פרשת נח- באיזו מידה נח היה צדיק?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי :
חיה ז"ל בת בן-ציון]
הפרשה פותחת במילים:
"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו ואת האלוקים
התהלך נח: ויולד נח שלושה בנים את- שם את חם ואת יפת"
השאלות הן:
א] מיהו נח-מהי מהות שמו?
ב] באיזו מידה נח היה צדיק?
ג] מה מאפיין את נח אחר
המבול?
נח- מהות שמו.
נח מוזכר לראשונה כבר בפרשת בראשית: "ויחי- למך שתים ושמונים שנה
ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן-
האדמה אשר אררה ה' "
[בראשית ,ה, כ"ח-כ"ט]
על פי האר"י הקדוש
ז"ל: כאשר נולד תינוק, הוריו נותנים לו שם בהשראת נבואה קטנה השורה עליהם
באותו רגע, אך במקרה של נח, פלאי פלאים- קורה דבר מעניין, לא רק שאביו קורא לו
בשמו ,אלא ברוח הקודש הוא יודע לתאר את תרומת בנו לאנושות:
רש"י מפרש את דברי למך: נח עתיד
להקל על העיצבון של עובדי האדמה ,לעתיד לבוא- בכך שיתקין כלי מחרשה, דבר שלא היה קיים טרם בואו לעולם.
במילים אחרות : נוח "יניח ממנו" את עצבון האנשים.
ומוסיף רש"י: עד שנוח לא בא, הארץ הייתה מצמיחה קוצים ודרדרים- בזמן שזרעו חיטה
וזאת מפני קללת האדם הראשון, שהאדמה הייתה
מקוללת בעבור חטאו ,כפי שנאמר: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב
השדה"[בראשית ג, י"ח]
אך בימי נח, נחה הארץ מקללתה זו, "ינחמנו"- יניח ממנו"
ציורי תנ"ך/ נח והיונה/ ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בעל הטורים מדגיש את סיבת הופעת שמו של נח בפסוק שלוש פעמים:"
אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה
בדורותיו את האלוקים התהלך נח"[שם, ו, ט]
שלושה פירושים:
1.נח ראה ג' עולמות- עולם טרם המבול, עולם שומם כתוצאה מהמבול, ועולם חדש בתום המבול.
2. היה משלושה אנשים שכל אחד מהם הציל שלושה:
נח- הציל את שלושת בניו: שם, חם, יפת.
דניאל - הציל את חנניה, מישאל ועזריה.
איוב - הציל את שלושת רעיו: אליפז התימני, ובלדד השוחי וצופר הנעמתי.
3. נח היה- נח לשמים, נח לבריות ,נח לעליונים, נח לתחתונים ,נוח בעולם
הזה ,נח בעולם הבא.
בנוסף נחשב לאדם תמים בתקופת
דור המבול ודור הפלגה.
על פי בעלי התוספות[ב"הדר זקנים"] נח
מוזכר שלוש פעמים בפסוק –כנגד שלושת
המידות שהצטיין בהם: "צדיק", "תמים", "את- האלוקים
התהלך.."
הרמב"ן אומר: כי נח היה צדיק ותמים והמשמעות היא -שנחשב לזכאי ושלם בצדקו ,לפיכך
היה ראוי שינצל מפני עונש המבול -לפי
שהצדיק זכאי בדין וזה ההפך מדינו של רשע.
כפי שנאמר: "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע[דברים כ"ה,
א]
פירוש נוסף של רבי אברהם: נח היה צדיק במעשיו ותמים בליבו, כפי
שנאמר: "תמים אתה בדרכיך" [יחזקאל כ"ח,ט"ו]
ועוד ראיתי פירוש יפה על השם :"נח"- בהיפוך
אותיות-"חן"- כלומר מצא חן
בעיני ה' והמילה :"חן"- מופיעה בתורה שבעים פעמים- כנגד-שבעים פנים לתורה[ספר התמצית/מאיר
ינאי]
נח צדיק גמור?
ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
על פי רש"י: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים
היה צדיק יותר. ויש דורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של
אברהם לא היה נחשב לכלום"
נח אומנם היה צדיק, אך היה מסוגר בעולמו שלו ולא חש במצב הרע של דורו.
כפי שאמרו חז"ל בילקוט:" ת"ר, מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן
התיבה וראה העולם חרב, התחיל לבכות- ריבונו של עולם! נקראת "רחום", היה
לך לרחם על בריותך! השיבו הקב"ה: רעיא
שטיא, עכשיו אמרת זאת, ולא בזמן שאמרתי לך:' ואני הנני מביא מבול וכאשר
שמעת שתינצל אתה בתיבה ולא עלה בליבך רעתו
של עולם! כיון שראה נח כן, מיד הקריב עולות וקורבנות" לכן בהפטרה אומר הנביא
ישעיהו:" כי מי נח זאת לי" ולכן
לפי דעת חז"ל: המבול נקרא בשם: "מי נח"- מפני שלא התפלל על
אנשי דורו.
ובמד"ר דברים נאמר: "אמר
נח למשה, אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול. אמר לו משה, אני נתעלתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כוח להציל את דורך, אבל
אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי
כשנתחייבו כלייה בעגל, למה הדבר
דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קרבניטין אחד הציל את עצמו ולא הציל את
ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו"
אברהם אבינו בשונה מנח -היה מתפלל על אנשי סדום וביקש עליהם רחמים.
עם ישראל הולך בדרך אברהם
אבינו ,ולעומת זאת אומות העולם הולכים
בדרכו של נח.
אצל עם ישראל קיימת ערבות הדדית-"כל ישראל ערבים זה לזה"
נח לעומת אברהם היה זקוק לתמיכתו של ה', אברהם היה מתחזק בעצמו בדרך
צדקו, לכן עליו נאמר: "אשר התהלכתי בצדקו"
צדיק גמור- הוא אדם המתעלה מכוח התורה באמצעות לימוד וקיום מצוות
ואינו מעורב בסביבתם של רשעים.
וצדיק שאינו גמור, הוא אחד המתעלה בעקבות התנהגות הרשעים, כשרואה לאיזו תוצאה עגומה הם מגיעים- בגלל התנהגותם הקלוקלת ולכן הוא מתרחק מהם
ומשתדל לעסוק בתורה.
מטעם זה: אלה הדורשים את נח
לגנאי מתכוונים שלא היה צדיק גמור, לפי שצדקתו באה כתוצאה מראייתו את דרך הרשעים
ואילו היה חי בתקופת אברהם ,דור לא כל כך מושחת–לא היה מגיע לדרגת צדיק תמים.
לכן נחשב לצדיק, אך לא לצדיק גמור.
נח אחר המבול
אחר המבול מסופר על נח: "ויחל נח איש האדמה וייטע כרם: וישת מן היין וישכר..."[בראשית ט,
כ-כ"א]
רש"י מסביר, כי ברגע שנח התחיל
לנטוע כרם, עשה עצמו חולין- והכוונה שחילל את מעלתו על ידי נטיעה זו.
היות והיה ראוי שיעסוק בנטיעת עצים אחרים שאינם גורמים לשכרות.
לנח היו שתילים של גפנים, לפי שלקח אתו ענפי גפנים לתיבה - כדי שיוכל לנטוע בתום המבול.
הרמב"ן אומר: נח נטע כרם- שורות, שורות של גפנים בשאיפתו להשיג יין.
רבינו בחיי אומר: כי על ידי שתיית היין נח
שהיה צדיק תמים והציל את העולם-
נגרמו לו צרות רבות והדבר גרם לכך שזרעו יהיה מקולל.
וכל הפרשה הזו משמשת אזהרה על
היין בדומה לפרשת הנזיר.
ה"כלי יקר" מביא
שלושה פירושים:
א] נח נקרא בשם: "איש האדמה"- כי עצם נטיעת הכרם בידי נח
הייתה פעולה חומרית אשר מוצאה מן האדמה, בעוד שמבחינה רוחנית -השכל מתנגד לפעולה
זו- לפי שהיין גורם לבלבול שכלו של האדם.
ב] נח נקרא: "איש האדמה"
לפי שהלך בדרכו של האדם הראשון שחטא בעץ הגפן-כי עץ הדעת- היה גפן [סנהדרין
ע, ע"א]
ג] היין גורם שיצא רוחו וישוב לאדמתו טרם זמנו, כפי שכתוב: "יש
דרך ישר לפני איש ואחריתו מוות"[משלי י"ד, י"ב]
לסיכום, על פי הנאמר לעיל, נח היה צדיק ומצא חן בעיני ה', למרות שלא
נחשב מושלם בצדקתו.
ובדור
של רשעים זכה להציל את קיום המין האנושי
ועל כן הפרשה קרויה על שמו: "נח"
