יום העצמאות- כיצד עלינו להראות בעולם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום העצמאות- כיצד עלינו להראות בעולם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]

יום העצמאות- הוא יום שמחתנו - זכינו ,בע"ה ,להקים מדינה משלנו על אדמת הקודש- אדמת ארץ ישראל.

בתום אלפיים שנות גלות ,לאחר סבל ,ייסורים ומאורעות קשים בארצות ניכר, שבנו אל מולדתנו, כפי שהנביאים  ניבאו זאת בצורה נפלאה- דוגמת יחזקאל הנביא: "לכן אמור: כה אמר ה' אלוקים: וקבצתי אתכם  מן העמים-

ואספתי אתכם מן- הארצות, אשר נפוצותם  בהם, ונתתי  לכם  את- אדמת ישראל.."[יחזקאל י"א, י"ז]

השאלות הן:

א] מהי ההוכחה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל?

ב] מהו המפתח להצלחת קיום חיינו בשלום ובשלוה בארצנו?

ג] כיצד עלינו להראות בעיני העולם?

התשובה לשאלה א]

ציורי תנ"ך/ ישראל לעתיד לבוא/ ציירה: אהובה קליין(c)

מתוך התבוננות במקרא ,ניתן ללמוד: כי אדמת ארץ ישראל-

הובטחה  עוד לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, כפי שהכתוב מציין:

"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.."[בראשית ט"ו, י"ח] וכן נאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם  לאלוקים: ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם: זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך הימול לכם כל זכר.." [בראשית  י"ז, ח-י"ד]

בהתאם להבטחה נצחית זו -ניתן לראות בבירור כי כל יהודי  אשר מכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ומל אותו - הוא מצרף  אותו לברית הנצחית המקשרת את עם ישראל לארץ ישראל. ההבטחה ניתנה גם ליצחק-בן אברהם: "ויאמר אלוקים אבל שרה אשתך יולדת  לך בן וקראת שמו יצחק והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו"[שם י"ז, י"ט-כ"א]

לעומת זאת ,ישמעאל  לא  זכה בנחלת  הארץ, למרות שגם הוא היה בנו של אברהם.

ליצחק היו שני בנים: יעקב ועשיו, ומי שקיבל את  הבטחת הארץ-היה יעקב, כפי שהכתוב מציין: "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים: וייתן לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם"[שם כ"ח, ג-ד]

הבטחת הארץ ניתנה גם לשנים עשר השבטים-בני יעקב: "וירא אלוקים  אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם, ויברך אותו...ואת  הארץ, אשר נתתי לאברהם  וליצחק, לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ" [שם  ל"ה, ט- י"ב]

כאשר  משה זוכה לראות את הסנה הבוער הקב"ה מבטיח לו: "וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ  טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש....[שמות ג,ח- י"ב]

התשובה לשאלה ב]

הקב"ה מעניק לעם ישראל את הארץ וכדי שאנחנו נהיה  ראויים לכך- אנו מצווים לקיים את התורה ומצוותיה. להיות עם סגולה, "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ובכך להאיר לכל הגויים בעולם.

קיום המצוות בן אדם למקום ובין אדם לחברו-מהווה תנאי להשתקע  בארץ הקודש, כפי שנאמר: "ושמרתם את כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה: למען תאריכו ימים על- האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לזרעם ארץ זבת חלב ודבש" [דברים י"א, ח-ט]

 עם ישראל שונה מיתר העמים בכך שזכה לקבל את התורה והתחייב כאיש אחד בלב אחד במילים: "נעשה ונשמע"

משום כך הקב"ה מביט בנו ובוחן את  התנהגותנו באם אנחנו עומדים בתנאים שהתחייבנו לקבל, כפי הכתוב:

"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"[שם  י"א,י"ב]

כדי להשיג את השלום הנכסף עלינו להיות מחוברים לעץ החיים- הלוא היא תורתנו הקדושה ,כפי שנאמר: "אם בחוקותיי  תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה...ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד.."[ויקרא  כ"ו,ב-ח]

התשובה לשאלה ג]

בשיר השירים נאמר: "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות":[שיר השירים ב,ב]

ישנו פירוש האומר: "כדרך שהשושנה הזו נאה, בין החוחים - כך ישראל נאים במעשיהם מכל האומות"

הכוונה: כאשר עם ישראל  משמש דוגמא לעמים במעשים טובים ועשיית מצוות -בכך הוא מפיץ אור לכל העולם, כפי שנאמר: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס"ג]

יהי רצון שמדינת ישראל תלך ותפרח, ותפיץ אורה לכל העולם ודברי נבואה אלו יתממשו במהרה:

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל-הרהורי שלום באור התנ"ך/מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל- הרהורי שלום  באור התנ"ך

/ מאת: אהובה קליין.

כמידי שנה, טרם  שמחת יום העצמאות החל ב- ה' באייר -מקיימים אנו את יום הזיכרון לחללי צה"ל.

מתאחדים בכאב וגעגועים-כאיש אחד סביב זכר גיבורינו  שנלחמו כאריות ,חרפו נפשם למען המולדת.

הלבבות זועקים לשמים- עד מתי? דמעות נשפכות כמים, אימתי נזכה לשלום הנכסף? שהצימאון אליו רק הולך וגובר משנה לשנה.

מתוך עיון בספר הספרים, נבחין כי נושא השלום תמיד היה עניין בלתי נפרד מחיי האדם.

כבר בתחילת  ספר בראשית אנו פוגשים את היונה –אשר נשלחת פעמיים על ידי נח כדי לבדוק "הקלו המים מעל פני האדמה"?

בפעם ראשונה נאמר: "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי מים על פני הארץ"

בשנית ,כאשר נשלחה נאמר: "ויסף שלח את—היונה מן התיבה: ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.."[בראשית ח,ט-י]

יש המפרשים : כי יונה זו מסמלת את עם ישראל אשר עד כה לא מצא שלווה בארצו ,ממש כאותה  יונה  שאינה מוצאת מנוח לכף רגלה, אלה רק בפעם שנייה בתום שבעה ימים-מגיעה אל המנוחה והנחלה.

כך עם ישראל ישיג ,בע"ה, את השלום בתקופת הגאולה -אשר לפי חשבון המקובלים-כבר נמצאת ממש בפתח.

גם רועי לוט ואברהם בתחילה רבו ביניהם על חלקת המרעה , עד שבא אליהם אברהם ואמר: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועיי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו.." ויישר את ההדורים ביניהם.

ידועה שנאת עשיו ליעקב בשל לקיחת הברכה, כפי שנאמר: "וישטום עשיו את יעקב על- הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"[שם  כ"ז,מ"א]

ומנגד אנו  קוראים על שנאת האחים ליוסף:"...וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז,ה]

השלום המיוחל מושג בתקופת שלמה המלך ,החכם מכל אדם,- ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך משוחח עם עולם החי/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה"[מלכים-א,ה]

חוכמת שלמה התפרסמה בכל קצוות תבל והכול באו לחזות במלך נבון זה: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חוכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חוכמתו"[שם ו,י"ד]

שלמה זכה גם לבנות את בית המקדש הראשון, בזכות שלא נשפך דם בימיו כי לא היו מלחמות.

וכך אמר לו אלוקים: "הבית הזה אשר אתה בונה , אם תלך בחוקותיי ואת משפטיי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם  והקימותי את דבריי...ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמך ישראל"[שם ,ו,י"א]

מי ייתן ונשכיל להתאחד כאיש אחד בלב אחד ונקיים את הנאמר:

"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו....וישבתם לבטח בארצכם: 

ונתתי שלום בארץ.."

[ויקרא כ"ו, ג-ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סופו של המקלל/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סופו של המקלל

שיר מאת: אהובה קליין©

תקופה ארוכה נצר בליבו

טינה וקללות כלפי בוראו

לפתע להוציא זממו חשק

 מיד יצא המרצע מהשק.

הגיח מתוך אוהלו

חיש נשא רגלו

לעיני כל הסובבים

גידף בלשונו אלוקים.

הוא פרי באושים

רשעותו זורמת בעורקים

למשה מובא במהירות

דינו נחרץ בקפדנות.

אינו ראוי למחילה

קיצו נגזר בסקילה

למען יראו וייראו ישראל

גזר דינו של חוטא ונואל.

הערה: השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]

The end of the blasphemer
Song By: Ahuva Klein ©

Long period Netzer heart
Tina and curses under the provisions of
Suddenly feel like plotted out
Once let the cat out of the bag.

Emerged from the tent
Delivered quickly leg
Full view of everyone around
God cursed words.

He spoiled fruit
Wickedness flowing arteries
Moses brought quickly
Doomed carefully.

Not worthy of forgiveness
End is derived by stoning
For all to see Israel
Sentence Noel sinner.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המקלל מובא אל משה למתן גזר דין/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויקוב בן- האישה הישראלית את--השם ויקלל ויביאו אותו אל-- משה.."[ויקרא כ"ד,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Blasphemer brought before Moses

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור-מה המטרה בסיפור המקלל/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור - מה המטרה בסיפור המקלל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר  מוקדש לעילוי נשמת אמי- חיה ז"ל בת בן ציון]

בפרשתנו הכוללת תוכן רב ומגוון –של אבל ושמחה, מתואר גם מקרה מצער על אדם אשר חטא בלשונו וקילל את אלוקים:

מדובר בבן איש מצרי ואישה  ישראלית, שיצא והסתכסך עם איש ששני הוריו היו ישראלים, תוך כדי מריבה  קילל בן האישה הישראלית את ה', הדבר התרחש בתוך מחנה ישראל וכל הנוכחים שמעו את דבריו- משום כך  הדבר נחשב-לחילול ה' בפרהסיה. וכך התורה מתארת את הארוע:

"ויצא בן אישה ישראלית, והוא בן איש מצרי, בתוך בני ישראל, וינצו במחנה בן  הישראלית ואיש הישראלי: ויקוב  בן האישה הישראלית את ה' ויקלל, ויביאו אותו אל משה :ושם אמו שלומית בת- דברי למטה-דן וינחהו במשמר לפרוש להם על-פי ה':"[ויקרא כ"ד,י-י"ג]

לפי ציווי ה' האיש נענש: "ויוציאו את- המקלל אל- מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן: ובני- ישראל עשו כאשר ציווה ה' את- משה" [שם ,כ"ד,כ"ג]

האיסור לקלל את ה' כבר מוזכר בתורה לפני המקרה המדובר: "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא  תאור" [שמות ,כ"ב, כ"ז]

השאלות הן:

א] מהיכן יצא המקלל?

ב] מדוע התורה אינה מציינת את שמו של המקלל ושמו של הישראלי?

ג] התורה מפרטת כי אמו של המקלל הייתה ישראלית ואביו היה מצרי-מה הטעם לדגש זה?

ד] מדוע התורה מספרת לנו על מקרה זה, וכי לא היה רצוי להסתיר זאת מפני כבוד ה'?

התשובה לשאלה א]

רש"י עונה על כך בהבאת שלושה פירושים:

פירוש 1] המקלל יצא מעולמו-כלומר איבד את חלקו בעולם הבא.

פירוש 2] המקלל יצא מתוך ישראל, הוא לגלג על לחם הפנים ועל ידי כך הוציא עצמו מכלל ישראל ומטעם זה התחולל הריב בין השניים.

פירוש 3] האיש יצא מבית דינו של משה, לאחר המריבה על עסקי המחנה,לפי שרצו להרחיקו ממחנה דן, ובתורת כוהנים מתואר: "ויצא בן האישה ישראלית- מנין יצא? מבית דינו של משה, שבא ליטע אוהלו בתוך מחנה דן. אמרו לו: מה טיבך ליטע בתוך מחנה דן? אמר להם: מבנות דן אני, אמרו לו: הכתוב אומר[במדבר ב,ב]"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל", נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב ועמד  וגידף"

לפי דברי הרמב"ן: יצא  מביתו, או ממקום מושבו -אל תוך המחנה ושם התחוללה המריבה.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה "כלי יקר": התורה אינה מפרטת את שמותיהם של שני האנשים לפי ששניהם היו פגומים, היות וכל מי שממהר לצאת למריבה ודאי נחשב לפגום ואינו נודע לשם ולתהילה.

אלה אנשים מרמה נמוכה- "מן הפחותים ואנשי בליעל" שניהם היו בעלי מצה ומריבה.

התשובה לשאלה ג]

לפי "כלי יקר": התורה ראתה לנכון לפרט את מוצאו של האיש המקלל-בן אישה ישראלית ובן איש מצרי, הכוונה לאותו מצרי שמשה הרגו בשם המפורש במצרים ,ולכן במשך כל הימים היה  בנו מקלל בתוך ליבו ולא נודע הדבר ברבים, אבל היות ו"כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי"[אבות  ד,ה']

על כן הקב"ה סובב את הדבר כך שהוא יצא מאוהלו אל תוך מחנה ישראל -כדי שהכול  יראו את הרוע שבו –כי כך המידה בחילול ה'.

ויתכן שזו הסיבה שנאמר: "ויצא" כפי שנאמר אצל משה: "ויצא משה אל אחיו" [שמות, ב, י"ב] חשב גם המקלל לצאת כדי לגדף את ה' לעיני כול.

אצל משה נאמר: "ויפן כה וכה כי אין איש" והרג אותו בצנעה, אך המקלל החליט לצאת לתוך רשות הרבים-לקלל את ה' בתוך מחנה עם ישראל- בגלוי.

לפי הרמב"ן: התורה מפרטת את מוצאו של המקלל, היות וילד שאמו ישראלית ואביו גוי-אינו נחשב לישראלי למרות שבגמרא[יבמות מ"ה] נאמר :שבמקרה זה-הולד כשר. אבל הוא פגום לכהונה ואינו שייך בשמו לעניין נחלת הארץ והדגלים. שהרי נאמר: "מטות אבותם"

התשובה לשאלה ד]

לפי דברי רבינו בחיי: לתורה  היו שתי מטרות בתיאור המעשה:

מטרה א] התורה באה להודיע: כי אין אחד מישראל יכול להגיע לשפלות כזאת ולהיכשל בחטא כה עצום.

אלא ,רק אדם רשע ופושע מוחלט  שהוא פגום מלידתו מצד אמו ואביו.

מטרה ב] מכאן ניתן ללמוד יסוד גדול בברכות, האדם ילמד איך יברך את ה', שהרי המקלל תחילה אמר את השם המפורש ואחר כך עבר לקללה. ועל כך נענש בעונש מיתה.

לעומתו ,המברך את ה' שיתבונן בלבו- בשם המפורש ויכוון באותיות את מחשבתו, ויברך מתוך כוונה ויזכיר את ה' בפיו ועל כך יקבל את שכרו.

כמו שנאמר:"ארומימך  אלוקי המלך ואברכה שימך לעולם ועד"[תהלים קמ"ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל: הכתוב  מתאר את חילול ה' שנעשה בפרהסיה כדי להראות עד איזו דרגה שפלה יכול להגיע אדם שמוצאו ממקום פגום, גם אם בתחילה חוטא בהסתר סופו שחטאו יתגלה לעיני כול ויבוא על עונשו, אך מנגד ניתן ללמוד איך אדם שיסודו טוב יברך את הקב"ה בכוונה -בליבו ובפיו ויבוא על שכרו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבת המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"איש אמו ואביו תיראו ואת-שבתותיי תשמרו אני ה' אלוקיכם"[ויקרא י"ט,ג]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שעת בין  ערביים

ענני  הוד בשמים

שבת המלכה בשער

מניסה יגון וצער.

אוצר מבית גנזים

עינוגי פירות מגדים

לובן וטוהר הדרה

על ראשה עטרה.

מקור הברכה לשומריה

בכל ימות השבוע

טועמיה חיים זכו

נחת ושפע ירוו.

החוסים בצילה מתקדשים

מזיוה  הגנה יונקים

פעמי גאולה מחישים

מקרבים קץ העיתים.
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 Biblical painting.Shabbat/By Ahuva Klein

Shabbat Queen

/ song from: Ahuva Klein ©
Dusk
Hood clouds in the sky
Shabbat Queen exchange
Manisa grief and sorrow.

Treasure from the repository
Fruit Delights Megadim
Whiteness and purity exclusion
The head wreath.

Source of blessing to those who keep
Throughout the week
Life tasters were
Contentment and abundance quench.

Take shelter sanctified
Ziva Mammals Protection
Time of redemption rushing
Puts an end to the times

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)