יום ראשון, 1 ביולי 2012

פרשת בלק-בלעם הרשע בדמות צדיק,כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בלק-  בלעם הרשע  בדמות צדיק, כיצד?
מאמר מאת: / אהובה קליין
בלעם מתגלה  בפרשה כאדם שכלפי חוץ מנסה להראות כצדיק, אך פנימיותו היא שקר,
במילים אחרות- יש כאן מעין אחיזת עיניים וצביעות באישיותו.
כל ההתרחשות מתחילה כבר בתחילת הפרשה, בלק בן ציפור- מלך מואב ירא מאד מעם ישראל
לאחר שניצח את אויביו בעזרת ה',בלק-  מלך מואב פונה אל זקני מדיין ואומר :"עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה"[במדבר כ"ב, ד] הוא  פוחד שמא עם ישראל ישחית את כל שדות המרעה שלהם.
הוא שולח מלאכים אל בלעם בן בעור הגר במקום בשם: פתור, יש כאלה הסוברים כי המקום נמצא על נהר פרת. ומבקש ממנו לקלל את עם ישראל.
בלק מבחין בחוכמתו- כי עם ישראל הוא עם מיוחד בעל ערך רוחני, לכן הוא חושב כי ניתן באמצעותו של בלעם שהיה נחשב בעיניהם לנביא  -להפעיל כוחות קסמים על עם ישראל ולהחליש אותו במיוחד לאחר שהיו  בחלקו כמה ניצחונות על אויביו.
בתגובה על כך, בלעם מנסה להראות צדיק הדור, הוא אינו מתעניין בשכר  טרחה שיקבל על עמלו, אלא אומר: כל פניה אישית  תעשה  לפי תאום עם ה' כפי שכתוב:"לנו פה  הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי" [במדבר כ"ב,ח] ובהמשך: " ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלוקים בפי אותו אדבר" [במדבר כ"ב, ל"ח]
שיא הרשעות של בלעם היא צביעותו- אחיזת  העיניים,  בלעם מזכיר  לנו את לבן הארמי בצביעותו- רשע המתעטף באצטלה של אדם צדיק וכשר.
ידוע לנו, מה הזהיר ינאי המלך את רעייתו:"אל תתייראי  לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים ולא מן הצדוקים- אלא מן הצבועים שדומים לפרושים- שעושים כמעשה זמרי ומבקשים שכר  של פינחס [סוטה כ"ב] דוגמא נוספת לרשע המתהדר בצדיקותו הוא- לבן שרצה להרוג את אליעזר- עבד אברהם, אך  כאשר ראה שאין ביכולתו לבצע את זממו הוא ניסה בטוב:"בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ?"[בראשית כ"ד, ל"א] וגם כלפי יעקב נהג בצביעות, בתחילה מתחנף אליו ואומר:"הכי אחי אתה ועבדתני בחינם?"[בראשית כ"ט, ט"ו] ובהמשך הוא מרמה בכל  זאת את יעקב אבינו- את בן אחותו!
בלעם מכריז כלפי חוץ בתמימות שהוא  נאמן לה'- שהוא צדיק וכשבאים המלאכים לבקש ממנו שיקלל את עם ישראל, הוא  שואל את ה' האם לקלל אנשים שהם חפים מפשע- בו בזמן שבלעם הכיר היטב את
עם ישראל ואת כל מה  שעבר עליו - הניסים שה' עשה להם מייד עם יציאת מצרים.- ה' אוהב אותם.
ויש דעה שאומרת: בזמן  מתן  תורה באו אליו מלאכי  אומות העולם ושאלו אותו לפשר הרעש הגדול-
של מתן תורה והוא ענה להם:"חמדה  גנוזה יש לו בבית גנזיו  וביקש ליתנה  ... לבניו : שנאמר:"ה' עוז לעמו ייתן..."[תהילים כ"ט, א] מצד אחד הוא מעוניין לשאול את ה' אך בפנימיותו הוא שונא את  עם ישראל.
נשאלת השאלה, אם מלך מואב- בלק - רצה כל כך לקלל את עם ישראל על ידי בלעם, איזו זכות יש לו בכל זאת על כך  שנקראה פרשה על שמו בתורה?
[בתורה ישנם  חמש פרשיות  על שם אנשים: נח, יתרו, קורח, בלק, ופינחס] חז"ל עונים על שאלה זו
[מסכת סוטה מ"ז,ע"א]
"בשכר ארבעים ושניים קורבנות שהקריב בלק- זכה ויצאה ממנו רות שממנה יצאו- דויד מלך ישראל ובנו שלמה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מים כמקור חיים-לאור התנ"ך/מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מים כמקור חיים –לאור התנ"ך
מאת: אהובה קליין ©

זה היה אמור להיות יום קיץ נחמד ועליז למשפחת אור,האימא זה עתה ,שבה מהגנון כשהתינוק חבוק  בזרועותיה וישן שנת ישרים  ,היא הצמידה אותו אל ליבה מרוב אהבתה העזה,
אך ,לפתע הבחינה כי הילד פוקח את עיניו מידי פעם, מנסה להתעורר,אך פניו לא כתמול שלשום,הוא איבד את ערנותו ועיניו בוהות בחלל,ללא חיוך. היא נתקפה חרדה,אך לא איבדה את עשתונותיה,  ניסתה לדובב אותו במילותיה החמות.
אך משהו לא הסתדר לה, הילד נראה חלש ,היא  שלפה  ,כהרף עין-את בקבוק המים והחלה משקה את הזאטוט.
והנה הפלא ופלא,אט,אט  פניו החלו להאיר,והוא הגיב על ידי הרמת ראשו -כפרח המתרענן לאחר השקיה.
מתברר שהילד פשוט לא שתה די  וגופו עבר תהליך התייבשות.
בזכות תושייתה של האם והמים הזכים,חזר התינוק לאיתנו.
בעונה זו, זקוק האדם לשתיה מרובה המהווה חלק נכבד מגופו.
מעניין, כי המים הם מקור חיים לחי ולצומח,אין העולם יכול להתקיים בלעדיו. אך בחיי היום יום,אולי מרוב עיסוקיו הרבים בטרדות וקשיים - האדם אינו מייחס חשיבות מיוחדת לנושא חשוב זה ורואה את מקור המים כדבר מובן מאליו.
אך תוך כדי עיון בכתובים אנו רואים כי זוהי מתנת אלוקים: "כי ה' אלוהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" [דברים,ח,ז]
באותו מקום ישנה אזהרה:"הישמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך .." כל טוב הארץ בארצנו- אינו דבר מובטח בכל מצב - אלא תלוי גם בהתנהגות העם, אל לנו להיות כפויי טובה -  מהחשש שנבוא חלילה לידי שכחה מיהו בעצם הספק הראשי למקור המים .
כאשר בני ישראל היו במדבר,הם הגיעו למצב של  צימאון והתלוננו לפני משה:
"ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא.." התוצאה הייתה: משה מכה על הסלע ויצאו מים והעם שתה לרוויה.
מעניין,כי למים יש בנוסף למשמעות הפיסית גם משמעות רוחנית.
הרי האדם שנברא בצלם אלוקים –מורכב מגוף ונשמה-זקוק למים באופן שוטף כדי לקיים את גופו-כמו עולם הצומח והחי.
אך בניגוד להם- הוא זקוק גם למים במובן רוחני ואין מים,אלא תורה, שנאמר:"... אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות, בארות נשברים?." [ירמיהו  ב,י"ג]
לאחרונה המדענים גילו בבדיקה מיקרוסקופית כי המים מושפעים מדיבורו של האדם, לחיוב או לשלילה.
בעת דיבור חיובי ליד מקור מים,אובחנו צורות נפלאות בתוך המים,אך במקרה של שיחות שליליות,הצורות במים נראות  מבולגנות – משדרות אי שקט ברור.

יהי רצון ובקרוב יתגשם בנו הפסוק:
" כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים  מכסים".[ישעיה י"א,ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מי מריבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ויהי היום התקדרו שמים
דמעות  זלגו מכל עין
מרים השיבה נשמתה לאלוקים
וכל העדה צמאים זועקים.

כעסם כאש יורדת לעולם
מכלה הגיון לב חכם
על הסלע יכה פעמיים
ממנו יפרצו זרמי מים.

וכל העם מרווים צימאונם
כפויי טובה משתבש זיכרונם
שערי ארץ ישראל ננעלים
בפני משה הנעלה בנעלים.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת[ חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 27 ביוני 2012

משה ומי המריבה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
משה ומי המריבה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

עם ישראל במרבד שממון
היובש גובר איתו הצימאון
הניסים נמחקים מלוח הזיכרון
זעקת שבר בוקעת מהגרון.

שטים בעולם הדמיון
מאבדים שבריר הגיון
שוקעים בתחתית האמונה
לשונם מר כלענה.

משה מכה על הסלע
מים אדירים זורמים בשפע
כולם ירוו צימאונם
לרגע תשקוט נפשם.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סיפור לפרשת חוקת/מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סיפור לפרשת חוקת- מעשה בסלע /מאת: אהובה קליין (c)

יוסי היה נרגש מאד כאשר נסע עם כיתתו למדבר יהודה.
אותו יום מזג האוויר  היה חם ויבש כצפוי.
הילדים היו מצוידים היטב בשתייה מרובה  וכמובן  כובעים רחבי שוליים.
הם תפשו מחסה  בצל כמה עצי דקלים והקשיבו בעניין רב  להסבריו של המורה על  האזור המדברי :
על האקלים המיוחד  השורר שם,על ההיסטוריה של עם ישראל-הליכתם במדבר במשך ארבעים שנה,
הניסים והנפלאות של הקב"ה- עמוד האש,עמוד הענן,מן,שליו...
על תופעות הטבע המיוחדות,כגון: גשמי זעף העלולים להפתיע את המטיילים בפתאומיות.
תוך כדי  ההסבר, הבחינו הילדים  בשיירת גמלים מתקרבת אליהם- בצעדים איטיים- על גבם משא כבד.
לפתע, נעמד יוסי על אחד הסלעים כדי להשקיף באופן ברור יותר על השיירה.
המורה כעס עליו והעיר לו:"יוסי רד בבקשה מהסלע,אתה עלול ליפול,חס ושלום.
המקום מאד מסוכן והסלע עלול להידרדר לתהום!"
יוסי מיהר לרדת,אך אמר למורה בחיוך:"המורה, אני חושב כי מהסלע הזה הוציא משה מים
כאשר ה' אמר לו לדבר אל הסלע והוא הכה על הסלע."
"בדיחה טובה "-אמרו הילדים במקהלה וצחקו, יוסי המשיך בדבריו:"תראו מצאתי כאן שארית של כד חרס עתיק,
אולי כד זה היה שייך לאחד מבני ישראל שמלאו בו ממי השתייה"?
ענה המורה:"המדבר עשיר בסלעים ולא ניתן לדעת בוודאות היכן אותו סלע.
אך דבר אחד ברור לכל: חייבים לקיים את הציווי מהתורה:
"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 ביוני 2012

פרשת חוקת-מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת חוקת- מבט על המים בעין המקרא ובעין המדע-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים המעניינים בפרשתנו: מי המריבה:
התורה מתארת את  תחילת האירוע כך:"ויבואו בני ישראל כל- העדה מדבר- צין בחודש הראשון,וישב העם בקדש,ותמת שם מרים ותקבר שם: ולא היה מים לעדה,וייקהלו על- משה ועל-אהרון:וירב העם עם- משה ויאמרו לאמור:ולא גווענו בגווע אחינו  לפני ה': ולמה הבאתם את-קהל ה' אל- המדבר הזה,למות שם אנחנו ובעירנו? ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה,לא מקור זרע ותאנה וגפן ורימון,ומים אין לשתות?"
השאלות הן:
א] מדוע נושא זה נקרא:"מי מריבה"?
ב] מי גרם לכך שמשה ואהרון נענשו ולא זכו להיכנס לארץ ישראל?
ג] מה ערכם של המים בעין התנ"ך?
ד] מה גילו המדענים לאחרונה על המים?
התשובה לשאלה א]
"אמר רבי חמא בר חנינא: כל העושה מריבה עם רבו,כאילו עושה מריבה עם השכינה,שנאמר:"המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' "
אומנם בני ישראל רבו עם משה ואהרון,אבל היות והם נבחרי אלוקים –כאילו ישראל רבו עם ה'.[מסכת סנהדרין ק"א]
תשובה לשאלה ב]
ישנם פירושים שונים מדוע לא זכו משה ואהרון להיכנס לתוך ארץ ישראל?
רוב הדעות סוברות כי היות ומשה  היכה - על הסלע ולא דיבר אל הסלע כפי שה' ציווה - לכן לא זכה הוא ואהרון להיכנס  לארץ המובטחת.
אך אברבנאל דוחה את רוב הדעות והוא מביא את דעתו של אחד  מחכמי הדור האומר:
כי משה  לא חטא כלל במי המריבה,אלא  הכול  קרה בגלל עוון עם ישראל
אשר מידי פעם נפלו באמונתם והתלוננו על רוע גורלם,כגון המרגלים,המתאוננים...
הוא טוען: כי משה ואהרון לא נכנסו  לארץ ישראל- בעבור חטא אחר:
אהרון- חטא בחטא העגל.
ואילו  חטאו של משה היה: שילוח המרגלים לתור את הארץ ,למרות שה'
לא ציווהו לעשות כן,אלא זה היה רצון העם.
אומנם הקב"ה אישר לו לעשות כן כמו שנאמר:"שלח-לך אנשים"
 [לפי רש"י-"לך"-לדעתך.]
הקב"ה התכוון שמטרת  שליחת המרגלים תהיה הכרת הדרך לארץ ישראל, ואילו משה אמר להם לבדוק: אם העם היושב שם:"החזק הוא, או רפה"?
מפני כבודם של משה ואהרון לא הוזכרו חטאם,אלא הגזירה הוזכרה בהקשר למי המריבה.
התשובה לשאלה ג]
בעיני התנ"ך,ישנם כמה נקודות  מבט על המים:
ישנם מקרים של היבט חיובי וישנם  מקרים של היבט שלילי.
דוגמאות במישור החיובי:
1] בריאת המים כצורך בסיסי לקיום האנושות-לעולם החי והצומח.
כפי שכתוב:"ויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמקווה המים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב"[בראשית א,י]
2]בגן העדן היו נהרות שתפקידם היה להשקות את הצומח ולשמש שתייה  לעולם החי:"ונהר יוצא מעדן להשקות את- הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים..."[שם  ב,י]
3]המים כאמצעי לניקיון,או טהרה.
כאשר אברהם מקבל את פני המלאכים הוא מציע להם באדיבות:"יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ".
[שם י"ח,ד]
4] הגר מגלה מי שתייה במדבר:"ויפקח אלוקים את –עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער".
5] המים כמקום מפגש לזיווג:
אליעזר מגלה את רבקה ליד באר מים,כפי שכתוב:"והנה אנוכי ניצב על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים.."[שם, כ"ד,י"ג]
6]המים כאמצעי להיטהרות לקראת מתן תורה:"ויאמר ה' אל משה לך אל-העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שמלותם:והיו נכונים ליום השלישי..."[שמות י"ט,י]
7] נס קריעת ים סוף:"ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם"[שמות י"ד,כ"ט]
8] אופן שתיית המים כאמצעי לבחירת חיילים להשתתפות במלחמה.
כך מסופר על גדעון שבחר את חייליו:"ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל-גדעון:כל אשר ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב-תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות.."
בסופו של דבר נבחרו החיילים שלא היו מפונקים ולא כרעו ברך בזמן השתייה.הם נלחמו במדיינים.[שופטים ז,ה-ח]
9] המים מסמלים את התורה:"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו י"א,ט]
10] הצדיק נמשל לעץ שתול על  פלגי מים:"והיה כעץ שתול על פלגי מים,אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול,וכל אשר יעשה  יצליח:"[תהלים א,ג]
11]הערגה למים-היא כערגה אל ה',כפי שנאמר:"כאייל תערוג אל אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים"[תהלים מ"ב,ב]
דוגמאות למים במובן השלילי:
1] המבול אשר מחק את עולם החי והצומח ,פרט לנוח ופמלייתו ובעלי החיים שנבחרו להיכנס לתיבה.
כפי שכתוב:"ויימח את-כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד-בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ ויישאר אך- נח ואשר איתו בתיבה"[בראשית ז,כ"ג]
2] דוד המלך מתאר מצב בלתי נסבל במילים הבאות:"הושיעני אלוהים כי באו מים עד- נפש" [תהלים ס"ט,ב]
3] יונה הנביא מתאר מצב  דומה באומרו:"אפפוני מים עד נפש .."
[יונה ב,ו]
4] יש והאויבים משולים למים:"הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים כבירים ישאון"[ישעיה י"ז,י"ב]
עד כאן מעט דוגמאות לנושא המים בעיני התנ"ך.
התשובה לשאלה ד]
מעניין כי  מבחינה מדעית ,לאחרונה הגיעו המדענים למסקנה: כי למים יש  מימד רוחני מיוחד והם קולטים את אשר מתרחש בסביבתם:
במקום שישנם דיבורים ברוח רעה,כגון כעס,או מילים שאינן ראויות להגוי-לאחר בדיקת המים בתהליכים מסוימים, בעזרת מכשור מיוחד, ניתן לזהות  בהם צורות באי סדר מוחלט,לעומת זאת במקום שישנם דיבורים ברוח טובה ובקדושה -המים מראים לאחר בדיקה מדעית -כי יש בהם צורות יפות בסדר מיוחד ומפליא.
לסיכום,ניתן להסיק כי בעיני המקרא :למים יש מיני היבטים- חיוביים אך גם שליליים.
ובעין המדע  ישנה מסקנה: כי למים יש מימד רוחני,מה שלא ניתן לראות בעין רגילה.
מי ייתן ועם ישראל  יהיה צמא למים כפי שכתוב:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיה נ"ה,א]ואין מים אלא תורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וירם משה את- ידו ויך את- הסלע במטהו פעמיים,ויצאו מים רבים,ותשת העדה ובעירם" [במדבר  כ,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.9hf4a8capejmpith0c9p.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר