היום, אבל אצל לוט שהמלאכים הגיעו בשעות הערב, לוט לא הבחין בהם, אלא כאשר היו ממש קרובים אליו, לכן נאמר עליו:" וַיָּקָם לִקְרָאתָם"

אור החיים שם את הדגש לזמן שבאו המלאכים אל לוט: בערב- והטעם הוא: כדי למצוא  הכנה ללוט להכניסם ובכך לזכות בהצלתו, וגם אם נאמר[ בבראשית רבה פ"ג] כי בזכות אברהם לוט ניצול, היה צורך למצוא גם ללוט איזוהי זכות, לפי שאם מלאכים אלה היו מגיעים ביום ,אפשר שאנשי המקום הרשעים, לא היו מניחים  ללוט להכניס את המלאכים לביתו.

לוט הכיר שהם משרתי עליון  עוד בהיותו בקרבת אברהם לכן נאמר: "וירא" מסר נפשו עליהם על בני העיר-"וַיָּקָם לִקְרָאתָם"

לוט יושב בשער סדום.

רשי" אומר על המילים: "וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם", פירושו - שופט, ולא נאמר "יושב" עם האות וו מכאן שלוט לא שימש כשופט קבוע ,אלא באותו יום נתמנה על ידי  אנשי העיר שישמש שופט עליהם.

רש"ר- הרב שמשון רפאל הירש -  מסביר: ישיבה בשער העיר לא נועדה לפשוטי העם, אלא רק מלכים היו "יושבים בשער",

כמו שנאמר: "וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה, אֶל-שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב"

 [שמואל-ב, י"ט,]

"וַיִּשְׁמַע עֶבֶד-מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי-נָתְנוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, אֶל-הַבּוֹר; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן".[ירמיהו ל"ח, ז]

אפשרות נוספת: אנשים העוסקים בעניינים ציבוריים רשמיים דוגמת בועז:               "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב" [מגילת רות ד, א]

"ישב  בשער" כמו שרבותינו אומרים:[בראשית רבה נ, ג] שררה ציבורית גבוהה שלוט שימש בה בעירו.

מוסיף ואומר רש"ר: "שער" - משמש תמיד כניסה ציבורית לקהל האנשים הבאים בתוכה.

"ב"שער" היחיד נוהג למצוא את השלמת צרכיו ה"שער"- הוא אב ליתום, אח לבודד, עיניים לעיוור, עזרה לכושל וכן הלאה, מטרות שהן מעבר להישג ידו של היחיד ,ניתן להשיגן בעזרת הציבור המאוחד" האחריות של הציבור להשלים את היחיד.

לגבי שעת בוא המלכים מסביר רש"ר: הערב הוא זמן שהדברים מתחילים לא להיות ברורים ונעשים מטושטשים, החשכה  נוהגת  את כל הספק ולא ניתן להבחין בה דבר.

לגבי ישיבתו של לוט בשער אומר רש"ר: באותו יום התרחש משהו בלתי רגיל בסדום -התמנה איש זר לשופט, כאן הייתה ללוט שעת כושר להוכיח את התנגדותו לסעיף הראשון שבספר חוקי סדום, בו נאמר : כי ישנו איסור להכניס אורחים, כמובן שעד אותה שעה היה יודע לוט -כחכם  ונבון  לא להעלות את הנושא.

על פי התנהגות זו של לוט ניתן לראות את המצב אותו תיאר  אברהם אבינו: דמות הצדיק  בסדום. המעז לתת דוגמא להנהגה נכונה  לעיני כול.

"וירא לוט"- על כך אומר רש"י: לוט למד את הכנסת האורחים מאברהם ,כפי שנאמר :"ולפי שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחים" [תנחומא י"א]

 לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן ללמוד מהפרשה: כי לכל מלאך ישנה שליחות אחת ומכאן ניתן להסיק שגם לכל אדם יש שליחות משלו שעליו למלא אותה בנאמנות.

לוט היושב בשער סדום ביום בו הגיעו שני המלאכים, ניסה למלא שליחות בנוסף  להיותו שופט  באופן זמני, הוא  ניצל את ההזדמנות למחוק מספר החוקים של אנשי סדום הרשעים- את האיסור על הכנסת אורחים, ומצווה זו למד מאברהם ובכך הוכיח שיש לו זכות וגם מטעם זה ניצל ממהפכת סדום ועמורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 בנובמבר 2020

פרשת וירא- בריחת לוט ופמלייתו טרם המהפכה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא - בריחת לוט ופמלייתו טרם המהפכה - כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)









ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].





ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c



ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מתארת את סדום  כבר בפרשת לך לך,  הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית:

 מבחינה גשמית נאמר: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר". [בראשית י"ג, י']

 מהבחינה הרוחנית נאמר: ".....וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד".  [בראשית י"ג, י"ב- י"ג]

בפרשתנו נאמר:  " וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד. אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא, אֵדָעָה"  [שם  י"ח, כ - "א]

בעקבות תיאור מצבם המוסרי הירוד של אנשי סדום , אברהם מנסה לשכנע באמצעות  תפילה - את ה' לרחם על אנשי המקום: אך תפילתו אינה מתקבלת.
כי לא נמצאו שם אפילו עשרה צדיקים!

על כן נאמר: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה,....."

בהמשך המלאכים  מודיעים ללוט על מהפכת סדום ועמורה:   " וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ בָּעִיר:  הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם כִּי-מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה:  כִּי-גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית יְהוָה, אֶת-הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו.   וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:  קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר.   וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ--אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, וְאַל-תַּעֲמֹד בְּכָל- הַכִּכָּר:  הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן-תִּסָּפֶה." [בראשית י"ט, י"ב- י"ח]

 השאלות הן:

 א] מה היה גודל חטאם של אנשי סדום ועמורה?

 ב] כיצד התרחשה הבריחה מהאש הנוראה שאחזה במקום?

 תשובות.

 חטאם של אנשי סדום.

למעשה, אין התורה מפרשת בגלוי מה היה חטאם של אנשי סדום ועמורה, אלא רק מדגישה שהם היו כל כך רעים שהזעקה עלתה משם לשמים.

רש"י מפרש: כי מדינה שלמה חטאה והוא מתבסס על המילה: "הכצעקתה" -הנאמרת בלשון יחיד  ואינה נאמרת: בלשון רבים:"הכצעקתם"- לכן הוא מסיק: כי מדובר במדינה אחת אשר כללה את חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער.

רש"י מביא  גם את דעת חז"ל האומרים: כי ריבה אחת נתנה לעני כד ובו לחם, מייד  נענשה על ידי אנשי סדום , היא  צעקה היות והתעללו בה, מרחוה בדבש והעלו אותה על גג החומה ובאו דבורים ועקצו אותה.[סנהדרין ק"ט]

יש דעה שונה בב"ר [מ"ט, ו]:נערה נתנה לחברתה כד קמח לפי שרצתה להצילה ממוות  בהיותה  במצב של רעב, בתגובה על כך- אנשי סדום שרפוה. אכזריותם וקשיחותם של אנשי סדום כלפי העניים מוזכרת גם בתנ"ך: "הנה זה היה עוון אחותך, גאון שבעת-לחם ושלוות השקט היו לה ולבנותיה, ויד עני לא החזיקה" [יחזקאל פרק ט"ז].

"בעל העקדה" :שואל ומתפלא, מדוע אין גנותם של אנשי סדום נאמרת במפורש  בדברי יחזקאל?

הוא משיב , כי חטאם היה בכך שלא עשו חסד, הדבר התבטא ביחסם השלילי לשכבות הדלות והעניות שמנת חלקם היה  סבל רב.

הוא מגיע למסקנה זו: על סמך התבוננותו במעשה אנשי סדום שבאו עד פתח ביתו של לוט-עשו זאת  מתוך רגש של נקמה-ללמד את "האנשים" שהתארחו אצלו - שבפעם הבאה לא יבואו עוד.

כפי שהכתוב מתאר: "..ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על- הבית מנער ועד זקן וכל-העם מקצה ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם" [בראשית י"ט, ד-ו]

חז"ל [בסנהדרין דף ק"ט] מגלים רמזים במקראות לעבירות נוראות בכל השטחים שביצעו אנשי סדום, אבל בסופו של דבר- עונשם נחתך בעבור התנהגותם הרעה כלפי הזולת.

"תפארת שלמה" סובר: כי הזעקה של אנשי סדום יוצאת מפיהם שלהם-לפי שהיו מציקים איש לרעהו, לא חיו בשלום יחדיו-לא היו מאוחדים, לכן נאמר: "וחטאתם כבדה מאד".

האגדה מתארת- דוגמאות רבות על הלך הרוח של אנשי סדום,: אנשי סדום היו עשירים מאד - בתיהם מלאים בממון , אוצרות וכל טוב.

"וקול העבירו בארצם לאמור: מות יומת האיש והאישה, אשר ייתנו מלחמם לדל, וירא ה' כי רבה רעתם ויוצא מאוצרותיו רוחות סערה גדולות וחזקות ותרעשנה את סדום, ויהי הרעש הזה לאות- כי רעים מעשיהם מאד ואין טוב להם בלתי אם לשוב אל ה'- המרבה לסלוח. ולא שמו החוטאים האלה - לב לזאת, ויוסיפו לחטוא לה' ולהקציפו.. והיה בראותם איש עשיר, אשר כיסיו מלאים זהב, והושיבוהו על יד קיר נטוי , הפילו עליו את הקיר הרגו אותו ולקחו לו את כספו, ויזהרו העשירים מאד וישמרו לנפשותיהם ויסתירו זהבם ואת אבניהם היקרות באוצרותיהם הנסתרים. ויתחכמו אוהבי הכסף לבעלי האוצרות ויביאו אליהם בקבוקים מלאים שמן, נותן ריח טוב מאד, מאד. ויאמרו אליהם: הואילו נא ועשיתם  עמנו חסד וצפנתם את בקבוקי השמן היקר הזה במקומות  סתרכם, כי יראים אנחנו פן יגנבו ממנו. ויאותו להם העשירים וישימו את בקבוקי השמן באוצרותיהם...ובהיות הלילה ובאו בעלי השמן וסבבו את בית העשיר - אשר טמן את הבקבוקים והריחו בכלבים את קירות הבית, והיה בהריחם את השמן,- וידעו כי נמצא במקום הזה אוצרות אדוני הבית - וקמו וחתרו - [וחפרו] בקיר ובאו אל האוצר ,והריקו אותו ולא ישאירו בו גם אגורת כסף אחת".

רבינו בחיי  מתייחס לצורך, כביכול לרדת משמים כדי לחזות גודל חטאי אנשי סדום ועמורה וטוען: אנשי סדום היו כופרים בקיומו של אלוקים בדומה לאנשי דור הפלגה לכן נאמר:

"אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה,.." כי בכך ה' הראה להם את כוחו והכוונה גם שה' יורד ממידת הרחמים למידת הדין!

הבריחה  טרם הפיכת סדום ועמורה.

שני המלאכים אשר באו אל לוט להודיע על מהפכת סדום ועמורה שאלו את לוט: "עֹד מִי-לְךָ פֹה..."?

רש"י מפרש  את שאלתם באמצעות שני פירושים:

א] מי מהקרובים  השייכים לו בסביבה הזקוקים להצלה, חוץ מאשתו ושתי בנותיו בביתן? ואם יש לו בנות נשואות שיוציא גם אותן מהמקום! את החתנים, את בנותיו הנשואות.

ב] מדרש  אגדה: מכיוון שתושבי המקום היו כה רעים שאמרו ללוט –כאשר המלאכים התארחו בביתו קודם לכן, שיוציא את שני האורחים אליהם, לכן כעת המלאכים פונים אל לוט  ואומרים לו: מי לך? יש לך פיתחון פה?  וכי יש לך הזכות לקיים סנגוריה  עליהם?

לפי שבמשך כל הלילה היה לוט מליץ עליהם  שבחים כדי לבטל את הגזרה. אך כיון שעשו מה שעשו ,שוב לא היה לו פיתחון פה.

מתברר שהיו ללוט שתי בנות נשואות בעיר ,מלבד שתי הבנות  שהיו בביתו ,והן כבר היו ארוסות לחתניהן, כאשר לוט  פנה אל בעלי הבנות הנשואות ופנה גם לחתנים של הבנות הארוסות בבית- הם סרבו להתפנות מביתם- מתוך שלא האמינו ללוט וחשבו שאומר את הדברים בצחוק.

עוד מבאר רש"י:

לגבי לוט, המלאכים היו חייבים להאיץ בו שיזדרז לעזוב את המקום, טרם האסון - לפי שהיה  מתמהמה  כדי להציל את ממונו.

כל אחד מבין שני המלאכים - היה בעל שליחות משלו: האחד בא להציל את לוט ומשפחתו  והשני היה צריך לבצע את העונש, היינו - מהפכת סדום ועמורה.

בהוצאת לוט ממקומו סייע גם המלאך המשחית - כדי שיוכל למהר ולקיים  את שליחותו.

אבל עיקר ההוראה: "הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ—" נאמר על ידי המלאך הבא להצילו!

ומדוע נאמר לו: "הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ"? לפי שלוט היה נחוש להציל את ממונו ורכושו וכוונת המלאך הייתה: די לך שתציל נפשות ואל תחוס על הממון- חשוב במצב כזה להציל חיים!

לוט הוזהר כאן לא להביט אחורה מהסיבה שגם הוא חטא והיה ראוי להיענש איתם יחד. ואין הוא צריך לראותם בפורענותם  כשהם הולכים לאבדון ואילו לוט הולך להינצל! ולכן אם יביט אחורה. הוא גם עלול  למות איתם.

לוט הצטווה לברוח להר היכן שישב אברהם. לפי שגם בזמן הפיכת סדום ועמורה ישב שם אברהם. לוט חשש לברוח לשם, לפי שאמר בליבו, כל עוד היה גר בקרב הרשעים שבסדום - הוא לעומתם היה צדיק ולכן היה ראוי להינצל, אבל ברגע שיגיע להר - למקום מושבו של אברהם, הוא הרי לעומת אברהם הצדיק - יחשב  לרשע, לוט העדיף להימלט לעיר מצער, לפי שהיא הייתה יחסית עיר חדשה ולכן ,עדיין יושביה לא הספיקו לחטוא במידה רבה כל כך.

זה לפי מדרשו.

אולם , לפי פשוטו: מצער  הייתה עיר קטנה עם מעט אנשים ולכן אין לה' להקפיד כל כך  אם יניח לה למען לוט שינצל ואכן המלאך הסכים עם לוט להימלט לשם - כי על ידי זה לא רק לוט ינצל, אלא גם העיר  מצער תינצל - בגללו כדי שיוכל לחיות.

אך אשת לוט  לא מלאה אחר הציווי לא להביט אחורה והיא סובבה את ראשה לעבר סדום העולה באש והפכה לנציב מלח.

לסיכום, לאור  האמור לעיל, ניתן ללמוד מלוט - עד כמה טעה בדרכו, כאשר בחר להתיישב באזור סדום- מקום של אנשים מושחתים מבחינה מוסרית- וכל זה לא הרתיע אותו מלהתחבר  אליהם הוא חפץ  ליהנות מהממון ומהעושר-רק המטרה הגשמית הייתה לנגד עיניו -  מנגד התעלם מהמטרה הרוחנית- סביבה  רוחנית מרוממת כמקום נעים לגדל את ילדיו. כך נענש מידה כנגד מידה - איבד את כל רכושו בסדום ואף  חלק ממשפחתו. כמה חשובים דברי המשנה:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.

הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" [מסכת אבות ד', ט"ז]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר