יום ראשון, 27 בינואר 2013
ציורי תנ"ך/ ירמיהו הנביא ומקל השקד/ציירה: אהובה קליין(c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יום שישי, 25 בינואר 2013
ירמיהו הנביא/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ירמיהו הנביא/ שיר מאת: אהובה קליין ©
מרחבי רקיע
מעוננים
אש ומים
מתמזגים
רוח מפזרת
ערפילים
קולותיה דממה
מפירים.
ירמיהו ניצב
על הסלעים
מאזין לקולות
אלוקים
שליחות רבת
מימדים
על עם ישראל
והגויים.
ירמיהו עטור
זיו שכינה
אוחז בשרשרת
האמונה
פניו מוארות
קרן ישועה
המניסה חיש היסוס
וטענה.
לפתע מקל שקד
מבטו בו ימקד
ה' על דבריו
שוקד
את נפשו
מעודד.
הערה:השיר בהשראת
ירמיהו ומקל השקד וכן בהשראת ט"ו בשבט-חג לאילנות.
יום רביעי, 23 בינואר 2013
פרשת בשלח-מה הקשר בין חוק ומשפט-לבריאות?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בשלח- מה הקשר בין חוק ומשפט לבריאות?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת בשלח
כוללת מספר נושאים וביניהם : התרחשות
מעניינת שאירעה לעם ישראל במדבר שור- בדרכם מים סוף לעבר הר סיני- מציאת מים
מרים.
וכך הכתוב
מתאר את האירוע:
"ויסע
משה את –ישראל מים סוף,ויצאו אל- מדבר- שור,וילכו שלושת ימים במדבר ולא- מצאו מים:
ויבואו מרתה,ולא יכלו לשתות מים ממרה,כי מרים הם,על כן קרא- שמה מרה:וילונו העם
על- משה לאמור: מה נשתה?ויצעק אל-ה' ויורהו ה' עץ,וישלך אל- המים,וימתקו המים:שם
שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו:ויאמר: אם שמוע תשמע לקול ה' אלוהיך והישר בעינו תעשה
והאזנת למצוותיו ושמרת כל- חוקיו,כל- המחלה אשר שמתי במצרים לא- אשים עליך,כי אני
ה' רופאך" [שמות ט"ו,כ"ב-כ"ז]
ציורי תנ"ך/ המים ממותקים במרה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה הייתה
המטרה בהבאת עם ישראל למקום-בו היו דווקא מים מרים?
ב] איזה
עץ-השליך משה לתוך המים?
ג] על איזה חוק ומשפט מדובר בקטע זה?
התשובה לשאלה א]
לפי
פירוש:"עקדת יצחק"-
כאן הייתה מטרה חינוכית כדי לחנך את עם ישראל-
היינו ללמדם -מהי
המהות של התורה ומצוותיה,הרי בני ישראל היו שקועים במצרים ב:מ"ט שערי טומאה-
הם היו רגילים לחיים אלה ופעמים היו
מתגעגעים לאותה תקופה, לכן גם התורה מזהירה אותם:"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם
בה לא תעשו,ובחוקותיהם לא תלכו, את משפטי תעשו"
[ויקרא
י"ח,ג]
מטעם זה,
ה' הקרה
לפניהם את המים המרים,במשך שלושה ימים הם הלכו ללא שתיית מים-סבל
נוראי,והנה כשמגיעים למרה,דווקא מוצאים מים מרים ,אך כהרף עין התרחש נס
ומשה השליך עץ לתוך המים והפכו למים מתוקים לשתייה,בכך הייתה מטרה להוכיח לעם
ישראל שהעולם אינו נוהג כהבנתם,ודבר מר בעיניהם-בשנייה הופך למתוק בהתערבות
הקב"ה.
וגם מבחינה
רוחנית מה שנראה בעיני ישראל:"חוק" דבר ללא טעם-הוא:"משפט"
שניתן להבנה,ניסיון זה לא התאים להם במצרים באווירה של עבדות וטומאה.
ומעניין כי
בהמשך הדרך, ה' זימן לפניהם שנים עשר מעינות באילים-שהם היו טובים לשתייה-כדי
להוכיח להם: כי יש בידו גם להביא מים מתוקים-הכול תלוי ברצונו ומטרתו, אין עוד
מלבדו!
רבינו בחיי
אומר: כי עניין המים המרים היה ניסיון לעם ישראל ולפי רז"ל:
תחילה היו מים אלה מתוקים, אלא נהפכו למרים- על מנת לנסות את עם ישראל,כמו
שנאמר:"..ושם ניסהו" והפיכת המים למתוקים הייתה לחזק בעם ישראל את מידת
הביטחון בה'.
רבינו בחיי
מביא גם מדרש יפה:כי אין מים
אלא תורה שנאמר:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיהו נ"ה]
מכאן יצאה
התקנה של עזרא: לקרוא בתורה שלושה ימים בשבוע- כדי שעם ישראל לא ילך שלושה ימים ללא
תורה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי
חז"ל: הכוונה לעץ זית,ובמקום
אחר אמרו:"למה נמשלה תורה לזית? מה זית תחילתו מר וסופו מתוק אף דברי תורה
כך".הקב"ה לימד כי מטרת המצוות הן לא על מנת ליהנות.
חז"ל
אמרו:"ותגיד לבני ישראל
דברים קשים כגידין" והוסיפו- עוד:"תושייה,שמתשת כוחו של אדם" הנפש
מתרפא דווקא על ידי חיים קשים הקשורים בחיי עמל תורה-דבר המשמש ניסיון לא קל לבני
אדם שמטבעם מחפשים חיים קלים ונוחים.
לפי
מכילתא: הכוונה ל:"עץ
חיים המחזיקים בה" על כך אומר החתם סופר:
כי תפקיד
מחזיקי התורה להמתיק את תחושת המרירות
בנחלתם של לומדי התורה,המתקה של מר במר כדברי חז"ל.
הכוונה: כי לומד
התורה בעצמו חש מרירות בגשמיות,ואילו חברו התומך בו חש תחושה של מרירות
ברוחניות-אך שיתוף פעולה ביניהם ממתיק את המרירות ומביא לשניהם מתיקות.
רבינו בחיי
מביא את דברי חז"ל: לפי
דברי ר' נתן: הכוונה לעץ-הרדוף הנחלים,ר'
אליעזר המודעי אומר: כי מדובר בעץ
זית,ויש הסוברים כי: עץ תאנה היה,בכל אופן,כאן נעשה נס בתוך נס,לפי שהעץ היה מר
ובא במגע עם המים המרים וראו זה פלא-רק אלוקים מסוגל לגדולה כזאת ולא אדם-בשר ודם.
התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי
מביא לכך כמה פירושים:
1] מדובר
בחוקי מדבר,משה הדריך את העם כיצד להתנהג במדבר עם הנשים והילדים וכיצד לנהוג עם זרים הבאים מארצות רחוקות למטרות מסחר.
2] הקב"ה לימד את עם ישראל נושא חוכמת הצמחים במדבר,לפי שישנם צמחים
רעילים,וישנם צמחים בעלי סגולות מרפא,יש הממתיקים את המר ויש הממררים את המתוק .
חוק הכוונה לסגולה המיוחדת -שהטעם שבו נעדר מהבנת האדם,ואילו משפט הוא- הטבע
המובן לאדם.
למרות שבני
ישראל למדו יסודות אלה על אופי
הצמחים-עליהם להיזהר לא לסמוך רק על סגולתם כמרפא למחלות-אלא מן הראוי לבטוח בקב"ה ולהתפלל אליו ,לבקש רחמים-
מהסיבה :"אני ה' רופאך"
3] הכוונה
למצוות שניתנו לעם ישראל במרה והם:שמירת שבת,פרה אדומה-הנקראת חוק וגם דינים.
לפי הכלי
יקר:"שם –שם לו חוק ומשפט
ושם ניסהו" יהודי מרגיש ניסיון דומה
במהלך חייו- על ידי השגת חוק ומשפט,תחילה חש מרירות ,אך התוצאה הסופית -מתיקות.
הרמב"ם
בספר:"המורה" [חלק ג ,פרק ל"ב] מסביר: כי החוקים והמשפטים
שניתנו במרה-הם עיקרי האמונה הישראלית- הערכים החשובים הברורים ביותר-לקיים חיים
מסודרים המרחיקים את עול הרשע מבני אדם,רק יותר מאוחר נצטוו על הקורבנות,לפי
שעדיין לא היו בשלים לעבודת ה' הטהורה- באמונות ודעות בלבד.
לסיכום.
לאור האמור
לעיל ניתן להסיק: כי המים המרים היו ניסיון לעם ישראל והתרחש שם נס בתוך נס- העץ
המר שבא במגע עם המים המרים, בסייעתא דשמיא,- הפך את המים למתוקים.
דבר זה מוכיח כי שמירת החוק והמשפט-היינו הליכה לאור
התורה שהיא:
"עץ חיים
למחזיקים בה" גם אם יש מרירות
בתחילה-הרי התוצאה הסופית היא מתיקות וישנה הבטחה אלוקית בפירוש כי:"כל-המחלה
אשר שמתי במצרים לא-אשים עליך,כי אני ה' רופאך"
יום שלישי, 22 בינואר 2013
ציורי תנ"ך/ "אשתך כגפן פוריה/ציירה: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יום ראשון, 20 בינואר 2013
ישנו שופט/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
http://www.youtube.com/watch?v=w2ZJ3Lhvpjchttp://www.youtube.com/watch?v=w2ZJ3Lhvpjc
ישנו שופט בשר
ודם
דן ביושר כל
אדם
נקי כפיים ובר
לבב
אמת וצדק אור לרגליו.
חס בצל השכינה
דבוק לשורשי
האמונה
אינו מפלה בין
עשיר לרש
בנשמתו את
התורה חש.
ישנו שופט
עליון בעולם
מורם מעל כל
סולם
לעד לא יטעה
בדין
גם אם איש
אינו מבין.
יום שבת, 19 בינואר 2013
אשת חיל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אשת חיל/
שיר מאת: אהובה קליין ©
אשת חיל
בירכתי ביתה
למקורביה תתמיד
בדאגתה
כגפן פורייה
עטורת שריגים
משתבחת מתעדנת
עם השנים.
כשעון מתקתק
מדקדק בזמנים
מתכננת זמנה
תמשוך בחוטים
מעשיה מרובים מחוכמתה
בהלל והודיה
תרבה תפילתה.
מיגיע כפיה כולם
ייהנו
בצל קורתה
הכול יצטופפו
לזולת תמיד תאיר פנים
בכל דרכיה
ילווה מלאכים.
הערה: השיר בהשראת דברי דוד המלך:"אשתך כגפן פורייה.."[תהילים
קכ"ח,ג]
וכן בהשראת -ט"ו בשבט .
יום חמישי, 17 בינואר 2013
שידוך-כקריעת ים סוף-האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שידוך
- כקריעת ים סוף- האומנם?
לאור
התבוננות בתנ"ך.
מאת: אהובה קליין.
אתי הייתה
מורה משכמה ומעלה במשך שנים רבות לימדה את תלמידיה מתוך אהבה ומסירות נפש, מתייחסת
אליהם ממש כמו אל ילדיה.
בתום למעלה
משלושים שנה- פרשה לגמלאות.
חיש מהר נרתמה למשימה חדשה -לעסוק בשידוכי מצווה-ניסיון
להפגיש זוגות למען הקמת משפחות בישראל.
מידי יום
ביומו היא פעילה
בארגון:"ישפה "
משוחחת עם
בחורים ובחורות ומנסה להתאים ביניהם- למען
מטרה נעלה זו.
ככל שהזמן חולף
היא מגיעה למסקנה: המלאכה אינה קלה,לא
לחינם נאמר:"קשה זיווגו של אדם כקריעת
ים סוף".
היא שמה לב,
כי הדרישות ליופי חיצוני מאד נפוצות,עניין הגובה והמשקל תופש מקום ממש מרכזי,כנראה
בהשפעת כל מיני גורמים כגון: תקשורת ,טלוויזיה, עיתונות,פרסומות....
פעמים רבות-
רב הדגש על הטפל מאשר על העיקר.לשמחתה, היא הצליחה כבר לקשר בין כמה בני זוג ומצפה
לראות בע"ה בקרוב חתונה.
מעניין
במיוחד,כיצד התנהלו בתקופות הקדומות נושאי השידוכים ?
לשם כך נתבונן
בשליחותו של אליעזר - עבד אברהם,הוא הולך בצווי אברהם אדונו לחפש שידוך ליצחק.
אליעזר נושא
תפילה לבורא עולם למען הצלחתו:"..ה' אלוהי אדוני אברהם הקרה- נא לפני היום ועשה –חסד עם אדוני אברהם:הנה אנוכי ניצב
על-עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב
מים: והיה הנערה אשר אומר אליה הטי
נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי
עשית חסד עם- אדוני"
התפילה נושאת
פרי והתורה מתארת:"ויהי-הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-
שכמה.והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העיינה ותמלא כדה"[בראשית
כ"ד,י"ב-כ"א]
רבקה מגישה
מים לאליעזר וגם לגמלים.
היא אשת
חסדים,בעלת לב רחב,צנועה, חרוצה,מתייחסת בכבוד רב לאליעזר ודואגת בסבלנות רבה גם
לגמלים.
אליעזר בתמורה
מעניק לה תכשיטים ובכך מייעד אותה ליצחק
ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה ברבקה ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
מתוך התבוננות
עמוקה בנושא, ניתן להסיק,כי על מנת להצליח במציאת שידוך,ראשית יש להתפלל להקב"ה,
כי רק הוא בפועל מזווג זיווגים ואילו השדכנים הם רק שליחים,כמובן יש להתבונן מקרוב
במשודך,או המשודכת,כדי להכיר לא רק את החיצוניות ,אלא בעיקר
את הפנימיות.
בתנ"ך
ישנו דגש במיוחד,על מפגשי בני הזוג- דווקא
ליד מקורות מים, המים בתנ"ך מסמלים את התורה.
כאשר בית
יהודי מבוסס על ערכי התורה- אזי הברכה והשכינה שורה בין בני הזוג.
האישה משמשת
עזר כנגד האיש.
אם נתבונן
בעומק המילים:איש,אשה.ניווכח כי אותיות: שם ה' מופיעות אצל האיש והאשה.
אך אם נימחק
את אותיות: שם ה'-התוצאה אש.
למה הדבר
דומה? כאשר אנו מניחים סיר מים על הגז-יש הרמוניה בין האש למים,האש מרתיחה את
המים,אבל כאשר אנחנו שופכים מים על האש- המים מכבים את האש.
יהי רצון
שירבו שמחות בישראל ויתקיים בנו הפסוק:
"עוד ישמע בהרי יהודה קול ששון וקול שמחה..". אמן ואמן.
הירשם ל-
רשומות (Atom)