יום שני, 23 ביולי 2012

גלות בבל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
גלות בבל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

גלות בבל האיומה
חרב חדה בנשמה
עיניים דומעות כנחלים
לב רוגש כגלים.

הגולים מעלים זיכרונות
על העצים נתלים כינורות
ציון יציירו בדמיונם
נחשול געגועים בליבם.

בארץ ניכר
גרונם ניחר
יישאו תפילה לאלוקים
שיגאלם במהרה ממעמקים.

הערה : השיר בהשראתימי בין  המייצרים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 22 ביולי 2012

השבי/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
השבי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

השבי  הינו קשה מנשוא
שולל חיי אדם וחירותו
כיצור העומד לטבוע בים
רגליו כבולות פיו נדם.

ישנו שבי מצוו עליון
הפוגע באנשי ריב ומדון
דוגמת המדיינים שנאתם עזה
לעם קדוש ללא סיבה.

ישנו שבי זועק לשמים
חייל תמים זך כמים
בעבור משא ומתן מדיני
פגיעה והשפלה בעם חופשי.

הערה: השיר בהשראת פרשת  מטות חומש  במדבר.
[וכן בהשראת שבוי ישראלי שבחסדי ה' השתחרר בריא ושלם]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 21 ביולי 2012

ציורי תנ"ך/המדיינים נלקחים בשבי/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישבו בני- ישראל את-נשי מדיין ואת-טפם,ואת כל בהמתם ואת כל- מקניהם.." [במדבר  ל"א,ט]
הטכניקה: שמן על בד.n70rd02pnsjd89rijsdt.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 20 ביולי 2012

פרשת מטות-מדוע אין משה נוקם במדיינים בעצמו/ מאמר: מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות- מדוע  אין משה נוקם במדיינים בעצמו?
 מאת:אהובה קליין.

התורה מתארת את נושא נקמת מדיין:"וידבר ה' אל משה לאמור: נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל—עמיך :וידבר משה אל—העם לאמור היחלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על-מדיין לתת נקמת- ה' במדיין אלף למטה, אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו צבא...וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת—פינחס בן—אלעזר הכהן לצבא  וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו...ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדיין הרגו על---חלליהם..וישבו בני ישראל את נשי מדיין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת-כל—מקניהם ואת כל חילם בזזו ואת כל עריהם במושבותם ואת כל טירותם שרפו באש וייקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה.."
השאלות הן:
א] מדוע משה אינו נוקם במדיינים בעצמו כפי שנצטווה מאת ה'?
ב] כיצד יתכן שמשה משנה את דברי ה', ה' אומר לו:"נקום נקמת בני ישראל" ואילו משה אומר  לבני ישראל: לתת "נקמת ה' במדיין"
ג] מדוע  קצף משה על פקודי החיל בלבד ולא  על פינחס, הרי פינחס היה המוביל במערכה נגד מדיין?
התשובה  לשאלה א]
חז"ל  במדרש רבה אומרים שתי סיבות:
1] כי היות ומשה בעצמו גדל במדיין לא רצה  להיות כפוי טובה, כמו שהמשל אומר: בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן!
לכן לא  לקח חלק במלחמה.
2] פינחס התחיל במצווה,בכך שהרג את החוטאים:והרג את כוזבי בת צור [במדבר כ"ה,ז-ח] וידוע כי המתחיל במצווה – אומרים לו גמור.
ולכן  עליו לסיים  מלחמתו במדיינים.
התשובה לשאלה ב]
ישנו מדרש שלפיו: כוונתו של משה הייתה להוכיח שכל השנאה כלפי עם ישראל היא על רקע דתי, היות ועם ישראל אינו ערל, אינו עובד עבודה זרה, אלא דבק בתורה שקיבל בסיני –  סובל משנאה ורדיפה של אויבים- לפיכך המלחמה היא של ה' שנתן את  התורה לעם ישראל.
אברבנאל אומר: כי היו כאן שתי נקמות:
אחת מצד ה' על כך - שהסיתו בני ישראל לעבוד עבודת אלילים.
והשנייה: נקמת עם ישראל, היות ובגלל חטא זה מתו כ"ד אלף מתוך עם ישראל.
הכלי יקר  אומר: הקב"ה היה מוחל  על כבודו ושם דגש על נקמת כבודם של ישראל, אך משה פעל הפוך, על כבוד ישראל וויתר ,אך על כבוד ה' לא וויתר.
המלבי"ם אומר: כי למעשה בפועל, ישראל  ניהלו את המלחמה בשטח, אך הייתה כאן יד ה' כי המעטים ניצחו את הרבים, הרי לצבא הלכו  סך הכול י"ב אלף מתוך עם ישראל, זו הייתה מערכה   ניסית.
"מלאכת מחשבת" אומר: רצונו של ה' היה שישראל יתאמצו בעצמם וילחמו ולא יסמכו על ניסים, כמו שכתוב:"וברכתיך בכל אשר תעשה"
לעומת זאת, משה שאף כי הנקמה תבוא מכוח עליון, כמו שנאמר:"ה' ילחם לכם ואתם  תחרישון"
ואכן ישראל נלחמו למטה ומלמעלה באה הישועה.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבי שמעון בן לקיש: כי כל אדם הכועס- חוכמתו מסתלקת ממנו, הוא כעס על שרי האלפים ושרי המאות ששבו ממלחמת מדיין,מתוך הכעס  הגיע לטעות.
רש"י אומר: כי משה כעס דווקא על אנשי פקודי החיל  כי הם היו אחראים על הצבא  וברגע שלא הכול התנהל לפי צווי ה' האשמה עליהם.
השל"ה הקדוש שואל: הרי הם לא נצטוו מתחילה  להרוג את הנקבות,
אם כן מדוע משה כעס עליהם כעת?
אלא, מכאן ההוכחה כי כאשר ישנו דבר שחייב להתבצע היות והשכל וההיגיון מחייבו, יש להוציאו לפועל ואין חובה להמתין לפקודה.
לסיכום, מתוך כל האמור לעיל, משה מתגלה בזמן משבר מנהיג משכמו ומעלה ונזהר לא להיות כפוי טובה כלפי מדיין, אינו שוכח את הסביבה ממנה  בא.
מן הראוי שישמש דוגמא למנהיגות הראויה לשבח לכל המנהיגים אחריו ולא לחינם נאמר: לא קם ממשה עד משה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מטות מסעי- מסר למנהיגים-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות מסעי- מסר למנהיגים- כיצד?/ מאת: אהובה קליין

פרשת מטות  פותחת בנושא נדרים ושבועות:"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור:: זה הדבר אשר ציווה ה' איש כי ידור נדר לה" או הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"
תוך כדי עיון בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א] מה ההבדל בין נדר  לשבועה?
שאלה ב] מדוע התורה מדגישה כי בנושא הנדרים והשבועות – ישנה  פניה  תחילה אל ראשי המטות דווקא?
שאלה ג] מה הכוונה:"לא יחל דברו" ?
התשובה  לשאלה א]
נדר: הכוונה כאשר אדם לוקח על עצמו לעשות דבר ,או לא לעשות דבר לגבי  חפץ מסוים, בהקשר לכך אומר הרמב"ם כי יש הבדל בן נדר: 'אסר'- בו האדם מתחייב להתנזר  מדברים מסוימים שבדרך כלל כן מותרים לו.
לבן נדר שיחייב את עצמו להקריב קורבן בו בזמן שאינו חייב להקריבו, אלא כאן הכוונה לנדרי הקודש.
לעומת זאת: שבועה:- אדם מתחייב לעשות, או לא לעשות דבר מסוים, השבועה חלה על האדם ולא על חפץ.
תשובה לשאלה ב] מעניין הדבר-  כי התורה מדגישה את פנייתה תחילה בנושא השבועות והנדרים לראשי המטות, הרי ממילא ידוע שכל המצוות נאמרות תחילה לראשי העם:יש לכך סיבה:
 לפי הגאון רבי משה סופר[ בעל חת"ם סופר"]- מנהג העולם הוא שמנהיגים טרם כניסתם לתפקיד המכובד-  מבטיחים הבטחות ונודרים מיני נדרים לגבי מעשיהם בעתיד, אך לאחר שמתמנים לתפקידם- ההבטחות לחוד והמעשים לחוד ויש ולא יקיימו כלל את הבטחותיהם.
על שחיתות שלטונית מעין זו נאמר:" אם בארזים  נפלה השלהבת- מה יגידו אזובי הקיר"?
אם המנהיג אינו משמש דוגמא חיובית לעמו- מה נצפה מכל העדה כולה?
לדעתו של האדמו"ר רבי אהרון מצ'רנוביל: התורה מדגישה כאן את ראשי המטות- כי עליהם לדעת להיות קשובים לרחשי העם ולהשתדל לפעול לטובת הציבור.
דוגמא יפה יש לנו בפרשה- על הנהגתו של משה כמנהיג אמת- מבטיח ומקיים:
שבט גד וראובן בקשו ממשה את ערי הגלעד, אך משה ביקש מהם כי עליהם להירתם תחילה  לעזרת יתר השבטים  במלחמה והם הבטיחו:"ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל.."
לאחר שעמדו בהבטחתם קיבלו את מבוקשם:" וייתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף את ממלכת סיחון מלך האמורי ואת ממלכת
עוג מלך הבשן..."
ובהמשך הם זוכים לבנות את עריהם כפי שכתוב:"ויבנו בני גד את דיבון ואת- עטרות ואת ערער..." [במדבר ל"ב,ל"ד- ל"ה]
התשובה לשאלה ג] המשפט:"לא יחל דברו" [במדבר ל,ג]- המנהיג הנכנס לתפקידו יקפיד לא לחלל את דבריו, אלא  יקפיד למלא את הבטחותיו.
מוסיף על כך: רבי יהודה לייב מגור- "בעל שפת אמת": כי פרשת:"לא יחל דברו" נסמכה לסוף פרשת פינחס ששם מדובר על תמידים ומוספים.
ללמדנו: כי התפילות נקבעו במקום  קורבן- ועל האדם לנצל פיו לתפילה
ולהרבות  בלימוד התורה, כמו שנאמר:" הקול קול  יעקב"
ולא במקרה פרשה זו נאמרה בתקופת בין המייצרים- ללמדנו- כי ניתן להינצל על- ידי תפילה ולימוד  תורה, כמו שנאמר:" מן המייצר קראתי יה ענני במרחביה" [תהילים קי"ח,ה]
מי ייתן והמנהיגים שלנו ישמשו דוגמא חיובית לעם  וישכילו לקיים את הבטחותיהם ובמיוחד בתקופה זו: בין המייצרים- עם ישראל יעסוק בקיום מצוות התורה וירבה  בתפילה.
מטות- ראשי  תיבות: מעשים טובים ותלמוד תורה.
יהי רצון ונרבה במצוות ומעשים טובים-  למען גאולה שלמה בקרוב ממש בע"ה.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גד וראובן מצפים לעושר/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
גד וראובן מצפים לעושר/שיר מאת: אהובה קליין (c)

שבטי גד וראובן
התמקמו בעבר הירדן
בה ראו פנינת זהב
ציפייה לעושר רב.

מעיינות נחלים ואגמים
מרבדי דשא ירקרקים
מקורות שובע לכבשים
מימוש חלומות גשמיים.

משה מציב תנאים
יד לאחוות אחים
ארץ ישראל נקנית בייסורים
משכן השכינה לנצח נצחים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת מטות מסעי[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 ביולי 2012

ציורי תנ"ך/בני גד וראובן בונים את נחלתם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויבנו בני-גד את-דיבון ואת-עטרות ואת ערוער....." [במדבר ל"ב,ל"ד]

הטכניקה: שמן על בד.d0mvyjri9x5hthsl9yx1.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר