יום שלישי, 16 ביולי 2024

בִּלְעָם וְכִישְׁלוֹנוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

בִּלְעָם  וְכִישְׁלוֹנוֹ.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 בִּלְעָם נְבִיא גּוֹיִים

 נְבוּאָתוֹ  הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

 חָכְמָתוֹ דַּעַת עֶלְיוֹן

 קִלְלוֹתָיו פְּרִי דִּמְיוֹן.

 

מְצַפֶּה לְדִבְרֵי  אֱלוֹקִים

בַּחֲלוֹם הַלַּיִל-  מְסָרִים

נִשְׁעָן עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת

מְיַיחֵל לְקַבֵּל   תְּשׁוּבוֹת.

 

חַדְרֵי לִבּוֹ מִתְמַלְּאִים

שְׁאִיפוֹת  רְמִיסַת יְהוּדִים

נִיתּוּק משׁוֹשֶׁלֶת דּוֹרוֹת

מְחִיקַת  זְכוּת אָבוֹת.

 

יוֹדֵעַ סוֹדוֹת וְרָזִים

עִם נִבְחַר אֱלוֹקִים

תּוֹרָתָם נֶאֱבַק לְהַשְׁכִּיחַ

לְמַעַן מְזִימָּתוֹ תַּצְלִיחַ.

 

אַךְ מָה רַבָּה הָאַכְזָבָה

מִשְּׁאֵלָתוֹ  מִגְּבָהִים הִתְרַסְּקָה

עַם הַנֶּצַח לֹא יְאוֹר

כְּשֶׁמֶן זַיִת זַךְ- לָעַד טָהוֹר.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בָּלָק [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביולי 2024

פרשת חוקת- החטא ונחש הקדמון- אז והיום? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חוקת- החטא ונחש הקדמון - אז והיום ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך / בני ישראל תובעים מים  ממשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"...עבור לפני העם...ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך...והכית  בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.." [שמות י"ז ה-ו]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (C) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נענשים בעבור הכאת הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מבכים את מות אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  העם מתלוננים  נגד ה' ומשה בדרך ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)



"ויעש משה נחש נחושת ושימהו על--הנס והיה אם-- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחי"[במדבר כ"א, ט] ציירה: אהובה   (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשה זו גדושה אירועים שונים במדבר, אחד מהם טענות בני ישראל  המביעים געגוע לשוב למצרים:

"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבֹב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ.  וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא הָעָם אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ--הִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, בְּעַד הָעָם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל- הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ, וָחָי.  וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ--וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי".[ מדבר כ"א, ד-י']

השאלות הן:

א] מה הייתה טענת בני ישראל למשה?

ב]  במה נענשו ומדוע היה צורך בנחש הנחושת?

תשובות.

טענת בני ישראל למשה.

נאמר: וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". 

רש"י מבאר: כי ברגע שאדום לא נתנו רשות לעם ישראל לעבור דרכם ועל ידי כך, התארכה להם הדרך וטורח הדרך קשה עליהם - "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ".  דעתם לא הייתה די רחבה לקבל את הטרחה  הזו, זה היה גדול עליהם. הם הביעו את אי היכולת לעמוד בסבל הזה.

על  פי "ילקוט שמעוני": בני ישראל היו מתרעמים ואומרים: וכי יש ילוד אישה אוכל ואינו מוציא ? ראית מימך אדם נותן חיטים לריחיים ואינו מוציא חיטה? אמר הקב"ה: ישראל כפויי טובה הם,  ארבעים שנה אני דואג להם ומספק להם לחם במדבר- זהו לחם קל בדרך -שגם המלאכים אוכלים, ואני עושה להם טובה שהרי אני משווה אותם למלאכים והם במקום להעריך זאת – מתרעמים עלי והם אומרים:

וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".  אל תקרא הַקְּלֹקֵל-אלא קל.

ה"נתיבות שלום" מסביר: בזה שעם ישראל התלוננו  בדבריהם על ירידת המן במדבר: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".

הרי לא הייתה להם סיבה  להתלונן על רעב - כי אכלו את המן ולא סבלו מצמא – היה להם מים!  אם כן, מדוע התלוננו שאין להם לחם ומים?

אלא, הבעיה הייתה שהם לא היו מרוצים מהנהגת הבורא שזה לא תאם את רצונם, נפשם קצה  בלחם הקלוקל. ובזה היה הפגם שלהם. הם העבירו ביקורת על הנהגת הבורא וחלקו על דרכיו אלה. הרי התכלית אצל יהודי שתמיד  יהיה שמח בחלקו.

כמו שנאמר: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ"ח, ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". "אַשְׁרֶיךָ", בָּעוֹלָם הַזֶּה; "וְטוֹב לָךְ", לָעוֹלָם הַבָּא" [מסכת אבות  ד, משנה א']. יהודי צריך תמיד להיות שמח בחלקו. עליו להיות שמח בהנהגת הבורא באופן שה' נוהג עמו. באופן זה  היהודי עשיר וגם שמח.

עשרה ניסיונות עבר אברהם אבינו ובכולם עמד בהצלחה לפי שהכיר בה' שכל מה שהתנהג אתו היה לטובה !  כך כל יהודי צריך  להבין שמה שה' עושה אתו זה לטובתו! גם אם אין הדבר מובן לו.

היצר הרע המתגבר על היהודי באופן נורא שיותר מאשר מפתה אותו בקנאה, תאווה וכבוד, מביא את היהודי למצב שאינו מרוצה מדרכי הבורא וזהו הפגם הגדול ביותר. וזה היה גם גודל החטא של עם ישראל בעניין הזה.

רבינו בחיי: מתפלא על תלונות עם ישראל: הרי מים היה להם בשפע אחרי שמשה הכה  על הסלע, מזון גם היה להם, מן - לחם מן השמים אשר ירד - מידי יום ביומו, אלא הבעיה הייתה:  שהם השוו בינם  לבין שאר אומות העולם -  שמקבלים מזון בשפע - בין אם הם זכאים ,או חייבים [בעונשים] בעוד שאצל עם ישראל, הלחם יורד כל יום מחדש  ואין ה' מעניק להם מנה  הגונה של מן למשך תקופה  ארוכה!

אפילו המים ,שיש לכל העולם באופן בלתי פוסק, הרי אצל עם ישראל- ברגע שמרים נפטרה גם באר המים נסתלקה מהם במדבר.

ומאחר וכל העניינים מתנהלים אצל עם ישראל על פי העונש, או השכר, עם ישראל מחודש בהנהגת ה' - יותר משאר העמים. גם לגבי הלחם מן השמים- היו להם השגות: הוא לחם קלוקל- שהם נאלצים לאסוף אותו כל יום מחדש והוא עתיד להתקלקל במעיים שלהם ונפשם מאסה כבר במזון זה. הרי זה בנגוד לטבע ! משום שהאוכל הזה נספג בגופם ולעולם – לא נפרש מהם. זוהי הדיבה שבני ישראל הוציאו על המן - בדבר  כה מכובד ונעלה - הם הטילו פגם באמצעות לשונם הרע !

הרי בכך שהם זכו – למן - שהוא מזון משמים -זוהי מעלה   בדומה למלאכי השרת ,אך הסיבה לכך שהמן הופיע, יום, יום מחדש -  על מנת שהם יבטחו תמיד בה', כמו שכתוב: "הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲ‍דוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה  אֱלֹהֵינוּ.."   [תהלים קכ"ג, ב]

האגדה מספרת:  כאשר עם ישראל התלוננו שנמאס עליהם אכילת המן ,ה' כעס עליהם  וקרא להם "כפויי טובה" לא רק שאינם מעריכים ומודים לה' על  כל הטוב והנסים שה' עושה להם - הם עוד חוטאים בהוצאת דיבה על המן שירד להם מהשמיים.

יצאה בת קול ואמרה: "הקשיבו בני ישראל אל דבר ה', מזמן חטא אדם הראשון נענש הנחש שדיבר לשון הרע ומאז בכל אוכל שאוכל, הוא מרגיש  טעם של עפר בלבד. ובכל זאת לא התלונן הנחש על עונשו הקשה. ואתם בני ישראל שנעשו לכם נסים בלי די,  מוריד לכם ה'  בכל יום אוכל משמים ואפילו שנראה המן בצבע ובצורה דומים בכל יום ויום, הרי אפשר לחוש בו את כל הטעמים שבעולם, וגם שליו נתן לכם ה' כשרציתם לאכול בשר ממש, מים מהסלע הוציא לכם גם כשלא הייתם ראויים לכך, ואתם בועטים בטובות שעושה לכם ה' ומתלוננים..."

הצורך במכת הנחשים  ובנחש הנחושת:

האגדה מסבירה: ה' גוזר על  המתלוננים - אשר היה להם מים וגם מן ושליו - עונש מוות על ידי נשיכת נחש – יבוא הנחש שאוכל את  כל המעדנים בעולם ומרגיש בהם טעם עפר ואעניש את בני ישראל שאוכלים את המן ומרגישים בו טעם של כל מעדני העולם.

ה"נתיבות שלום" מדגיש : הרי בכל פעם שבני ישראל חטאו במדבר משה היה מתפלל עליהם וה' קיבל את תפילתו ואילו בחטא הזה היות והתלוננו על הנהגת הבורא היה צורך בנוסף לתפילה להקים את  הנחש מהנחושת בראש העמוד והנשוך היה צריך להסתכל על נחש -הנחושת שאם לא היה מביט בו לא היה חי.

המטרה הייתה שיבין:  כי הכול מאת: ה'!

כדברי חז"ל: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לא היו  מתים.

למעשה עם ישראל נענשו מידה כנגד מידה: הנחש הוא מקור הרע והקללה שקיבל שיאכל כל ימי חייו עפר - כי ה' אינו רוצה לשמוע את קולו - ואינו רוצה לקבל את תפילתו!

לעתיד לבוא מתקבצות כל החיות אצל הנחש ואומרות לו: ארי  דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל...אתה מה הנאה יש לך ? היינו שכל החיות אוכלות לצורך המזון ואילו הנחש נושך בני אדם והורגן בלא שום צורך בהסוואה ,למרות שיש לו תמיד מה לאכול הוא ,הורג בני  אדם ובזה מתבטא הרוע של הנחש - שאינו מכיר  טובה ואינו מסתפק במה שהי נותן לו - ועונש זה נתן ה' לישראל מידה  כנגד מידה.

לסיכום לאור האמור לעיל. היהודי חייב להתחזק באמונה ולהכיר בהנהגת ה' - כי אין עוד מלבדו!

במיוחד בימינו – בעת מלחמה קיומית - חייבים אנו להאמין כי הכול מאת ה' ולכן  יש לקבל באהבה את  הנהגתו וגם כאשר אנו נתקלים בדברים שאינם מובנים לנו עלינו להאמין שכל מה שה' עושה לטובה!

עלינו רק להודות לו על הכול  -  לשאוף לאחדות העם ואהבת חינם -ויפים וחשובים דברי דוד המלך:

"הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ:    וּנְחֵנִי, בְּאֹרַח מִישׁוֹר--לְמַעַן, שׁוֹרְרָי אַל- תִּתְּנֵנִי, בְּנֶפֶשׁ צָרָי:    כִּי קָמוּ-בִי עֵדֵי-שֶׁקֶר, וִיפֵחַ חָמָס. לוּלֵא--הֶאֱמַנְתִּי, לִרְאוֹת בְּטוּב-יְהוָה:    בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה, אֶל-יְהוָה:    חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה" [תהלים כ"ז. י"א- י"ד]          






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הנחש הקדמון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

הַנַּחַשׁ הַקַּדְמוֹן.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 פִּתְאוֹם בְּחֹם  הַיְּשִׁימוֹן

 הוֹפִיעַ נַּחַשׁ הַקַּדְמוֹן

 יִשְׂרָאֵל  נוֹסְעִים מֵהַר הָהָר

 דֶּרֶךְ יָם סוּף -נַפְשָׁם תִּקָּצֵר.

 

 מִגְּרוֹנָם דִּיבָּה מוֹצִיאִים

 מֹשֶׁה וֶאֱלוֹקִים מַאֲשִׁימִים

 נַפְשָׁם קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל

 נָחָשׁ בְּתוֹכָם  מֵסִית מְבַלְבֵּל.

 

 בֵּין חוֹלוֹת סְלָעִים וַאֲבָנִים

 רוֹקְעִים רַגְלֵיהֶם גַּם זוֹעֲקִים

 מֹשֶׁה נִדְהָם לְפֶרֶץ הַמִּלִּים

 כֵּיצַד שָׁכְחוּ יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים?

 

עִם שַׁחַר-מִן- מַעֲדָן מַלְאָכִים

בֵּין הָעַרְבִיִּים - בָּשָׂר שְׂלָוִוים

עַמּוּד הָאֵשׁ  בְּלֵילוֹת  יָאִיר

עַמּוּד הֶעָנָן  בְּיוֹם יַבְהִיר.

 

מֹשֶׁה מֻפְתָּע  נִשְׁבַּר

עֵינָיו לַחוֹת קוֹלוֹ נָדַם

אֱלוֹקִים מַבִּיט וְשׁוֹמֵעַ

בְּמַכַּת נְחָשִׁים יַרְתִּיעַ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת חֻוקַּת. [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2024

פרשת קורח, המחלוקת אז והמחלוקת היום- לאן? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת קורח, המחלוקת  אז והמחלוקת היום- לאן?

יצירותיי לפרשה:

                             ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו  נופלים לתוך פי האדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עדת ישראל  מתלוננים לפני משה ואהרון על מות קורח ואנשיו/ 
 ציירה: אהובה קליין(c)










ציורי תנ"ך, משה. דתן  ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]






ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)



 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)



פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ואנשיו כנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו.." [במדבר  ט"ז, א'- ו']

העונש הנורא היה:

"וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [במדבר ט"ז, ל"א- ל"ד]

השאלות הן:

א] במה חטאו קורח ואנשיו?

ב] מדוע עונשם היה כה כבד?

ג]  המחלוקת בימינו- לאן?

תשובות

חטאם הכבד של  קורח ושותפיו:

על פי מדרשי חז"ל- חטאם של  קורח ושותפיו-מהווה  מעשה כפירה באלוקים ובתורת משה על ידי שכפרו בשליחותו.

האלשיך מבאר את  אגדת חז"ל המספרת: כי השמש והירח אמרו לה':

"אם לא תעניש את קורח ועדתו שביישו את משה והתחצפו אליו , לא נאיר עוד בעולמך" תגובת ה' הייתה: "בכל יום  ויום משתחווים לכם רבים מאומות העולם, בי אינם מאמינים, חושבים שאתם, השמש והירח- בראתם עולם, ובכל זאת  לא בקשתם מעולם שאעניש את הגויים, על כבודי לא חסתם והמשכתם להאיר כרגיל, וכשהעליבו כמה אנשים את משה, שהוא רק אדם, מיד קמתם לטובתו ובקשתם שאעניש את המורדים בו" מאז מאירים השמש והירח בעולם רק אחרי שיורים בהם חיצים וחניתות - מפני שבני  אומות העולם משתחווים להם וכופרים בבורא עולם.

ה"כתב סופר" [רבי אברהם שמואל בנימין סופר] מסביר:

קורח ועדתו מאשימים את משה ואהרון שהם הגיעו למעמד הרם שלהם ,לא מפני שהם מתאימים להנהיג את העם אלא:" כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" היות המוני בית ישראל הם יראי שמים וקדושים, הם מקשיבים לכל מה שהמנהיגים מצווים אותם ,לכן יכול כל מנהיג – תקיף ובעל שררה - לשלוט עליהם!

"משך חכמה" סובר: כי מחלוקת קורח הייתה כפירה  ברורה כנגד התורה לולא זאת לא היה משה מסכן את כל התורה כולה בדבריו:

" אם כמות כל האדם ימותו "וכו' לא ה'  שלחני".

לכבוד עצמו לא היה אומר כך ולעשות את התורה  קרדום לחפור בה. אך היות והמאבק היה נגד התורה ממש  וגם כנגד ה' למעשה הם העמידו את משה ואהרון רק בתור הסוואה- לכן היו חייבים להיענש במלוא חומרת הדין.

"אוזניים לתורה" סובר: משה דן את אנשי קורח ועדתו  כגורלם של אנשי עיר נידחת שחטאו בעבודה זרה.

ה"נתיבות שלום" מסביר  על פי הזוהר הקדוש:

האדם שתופס מקום בעולם הזה-בעיני עצמו - הוא חושב שחברו מפריע לו ועומד בדרכו ולמרות שלא מפריע לו כלל- הרי מתוך מידת הישות שלו יש לו הרגשה כי חברו תופס את מקומו. וזה המקור להגיע למחלוקת - לא לשם שמים. והשלום הוא ההיפך מהמחלוקת. והוא מופיע אצל האדם המכניע עצמו לפני ה' ומבטל את אישיותו - ומבין שאיש אינו עומד בדרכו ואיש אינו מפריע לו ולכן הוא חי עם כולם בשלום.

מסקנתו: שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם ושורשם נובע - ממידת הישות.

חז"ל רואים כבר רמזים בולטים  בשם: "קרח" ללא האות וו-ראשי תיבות:

לפי שקורח  היה בעל מידות רעות: קנאה, רוממות, חמדה:

קנאה: היה מקנא בגדולתם של משה ואהרון בקרב ישראל.

רוממות: רדף אחרי  כתר המנהיגות בעם-  עבור הכבוד והרוממות.

חמדה: חמד והתאווה לאיצטלא שאינו ראוי  לה.

חומרת העונש לקורח ועדתו.

אומרים חז"ל: כי השם "קרח"- מלשון - קורחה שנעשה קורחה -  [חורבן ושממה בישראל ]

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" ואמרו גם כי: "עדת קורח לא היה להם חלק בארץ-[ לא הורישו לבניהם  נחלה כיתר בני ישראל] יהושע וכלב בן יפונה נטלו חלקם" [בבא בתרא קי"ח, ע"ב]

רבי שלום רוקח מסביר:

העונש שנענשו קורח ועדתו היה: מידה כנגד מידה לפי שהם חטאו בלשונם - בהשמעת לשון הרע ובהוצאת דיבה על משה ואהרון לכן  נגזר עליהם: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם"

נשאלת השאלה: מדוע נגזר שגם הרכוש של קורח ועדתו נבלע באדמה?

חז"ל עונים: אילולא היו קורח ועדתו בעלי רכוש רב אפשרי שלא היו נגררים למחלוקת לפי שאמר כבר שלמה המלך: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת".[משלי י"ח, כ"ג]- הכוונה: העשיר משיב לזולת בדברים קשים ועזים.

מכאן שעשירותם ורכושם של קורח ועדתו - גרמו להם ליפול לתוך אש המחלוקת שהתפשטה בתוך מחנה ישראל לכן ה' גזר שלא יישאר מהרכוש הזה דבר - כי כל הגורם לעבירה- נחשב לשותף בה!

האגדה מספרת: כי קורח ואנשיו כולל רכושם הרב נבלעו באדמה, עינויים קשים עברו עליהם, ברגע שהאדמה חנקה  אותם הם התחרטו על התנהגותם הרעה וצעקו בקול: "משה אמת ותורתו אמת! מודים אנחנו שמשה מלך ונביא אמת, ואהרון הוא הכהן הגדול שאלוקים בחר בו" הודאה בחטאם הגיעה באיחור ולעיני כל ישראל נבלעו באדמה. העם נכנס לבהלה.....

החת"ם סופר אומר כי  במסכת אבות נאמר: [ה' ,ו'] עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת: ובתוכם: "פִּי הָאָרֶץ,.....וּקְבוּרָתוֹ שֶׁלְּ מֹשֶׁה" מדוע ה' העלים  את עשרת הדברים שנבראו  בערב שבת בין השמשות  מידיעת משה רבינו- שהיה יכול לחזות על כך ברוח הקודש?

תשובתו:

היות וגם בתוך עשרת הדברים  נכלל קברו של משה רבינו - שמקומו המדויק לא נודע לשום אדם: כפי שכתוב:  "וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻורָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".[דברים ל"ד, ו'] לכן  הקב"ה הסתיר  את עשרת הדברים שנבראו ביום השישי ממשה וביניהם הפתח של הבור שקורח ואנשיו נבלעו בתוכו.

המחלוקת בימינו.

בימים אלה ממש ,כולנו ערים למחלוקת שאינה לשם שמים בתוך העם שלנו, עיקר טענתם של קבוצה זו: כי  הימין והעומד בראשו אינם ראויים לשלטון, ומשום דעה זו - הם מרשים לעצמם לחסום כבישים ובכך להפריע לאזרחים לנוע בחופשיות לעבודתם, או  בדרכם לקבלת  טיפול  רפואי, הדבר המפליא שאינם מאשימים כלל את האויב באכזריותו לעם ישראל ! הם דורשים בחירות בשעת מלחמה קיומית לעם ישראל במקום אחדות ,אהבת חינם, תפילות למען  הצלחת ישראל ! למזלנו התנהגותם אינה משקפת את חיילי צה"ל -  הגיבורים הנלחמים באמונה בה' ובאחדות הראויה לשבח.

המחלוקת נובעת  מהתרחקות מהתנ"ך שלנו: האשמת ה' שנטש אותנו בשמחת תורה ולא הגן על  היהודים מהחטיפות של המשפחות על ידי המחבלים.

ישעיהו הנביא "מקדים רפואה למכה" היות וידע כי פעמים רבות בני אדם מעבירים ביקורת על עונשים קשים על הבריות מאת ה' ולכן הוא אומר לפני שנים:

"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַיי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה.  כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹותֵיכֶם". [ישעיהו נ"ה, ח'- י']

בנוגע לטענה כי השלטון הנוכחי אינו לרוחם. אילו היו מחוברים לתורה היו מבינים שכל מנהיג - הוא נבחר ה' ונגד כך לא ניתן לחלוק. דוגמת בחירת יהושע על ידי ה': כנאמר : "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר - רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה, ט"ו- י"ט]

לסיכום ,לאור האמור לעיל, עלינו להרבות בתפילה  למען הצלחת כל עם ישראל  מטף ועד זקן , ולבקש רחמים:

"יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות ,י"ד, י"ד] בנוסף לחבר את כל עם ישראל לתורה הקדושה! כדברי שלמה המלך:

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג', י"ח]

ההפטרה השבת:

ישעיהו פרק  ס"ו:

 נבואת ישעיהו הנביא:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ -לִי, וְאֵי -זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.  וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל -אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה -רוּחַ, וְחָרֵד עַל- דְּבָרִ".[ שם ס"ו, א'- ג']

בהמשך אומר הנביא:

"קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל יְהוָה, מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו. בְּטֶרֶם תָּחִיל, יָלָדָה; בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ, וְהִמְלִיטָה זָכָר.  מִי -שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם -יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת:  כִּי-חָלָה גַּם-י ָלְדָה צִיּוֹן, אֶת -בָּנֶיהָ.  הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד, יֹאמַר יְהוָה; אִם-אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  שִׂמְחוּ אֶת -יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".[שם ס"ו, ו'- יא]

בהפטרה זו: נותן הנביא ישעיהו את תחזית  אחרית הימים: הוא מדגיש - כי ה' אינו  שולט רק על בית המקדש וארון הברית,

אלא שליטתו - על כל העולם - כולל השמים והארץ ומכוון שכך – הוא מתבונן בכולם  ובוא יבוא יום המשפט! ירושלים  תופתע מהישועה הגדולה!

ציון משולה לאישה - היולדת את ילדיה – אך ללא צירי לידה מוקדמים ,לא כפי  שאישה רגילה יולדת וסובלת,  ולגבי הרשעים ישנה הבטחה כי יענשו, אם כל  האובדן הזה הנביא מבטיח:

כי עם ישראל- הוא עם הנצח.

כנאמר:"כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה:  כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם".[ישעיהו  ס"ו, כ"ב]

בהפטרה מבטיח  הנביא: כי יום יבוא: ואלוקים ישפוט את כולם: את הרשעים ישמיד ואילו הצדיקים יזכו לראות בשמחתה של ציון וירושלים המשולה ליולדת בניגוד  לאישה שעוברת צירי לידה וסבל - ציון משולה לאישה שתזכה ללדת הרבה ילדים ,ללא סבל מוקדם וצירים והשמחה תהיה גדולה כפי שהכתוב מתאר:

"שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ,

 כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"

.[שם ס"ו ,י']


ציורי תנ"ך/ " כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה בספר ישעיהו ס"ו, ח']


ציורי תנ"ך  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר