יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

פרשת נח - דור הפלגה - גורלם והמסקנות לעתיד ישראל? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נח - דור הפלגה - גורלם והמסקנות לעתיד ישראל?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:



דור הפלגה מתאחדים בהחלטה לבנות מגדל ועיר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דור הפלגה בונה עיר ומגדל/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך אלוקים מפזר את דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין(c)









ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים לו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המבול/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נח משלח את העורב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' לנח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נח בכרם לוגם יין/ ציירה: אהובה קליין (c)


     

"וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"./ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשתנו אנחנו קוראים  על דור הפלגה שהחליטו  לבנות מגדל שראשו בשמים וכך התורה מתארת זאת :

"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ"  [בראשית י"א, א-י']

השאלות הן:

א] במה חטאו דור הפלגה ובמה נענשו?

ב] מדוע ירד ה'  להתבונן בדור הפלגה - הרי ה' מסוגל לראות מכל מקום?

תשובות.

חטאם של דור הפלגה ועונשם.

על פי ב"ר: שני פירושים:

א] הם תכננו - בעקבות  מחשבתם - כביכול  ה'  ברא  לו את העליונים ואילו להם – את התחתונים , לכן החליטו לבנות מגדל ובראשו  תכננו להציב עבודת כוכבים   ועליה חרב הנראית כאילו  היא נלחמת באלוקים.

ב] תנחומא מסביר :כי הם אמרו דברים חדים: שאחת לאלף ותרנ"ו שנים: הרקיע מתמוטט, [זו  התקופה מבריאת העולם ועד דור המבול] לכן רצו להקים מגדל תומך בשמים - אחד בצפון והשני בדרום ,אחד במערב ואחד בצד מזרח - המגדל שבנו היה בצד המזרחי ועל זה נאמר: " וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם"

למטרה זו מצאו בקעה שתכיל את כולם - זו הייתה בקעת שינער. חששם היה ממכה  שתבוא עליהם והם יתפזרו.

יש הסוברים: כי במעשה זה רואים את תחילת האנטישמיות, לפי שדור הפלגה התמרדו נגד אלוקי אברהם - היות ובחר בו ,הם טענו וראו בזה חוסר צדק, הם שאפו להעביר בחירה זו לעצמם.

ה"כלי יקר"  מסביר  את הפסוק: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" : כל התנהגות של דור הפלגה – היא על דרך:  דברי חז"ל שאמרו: "כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם. פיזור לרשעים טוב להם וטוב  לעולם ואילו אצל צדיקים הכול הפוך , הטעם לכך  : לפי שהרשעים כאשר מתכנסים - הם חושבים עצות רעות על אחרים , בנוסף יעשו ביניהם -  מחלוקות ,מריבות ושנאות - זאת הקנאה שיש בהם והיא ודאי לא לשם שמים , אלא חושבים על עצמם איך לעשות עבורם שֵׁם בארץ - ועיקר הסיבה לכך שכל אחד מהם יש לו תכלית חיצונית - המחלקת את ליבם זה מזה, האחד יתהווה  לעושר וכבוד והשני לרוב מאכל , האחד לפריצות וזה ירצה לעשות לעצמו שם  - להיות גבוה  מעל גבוה, מתוך כך המריבה ממשמשת ובאה  מהסיבה שאין להם מטרה אחת - אלא דרכים רבות ורעות.

כל אחד מתוך הקבוצה רוצה לשאוף להגיע במעלה גבוהה יותר מחברו , לכן עדיף לפזר  קבוצה זו וזה עדיף על הקיבוץ שלהם כפי שנאמר: "כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹֽיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה    כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹֽיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּֽרְד֗וּ  כָּל ־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן" [תהלים צ"ב, י']

כמו שנאמר: בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם    כִּֽי ־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר"׃[שם,, נ"ה, י']

לעומת הרשעים, הצדיקים כאשר מתכנסים יחדיו - התכלית  שלהם מאחדת אותם.

דוגמת הצדיקים המתאספים ללמוד יחדיו תורה כדברי דוד המלך:

"שָׁלוֹם רָב, לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ;  וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל".[תהלים קי"ט, קס"ה]

דור הפלגה התאפיין בתחילה על  ידי שלכולם הייתה שפה אחת ודברים אחדים והיה שלום ביניהם , אך הם חששו שמא במשך הזמן כשיתרבו בארץ  - הם יאלצו להתפזר - מהטעם שלא תישא אותם הארץ להתיישב במקום אחד וכתוצאה מכך הם יגיעו למלחמות - כי  תמיד מלחמה מצויה בין יושבי מדינה זו למדינה אחרת.

הדבר הבולט ביותר של דור הפלגה היה שאמרו: "ְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם"- בכך התגלתה המזימה שלהם -  כוונתם הייתה שיתפרסם שמם בעולם וכולם יקראו בשמם  וגם  שאפו שכל אחד ישתרר על חברו ולהיות גדול ממנו ,כי כך דרכם של קבוצות שכול מטרתם לפרסם ולהגדיל שמם על כן החליט ה' לפזרם בעולם!

על ידי הפיזור שלהם בעולם - טוב יהיה להם וטוב לעולם-כי לעולם אין שלום בין אנשים שכל מטרתם לעשות שֵׁם לעצמם בארץ!

רז"ל סוברים  שאנשים אלה , בסופו של דבר  השכינה אינה חשובה אצלם , כי תחילה הם פעלו בארץ לעשות לעצמם שֵׁם ,אך בהמשך שאפו לחלוק על מלכות ה' כביכול ומכאן נלמד כמה רעה מידה זו שגרמה לחורבן שני בתי המקדש! ומעכבת את בניין הבית השלישי!

המצב הזה ימשך בתוכנו עד ה' יסיר מעלינו את הגאווה ונהיה עם עני  ונחסה בה' , ככתוב: "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ, עַם עָנִי וָדָל; וְחָסוּ, בְּשֵׁם יְהוָה".[צפניה  ג', י"ב]

אלוקים יורד לראות את  העיר והמגדל שדור הפלגה הקים.

"וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹות אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם". 

רש"י מסביר: אין ה' צריך לרדת כדי לראות מקרוב את הנעשה למטה  הכול גלוי  לפניו ,אלא התורה באה ללמד את הדיינים שלא ירשיעו את  הנידון ויחייבו אותו בדין, עד שיראו ויבינו את כל הפרטים לעומק [על פי מדרש תנחומא ]

שואל רשי": מדוע מודגש כי הי ירד לראות את העיר והמגדל  "אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם"? הרי ברור שהם היו בני אדם ולא  חמורים וגמלים? אלא רצה הכתוב להדגיש: שאנשים אלה היו בני האדם הראשון  והיו דומים לו בדעות שלהם , כשם שהאדם הראשון היה כפוי טובה כלפי ה' והאשים את אשתו שנתנה לו את הפרי באומרו: "הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל" [בראשית ג/, י"ב] בדומה לכך גם בני דור הפלגה כפו בטובה ומרדו בה' שהביא להם את כל השפע והציל אותם מן המבול!

"נתיבות שלום " מסביר: כאשר דור הפלגה התיישבו ב שנער הם היו אנשים בעלי נפש רעה וכאשר הם יושבים יחדיו כוח הרע שבהם מתחזק. כי האחדות מכפילה את  כוח הרע לממדים גדולים.

ולכן ה' ירד–לראות את תכונות הנפש  מקרוב שהן , היו רעות  ולכן הייתה דעת עליון לבלבל שפתם ולפזרם  מכינוסם.

לא היה בזה משמעות של עונש ,אלא חסד, כי בהשוואה לדור המבול שהשחיתו דרכם והיוו את שורש הרע היו ראויים לכיליון , אבל אלה דור הפלגה לפחות רצו להתאחד  יחדיו ,למרות מטרותיהם שהיו פסולות , מכאן יש לקחת את  גודל עניין האחדות בעבודת ה'.

גם אם יהודים מתכנסים ואינם מדברים בעניין יראת ה', הרי אהבת הלבבות מצרפם - לאור אחד - נר ה'. אז כל הנרות כביכול מצטרפים לאבוקה אחת גדולה וממילא כל הרעים שבתוכם יתפרדו מהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי דווקא בימינו כאשר עדיין  ישנן  קבוצות באחדות נטולת יראת שמים-  וישנן מחלוקות לא לשם שמים - זהו  דבר  שמעכב את בניין הבית השלישי – וראוי להתייחס לדברי המשנה: כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵיּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם ,זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ :[מסכת אבות ה', י"ז]

יהי רצון ודברי נבואת צפניה יתממשו בקרוב: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא -יַעֲשׂוּ עַוְלָה, וְלֹא-יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא-יִמָּצֵא בְּפִיהֶם, לְשׁוֹן תַּרְמִית:  כִּי-הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ, וְאֵין מַחֲרִיד- רָנִּי, בַּת-צִיּוֹן--הָרִיעוּ, יִשְׂרָאֵל; שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל-לֵב, בַּת יְרוּשָׁלִָם. הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ, פִּנָּה אֹויְבֵךְ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ, לֹא-תִירְאִי רָע עוֹד".[צפניה ג', י"ג- ט"ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גּוֹרַל דּוֹר הַפַּלָּגָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

גּוֹרַל דּוֹר הַפַּלָּגָה.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מַעֲשֶׂה בַּאֲנָשִׁים יְהִירִים

לִבְנוֹת  מִגְדַּל מַחְלִיטִים

לְהַגְדִּיל שְׁמָם  חוֹתְרִים

חִישׁ כַּנְּמָלִים  אָצִים וּבוֹנִים.

 

רָאָה זֹאת אֱלוֹקִים

נִמְלַךְ עִם הַמַּלְאָכִים

בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה

טֶרֶם יָרַד לְדָרֵי מַטָּה.

 

לְפֶתַע , שָׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ

עַנְנֵי שְׁכִינָה הִתְקַבְּצוּ

הַחוֹטְאִים  נִקְלְעוּ לִמְהוּמָה

נָסוּ עַל נַפְשָׁם בְּבֶהָלָה.

 

לֹא הוֹעִיל דָּבָר

הָעָם הָפַךְ מְבֻלְבָּל

ה' בִּלְבֵּל שְׂפָתָם

לְאַרְבַּע רוּחוֹת פִּזְּרָם.

 

הַדִּמְיוֹן יָרַד לְטִמְיוֹן

עֲלֵיהֶם הֵבִיא אָסוֹן

אַחְדוּת  נְטוּלַת יִרְאַת שָׁמַיִם

נְמַסָּה כְּגַרְגִּיר חוֹל בַּמַּיִם!     

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: נֹחַ חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית.         


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 באוקטובר 2024

פרשת בראשית- השבת -מעלותיה ליהודים וארץ ישראל/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בראשית- השבת -מעלותיה ליהודים וארץ ישראל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ברכת השבת ליהודי/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"

/ ציירה: אהובה קליין (c) 





ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

חומש בראשית הוא הספר הראשון מתוך חמישה חומשי התורה הפותח במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל - פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל - פְּנֵי הַמָּיִם". [בראשית, א', א]

כבר בתחילת הפרשה שואל רש"י: מדוע התורה פותחת בתיאור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה שהצטוו עם ישראל בצאתם ממצרים? "החודש הזה לכם", היינו - פרשת קורבן פסח הפותחת במצוות קידוש החודש. 

רש"י  מביא את  תשובת חז"ל: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד לְעַמּוֹ -- לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". [תהלים קי"א, ו']

הקב"ה מגלה את מעשיו - מעשה בראשית - כדי  לתת תשובה לגויים שאם יאמרו לנו - כי אנחנו ליסטים וכבשנו שבע ארצות ואנחנו כביכול  אוחזים בארץ ישראל שלא כדין ,אנחנו - עם ישראל נשיב להם: כל העולם כולל ארצנו שייך  לאלוקים - רק הוא זה שברא את העולם והוא מעניק את ארץ ישראל למי שהוא חפץ, כאשר תחילה  הארץ הייתה בידי שבעה עמי הגויים - זה היה רצון ה' וכשרצה לקחת מהם את הארץ המובטחת , אלוקים לקח  מהם את ארץ  ישראל והעניק אותה לעם ישראל. לכן אין אנו ליסטים, אלא בדין זכינו  לקבל את ארצנו - ואנחנו  קיבלנו אותה מבורא עולם.

הפרשה מתארת את סדר הבריאה והיום האחרון - הוא היום השביעי וכך נאמר:

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. וַיְכַל  אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".[בראשית ב', א-ד]

השאלות הן:

א] מה ההבדל בין  אלוקים ליהודי בקבלת השבת?

ב] מה מקור הברכה בשמירת השבת?

ג] מה הקשר בין התורה לבין ארץ ישראל?

תשובות.

קבלת השבת - על ידי ה' ומנגד - קבלת השבת  על ידי היהודי:

רש"י שואל: הרי צריך היה להיות כתוב:'ויכל אלוקים ביום השישי'?

על כך שני פירושים:

א] רבי שמעון מסביר : אין דומה מידת  אלוקים  למידת בשר ודם ומדוע? בבוא הזמן  המדויק.

התשובה לכך היא:  אדם בשר ודם אינו יכול לצמצם את זמניו ורגעיו בדייקנות  ולהגיע לתכלית הדיוק. לכן  בבוא יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על קודש ולהפסיק את מלאכתו  מעט קודם  זמן הגעת השבת.

אך לעומתו הקב"ה יודע היטב לחשב את הזמן - בתכלית הדיוק עושה את מלאכתו עד הרגע  האחרון של יום שישי ועד בכלל -- ונכנס  בו כחוט השערה. הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה ממש על גבול היום השביעי בדייקנות מוחלטת. עד שזה נדמה לנו כי ה'  כילה את המלאכה ביום  השביעי.

ב] הסבר נוסף: השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי  בו נבראה המנוחה כי עד שלא באה השבת  מה  היה חסר לעולם? המנוחה ,אך כיון שבאה השבת – באה גם המנוחה לעולם.

לכן נאמר: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" דווקא- מהטעם: כי רק כאשר באה המנוחה לעולם אז כלתה המלאכה בשלימות.

מקור הברכה בשבת.

נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ": 

על פי רש"י: אלוקים נתן ברכה וקדושה ביום השבת ואת שני היסודות האלה ניתן למצוא בירידת המן  במדבר - לפי שבמשך כל השבוע היה יורד להם מן במדבר בשיעור של עומר לגולגולת ואילו ביום  שישי –בערב שבת היה  יורד להם לחם משנה - מנה כפולה - אחת ליום שישי ואחת עבור שבת. זה עניין של ברכה, כי כך  בני ישראל לא הוצרכו ללקוט פעם נוספת בשבת. כך ה' קידש את השבת לפי שהמן לא ירד בשבת. ולכן לא היה צורך לטרוח בשבת בענייני פרנסה. וזאת למרות שעדיין לא  ניתנה באותו זמן - שמירת שבת.

לכן הנושא הזה העוסק בברכת השבת וקדושתה- הוא על שם העתיד כאשר בני ישראל הצטוו על שמירת השבת וכך יזכו לברכה וקדושה.

בנוגע למשפט הנאמר: "אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

מעניין כי לא נאמר בלשון  עבר - 'אשר ברא  אלוקים ועשה'?  אלא כתוב בלשון עתיד:

התשובה לכך: נאמר: "לַעֲשׂוֹת". [לשון עתיד] - לפי שביסודם של דברים-גם היום השביעי נועד לעשיית מלאכה , אלא שאותה המלאכה שהייתה ראויה להיעשות - ה' כפל את המלאכה ועשה כבר ביום השישי - כדי שבשבת לא תעשה שום מלאכה. [כפי שמוסבר בבראשית  רבה]. ואם  כבר מדובר על חשיבות הברכה.

חז"ל אומרים: כי יש קשר רציף בין  סיום פרשת "וזאת הברכה" לתחילת ספר בראשית- פרשת "בראשית "התורה מסתיימת באות : ל' - "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" והתורה מתחלה באות: ב'-"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים" שתי האותיות האלה יוצרות את המילה: "לב"  , מכאן ניתן ללמוד: כשם שאין לנתק חלק מסוים מהלב, אפילו לרגע, כך לא ניתן לנתק אפילו רגע מסיום קריאת התורה ומפתיחתה מחדש בחומש בראשית.

אומרים רבותינו: שלוש ברכות בירך הקב"ה את עולמו.

א] ברכה ראשונה לדגים:  "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים",[בראשית א',, כ"ב]

ב] ברכה לאדם:" פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ   וְכִבְשֻׁהָ" [בראשית א', כ"ח] 

ג] ברכת השבת:"  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"

כנגדן הכוהנים מברכים את ישראל שלוש ברכות בשלושה פסוקים:

יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם".

 

הקשר בין תורת ישראל לארץ ישראל:

משה טרם מותו אומר לעם ישראל: "תּוֹרָה צִוָּה -לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד]

רש"ר מסביר: זהו המאמר הלאומי שצריך לעבור בירושה בישראל  - מדור לדור - התורה הזאת היא: "מורשה"- המורשת האמתית והארץ והכוח הם התוצאה –של מורשת חשובה זו.

גם  דוד המלך  אומר:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים  ק"ה, מ"ד- מ"ה]

כלומר: הארץ מובטחת לנו בתנאי שנקיים את התורה ככתבה ולשונה.

חייב כל יהודי להכיר את ערכה של השבת:

שמירת שבת - היא אחת המצוות החשובות בעשרת הדיברות - שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני - השומר את השבת- זוכה לברכה מרובה בכל השבוע ויפה וחשוב המסר:-

"משמגיע יום השבת ודירתו של אדם מישראל שבתית: "שלחן ערוך, נר דלוק, מיטה מוצעת"- אז אומרת השכינה: הריני דרה אתו, אולם אם אין השבת ניכרת בדירה, אומרת השכינה: "אין זו דירה של ישראל.." [ילקוט ראובני]

לסיכום , לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת יש בה עוצמה אדירה - להינצל מפורענויות הבאות לעולם ומנגד להתברך בברכות כנאמר:

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק טז: "ר' יהושע אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת תנצלו משלש פורעניות, מיומו של גוג ומיומו של משיח ומימי בית דין הגדול… רבי אלעזר המודעי אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת עתיד המקום ליתן לכם (שש מידות טובות) ארץ ישראל, ועולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, וכהונה, ולויה.

יהי רצון ועם ישראל יצא מאפלה לאורה במהרה ויזכה לשמור שתי שבתות ברציפות ובכך להיגאל במהרה ולזכות בגאולה הנכספת, אמן ואמן.                                                    


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר