פרשת תזריע-מה הטעם במצוות ברית המילה ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשת תזריע קוראים אנו על מצוות ברית המילה, וכך התורה מתארת את הדבר:
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"
השאלות הנשאלות הן:
א] מה מקור מצווה זו והיכן פוגשים אנו בה לראשונה במקרא?
ב] מה הטעם בברית המילה?
ג]היכן מצאנו נושא זה- במקומות אחרים במקרא?
התשובה לשאלה א]
לראשונה אנו קוראים על כך בחומש בראשית:"ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את- בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך לדורותם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל—זכר ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת- כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והייתה בריתי בבשרכם לברית עולם וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" [בראשית י"ז- ט"ו]
ובהמשך התורה מתארת לנו את אברהם ובני ביתו עוברים – הלכה למעשה- ברית מילה:"ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהימולו בשר עורלתו וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר עורלתו בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל בנו וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נימולו איתו"
[בראשית י"ז כ"ד-כ"ז]
חז"ל שואלים לגבי אברהם אבינו: מדוע לא קיים לפני הציווי האלוקי את - מצוות מילה כשם שקיים את שאר המצוות?
על כך תשובתם היא: היות שבברית ישנם שני שותפים, לכן אברהם חיכה לצווי האלוקי מהסיבה-מצוות המילה בלא כריתת ברית אינה מתקיימת בפועל.
לעומת זאת, ביתר המצוות נאמר:"זריזים מקדימים למצוות"
[פסחים ד',ע"א] מסיבה זו אברהם קיים אותן טרם הציווי מהקב"ה.
התשובה לשאלה ב]
כפי שהתורה מציינת : הטעם למצוות ברית המילה:
אות בן עם ישראל לקב"ה.
והברית נערכת ביום השמיני להיוולדו של הילוד.
חז"ל אומרים: כי מצווה זו היא מיוחדת במינה - היות ובניגוד לשאר המצוות שלפעמים יש בהן נגיעה אישית להשגה חומרית , או רדיפה אחר כבוד, דבר שעשוי לפגום בערך המצווה ,הרי כאן אין שום סיבה להשגת רווח מסוים- לכן מצווה זו נמצאת במדרגה גבוהה מאד, כמו שנאמר:"גדולה מילה, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה"
[נדרים ל"ב, ע"א]
חז"ל מגיעים למסקנה חשובה:"כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו, כגון שבת ומילה ותלמוד תורה- הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלים"
כלומר- מצוות אלו – מתקיימות לנצח.
הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" אומר: טעם מצוות ברית המילה -כדי שיהיה למאמיני ייחוד ה' אות אחת גשמית שמאחדת אותם ולא יוכל לבוא מישהו מעם אחר ולטעון: שגם הוא שייך לדת היהודית.
ר' אהרון הלוי כותב בספר החינוך: כי היה זה רצונו של ה' לקבוע אות בעם ישראל - כדי להבדילם משאר אומות העולם, וכשם שאדם מביא את גופו לידי שלמות דרך מצווה זו- כך גם יכול להשלים צורת נפשו על ידי מעשיו.
לפי רש"י: כל זמן שאדם הולך עם עורלה- נחשב בעל מום לפני ה'
[בראשית י"ז]
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לקיום מצוות ברית המילה:
1] עניין המילה מוזכר, אומנם לא במפורש, כאשר אברהם יושב כחום היום בפתח אוהלו באלוני ממרא[בראשית י"ח,א]
כאן רש"י מעיר: כי היה זה היום השלישי למילתו של אברהם והקב"ה בא לבקרו - כדי לדרוש בשלומו.
2] בריתו של יצחק:"וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציווה אותו אלוקים" [בראשית כ"א,ד]
3]מילת בנו של משה:"ויהי בדרך במלון, ויפגשהו ה' ויבקש המיתו ותיקח ציפורה צור ותכרות את עורלת בנה ותיגע לרגליו ותאמר: כי חתן דמים אתה לי וירף ממנו, אז אמרה: חתן דמים למולות"
[שמות ד, כ"ד-כ"ו]
4] יהושע מל את עם ישראל מייד לאחר כניסתם לארץ ישראל:
"ויעש לו יהושע חרבות צורים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות" [יהושע ה,ג]
5] פרשת דינה:"וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי שער עירו וימולו כל זכר כל יוצאי שער עירו" [בראשית ל"ד,כ"ד]
לאור האמור לעיל, רואים אנו כי מצוות ברית המילה היא אחת המצוות החשובות ביותר של עם ישראל- היא משמשת אות בעם היהודי וקושרת אותו לברית עם מלך מלכי המלכים.
את הברית מקיימים ביום השמיני להולדת הילוד, חז"ל מסבירים את הסיבה לכך:במדרש מכילתא:היא גדולת השבת - שהרי אין התינוק נימול אלא רק לאחר שעברה עליו השבת כמו שנאמר:"ובן שמונה ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם"[בראשית י"ז,י"ב]
התינוק מתקדש על- ידי השבת- שגם היא אות בן ה' לעם ישראל- ואז הוא מגיע למצב שראוי לטבוע עליו ברית- קודש ולהיכנס בקהל ישראל.
בסעודת המצווה בתום הטקס, נוהגים לשיר:"הרחמן הוא יברך את אבי הילד ואימו.. ויזכו לגדלו ולחנכו ולחכמו..." מי ייתן וההורים יצליחו בסייעתא דשמיא להשפיע בדרך חינוכם על בניהם עוד מהיותם קטנים ועד היותם גדולים.
ויתקיים בהם הפסוק:"גיבור בארץ יהיה זרעו ודור ישרים יבורך....."
[דברי רשב"י בזוהר הקדוש]
שמן על בד.