פרשת מצורע- החוטא בלשון
הרע- עובר על חמשת חומשי תורה-האמנם?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת מצורע פותחת
במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן" [ויקרא י"ד, א]
ציורים לפרשת השבוע:
ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
התורה מזכירה מיני צרעת
ונגעים ואת דרכי הטהרה- כשהכהן תופש תפקיד נכבד בכל ענייני הבדיקה וההיטהרות.
בין סוגי הצרעת,
התורה מתארת גם את הצרעת בקירות הבית: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי
תבואו אל ארץ כנען, אשר אני נותן לכם
לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" במקרה זה הכהן מצווה: לפנות הבית, לאחר פינוי הבית הכהן בא לבדוק מקרוב את הנגעים
שעל קירות הבית.
השאלות הן:
א] מאין כי החוטא
בלשון הרע על חברו - עובר על כל חמשת חומשי תורה?
ב] מדוע טהרתו
של המצורע תלוי בכהן ולא ברופא?
ג] מהו הגורם לנגעים בבית?
תשובות.
החוטא בלשון הרע.
נאמר במדרש ויקרא רבה
[ט"ו, ו] :"חמש
"תורות" כתובות במצורע: "זאת תורת נגע צרעת"[ויקרא י"ג,
נ"ט]:"זאת תורת אשר בו נגע צרעת"[י"ד, ל"ב]:"זאת
התורה לכל נגע הצרעת"[י"ד, נ"ד]:"זאת תורת הצרעת"
[י"ד, נ"ז]:והקיף [-וכלל]:"זאת תהיה תורת המצורע"- תורת
המוציא שם רע[ הכוונה למספר לשון הרע] ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה
חומשי תורה.
חז"ל שואלים:
הרי אפשר היה להסתפק באזכרה אחת של: "תורה"
לגבי המצורע וגם אז ניתן היה להסיק- כי העוסק בלשון הרע על חברו- עובר על כל התורה
כולה ! אלא שעניין לשון הרע מופיע בכל אחד מחמשה חומשי התורה- בין באופן ברור, בין
בדרך הרמז:
א] בחומש בראשית-
מסופר על חטאו של הנחש ועונשו, על כך אומרים חז"ל: כי הנחש דיבר לשון הרע על
הבורא באומרו: "מן העץ אכל וברא את העולם"
לכן נענש באופן קשה,
ארור הוא מכל הבהמה וחיית השדה, על גחונו ילך כל ימי חייו עפר יאכל, אין לו בעיות
פרנסה, כי בעיני ה' תפילתו אינה רצויה
ועוד נאמר עליו: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך
ראש ואתה תשופנו עקב" [בראשית ג, ט"ו]
ב] בחומש שמות ,פרק ג'- מסופר על שני העברים הניצים, שמשה
נתקל בהם ולפי החכמים הקדמונים, אנשים אלה
היו דתן ואבירם, שהלשינו על משה על שהרג את המצרי, ומתי נענשו על כך? במחלוקת
קורח ועדתו - באו על עונשם. כפי שהכתוב
מתאר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח
הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל
אשר להם שאולה ותכס הארץ ויאבדו מתוך הקהל" [במדבר ט"ז. ל"א- ל"ד]
ג] בחומש ויקרא
נאמר באופן ברור :"לא תלך רכיל
בעמך" [י"ט, ט"ז]
ד] בחומש במדבר
מסופר על מרים שחטאה בלשון הרע על משה ונענשה בצרעת, כנאמר: " והנה מרים
מצורעת כשלג" [י"ב, י]
ה] בחומש דברים: משה מזהיר את בני ישראל: "זכור
את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט]
מתוך קריאת הפסוקים
בחמשת חומשי התורה- אנו לומדים: שבכל הספרים ישנה אזהרה לעם ישראל באופן מפורש וגם
במרומז- לא להיכשל בחטא איסור לשון הרע.
מכאן המסקנה: כי אדם
העוסק ברכילות על חברו- כאילו עבר על כל התורה כולה.
טהרת המצורע בידי
הכהן.
רבי ישראל מאיר
מראדין בעל "החפץ חיים" טוען:
כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע. אלא טהרתו תלויה בכהן !
מתברר כי טהרתו של
המצורע תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי
שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן] אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור"
ומה הטעם לכך? על כך אומרים חז"ל :
כי הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו
ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה מהטעם: של מידה כנגד מידה.
הטעם לנגעים בבית.
על פי חז"ל : רוב חטאי האדם הם: לשון הרע, גסות רוח, מדנים, צרות עין ועוד.
העונש בא בשלבים:
תחילה נגע בבית, אחר כך בבגד , הדבר בא להזהיר את החוטא כדי שלא יבטח יותר מידי
בנכסיו ולא יתנשא על הבריות ,שיתרחק מהרכילות שהיא מזיקה מאד. חז"ל מדגישים: כי הנגע בבית נובע מצרות
עין.
הנצי"ב בהעמק דבר מסביר: כי כנען הייתה מסמלת את חיי המסחר ולשון הרע היה תמיד מושרש בחיי
הסוחרים, חז"ל אומרים [מסכת ערכין
]שהנגעים באים רק על לשון הרע, לשון הרע שאינה מזיקה, יש לה כפרה על ידי מעילו של
הכהן הגדול. לשון הרע שהיא מזיקה – נפוצה רק
אצל תגרנים, אך אינה נפוצה בקרב עובדי אדמה, לכן התורה אומרת בהדגשה: "כי
תבואו אל ארץ כנען" ללמדך שנגעי הבתים נפוצים אצל התגרנים שבם - הרחוקים
מעבודת האדמה. ויתכן שהתורה רוצה ללמד: להפסיק
לרדוף אחרי מותרות על ידי תגרנות ,
אלא לחיות באופן טבעי עם אדמתו בדרך של קדושה וטהרה. תפקיד הצרעת להזהיר את
האדם על הסיכון המוסרי בכך שהוא מתמסר לנוחיות מוגזמת. כי אז אבני ביתו הן עדי חמס ויעידו לרעתו לכן הצרעת
בבתים- תפקידה לנקות את העם מגזל , אונאה-
כלומר ממעשים שבחוסר תום לב וחוסר צדק, ולהביא את העם להתרגל לחיות בצניעות - חיים ללא מרמה, לשון הרע
וגזל, הימנעות מדרך רעה זו תגרום לעם להינצל
מכל הנגעים..
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן ללמוד: כי איסור רכילות ולשון
הרע הוא כל כך מזיק- עד כי העוסק בעבירה זו - נאמר עליו : שעבר על כל התורה כולה.
מי ייתן ונלמד לשמור על איסור לשון הרע ויפים דבריו של רבי
שמעון בן גמליאל: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"