ציורי תנ"ך / "האזינו השמים..." / ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי- פי":

[דברים ל"ב,א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמים וארץ עדים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמים וארץ עדים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שמים וארץ עדים

 לקולות שירה מהדהדים

ראשונים בסדרת הבריאה

 ליקום  משמשים יריעה.

לנצח חיים וקיימים

באמתחתם חרבות ומגדים

בקיום תורה ומצוות

יעניקו   כמים ברכות.

אך באין הענות לציווים

לא טל  לא רביבים

עם  מפוזר כחרס נשבר

איין לחם  קוץ ודרדר.

כי ישנו מלך לתבל

צופה מביט ומסתכל

שופט באמת  וצדק בנים

בוחן כליות  גם הרהורים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  האזינו- חומש דברים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- מהי שירת:"האזינו" ומה מטרתה?

מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת האזינו היא המשכה של פרשת וילך וזאת ניתן לראות מהפסוקים המופיעים בסוף  פרשת וילך:

" הקהילו אלי את-כל- זקני שבטיכם ושוטריכם, ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים  ואת- הארץ: כי ידעתי אחרי מותי  כי- השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר  ציוויתי אתכם,וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, כי תעשו  את- הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידכם : וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את- דברי השירה הזאת עד  תומם"

 [דברים ל"א,כ"ח-ל]

ואילו כאן בתחילת הפרשה,משה אומר את השירה:"האזינו השמים ואדברה ותשמע אמרי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי.." [דברים  ל"ב,א-מ"ד]

השאלות הן:

א] מה מטרת השירה?

ב] מדוע משה מזכיר את השמים והארץ,הטל והמטר כבר בתחילת השירה?

התשובה לשאלה א]

כבר בסוף פרשת וילך- ישנה  הקדמה לשירה שמשה קורא אותה לעיני עם ישראל כאן בפרשת  האזינו.

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: לשירת האזינו

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

לדעתם, השירה מיועדת כצוו השעה ולא צוו לדורות, הם מסתמכים על המילה:"ועתה"-"ועתה כתבו לכם את- השירה הזאת ולמדה את- בני ישראל,שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"

 [דברים ל"א,י"ט] לפי דעת  מפרשים אלה:

על פי שירה זו נצטוו בני ישראל  לקיים שלוש מצוות:

1] לכתוב אותה,כפי שנאמר:"ועתה כתבו לכם"

2] ללמד את השירה באופן שיבינו את כוונתה,כמו שנאמר:"ולמדה את בני ישראל.

3] לשים בפיהם,כדי שידעו לקרוא את הדברים באופן נכון.

משה קיים את שלושת מצוות אלו,ההוכחה היא- הכתובים עצמם:

1] משה כתב:"ויכתוב משה את השירה  הזאת"

2] "וילמדה את בני ישראל".

3] משה דאג שהשירה  תהיה שגורה בפיהם:"וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת"

רש"י אומר: כי מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.

הרב סורוצקין בספרו:"אוזניים לתורה" אומר:השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.

כמו שכתוב:"וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה  מדור לדור.

מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה,אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.

האבן עזרא סובר:שכל מי שמבין את השירה יכתוב אותה בעצמו ,מלבד משה שיכתוב בעצמו,האבן עזרא מסתמך על המילים:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"- נאמר  בלשון רבים.

אברבנאל אומר: כי הציווי מיועד למשה ,שיוסיף בעצמו פרשה זו לתורה ויתר האנשים נצטוו להעתיקה וכך יאפשרו לכמה שיותר קוראים לקרוא את השירה, שהרי משה נמצא בימיו האחרונים ולא יספיק לדאוג לכך בעצמו.

התשובה לשאלה ב]

השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השיר: לפי שהם נצחיים והם עדים לשירה לנצח,לא כמו  משה המנהיג -היותו  אדם בשר ודם  שאינו חי לנצח.אך גם הירח והשמש  נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ שישמשו עדים,לפי שבכוחם  לא רק להעיד,אלא גם להעניש את  עם ישראל  במידה ולא יקיימו את התורה.

, השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר.

לעומת זאת אם יקיימו את המצוות כראוי האדמה תעניק להם את הגפן ופירותיה  והשמים יתנו את הטל.

הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של הקב"ה בעולם.

הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה יבין  כי יש מנהיג לתבל.

בעל:"חובת הלבבות" אומר: כשם ששעון המראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים כה זעירים, לא יתכן שנוצר מעצמו,כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה,כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.

ולכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה,כיצד אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?

ואם ישנם דברים שאין  האדם מבין,עליו לדעת שהקב"ה פועל מתוך צדק ויושר כמו שנאמר:

הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט,אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"

[שם ל"ב,ד]

יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"ותן בלבנו  בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור מתוך תפילת :"ונתנה תוקף"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כבקרת רועה עדרו,מעביר צאנו תחת שבטו,כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי.."[מתוך תפילת:"ונתנה תוקף]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חתימת הדין ביום הכיפורים- מהי תשובה אמיתית?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חתימת הדין- ביום הכיפורים- מהי תשובה אמיתית?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים אנו אומרים:

"בראש השנה יכתבון,וביום צום כיפור יחתמון כמה יעברון,וכמה יבראון.מי יחיה, ומי ימות,מי בקיצו,ומי לא בקיצו.."

מכאן המסקנה: כי בנוסף לתענית, הנקודה החשובה היא: תיקון החטא

ועשיית תשובה מוחלטת,כי בראש השנה- הוא יום הדין וכל בני אדם הם כצאן העובר לפני הרועה והגורל נחרץ באותו הרגע,כפי שהדבר מתואר בתפילת:"ונתנה  תוקף":"..כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו

תחת שבטו,כן  תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי..."

  השאלות הן:

א] מהי תשובה אמיתית?

ב] מה ההבדל בין חתימת דין ובין גמר  דין?

התשובה  לשאלה א]

אדם האומר: כי הוא אדם טוב,אינו גונב אינו מרמה,אינו גוזל,אלא מתנהג בכבוד עם הבריות,על כן,אינו מרגיש כי הוא חייב לשמור את מצוות התורה,הוא אינו שומר שבת ולא כשרות,מסתפק בהיותו אדם הגון כלפי הזולת.

וזאת ביודעו כי התורה אינה כופה על אף אחד לשמור  את מצוותיה .

חשיבה זו- מוטעית משורשה ,מהסיבה: התורה ניתנה לנו במעמד הר סיני כאשר כל עם ישראל היו כאיש אחד ומאוחדים בדעה:"נעשה ונשמע".

התורה כוללת שני סוגי מצוות: מצוות בין אדם למקום  ומצוות בין אדם לחברו.

לכן מצוות בין אדם למקום,יום הכיפורים מכפר,בתנאי שיעשה  תשובה מלאה,כלומר יביע חרטה על חטאיו בעבר ,יבקש מחילה מהקב"ה ויחד עם זאת יבטיח שלא ישוב אל דרכו הרעה,ככתוב במסכת יומא [ח,ט]:

"האומר: אחטא ואשוב,אחטא ואשוב-אין מספיקין בידו לעשות תשובה:אחטא,ויום הכיפורים מכפר-אין יום הכיפורים מכפר.

עברות שבין אדם למקום-יום הכיפורים מכפר,עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר,עד שירצה את חברו,את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה:"מכל חטאתיכם לפני-ה' תטהרו"[ויקרא ט"ז,ל]

עברות שבין אדם למקום- יום הכיפורים מכפר.עברות שבין אדם לחברו-אין יום הכיפורים מכפר-עד שירצה את חברו".

מכאן אנו למדים:אם אדם פגע בחברו ואינו מבקש ממנו סליחה,אין התשובה שלו נחשבת כלל ואין יום הכיפורים מכפר לו על חטאים אלו.

מכאן שאין להפריד בין שני סוגי המצוות,חלק לקיים וחלק לא.

אלא, כל התורה היא חטיבה אחת ויש לקיימה במלואה.

התשובה חייבת להתבצע בצורה מושלמת. על כך אומר רבי עקיבא:

"אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם[יחזקאל ל"ו,כ"ה]ואומר:"מקווה ישראל ה'"[ירמיהו י"ז,י"ג] מה מקווה מטהר את הטמאים,אף הקב"ה מטהר את ישראל"[מסכת יומא,ח,ט]

נשאלת השאלה: מהו כפל הלשון בדברי רבי עקיבא:"וזרקתי עליכם מים טהורים" ואילו הפסוק השני אומר:"מקווה ישראל ה"?

התשובה לכך: ישנם שני סוגים של טהרה:

א] טהרה בתוך מקווה מים,שאדם טובל גופו במים עד ארבעים סאה, כאן האדם מתאמץ לבדו  בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.

ב]  לעומת זאת, ישנה טהרה של הטלת ט' קבין מים שאובין על הטמא.

[המקור לכך:שולחן ערוך  דיני ערב יום כיפור[סימן תרו,סעיף ד]

במצב זה אין האדם משקיע מאמץ וטרחה,בכל אופן,גם טהרה מסוג זה נחשבת.

מכאן שמי ששב בתשובה ממש אמיתית -הוא דומה לאדם שטובל גופו במקווה,כאן הוא מבצע את כל הפעולה לבדו,עליו נאמר:"אתם מטהרים"- בעצמכם ביוזמתכם ועליו נאמר גם:"מקווה ישראל ה' "

אך יש אדם מסוג אחר,הוא עוסק בכל מיני סממנים של תשובה,אך לא תשובה אמיתית הבאה מפנימיותו ומאמציו,עליו  נאמר:"ומי מטהר אתכם"? כאן אין האדם מתאמץ בעצמו אלא מעוניין שאחרים יטהרוהו עליו נאמר:"וזרקתי עליכם מים טהורים" תשובה מסוג זה דומה לזריקת מים-ט' קבין שאומנם נחשבת גם לטהרה,אך לא לתשובה והטהרה המושלמת.

למה הדבר דומה? לאדם שחולה במחלה,אך אינו מטפל בשורש המחלה,אלא לוקח רק כדורים להשקטת כאביו.

התשובה לשאלה ב]

בעוד שביום הכיפורים,נחתם הדין שנקבע על ידי אלוקים בראש השנה, הרי ביום:"הושענא  רבה" נגמר דינו של האדם.

על כך יש מקור בזוהר הקדוש [ח"ג לב,ב]:"וביומא שביעאה דחגהוא סיומא דדינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא".

חז"ל הסבירו זאת במדרש רבה:"אמר הקב"ה לאברהם: אני יחיד ואתה יחיד,אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותיהם וזהו הושענא רבה.אמר הקב"ה לאברהם: אם אין כפרה לבניך בראש השנה,תהא ביום כיפור.ואם לאן, תהא בהושענא רבה"[מובא במטה משה]

לסיכום, לאור האמור לעיל ,ניתן להסיק,כי יום הכיפור הוא יום קדוש ומיוחד- ביום זה אסורה המלאכה וחייבים להתענות[להוציא ילדים קטנים,חולים,או,קשישים]

אך לצום ישנו ערך רק-  אם האדם עושה תשובה מלאה ומעתה לוקח על עצמו ללכת,אך ורק בדרך הישר ולא לשוב לדרכו הרעה.

וידוע המשפט:

"מקום שבעלי תשובה עומדים,אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים"

[תלמוד  לד.ע"ב]

מי ייתן וכל עם ישראל יעשו תשובה אמיתית ומושלמת  ועל ידי כך תשובתם תתקבל במרומים ויזכו לשנה טובה ומתוקה.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יונה והדג/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר ה' לדג ויקא את -יונה אל היבשה" [יונה  ב,י"א]
הטכניקה: שמן על  בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה והדג/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה והדג/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

דג ענק ואימתני

בולע יונה הנביא

מפלס דרכו בים

נגד משברי זעם.

מעיו בית תפילה

משכן תחנוני הצלה

נפש גלמודה מיוסרת

מוצא לחירות מחפשת.

תפילות בוקעות רקיעים

נשמעות ליושב במרומים

כהרף עין מוטל ליבשה

נתמלאה במלואה הבקשה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)