יום רביעי, 4 באפריל 2012

אליהו הנביא והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אליהו הנביא והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

רוח אדירה מחוללת מחולות
נוצרת עימה רזים וסודות
מערבלת ענני כבשן וגופרית
יוצרת סביבה אש צבעונית.

כהרף עין מתבארת התמונה
סוסים אביריים מושכים כרכרה
מתוכה מנופף אליהו לאלישע
העומד נפעם זועק זעקה.

אך יום יגיע  במהרה
בו ישוב אליהו בסערה
בפיו   יבשר לעם בשורה
בכפיו יגיש יונה צחורה.

הערה: השיר  בהשראת  [מלכים ב, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כוסו של אליהו הנביא והגעתו/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" [מלאכי ג,כ"ג-כ"ד]
הטכניקה: שמן על בד.gydujye8u6hu9e38bqxv.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 1 באפריל 2012

הגדת פסח-מדוע משה אינו מוזכר בהגדה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הגדת פסח- מדוע משה אינו מוזכר בהגדה?
 מאמר מאת: אהובה קליין.

בחג הפסח קוראים אנו על הניסים שהתרחשו לאבותינו ביציאתם ממצרים- יציאה מעבדות לחירות.
וכך התורה מתארת את ההכנות לקראת היציאה ממצרים:
"ויאמר ה' אל- משה ואל הארון בארץ מצרים לאמור: החודש  הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה: דברו אל כל עדת ישראל לאמור:בעשור לחודש הזה,וייקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית....ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי-אש ומצות, על מרורים יאכלהו..וככה תאכלו אותו, מותניכם חגורים,נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם,ואכלתם אותו בחיפזון,פסח הוא לה' "
[שמות י"ב,א-י"ב]
ובהמשך נאמר מהי מטרת החג וכיצד חוגגים:"והיה היום הזה לכם זיכרון, וחוגותם אותו חג לה',לדורותיכם חוקת עולם תחגהו: שבעת ימים מצות תאכלו, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם,כי כל- אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל,מיום ראשון עד-יום השביעי:וביום הראשון מקרא  קודש,וביום השביעי מקרא- קודש יהיה לכם,כל מלאכה לא יעשה בהם,אך אשר יאכל לכל- נפש הוא לבדו יעשה לכם,ושמרתם את- המצות,כי בעצם היום הזה הוצאתי את-צבאותיכם מארץ מצרים,ושמרתם את-היום הזה לדורותיכם חוקת עולם"
 [שם י"ב,י"ד-י"ח]
בפסוקים הנ"ל התורה מתארת את פסח מצרים, אך כיום אנו חוגגים את  חג הפסח באופן שונה, בערב  יום הראשון של החג -  אנו מסובים סביב השולחן- עורכים את ליל הסדר ובו אנו מקריאים את  הגדת פסח – באופן חגיגי יחד עם כל בני הבית ומוזמנים נוספים.
השאלות הן:
א] מה כוונת התורה במילים:"ושמרתם את המצות"?
ב] מהי מטרת ליל הסדר?
ג] מדוע משה -מנהיג   משכמו ומעלה, בעל מסירות נפש כלפי עם ישראל- אינו מוזכר כלל  בהגדה?
התשובה לשאלה א]
על כך  נאמר במדרש מכילתא:"אמר רבי יאשיהו" אל תהי קורא:"את המצות" אלא:"את המצוות".כדרך  שאין מחמיצין את המצות,כך אין מחמיצין-[דוחים] את המצוות".
ופירוש נוסף של אחד מתלמידי הבעש"ט – רבי  פינחס מקוריץ:
כשם שמצה שהחמיצה בפסח- אינה נחשבת למצווה,אלא האוכל אותה חייב עונש כרת,כך המחמיץ מצווה  כלשהי- מפסיד שכר מצווה ולא די בזאת, הוא גם נענש בעונש חמור מהיושב במרומים.
התשובה לשאלה ב]
מטרת ליל הסדר היא: להזכיר את הניסים הגדולים שהקב"ה  חולל לנו במצרים ואת היציאה מעבדות לחירות כפי שהתורה מדגישה:
"ולמען תספר באוזני בינך ובן- בינך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם,וידעתם כי אני ה' " [שם י,ב]
כלומר המטרה - להחדיר את האמונה לדורות הבאים- כי הקב"ה  בכבודו ובעצמו הוציא את עם ישראל מגלות מצרים לחירות.
ויש לזכור זאת לנצח.
התשובה לשאלה ג]
אכן באמת  מוזר שמשה אינו מוזכר כלל בהגדה, אומנם יש גם פרשה אחת בתורה שגם שם שמו נעדר,זוהי פרשת תצווה,על כך אמרו חז"ל כי: היות ומשה ביקש מהקב"ה:"מחני נא מספרך" לכן לא הוזכר שם.
אך בניגוד לכך בהגדת פסח,היינו מצפים לראות  את שמו לנגד עיננו תוך כדי כל  סיפור יציאת מצרים,כיצד ניתן להתעלם ממנהיג כה מסור וחשוב?
על כך יש כמה פירושים:
לפי דברי האדמו"ר  מצאנז- קלויזנברג: בתחילת שיעבוד עם ישראל משה לא לקח עדיין חלק בהנהגה,הוא היה עסוק כרועה צאן של יתרו.
בני ישראל היו עובדים בפרך והיו שקועים במ"ט שערי טומאה,עד כדי כך שהמלאכים היו מקטרגים עליהם כי הללו הם עובדי עבודה זרה.
ומנגד אין שום תזכורת בכתובים כי משה אז צעק  ונשא  תפילה- למען עם ישראל,אלא היה עסוק במרעה.
ורש"י מוסיף:על הפסוק:"אכן נודע הדבר" על פי המדרש- משה לא רק שלא ביקש רחמים  מה',אלא השלים עם שיעבוד זה.
וגם כאשר ה' מודיע למשה על מצב העם במצרים ורוצה למנות את משה לגשת אל פרעה – כדי לבקש שישחרר את העם מהעבדות המפרכת, הוא  מסרב  תחילה למלא תפקיד  כה נעלה ועוד שואל את אלוקים: איזו זכות יש להם?
גם אם ישנם דברים שאולי כן פעל  באותם הזמנים לטובת העם,התורה איננה מגלה זאת.
המסקנה היא: כי כל נס יציאת מצרים ולפני כן עשרת המכות-נעשו אך ורק על ידי מישהו אחד ויחיד: הקב"ה בכבודו ובעצמו,ללא שרף וללא שליח.
והדבר שאנו רוצים להוכיח בליל הסדר כי כל הגאולה נעשתה על ידי בורא עולם לבדו.
ויש בגמרא לתשובה זו חיזוק,[פסחים קט"ז,א] כי ה' הוציא בעצמו את עם ישראל ממצרים ללא  סיוע מאנשים שהתחננו שיעשה זאת,אלא הוא שמע את צעקת עם ישראל אליו-ונענה להם מתוך רחמים וגם שקד לקיים את דבריו על גלות מצרים כפי שהבטיח לאברהם  זאת בברית בין הבתרים,כי עתיד להוציאם ממצרים, ואכן ניתן לראות שהם יצאו ברכוש גדול ובידיהם  כלי כסף וזהב.
לכן בהגדה אין תזכורת למשה ואהרון, כי עלינו להודות רק ליושב במרומים-  לפי שהוא היחידי ששמע את נאקת בני ישראל והוציאם מאפלה לאורה.
לפיכך עלינו להודות רק לה' על גאולה זו.
יש לציין כי גאולה זו היא בבואה לגאולה העתידית שתתרחש לעם ישראל בע"ה במהרה כפי שכתוב:
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין חדש תחת השמש"[קהלת א,ט]
דברים אלו אומר הרמב"ן [בראשית י"ב,ה]כי הגאולה  הראשונה היא –גאולת מצרים והאחרונה תהיה גאולה ממלכות אדום הרעה.
גם בימים אלה עלינו לזכור כי אין לנו על מי להישען,אלא על אבינו שבשמים.
ובע"ה  בקרוב ה' יגאל אותנו שנית ויתקיים בנו הפסוק:
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[מיכה ו,ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 30 במרץ 2012

שבת הגדול/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שבת הגדול/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

שאל הבן את אביו:
מדוע טרם חג האביב
השבת בפי כל
השבת הגדול?

פתח האב ואמר:
בל  נשכח  העבר
נס אדיר התרחש במצרים
רחמים כים זרמו משמים.

קורבן פסח מאלוהי המצרים
נלקח בגלוי ללא  פחדים
בכך דורש רב הקהילה
מזכיר בדבריו יום הגאולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/הכוהנים סועדים מהקורבן בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר משה אל- אהרון ואל בניו בשלו את-הבשר פתח אוהל מועד ושם תאכלו  אותו ואת- הלחם אשר בסל המילואים..." [ויקרא ח,ל"א]
הטכניקה: שמן על בד.oc3nhf2thxj52re878gc.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 במרץ 2012

עבודת הכוהנים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עבודת הכוהנים/ שיר מאת: אהובה קליין©

זכות נפלה בחלקם
כתר כהונה לראשם
אחריותם כים רחב ידיים
נאמנות ברוכה כטל השמים.

המה כגשר איתן
בין אלוקים לעם
בפיהם ברכה משולשת
הלב והנשמה מרגשת.

כסלע נחושים לקיים הכתובים
כאיילים ימהרו אחר ציוויים
למתנות כהונה זוכים
חלקי קורבנות סועדים.

באין מקדש בימינו
נתלכד כאחים בתפילותינו
למען המקדש יבנה ויכונן
ויחדיו נחזה בעבודת הכוהן.

הערה: השיר בהשראת  פרשת צו [חומש  ויקרא.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 27 במרץ 2012

פרשת צו-מדוע היה צורך לזרז את אהרון ובניו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת  צו- מדוע היה צורך לזרד את אהרון ובניו?
מאמר: מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"וידבר ה' אל-משה לאמור:
צו את-אהרון ואת בניו לאמור זאת  תורת העולה היא העולה על מוקדה על- המזבח.."
השאלות הן:
א] מהם שבעת ימי המילואים המתוארים בפרשה ?
ב] מה המשמעות של המילה :"צו"?
ג] מדוע הכוהנים נצטוו לאכול את קורבן המילואים בפתח אוהל מועד [ויקרא ח,ל"א]?
התשובה לשאלה א]
שבעת ימי המילואים – היו שבעה ימים בהם נערכה חנוכת העבודות באוהל מועד,הכוהנים הוקדשו לפי ההוראות שניתנו למשה עוד לפני הקמת המשכן[כפי שמסופר בחומש שמות כ"ט].
וכל עדת ישראל  נקהלו מול אוהל מועד כדי לחזות בטקס החגיגי והמרגש של הקדשת אהרון ובניו לכוהנים לעבודתם במשכן.
רק אחרי שבעת ימי המילואים הוקרבו קורבנות להתחלת שרותם בקודש של הכוהנים.
התשובה לשאלה ב]
רש"י: מצטט את דברי תורת- כוהנים:
"אין צו אלא לשון זירוז, מיד,ולדורות.אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס".
לפי המלבי"ם: צו הכוונה שלושה מובנים:
א] זירוז.
ב]מייד.
ג]לדורות.
ובהמשך הוא מביא  הסבר,או דוגמא לכל מובן.
א] דוגמא לזירוז:"ויצו יוסף לאשר על ביתו מלא אמתחות האנשים אוכל"- כאן ה"צו" בא לזרז את אשר על ביתו,
ועוד דוגמא:"ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות... ויצו פרעה לכל עמו"- למיילדות אמר פרעה,אך לעמו ציווה למלא את צוויו.
ב] מייד- הסבר למהירות הפעולה בזמן מוגבל.-על כך אמר רבי אברהם סופר בספר:
"מקנה אברהם"-
 בחלוקת הפעלים:"ואחריו הציווי המורה על העשות העניין מייד,ואחריו העתיד"- הציווי   הוא על פעולה מהירה בזמן מוגבל, לעומת זאת, העתיד מראה על זמן בלתי מוגבל.
ג] לדורות: הכוונה לרציפות הפעולה וההמשך לדורות.
בנוגע להסבר של רבי שמעון האומר שיש  צורך לזרז במקום שיש חסרון כיס,
שואל הרמב"ן : אם הציווי אל הכוהנים, איזה חסרון כיס יש לכוהנים, והרי הם אינם צריכים לקנות את הקורבנות, הרי אם התורה הייתה  פונה בהוראה זו לבני ישראל לקנות  את הקורבנות –הדבר ברור מהו עניין חסרון הכיס ברכישת הבהמות לצורך הקורבן,אבל
איזה חסרון כיס יש כאן לכוהנים ?
על כך תשובה ב"שפת חכמים": כיוון  שאין הכוהנים נהנים מן העולה,אלא מעור העולה וגם רק כאשר היא נלקחת על ידי הכהן המקריב,זה נחשב לחסרון כיס.
בספר:" קהילות יצחק" ישנה תשובה יפה לשאלה זו:
במסכת מנחות [קי, א] נאמר:" מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם, כל העוסק בתורת החטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.
וכן  דרשו במד"ר  בפרשתנו [פ"ז] עה"פ זאת תורת העולה:"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה,אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבין אותן"
והרמב"ם בספר מורה נבוכים כותב: כי מטרת הקרבת הקורבנות:כדי לעקור מעם ישראל את עבודת האלילים שהרי שור וכבש- נחשבים לאלילים בקרב הגויים. ועל ידי שחיטת הקורבן והקרבתו- מוכח כי ה' הוא היחידי  שברא את העולם וגם שולט עליו.
מכאן המסקנה שאחרי שנחרב בית המקדש, יש לעסוק בשני אלמנטים:
1] התועלת המיידית:להשריש את האמונה בקב"ה ולהתרחק מעבודה זרה.
2]התועלת לדורות: לאחר  חורבן המקדש -על ידי שהיהודי לומד את תורת הקורבנות- זה נחשב כאילו הוא הקריב ממש  קורבנות.
והרי ידוע שהכוהנים היו מדריכים את העם,כמו שנאמר:"יורו משפטיך ליעקב..."
 [דברים ל"ג,י]
על ידי שהם מסבירים לעם כיצד לנהוג על פי התורה,ממילא  לא יצטרכו  קורבנות כי העם לא יחטא ,בכך תתערער פרנסתם של הכוהנים,אז ישנו חשש שהכוהנים לא ירצו ללמד את בני ישראל מפני שנוצר העניין של חיסרון כיס.לכן  היה צורך במילה:"צו"
לשון זירוז..
משום כך-התורה באה לזרז את הכוהנים שימשיכו ללמד  תורה את העם.
התשובה לשאלה ג]
הכוהנים נצטוו לאכול מקורבן המילואים בפתח אוהל מועד- כדי שלא יתרחקו,שמא יטמאו.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק  כי הכוהנים היו עושים את מלאכתם במסירות נפש, אך היות והיה חשש לחסרון כיס,היה צורך לפנות אליהם  בצווי -כדי לזרזם לעשות  את מלאכתם ללא חשש לפרנסתם.
מכאן ניתן להבין , עד כמה חשוב ללמוד את נושא הקורבנות וגם להגיד את פרקי הקורבנות בתפילה- שמטרתם להשריש את האמונה בבורא עולם וכמובן לכפר על עוונות.
מי ייתן ונזכה בכלל ובפרט- לחזות בהשבת בית הבחירה במהרה בימינו ולראות במו עינינו את הכוהנים בעבודתם כבימים ימימה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר