‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בספטמבר 2024

פרשת כי תצא: ממלחמה בעבר ובהווה-לגאולה/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תצא: ממלחמה בעבר ובהווה-לגאולה.

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:


"כי תצא למלחמה על- אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך.."  [דברים כ"א ,י]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל יוצא להילחם נגד אויביו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "תמחה את זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עמלק רודף tאחרי ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הלוחם ואשת יפת התואר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ השארת עוללות לגר היתום והאלמנה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר ,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, ליתום ולאלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


 

ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"[דברים כ"ב, ד]




ציורי תנ"ך/  מצוות מחיית  עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ "ימין ושמאל תפרצי" / ציירה: אהובה קליין (c) [ציור מתוך ההפטרה בספר ישעיהו נ"ב]


"כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.



"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "


 [מתוך ההפטרה, ישעיהו נ"ד, א]

ציורי תנ"ך/ ציון פוצחת ברינה/ ציירה: אהובה קליין (c)



"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "


ציורי תנ"ך/ הבטחת ברית השלום לישראל [מתוך ההפטרה בספר ישעיהו] ציירה: אהובה קליין (c)




הפרשה פותחת בפסוק: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל – אֹיְבֶיךָ ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ".[דברים כ"א, י]

ומסיימת בזכירת מלחמת עמלק:

"אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן, יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה:  כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל. "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה - אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח. " [להלן פרק כ"ה, ט"ז- י"ט]

פרשה זו היא המשך פרשת שופטים.

גם שם התורה מדברת על  מלחמה: "כִּי - תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים להִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ,.."

לגבי ההפטרה: הקורא את התוכן יכול להתעודד ואף לשמוח בדברי הנחמה של ישעיהו הנביא:

"בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ.  בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה". [ישעיהו נ"ד, ז'- ט']

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה  מדובר בפרשה?

ב] דוגמאות למלחמות ישראל - בעבר?

ג] ההווה - הקשר למלחמת עמלק?

תשובות.

סוג המלחמה בה התורה דנה:

לפי דברי רש"י: מדובר במלחמת רשות- כאשר עם ישראל  יעלה בדעתו לצאת למלחמה על אויביו-רש"י מסתמך על המשך הפסוק – המזכיר את עניין השבי והרי במלחמת ארץ ישראל אין לומר :"ושבית שביו" לכן כאן אין הכוונה למלחמת יהושע שמטרתה הייתה כיבוש ארץ ישראל.

על פי רשי"-גם המלחמה המתוארת בפרשת שופטים - היא מלחמת רשות.

ב] ישנו הסבר נוסף : כי מדובר במלחמת היצר של האדם.

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" המילה: "כי":- בגימטרייה: 30- כנגד שלושים ימי חודש אלול, מתברר כי בימים אלה ממש עלינו  לצאת למלחמה רוחנית- היינו- מלחמת היצר- מהטעם כי התקופה- ימי  סליחות ורחמים אשר נחתמים- בע"ה ביום הדין.

"אלול" –ראשי תיבות- "אני לדודי ודודי לי"

נשאלת השאלה: מדוע מזכירים את ה"אני"-" לפני שמזכירים את ה [לדודי]?

התשובה לכך: כי האדם חייב לפעול במסירות נפש להקריב מעצמו הרבה לעבוד את ה'- כדי לזכות בחכמה וכך זוכה שה' מרעיף עליו שפע מבורך משמים כפי שכתוב:' פתח לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח-כפתח של אולם'[שיר השירים רבה, ה', ג']

במילים אחרות: ראשית האדם חייב לפתוח פתח קטן ורק אחר כך כתגובה - ה' פותח לו את כל השערים.

את הפתח הקטן – כמחט האדם יוצר- באמצעות תפילה לה' עצם העניין שאדם שואף למשהו ומתפלל על כך לבוראו - זו השתדלות ומאמץ - הגורמת להגעת הברכה.

חז"ל אומרים על כך: הרוצה להצליח בתורה צריך להרבות בישיבה, אך הרבה ניסו ולא עלתה בידם, אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. [מסכת  תענית ח', ע"א]

"אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אף על פי לא נענה, אלא בתפילה. ואמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר מן הקורבנות". [ברכות  ל"ב, ע"ב]

מכך  נלמד - מהי חשיבות  ההשתדלות שלנו בתפילות לה' - על מנת לזכות להיכתב ולהיחתם ביום הדין לשנה טובה בספר הצדיקים. [בהשראת הספר: "ויאמר ראובן"/ראובן יוסופוב]

מלחמות ישראל בעבר.

כתוב: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"

האם באמת התוצאה תהיה תמיד: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"?

מתברר שלא תמיד מובטח לנו  ניצחון.

אלא רק כאשר עם ישראל עושה את רצון ה'- מנצחים במלחמה בסייעתא דשמיא. ולכך יש רמז בסוף פרשת שופטים:

"כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה".[דברים, כ"א, ט'] מכאן אם עם ישראל יעשה את הישר בעיני ה' –מובטח לו: ניצחון.

ידוע כי יהושע יצא למלחמה בעי ושם הייתה מפלה גדולה - כמובן שהדבר זעזע מאד את יהושע והדבר מוכיח - כי אירוע זה היה בלתי צפוי!

לכן, מסופר שיהושע מעלה עפר על ראשו יחד עם זקני ישראל. מתפלל אל ה' ונוקט באופן  לשון קיצונית בתפילתו אל ה':

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת-הָעָם הַזֶּה אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַאֲבִידֵנוּ; וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".[יהושע ז', ז']

כאן הזעזוע של יהושע נורא!

מתברר שיהושע חשב- כי עם ישראל נמצא  מבחינה רוחנית ברמה  גבוהה ולכן זה חילול ה'- אם עם ישראל נוצח במצב כזה? כשהם שומרי תורה ומצוות ולכן יהושע שואל את ה'- מה יעשה לשמו הגדול?

ה' הסביר ליהושע כי העם חטא - כי עכן מעל בכרם יריחו!  יהושע נרגע - כי אם העם חטא אפשר לתקן - ובאמת לאחר שסולק עכן - לא הייתה מפלה נוספת  לישראל בימי יהושע.

כי ישראל היו  שרויים במעלתם!

מלחמה נוספת היא מלחמת עמלק נגד עם ישראל

הכלי יקר  מסביר: כי כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם: "רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא תליא-  על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו!

המלחמה בימים אלה  וזכר מלחמת עמלק.

אנחנו נמצאים  בעיצומם  של ימי מלחמה  קשים - מלחמה  רב זירתית

ואכן נשאלת השאלה- מה עורר את האויבים להתאחד כולם נגדנו?

לעניות דעתי יש להתייחס לדברי המשנה:

"עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו;

שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל.

עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו;

שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם": [מסכת אבות. ה', ב']  נראה לי, כי לאור ההתרחקות מהתורה וגם המחלוקת  הנוראה בחלק מן העם- שהיא אינה  לשם שמים.

הקב"ה  שפך את  כעסו על בניו בארץ הקדושה אחרי תקופה ארוכה של רחמים,

כדברי דוד המלך: "אִם־ יְהֹוָ֥ה לֹא ־ יִשְׁמׇר ־ עִ֗֝יר שָׁ֤וְא  שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר"[תהלים  קכ"ז, א']

ומה שקרה,  כנגד המחלוקת - התאחדו האויבים - שהם מזרע עמלק. על כן עלינו, להילחם בהם עד הניצחון , בע"ה, ובנוסף יש לשוב להתחבר אל התורה הקדושה וללכת בדרך הישר.

כדי  להשיב אלינו את השליחות שלנו: לשמש אור לגויים- ולהתאחד  כאיש אחד בלב אחד ובע"ה במהרה דברי ישעיהו הנביא המופיעים בהפטרה יתגשמו:

בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ.   בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה".

לסיכום לאור האמור לעיל: כדי  להגיע לניצחון וגאולה עלינו לשוב לדרך התורה - שהיא הדרך הישרה כפי שנאמר: "כִּֽי־ תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה" [דברים כ"א, ט']


ציורי תנ"ך/ עמלק רודף אחרי ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 13 ביוני 2024

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?/ מאמר מאת: אהןבה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת נשא: מה ניקח אתנו -מחג השבועות?

 מאמר מאת: אהובה קליין

פרשת נשא- פותחת בפסוקים:

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/  הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)






ציורי תנ"ך/ הלוויים, בני הקהתי, נושאים את הארון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז, ג]

ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]


ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך שופטים פרק י"ג]

פרשת נשא - פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם:  כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.  זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ--פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד.  וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ. עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי--בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם--בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. [במדבר  ד', כ"א- כ"ט]

מעניין לציין כי פרשת נשא נקראת לרוב בשבת לאחר מתן התורה - היא הגדולה ב נ"ד  פרשיות התורה- וכוללת ; 176 פסוקים- סה"כ= 22 אותיות - א', ב'- כפול 8.

בדומה לכך ניתן למצוא בספר תהלים  את פרק: קי"ט-  במספר זהה של פסוקים – היינו - 176.

בתורה שבעל-פה במסכת בבא – בתרא - שהיא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי - ישנם 176 עמודים.

על כך אומרים חז"ל : היות וקרוב למעמד הר סיני חשו עם ישראל להשביע את נפשם בתורה בטעם של עוד , אחד הסימנים לכך - אריכות פרשת נשא הנאמרת  סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה.

השאלות הן:

א] מה משמעות שם הפרשה: "נשא"?

ב] מה תפקידם של הלוויים?

ג] כיצד נלמד על איזון הקדושה הרצוי?

תשובות.

משמעות שם הפרשה:

דעת מקרא מסביר: נאמר: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"- היא: העלאה לגדולה, בני קהת הוקדמו ברשימת התפקידים –בפרשה הקודמת- היינו- בפרשת במדבר- למרות שבני הגרשוני היו שייכים לגרשון הבכור והסיבה היא: תפקידם החשוב של בני קהת- נשיאת הכלים המקודשים ביותר: הארון השלחן, המנורה...תפקיד מכובד זה נועד להם בזכות משה ואהרון השייכים לבני קהת.

וראיתי הסברים נוספים :על  "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ"-

עם ישראל יכול לזקוף את ראשו  לאחר שה' הוציאם ממצרים - מעבדות לחירות – המשמעות: החיבור בין הראש לרגלים - על היהודי להיזהר שרגליו לא יובילוהו למקומות לא רצויים - למקומות שיש שם חשש לסכנה פיסית, או רוחנית. והמילים הנ"ל מורות כי יש לדאוג שהמוח יהיה שולט על הלב והראש על הגוף. זקיפת הקומה של האדם – נובעת משיעור קומתו ברוחניות שבו..

אומר הנביא ישעיהו [מ', כ"ו]:

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה .."תהליך זקיפות הקומה של עם ישראל חייב להיות בכוח -  בעוצמה וביתר עוז. הרי יש לנו על מי לסמוך:

אומר הנביא ישעיהו [נ"ז, ט"ו]: "כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ .."

דוד המלך אומר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" [תהלים כ"ד, ז]

"נשא" – [351] בגימטריא - "בקומה זקופה"

"נשא"- משורש - נשואים. לימוד נגלות התורה בפשט,

רמז, דרוש - הם בבחינת אירוסין עם הקב"ה, לימוד פנימיות הסוד והנסתר בתורה - הם הנישואין עם הקב"ה - כל הנישא על ידי ה' - מתנשא -  כמו אסתר המלכה שנשאה חן וחסד- חייה  כוללים חן וחסד. מגילת אסתר משדרת לנו-חכמה וגילוי נסתרות, בפרשה מופיע גם הנושא של "ברכת הכוהנים" יש כאן רמז ברור לנשיאת כפיהם  אשר אוצרת בתוכה את שפע הברכות- הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. [על פי  ספר "התמצית" / מאיר ינאי]

תפקידם של הלוויים.

התורה  קובעת מקומות חנייה ללוויים סביב המשכן ומגדירה באופן כללי את העבודה המיוחדת לכל משפחה ומשפחה בשבט לוי:

הגיל בו שרתו – החל מגיל שלושים עד חמישים.

א] בני קהת היו אחראים על נשיאת כלי המשכן הקדושים ביותר.

היו חייבים להיזהר בזהירות מדוקדקת לא לעבור על ההנחיות באופן העברתם ממקום למקום - כשהם מכוסים היטב. כלומר עבודת בני קהת הייתה בשיתוף אהרון ובניו רק לאחר שכיסו הכוהנים את הכלים המקודשים ביותר בא תורם של בני קהת.

ב] בני גרשון - תפקידם: לשאת את יריעות המשכן, ואת אוהל מועד  מכסה אוהל מועד .. והיו מפקחים עליהם: אהרון ובניו.

ג] בני מררי היו אחראים על קרשי המשכן בריחיו, עמודיו ואדניו ועמודי החצר-היתדות: ואיתמר היה  גזבר על מררי  וגרשון .שכל אחד יחזיר את כלי המשכן בזמן החנייה - למקום המדויק.

לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן - בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה - שירת הלוויים. היו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות ויש מהם שהיו אחראים על  משא המשכן וכליו,  המעלות החשובות  המאפיינות את שבט לוי:

א] שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,כפי שכתוב: "וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים - כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ. [שם ל"ב, כ"ח]

ב] שבט לוי זוכים לאחר מילוי כל  הציוויים שקיימו = בברכת משה: שנאמר "וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

נתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א,]

ג] שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת דור המדבר.

ד] בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה.

האיזון הנכון שבקדושה.

הרב אביגדור הלוי  נבנצל מסביר: חייבת לבוא השוואה בין היחס לארון ה' לבין היחס  הדרוש לתורת ה'  ומצוותיה - מה שנכון היה בארון ה' - נכון גם במצוות ה' .כשם שיש מעלה גדולה למשפחה שנבחרה מכל השבטים לשאת את ארון ה'- כך גם זכינו במעלה  עצומה - עת נבחרנו מכל אומות העולם לשאת בגאון את תורת ה' אך בצד העלייה בקודש קיימת סכנה גדולה ,כגודל הסיכוי כן גודל הסיכון- עצם האפשרות לעלות בקודש- טומנת בחובה כוח סגולי גדול וכשכוח זה אינו מנוצל כהלכה הוא פוגע בסובבים- דוגמת מתן תורה כאשר היו  מוזהרים  מאת ה' -בסכנה של קירבה אל הקודש יתר על  המידה!

לכן ראו בני ישראל בזמן מעמד הר סיני: אש, עשן וערפל, קולות וברקים, וקול שופר-  באוזניהם מזכיר:

"אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהוָה לֹא עָשָׂה".[עמוס ג', ו']אין די במילים :"נעשה ונשמע" ולשוב לחיים נעימים ושקטים ללא  משמעות מיוחדת- אלא ישנה אזהרה לעם ישראל

"..... כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"- דברים קשים כגידים .

[שמות   י"ט, ג, רש"י] שידעו מאחר וקיבלו עליהם מצוות שבת- אפשר גם להיסקל עליה, וכשקיבלו את איסור לשון הרע –אפשר להגיע לעונש:

" אין לו חלק לעולם הבא-על ידי הלבנת פנים [מסכת אבות ג', י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  עם ישראל  חייב לצאת מחג השבועות- חג מתן תורה - עם מטען רוחני של קדושה  כדי להמשיך את ייעודו בחיים: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" [שמות י"ט, ו]

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".[דברים י"ז, י"א]

התמורה-הבטחת אלוקים : וְשָׁמַרְתָּ אֶת -חֻקָּיו וְאֶת -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים" [דברים ד', מ']



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר