הילכו יחדיו - הראיה והשמחה ?
מאת: אהובה קליין.
אחד החושים שלנו -
הוא חוש הראיה, אמנם בעזרת חוש זה ניתן להגיע לשמחה ואושר - אך מנגד ניתן חלילה
להיכנס גם לעצבות, הכיצד ?
כבר אמרו החכמים
במשנה:
"כָּל
מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם
אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
עַיִן
טוֹבָה,
רוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
עַיִן
רָעָה, רוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע." [מסכת אבות]
הבה נעיין בספר
הספרים כדי לבדוק את הדברים.
עפרון אשר מכר את חלקת הקבר במערת המכפלה - לאברהם היה בעל עין רעה: תחילה לא ביקש כסף מאברהם - אך אחרי שאברהם
התעקש לשלם, עפרון מבקש סכום נכבד: נמצא כי ערכן המספרי של שתי המילים: "רע
עין" הוא ארבע מאות. "רע" = 270, "עין" = 130, סה"כ 400- להורות שמידה זו היא שהובילה להתנהגותו של עפרון .
כמו
כן, עפרון מופיע באחת הפעמים בתורה ללא
האות ו', זוהי הוכחה לחיסרון ברוחניות
שאירע לו עקב עינו הרעה. ואמנם, ערכו המספרי של השם "עפרן" (ללא
ו'), גם הוא ארבע מאות.
עשו
מתבונן בעין רעה באחיו - יעקב, הוא כעס
מאד על הברכות אשר ברכו אביו, ולכן מאוחר יותר, כאשר יעקב חוזר עם פמלייתו מחרן- הוא
בא לקראתו עם ארבע מאות איש, מסמלי אותה רע עין , כדי להילחם בו.
גם אחי יוסף מתבוננים
בו בעין רעה וכתוצאה מכך מתעללים בו
וגורמים לאביהם סבל בל יתואר, עד כדי כך שיעקב כאשר לעת זקנתו מגיע למצרים הוא
אומר לפרעה: "...יְמֵי
שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי
שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי
מְגוּרֵיהֶם".[בראשית מ"ז, ט]
כאן יעקב חטא בראיה שלילית , כי הוא פסח על כל הטוב שהיה לו
בחייו.
אך מנגד ניתן לראות
תוצאה של ראיה חיובית המביאה לשמחה: להלן כמה ראיות:
עם ישראל כאשר יצאו
ממצרים והים נבקע להם לשניים, ראו בכך ישועה גדולה והיא גרמה להם לשיר
ולשמוח:
"וַיּוֹשַׁע
ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת
מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד
הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה',
וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".[שמות י"ד, ל'- ל"א]
יתרו- חותן משה היה רואה את ההתרחשויות בעין טובה כפי
שהכתוב מתאר: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל
הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם.
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ 'בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרָיִם וּמִיַּד
פַּרְעֹה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם'.[שמות י"ח-ט-י] הראיה הטובה של יתרו- גרמה להודות לה' מתוך שמחה
על כל הטוב.
דבורה
וברק שרו לה' אחרי שראו והכירו בניצחון הגדול על יבין
מלך כנען: "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא
לֵאמֹר: בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם, ברכו ה'... " [
שופטים ה, א]
במגילת
אסתר מסופר לאחר שהיהודים ראו את הנס הגדול שקרה להם: קבעו את חג הפורים לזכר ניצחון על אויביהם:
"לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ
אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה;
כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מאויביהם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר
נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב;
לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה ומשלוח מָנוֹת אִישׁ
לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לאביונים".[אסתר, ט, כ"א-כ"ב]
מכאן
שראיה נכונה מתוך הבנה ואמונה – מביאה לידי שמחה.
יהי
רצון שניטיב לראות תמיד את הטוב בכל דבר ונזכה תמיד לשמחה מתוך ראיה חיובית.
יפה
כתב הצדיק - רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל: "תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא
חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך" ~ (מתוך תפילה שלפני
התפילה שחיבר).
בידוע
שמי שמתבונן בעין טובה על כל מה שיש לו ומודה על כך לאלוקים - אלוקים מעניק לו עוד
ועוד דברים טובים ועל כן נייחל ונתפלל שנשכיל להתבונן בעולמנו בדברים הטובים ונזכה
לשמחה כפי שהתפלל דוד המלך:
הָפַכְתָּ
מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי
שִׂמְחָה.[תהלים ל', י"ב]
