פרשת וירא- מה ראתה שרה ברוח הקודש?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- מה ראתה שרה ברוח הקודש?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי :חיה ז"ל-בת בן-ציון]

פרשה  וירא -היא המשכה של הפרשה הקודמת: לך- לך ומתארת  בהרחבה את המשך קורותיו של אברהם, הכנסת האורחים היפה והמיוחדת שאברהם מקיים כאשר רץ לקראת שלושת המלאכים-

כחום היום, והבשורה לה זוכים הוא ואשתו שרה: בהולדת הבן .

ציורי תנ"ך/ אברהם מקבל את פני המלאכים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו: ואברהם ושרה זקנים באים בימים, ,ותצחק שרה בקרבה.. ויאמר ה' אל- אברהם למה  זה  צחקה שרה לאמור האף אמנם  אלד ואני זקנתי: היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.."[בראשית י"ח, י- י"ד]

ובהמשך, אכן שרה יולדת בן :"ויקרא אברהם את שם בנו הנולד אשר ילדה לו שרה יצחק: וימל אברהם את יצחק בן-שמונה ימים כאשר ציווה אותו אלוקים.."

אברהם מודה לאלוקים על נס הולדת יצחק ועורך משתה גדול: "ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה  גדול ביום הגמל את יצחק: ותרא שרה את בן- הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בני יצחק.."

הקב"ה מאשר לאברהם לגרש את ישמעאל ואומר לו: "..כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע"[שם  כ"א, ח- י"ג]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מדוע צחקה שרה - לשמע הבשורה על הולדת הבן?

ב] מה פשר המשתה  שאברהם ערך?

ג] מאין לנו כי לשרה הייתה רוח הקודש?

שרה צוחקת לשמע בשורת הולדת הבן.

רש"י אומר: כי שרה  צחקה  היות והייתה מביטה על גופה וראתה שנעשו בה שינויים מחמת הזיקנה, לכן  אמרה בתמיהה: האם יתכן  שגופה מסוגל לעמוד בכל הנטל של הבאת ילד לעולם? והוסיפה: "ואדוני זקן"

אך, למרות שהיא אמרה על אברהם שהוא זקן, הקב"ה, שינה מדבריה ואמר לאברהם כי היא חוששת אך ורק -מפאת גילה המופלג :"ואני זקנתי" ולא גילה לאברהם  בדייקנות את דבריה באומרה:" ואדוני זקן"  וזאת מהטעם - לא לקלקל את שלום הבית ביניהם .

הרמב"ן מפרש: כי שרה צחקה  בקרבה מתוך לעג, כמו שנאמר  "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"

[תהלים ב, ד]

כי כאשר הצחוק הוא בפה- מטרתו שמחה, כמו שנאמר: "אז ימלא שחוק פינו.."[תהלים קכ"ו, כ]

אך  כאשר הצחוק בלב -הוא  אינו מתוך שמחה. ועל זה הקב"ה האשים אותה לאברהם, על כך שלעגה ולא האמינה, והרי מן הראוי היה  שתאמין, או תגיד: "אמן יעשה ה' "

ה"כלי יקר"  מביא שני פירושים:

א] שרה  לא הסתפקה ביכולת ה' להביא להולדת הבן, אלא צחקה על הייעוד, הרי היא  ואברהם היו כבר  בגיל מופלג ומטבע הדברים הם כבר קרובים לזמן המוות ,לכן לא יזכו לגדל את בניהם ולהשיאו לאישה, ואין הדבר נחשב לייעוד שלם.

לכן חשבה ,מילא, היא מרגישה כי כוח נעוריה חזר אליה בגלל זכויותיה וזה יגרום לה לאריכות ימים, אבל אברהם – אין לו זכות גדולה, לפי שנתמעטו זכויותיו כאשר ניצח את המלכים במלחמה, הוא באמת כבר זקן ולא חזר לימי עלומיו ולא יאריך ימים רבים ואם כן- מה הטעם בהולדת הבן? בכל אופן, ה' לא גילה לאברהם את מחשבותיה של שרה :כי בעיניה -זכויות אברהם נתמעטו– וזאת מהטעם   כי הקב"ה נזהר לא לפגוע בשלום הבית שלהם.

ולכן ה' אמר:" היפלא  מה' דבר" כי ה' יודע את מספר ימי חייהם שיספיקו לגדלו.

ב] צחוקה של שרה היה במחשבה בלבד- ומפאת יראת שמים- לא הוציאה את  צחוקה מהשפה כלפי חוץ, ולכן נאמר:"היפלא מה' דבר"?-שהרי הקב"ה רואה  מה  מתרחש בסתר  ליבה.

אברהם עורך משתה.

על פי רש"י : אברהם ערך משתה ,כאשר מלאו ליצחק שנתיים  והוא נגמל מחלב אמו , משתה זה היה גדול  והשתתפו בו - גדולי הדור, כגון: שם ועבר ואבימלך[בראשית רבה]

רבינו בחיי מסביר  את סיבת בואם של גדולי הדור: "כי היה פלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עימו".

כלומר, עצם הולדת יצחק מביא אור גדול ,שמחה ועושר ומטבע הדברים שבמצב כזה יבואו מחשובי אותו דור להשתתף בשמחה וגם לכרות  עם אברהם בריתות. אבל היות וכאן הייתה שמחה, אין התורה מפרטת את שמות הבאים, אבל כאשר ישנה התאספות במצב של אבל, הכתוב כן מציין את שמות האורחים בדומה למה שהתרחש אצל איוב: "ויבואו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי.[איוב, ב, י"א] ועל כך היה אומר שלמה המלך: "טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה", הכוונה שכל שמחה בעולם הזה-היא הבל וריק.

ואכן  הדבר היוצא דופן: שאברהם עורך משתה דווקא ביום בו נגמל יצחק, והרי מנהגו של עולם הוא: שנוהגים לערוך ביום הולדת הבן, או ביום ברית המילה שלו- לכבוד המצווה. אך אברהם ערך דווקא משתה כאשר מלאו ליצחק שנתיים, מהטעם – שהתחיל  מיום זה  להקדישו ללימוד תורה. ואין דבר זה מעורר תמיהה, לפי שכאשר מלאו לאברהם ג' שנים הוא הכיר את בוראו ולכן נתן דגש רב בחינוך בנו לתלמוד תורה. לכן נמנע לערוך סעודה ביום לידתו, או ביום המילה, אלא המתין עד כה ,על מנת לשמוח בבנו בשמחת התורה, כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"[תהלים י"ט, ט]

ועוד שנאמר: "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב".[ישעיהו כ"ח]כי מיום שיצחק נגמל היה ייעודו לעבודת ה' ומזומן לשמש עולה תמימה"

ומוסיף רבינו בחיי: כי ידוע שאין השמחה שורה על האב ביום לידת בנו ולא ביום ברית המילה, אלא ביום שהילד נגמל ומכאן ואילך הולכת ומתחזקת אהבתו אל בנו.

ובמדרש נאמר : כי ביום הגמל את יצחק- המילה :הגמל מרמזת= ביום- ה"ג-בגמטרייא:8-ביום השמיני להיוולדו מל אותו אברהם. ביום זה ערך אברהם סעודה גדולה ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עורכים סעודה בברית המילה.- לפי מדרש זה - אברהם ערך את המשתה  ביום השמיני למילת יצחק-וזה מנהג כשר, על כך אמר דוד המלך: "אספו לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח"[תהלים ג]

שרה זוכה לרוח הקודש.

מיד לאחר שהכתוב מציין כי אברהם  ערך משתה ביום שנגמל יצחק,נאמר:"ותרא שרה את – בן- הגר המצרית אשר- ילדה לאברהם מצחק: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן- האמה הזאת עם בני עם- יצחק"

התוצאה: למרות שדברי שרה נראים רע בעיני אברהם, הרי הקב"ה אומר לו: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע" ואכן אברהם משלח את הגר וישמעאל והיא מגיעה למדבר..

רש"י מסביר את המילה: "מצחק" בשלושה אופנים:

א] "מצחק"- צחוק של חטא והכוונה ללשון עבודה זרה כמו שנאמר: "ויקומו לצחק"[שמות ל"ב, ו] והמשמעות שקמו לעבוד עבודה זרה.

ב] "מצחק"- לשון גילוי עריות, כמו שנאמר: "בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי"[שם  ל"ט, י"ז]  מדובר בעלילת אשת פוטיפר על יוסף בניסיון להאשימו כאילו ביקש לחטוא.

ג] "מצחק"- לשון רציחה כמו שנאמר: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו..[שמואל –ב, ב, י"ד]

שהיו משחקים זה כנגד זה באמצעות חרבותיהם והתוצאה הייתה  שהרגו אלו את אלו.

ומסתבר כי  ישמעאל היה נוהג לריב עם יצחק על הירושה שעתידים היו לרשת אחר מות אביהם וישמעאל היה אומר: "אני הבכור ונוטל פי שניים" והיו שניהם נוהגים אל השדות וישמעאל יורה ביצחק חיצים באמצעות קשתו וזו הכוונה שהיה ישמעאל "מצחק" ,כמו שנאמר: "כמתלהלה היורה זיקים.."[משלי כ"ו, י"ט] והכוונה כאדם שמתאמץ לירות חיצים במטרה לפגוע ולהמית את היריב, בזמן שמצהיר כי כל כוונתו, אינה אלה לשם משחק.

רש"י  מפרש: מה נראה בעיני אברהם כדבר רע:

א] שישמעאל יצא לתרבות רעה.

ב] עצם שילוחו מהבית  היה רע בעיניו.

תשובת אלוקים לאברהם הייתה :"שמע בקולה" והכוונה: אברהם  חייב לשמוע בקול המיוחד של שרה-שהוא רוח הקודש. ומכאן לומדים שנביאותה של שרה הייתה גדולה ועיקרית מאשר של אברהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן ללמוד כי אברהם ושרה שמו את הדגש  על חינוך יצחק  בתחום תלמוד התורה והבינו  כי  ייעודו לרשת את ארץ ישראל –היות  ושרה  ברוח הקודש ראתה: "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" -שאין ישמעאל ראוי לרשת עמו את  ארץ ישראל .והקב"ה  נתן לכך אישור בדבריו לאברהם- לשמוע בקולה ולשלחו עם אמו מהבית.

ומעשה אבות סימן לבנים!

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויפול אברם על- פניו וידבר אתו אלוקים לאמור: אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים"[בראשית י"ז,ג-ד]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Abrahm

 Father of many nation

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אב המון גויים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אב המון גויים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

השמים עטורי עננים

בגווני הקשת מתהדרים

אברהם בא בימים

מתהלך מאט צעדים.

 

לפתע קולות אלוקים

אל אברהם ציוויים

להתהלך להיות תמים

מעתה שלמות באיברים.

 

מעליו צל השכינה

קרני אור כעטרה

נופל על פניו

קשוב ברמ"ח  אבריו.

 

אב המון גויים

ממנו יצאו לאומים

יזכה לארץ מגורים

לבניו לדורות הבאים.

הערה: השיר בהשראת פרשת: לך-לך[חומש בראשית]


Father of many nations / Song By: Ahuva Klein ©

Clouds lined the sky
Spectrum boast
Abraham coming days
Matt walking steps.

Suddenly the sound of God
To Abraham imperatives
Walk to be innocent
Now whole organs.

Shadow over the Divine Presence
Light rays like the diadem
Falls on his face
Attentive, soul and body.

Father of many nations
Whence the nations
Living will to Israel
Sons for generations to come.
Note: The song is inspired by the affair: you-you [Genesis]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם ושרה במצרים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם ושרה במצרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

 

אברהם עובר כברת דרך

עמקים טרשים שדות ירק

ממושבו באור כשדים

אל כנען בציווי אלוקים.

 

לפתע רעב בארץ היעודה

בו התברך בגדלות וברכה

עם שרה ירד למצרים                                                                                                            

בחדרי ליבו צער כמים.

 

אברהם מתמלא חששות

ולשרה יציע עצות

לפרעה נלקחת באילוצים

מיד ייענש  בנגעים.

 

חיש ישיב שרה

תחושתו רעה ומרה

ישלחהו בכבוד מלכים

עמוס אוצרות כבדים.

הערה: השיר בהשראת פרשת לך-לך [חומש בראשית]

Abraham and Sarah / Song By: Ahuva Klein (c)
BS * Copyright Ahuva Klein (c)


Abraham and Sarah in Egypt / Song By: Ahuva Klein ©





Abraham goes a long way


Rocky valleys vegetable fields


Ur seat


God's command to Canaan.





Suddenly famine in the Promised Land


It is blessed with greatness and blessing


Sarah went down to Egypt


Grief in the heart like water.





Abraham is filled with concerns


And Sarah will offer tips


Pharaoh is taken under the constraints


Immediately punished lesions.





Sarah will respond quickly


Feeling bad and bitter


So he sent him a royal welcome


Heavy laden treasures.


Note: The song is inspired by the story of you-you [Genesis]
*

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא? למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך"[בראשית י"ב,י"ח-י"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Pharaoh returns Sarah to Abraham

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך-מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך –לך- מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

 

הפרשה פותחת בניסיונות שנתנסה אברהם אבינו:

במסכת אבות נאמר "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם עליו השלום"

כבר בתחילת הפרשה -התורה מתארת את  שלושת הניסיונות הראשונים:

ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הניסיון הראשון: באור כשדים ששם הפילו נמרוד לתוך כבשן האש וניצל, אין הדבר מפורש בתורה, אלה בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים"[בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ: "..לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"[שם י"ב, א-ב]

הניסיון השני: הרעב בארץ: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה-

ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי- יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו: אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך  וחייתה נפשי בגללך"[י"ב, י-י"ד]

הניסיון השלישי: פרעה כועס על אברהם לאחר שלקח אליו את שרי והתברר לו כי היא אשתו  ולא אחותו: "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה—זאת עשית לי למה לא—הגדת לי כי אשתך היא: למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך:"[שם י"ב, י"ח-כ]

השאלות הן:

א] ניסיון הרעב בארץ- מה המיוחד בו?

ב] מה המשמעות של הירידה למצרים?

ג] מדוע פרעה נענש בנגעים?

 

ניסיון הרעב בארץ.

 

הרמב"ם[במסכת אבות ה, ג] אומר: כי ניסיון הרעב בארץ היה ניסיון גדול -לפי שהקב"ה הבטיח לאברהם כי היעוד שלו בארץ ישראל:"ואעשך לגוי גדול"

והנה דווקא  בארץ כנען נוצר מצב של רעב.

רש"י אומר: כי הרעב היה אך ורק בארץ כנען ולא בשאר חלקי העולם, לפי שהקב"ה  רצה לנסות את אברהם אם יהרהר אחרי דבר ה' ,בו בזמן-שהבטיח לו כי  בארץ כנען ייהנה  מטובה וברכה. ודווקא עכשיו הוא גורם לו לעזוב את המקום מפני הרעב.

משמעות הירידה למצרים:

רבינו בחיי  מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי המצב הזה שבו נתון אברהם, - יש בו דמיון מדהים לגבי זרעו בגלות מצרים שהרי המצרים לקחו את שרי אשתו, וכעונש הקב"ה  נקם נקמתו בנגעים אצל פרעה ולבסוף פרעה השיב את שרי לאברהם ואברהם יוצא ממצרים במקנה, בכסף וזהב. וגם ציווה עליו פרעה אנשים לשלחם. כל התרחשויות אלו אירעו גם לבניו.

בבראשית רבה דורשים רז"ל: "כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ. ובישראל כתיב[בראשית מ"ה, ו] כי זה שנתיים הרעב. באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת  תחיון. באברהם כתיב[בראשית י"ב] וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב[שמות י"א] עוד נגע  אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב[בראשית י"ב] ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך. ובישראל כתיב[שמות י"ב] ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי.

ובאברהם כתיב [בראשית י"ב] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו,

 ובישראל כתיב[שמות י"ב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב[בראשית י"ג] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב[שמות י"ב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, באברהם כתיב[בראשית י"ג] וילך למסעיו, ובישראל כתיב:[שמות י"ב] וייסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה"

גם הרמב"ן  מדגיש  את רעיון עניין האבות והבנים:

1]האבות מלמדים את הבנים   מהי דרך ההתנהגות-במצבים מסוימים מתוקף היותם אבות האומה.

2] הקב"ה קובע את עתיד הבנים על פי מה שהתרחש לאבות.

3] מעשיהם של אבותינו משפיעים על עתיד הדורות הבאים.

 

 

פרעה נענש בנגעים.

רבינו בחיי שואל : מה פשעו של פרעה, הרי הוא האמין ששריי היא אשת אברהם?

אלא ,בפני הציבור אמרה שרה כי היא אחותו של אברהם, אך לפרעה גילתה את האמת שאכן היא אשת אברהם, מתוך נקודת הנחה שמלך היושב על כיסא מלכותו לא יגרום עוול, אך פרעה אמר לה כי הוא מאמין רק לדברים הראשונים שאמרה, ולא לכך שהיא אשת אברהם. מטעם זה פרעה נענש בנגעים.

וכשהתלונן בפני אברהם: "למה לא- הגדת לי כי אשתך היא"? הרי הוא האמין רק לאברהם ולא  לשרה.

רש"י  המסתמך על בראשית רבה- מפרש: כי הקב"ה הביא על פרעה "ראתן" –שהוא אחד ממיני השחין -כדי שלא יתקרב לשרי, הנגעים באו גם על אנשי ביתו.

ולפי המדרש: ארמונו של פרעה לקה בנגעים לרבות כתליו ,עמודיו וכליו.

ועל פי דיבורה של שרי, שהייתה אומרת למלאך: "הך" והמלאך היה מכה את  מלך מצרים בנגעים.

ופרעה לא נהג כאבימלך שאמר לאברהם לאחר שהשיב לו את שרה: "הנה ארצי לפניך[בראשית כ, ט"ו] והסכים שיישאר לגור שם, אלא בניגוד לכך, פרעה אומר: "לך" ולא נתן לו אפשרות לשהות במקום, כדי למנוע שיכשלו בה בני אדם, לפי שידע  פרעה והכיר את המצרים שהם שטופי זימה ועליהם נאמר:[יחזקאל כ"ג, כ]"וזרמת סוסים זרמתם" הכוונה: להתנהגות של פריצות.

פרעה נהג כך כדי לשלחו בשלום.

ולפי אונקלוס: פרעה שילח את אברהם ואשתו בכבוד.

כאשר אברהם שב לארץ ישראל-הוא ופמלייתו  שבים עם רכוש רב, כפי שהכתוב מציין:

ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[שם י"ג, ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אברהם בעל אמונה איתנה, הוא עומד בניסיונות ,אינו שואל שאלות את ה', אלא נוהג כפי שהתורה דורשת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[דברים  י"ח, י"ג]

ומעניינים במיוחד כל ההתרחשויות במצרים אשר עוברים עליו ואשתו, כפי שחז"ל אומרים- אכן הם סימן למה שעתיד להתרחש במצרים לזרעו,

כפי שנאמר בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה[לאברהם] שב, אתה סימן לבניך".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם"[בראשית  ט,כ]
הטכניקה: שמן על בד.









Biblical painting
Noah plants avineyard
by Ahuva klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)