ציורי תנ"ך/ ברכת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
חומש בראשית הוא הספר
הראשון מתוך חמישה חומשי התורה הפותח במילים:
"בְּרֵאשִׁית,
בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ,
עַל - פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל - פְּנֵי הַמָּיִם". [בראשית, א', א]
כבר בתחילת הפרשה
שואל רש"י: מדוע התורה פותחת בתיאור בריאת העולם ולא במצווה הראשונה שהצטוו
עם ישראל בצאתם ממצרים? "החודש הזה לכם", היינו - פרשת קורבן פסח הפותחת
במצוות קידוש החודש.
רש"י מביא את
תשובת חז"ל: "כֹּחַ מַעֲשָׂיו, הִגִּיד
לְעַמּוֹ -- לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". [תהלים קי"א, ו']
הקב"ה מגלה את
מעשיו - מעשה בראשית - כדי לתת תשובה
לגויים שאם יאמרו לנו - כי אנחנו ליסטים וכבשנו שבע ארצות ואנחנו כביכול אוחזים בארץ ישראל שלא כדין ,אנחנו - עם ישראל
נשיב להם: כל העולם כולל ארצנו שייך
לאלוקים - רק הוא זה שברא את העולם והוא מעניק את ארץ ישראל למי שהוא חפץ,
כאשר תחילה הארץ הייתה בידי שבעה עמי
הגויים - זה היה רצון ה' וכשרצה לקחת מהם את הארץ המובטחת , אלוקים לקח מהם את ארץ
ישראל והעניק אותה לעם ישראל. לכן אין אנו ליסטים, אלא בדין זכינו לקבל את ארצנו - ואנחנו קיבלנו אותה מבורא עולם.
הפרשה מתארת את סדר
הבריאה והיום האחרון - הוא היום השביעי וכך נאמר:
"וַיְכֻלּוּ
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר
עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם
הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי
בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".[בראשית ב', א-ד]
השאלות
הן:
א] מה ההבדל בין אלוקים ליהודי בקבלת השבת?
ב] מה מקור הברכה
בשמירת השבת?
ג] מה הקשר בין התורה
לבין ארץ ישראל?
תשובות.
קבלת השבת -
על ידי ה' ומנגד - קבלת השבת על ידי
היהודי:
רש"י שואל: הרי צריך היה להיות כתוב:'ויכל אלוקים ביום השישי'?
על כך שני פירושים:
א] רבי שמעון מסביר :
אין דומה מידת אלוקים למידת בשר ודם ומדוע? בבוא הזמן המדויק.
התשובה לכך היא: אדם בשר ודם אינו יכול לצמצם את זמניו ורגעיו
בדייקנות ולהגיע לתכלית הדיוק. לכן בבוא יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על קודש
ולהפסיק את מלאכתו מעט קודם זמן הגעת השבת.
אך לעומתו הקב"ה
יודע היטב לחשב את הזמן - בתכלית הדיוק עושה את מלאכתו עד הרגע האחרון של יום שישי ועד בכלל -- ונכנס בו כחוט השערה. הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה
ממש על גבול היום השביעי בדייקנות מוחלטת. עד שזה נדמה לנו כי ה' כילה את המלאכה ביום השביעי.
ב] הסבר נוסף: השלמת
הבריאה הייתה אכן ביום השביעי בו נבראה
המנוחה כי עד שלא באה השבת מה היה חסר לעולם? המנוחה ,אך כיון שבאה השבת –
באה גם המנוחה לעולם.
לכן נאמר: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי" דווקא- מהטעם: כי רק
כאשר באה המנוחה לעולם אז כלתה המלאכה בשלימות.
מקור הברכה
בשבת.
נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם
הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":
על פי רש"י: אלוקים נתן ברכה וקדושה ביום השבת ואת שני היסודות האלה ניתן למצוא
בירידת המן במדבר - לפי שבמשך כל השבוע
היה יורד להם מן במדבר בשיעור של עומר לגולגולת ואילו ביום שישי –בערב שבת היה יורד להם לחם משנה - מנה כפולה - אחת
ליום שישי ואחת עבור שבת. זה עניין של ברכה, כי כך בני ישראל לא הוצרכו ללקוט פעם נוספת בשבת. כך
ה' קידש את השבת לפי שהמן לא ירד בשבת. ולכן לא היה צורך לטרוח בשבת בענייני
פרנסה. וזאת למרות שעדיין לא ניתנה באותו
זמן - שמירת שבת.
לכן הנושא הזה העוסק
בברכת השבת וקדושתה- הוא על שם העתיד כאשר בני ישראל הצטוו על שמירת השבת וכך יזכו
לברכה וקדושה.
בנוגע למשפט הנאמר: "אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".
מעניין כי לא נאמר
בלשון עבר - 'אשר ברא אלוקים ועשה'? אלא כתוב בלשון עתיד:
התשובה לכך: נאמר: "לַעֲשׂוֹת". [לשון עתיד] - לפי שביסודם של דברים-גם היום השביעי נועד לעשיית
מלאכה , אלא שאותה המלאכה שהייתה ראויה להיעשות - ה' כפל את המלאכה ועשה כבר ביום
השישי - כדי שבשבת לא תעשה שום מלאכה. [כפי שמוסבר בבראשית רבה]. ואם
כבר מדובר על חשיבות הברכה.
חז"ל אומרים: כי יש קשר רציף בין סיום פרשת
"וזאת הברכה" לתחילת ספר בראשית- פרשת "בראשית "התורה מסתיימת
באות : ל' - "לְעֵינֵי
כָּל-יִשְׂרָאֵל" והתורה מתחלה באות: ב'-"בְּרֵאשִׁית,
בָּרָא אֱלֹהִים" שתי האותיות האלה
יוצרות את המילה: "לב" , מכאן
ניתן ללמוד: כשם שאין לנתק חלק מסוים מהלב, אפילו לרגע, כך לא ניתן לנתק אפילו רגע
מסיום קריאת התורה ומפתיחתה מחדש בחומש בראשית.
אומרים רבותינו: שלוש
ברכות בירך הקב"ה את עולמו.
א] ברכה ראשונה
לדגים: "פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם
בַּיַּמִּים",[בראשית א',,
כ"ב]
ב] ברכה לאדם:" פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" [בראשית א', כ"ח]
ג] ברכת השבת:"
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"
כנגדן הכוהנים מברכים
את ישראל שלוש ברכות בשלושה פסוקים:
יְבָֽרֶכְךָֽ
יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ
וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם
לְךָֽ שָׁלֽוֹם".
הקשר בין
תורת ישראל לארץ ישראל:
משה טרם מותו אומר
לעם ישראל: "תּוֹרָה
צִוָּה -לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה,
קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים ל"ג, ד]
רש"ר מסביר: זהו המאמר הלאומי שצריך לעבור בירושה בישראל - מדור לדור - התורה הזאת היא:
"מורשה"- המורשת האמתית והארץ והכוח הם התוצאה –של מורשת חשובה זו.
גם דוד המלך
אומר:"וַיִּתֵּן
לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל
לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד-
מ"ה]
כלומר: הארץ מובטחת
לנו בתנאי שנקיים את התורה ככתבה ולשונה.
חייב כל יהודי להכיר
את ערכה של השבת:
שמירת
שבת - היא אחת המצוות החשובות בעשרת הדיברות - שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני -
השומר את השבת- זוכה לברכה מרובה בכל השבוע ויפה וחשוב המסר:-
"משמגיע
יום השבת ודירתו של אדם מישראל שבתית: "שלחן ערוך, נר דלוק, מיטה
מוצעת"- אז אומרת השכינה: הריני דרה אתו, אולם אם אין השבת ניכרת בדירה,
אומרת השכינה: "אין זו דירה של ישראל.." [ילקוט ראובני]
לסיכום , לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת יש בה עוצמה אדירה - להינצל
מפורענויות הבאות לעולם ומנגד להתברך בברכות כנאמר:
מכילתא
דרבי שמעון בר יוחאי פרק טז: "ר' יהושע אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת תנצלו
משלש פורעניות, מיומו של גוג ומיומו של משיח ומימי בית דין הגדול… רבי אלעזר
המודעי אומר: אמר להן משה לישראל, אם תזכו לשמר שבת עתיד המקום ליתן לכם (שש מידות
טובות) ארץ ישראל, ועולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, וכהונה, ולויה.
יהי
רצון ועם ישראל יצא מאפלה לאורה במהרה ויזכה לשמור שתי שבתות ברציפות ובכך להיגאל
במהרה ולזכות בגאולה הנכספת, אמן ואמן.
