יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

אברהם אב המון גויים/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם אב המון גויים/ אהובה קליין (c)

אברהם- אב המון גויים,
עמד בעשרה ניסיונות קשים.
ניצל מאור כשדים
ולעקוד את בנו – הסכים.

אברהם- אב המון גויים-
ניתץ, שבר- האלילים.
כחום היום- אירח אורחים
ואל ה'- קירב תועים.

אברהם- אב המון גויים,
ניסה להגן על סדום- הרשעים.
איש חסד ורב  פעלים,
זכה להבטחת הארץ והבנים.

אברהם- אב המון גויים-
מיעט בדיבור והרבה במעשים-
משורשי האומה היהודית-
שפת קודש  לה – ייחודית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך,לאיזו ברכה זכה אברהם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך- לך-לאיזו ברכה זכה אברהם בפרשה?
 מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים המעניינים בפרשה: הופעתו של מלכי- צדק מלך שלם-
המקבל בסבר פנים יפות וגם מברך- את אברהם בשובו מניצחון מלחמת המלכים,
וכך התורה מתארת את המאורע:"ומלכי- צדק מלך שלם הוציא לחם ויין,והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר:ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך וייתן לו מעשר מכל"[בראשית י"ד,י"ח]
כמה שאלות מתעוררות בתיאור זה:
שאלה א] מדוע הופיע לפתע, מלכי- צדק לקבל פני אברהם בשובו מהמלחמה?
שאלה ב] מי היה אותו מלכי- צדק, מהיכן בא?
שאלה ג]כיצד קיבל את פני אברהם ומהי  מהות הברכה שבירך?
שאלה ד] מה ניתן להסיק מקבלת פנים זו?
התשובה  לשאלה א] לגבי פשר הופעתו של מלכי- צדק,מביא רש"י שלושה פירושים:
פירוש 1] מלכי-צדק הופיע לקבל את אברהם בשובו מהמלחמה מהסיבה: כך היה נהוג בימים הקדומים- לקבל את פני השבים מהמלחמה ,אשר היו עייפים ורעבים.
באמצעות היין והלחם הייתה כוונתו של מלכי- צדק להרגיע את נפשו של אברהם.
פירוש 2] מלכי-צדק רצה להוכיח באמצעות יחס חביב זה-כי אין הוא כועס בשל הריגתו את בניו,היות וכדרלעומר היה  מלך עילם ועילם היה מבני שם.
פירוש 3] רש"י מביא מדרש אגדה: רצה  לרמוז לו באמצעות הלחם והיין- על לחם המנחות ויין  הנסכים שעתידים להקריב בירושלים בבית הבחירה.
התשובה לשאלה ב] לפי רוב המפרשים: מלכי צדק היה מלך ירושלים
באותה תקופה.
רש"י מביא, מדרש אגדה:מיהו בדיוק אותו מלכי-צדק, הוא היה בנו של נח- כלומר שם.
הרמב"ן גם סובר:  כי מלכי-צדק היה מלך בירושלים והוא מסתמך על הפסוק:"ויהי  בשלם  סוכו" [תהילים ע"ו,ג] וגם בתקופת יהושע הוא  נקרא אדני צדק, כבר אז היה ידוע לגויים-כי ירושלים  היא מקום מובחר וקדוש
כאחד ומכאן  שהיא -כנגד בית המקדש של מעלה  ששם שורה שכינה  וצדק, בנוסף על כך  מלכי- צדק היה  כהן אמיתי לאל עליון ולא  לאלילים, לכן אברהם נתן לו מעשר לכבוד ה' וזה רמז כי שם עתיד להיבנות מקדש ושם יוגשו התרומות והמעשרות.
ובבראשית רבה מוסבר: שמלכי- צדק אדוני צדק והכוונה - מלך בירושלים.
והדבר מוכח מהמילים:"צדק ילין בה" [ישעיה כ"א,א]
האור החיים אומר: כי מעניין הדבר ,שבעוד הכתוב מדבר על מלך סדום הפסיק באמצע והביא את הופעת מלכי- צדק, וזאת במטרה לדבר בשבחם של צדיקים לעומת הרשעים, שהרי מלך סדום יצא לקבל את פני אברהם בידיים ריקות למרות שמן הראוי היה שיכבד אותו במנחה ואילו מלכי- צדק שלא היה חייב לצאת לקראת אברהם ולקבל את פניו- יצא לקראתו בלחם ויין וגם בירך אותו.
התשובה לשאלה ג]
מלכי- צדק  מגיש לחם ויין ומברך את אברהם:"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ"
הכלי יקר אומר:כי מלכי-צדק מקדים את הברכה לאברהם ורק אחר כך לה'
והסיבה לכך היא: לפי שלפני שאברהם בא והפיץ את הימצאות ה'  בעולם ,היה ה' אל עליון לפי שלא הכירו את מלכותו בתחתונים ואילו כשאברהם פרסם את מציאות ה' בעולם גם על האדמה - הכול ידעו כי ה' שולט גם על השמים וגם על האדמה, על כן נאמר על אברהם:"קונה שמים וארץ"
ועוד- לפי שרוב הברכות נובעות מטל השמים ומשמני הארץ.
לכן הזכיר בברכה:"קונה שמים וארץ"
התשובה לשאלה ד]על פי קבלת הפנים המכובדת שהעניק מלכי- צדק לאברהם,
ניתן להסיק:  כי אברהם היה לו -שם טוב  והיה חביב על הבריות והדבר נבע מתוך פעילותו למען הזולת וידוע שכל מי שחביב על הבריות ,גם חביב  אצל
הקב"ה, כמו שכתוב במסכת אבות:"כל שרוח הבריות נוחה הימנו,רוח המקום נוחה  הימנו" כלומר כל מי שאהוב למטה על הבריות- מכבד אותם, אזי הוא אהוב גם למעלה.[אבות פרק ג,י]
ועוד ניתן להבין, כי אברהם שחזר מהקרב רעב וצמא ,לא היה צריך לדאוג לעצמו כמו שאומרים: צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים.
המקור לכך על פי המדרש התלמודי[ברכות ל"ה] כי בזמן שעם ישראל עושים רצונו של מקום, אינם צריכים להתאמץ ואחרים עושים  את מלאכתם.
יהי רצון ונלמד ממעשיו של אברהם -אבי האומה ונקיים מצוות בן אדם למקום ובן אדם לחברו.וכך בע"ה נקרב את הגאולה במהרה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נח והיונה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרף בפיה.." [בראשית ח',י"א]

הטכניקה: צבעי  שמן על בד.kbj2l9akr4jly2qop9fc.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נח איש צדיק..בדורותיו/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" נח איש צדיק... בדורותיו" / שיר מאת אהובה קליין (c)

"נח איש צדיק...בדורותיו,"
תיבה- הקים במו ידיו-
במשך מאה עשרים שנה-
כדי להציל  תבל מכליה.

"נח איש צדיק... בדורותיו"
ליצני הדור לעגו בפניו.
על אמונתו לא וויתר-
בתקווה שהגזרה תתבטל.

"נח איש צדיק... בדורותיו"
ציוויי ה'- נגד עיניו.
זכה להמשך שרשרת דורות-
בזכות חסדיו ומצוות.

בתום  עת ההתרחשות-
הארץ לבשה  התחדשות.
ממעל ריחפה יונה צחורה-
בפיה עלה זית ובשורה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נח והתיבה-שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נח והתיבה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

נח כמרגלית  בערימת שחת
צדיק בדורותיו ללא פחד
כהר המתנוסס בין העמקים
כן יראה לזרים ממרחקים.

נאמנותו חוצה גבולות
על גבו משא דאגות
מסירות נפש לקרוביו ודורו.
ימלא באהבה צווי בוראו.

במשך שנים יבנה תיבה
יתרה בחוטאים על הצרה:
מבול עתיד לשטוף עולם
בשרביט אלוקים הכול נעלם.

אך לא יועילו האזהרות
ליצני הדור ירעיפו הערות
דבריו בעיניהם לעג וקלס
נבואה מתגשמת  יגיע הרס.

הערה: השיר בהשראת פרשת נח [חומש בראשית].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- מה תפקיד היונה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- מה תפקיד היונה?
מאת: אהובה קליין.

בפרשת נח מוזכרת היונה כעוף נאמן והיא ממלאית שליחות חשובה בפרשה.
היא נשלחת על ידי נח לאחר ששליחות העורב נכשלה.
וכך התורה מתארת את הדברים:"וישלח את היונה  מאיתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה ולא  מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי- מים על פני הארץ וישלח ידו וייקחה ויבא אותה אליו אל התיבה ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מן התיבה ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה-זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ וייחל עוד שבעה ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד" [בראשית  ח,ח-י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע היונה בפעם השנייה -כאשר נשלחה על ידי נח -הביאה דווקא עלה זית ומהיכן הביאה זאת?
ב] מה מסמלת היונה במקורות?
ג] באיזה אופן היונה רומזת על הגאולה העתידית?
התשובה  לשאלה א]
רש"י מביא מתוך מסכת  סנהדרין את התשובה:"א"ר אלעזר:אמרה יונה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם יהיו מזונותיי מרורים כזית ומסורים בידך,ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם,מאי משמע דהאי.,טרף' לישנא דמזוני הוא? דכתיב[משלי ל',ה']:"הטריפני לחם חוקי"[סנהדרין ק"ח]
כוונתה של היונה הייתה: להוכיח לנוח את בטחונה בה' -היא מעדיפה אפילו מזון מר-כעלה זית שאותו מקבלת מאת ה' על מזון מתוק שנעשה על ידי נח בכבודו ובעצמו.
מתברר כי את עלה הזית הביאה משערי גן עדן-לפי דברי חז"ל.
התשובה לשאלה ב]
יש והיונה מסמלת את כנסת ישראל- הכוונה לחכמי הסנהדרין ששם הייתה נפסקת ההלכה,כמו שהיונים-בני הזוג נאמנים זה לזו- גם הקב"ה אינו נפרד מכנסת ישראל.
בשיר השירים[ב,י"ד]נאמר:"יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה"
על כך מביא רש"י משל מעניין:היונה כאן מסמלת את עם ישראל כאשר יצא ממצרים, מאחוריו חיל פרעה ולפניו ים סוף,עם ישראל אינו מתייאש אף ברגעים קשים אלה וצועק לעזרה אל הקב"ה.
וזאת ממש כאותה יונה המסתתרת בחגווי הסלע מפני הנץ הרודף אחריה,אך במקום מחבואה לפתע מגלה נחש המאיים להקישה,למרות זאת איננה נרתעת וקוראת לעזרה לבעל השובך,היא עושה זאת על ידי השמעת רעש הכנפיים.
ועליה נאמר:"השמיעיני את קולך"
בהושע [י"א.י] נאמר:"אחרי ה' ילכו כאריה ישאג,כי הוא ישאג ויחרדו  בנים מים יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאום ה' ".
הכוונה : גם דור המדבר וגם עשרת השבטים ישובו אל בתיהם בעזרת הקב"ה,ממש כאותה יונה נאמנה השבה מיד לביתה.
בישעיהו ח,ח] נאמר:"מי אלה כעב  תעופינה וכיונים אל ארובותיהם."
הנמשל: עם ישראל משתוקק לשוב  לארצו כאותן יונים ידועות
בנאמנותן לבתיהן.
התשובה  לשאלה ג]
עם ישראל במשך ההיסטוריה עבר הרבה צרות וגלויות ועדיין לא הגיע למנוחה ולנחלה,לכן מצפה בכיליון עיניים לגאולה גם במצבים של ערב וחשכה,כי:"ישועת ה' כהרף עין"
בדומה לאותה יונה שמוזכרת כאן בפרשת נח:"ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה.."
ודווקא:"לעת ערב" היא שבה כאשר עלה זית בפיה- במיוחד כאשר עדיין אין אור- היא באה לבשר את  הגאולה.
לסכום, היונה  פעמים מסמלת את כנסת ישראל ויש ומסמלת את ישראל.
היא ידועה בצניעותה, במסירותה ונאמנותה לבן הזוג שלה ממש כמו שהקב"ה – האוהב את בניו ודואג להם תמיד.
יהי רצון ובקרוב ממש תבוא הגאולה לעם ישראל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר אלוקים זאת אות-הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם:
את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן.."
[בראשית ט,י"ב-ט"ו]
הטכניקה: שמן על בד.k8n9lva1lnv0swnw8m9o.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר