פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה -

 מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית  כ"ד, ט"ו]

ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו למציאת אישה ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם..."[בראשית כ"ד,י"ב]

ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בשואבות/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]
"הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים"
[בראשית  כ"ד, י"ג]

ציורי תנ"ך/ יצחק  יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

"ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית כ"ד,ס"ג]


ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה ומבחינה ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
""ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק.."[בראשית כ"ד,ס"ד]




ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה אל בית יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריות עמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד, ב- ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזר דווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו, עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדת  לחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה "כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים .." כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו ?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.   אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון, אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות - עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת, ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים- א, י"א] ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם  אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר: "שקר  החן והבל היופי" [משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון, "כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר. היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו: "וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם. אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל  ל: "ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה- המשל : "ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב: "היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם" [תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי: כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה – היות והיה עולה תמימה [בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ", לפי שאמרו רז"ל: "גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנו מפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה:  שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  - הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין: אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני  , מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם: "ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם,  כפי שכתוב: "וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על – הדבר הזה" [שם כ"ד, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך,על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ "לך-לך" ציווי ה'  לאברהם/ ציירה: אהובה  קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת לך- לך , פותחת  את תולדות אבותינו - אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות  עשר  פרשיות עד סוף חומש בראשית.

בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמוד רבות על אופיו: לראשונה לוט מוזכר בסוף  פרשת  נח: "ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט" [בראשית י"א, כ"ז]

ובהמשך התורה מתארת: "וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו  עד חרן וישבו שם:"

לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.

בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

השאלות הן:

א] על מה נחלקו רועי לוט  ורועי אברהם?

ב] מדוע לוט בחר להתיישב  דווקא בכיכר הירדן?

תשובות.

המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.

רש"י  מדגיש: כי כל עושרו של  לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.

עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

על כן , רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י  נותן הסבר  נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.

חז"ל  מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם  לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי  והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות  גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם  לשבת יחדיו בארץ.

מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל  לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"

רש"י  מביא על כך שני פירושים:

א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.

ב] מדרש אגדה: חז"ל  דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.

לוט ובחירתו בכיכר הירדן.

אברהם מציע פתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה: ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני  שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו": [שם י"ג, ח-י"ב]

רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של  לוט, בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו  וסייע ללוט  כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:

"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]

לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד, הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב  למאכל"[שם ,ב, ט]

האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.

רש"י אומר: על המילים: "בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה – הייתה עד העיר צוער, זהו לפי פשוטו.

לפי מדרש אגדה: סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו  פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]

לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.

ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר: אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]

לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.

הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי  סדום:

א]רעים – בגופם

ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]

 ג]"לה' מאד "- למרות שהכירו בבורא עולם-  היו מתכוונים למרוד בו.

ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא  לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה: "ושם רשעים יירקב" [משלי י, ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע  גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את  סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.

עוד מוסיף רש"י :כי כל עוד לוט  היה בקרבתו  של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים  ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.

ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".

כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.

מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה, במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט / שיר מאת: אהובה קליין©

לוט בן הרן

כצל בעקבות אברהם

כאדרת למלך מכובד

בזכותו יתעלה במעמד.

 

 בחלקו רבו עדרים

 כמים יציפו  שטחים

 למנגינת חלילי רועים

 נהנים מגזל ושבעים.

 

מעתה הרכוש רב

כנהר העולה על גדותיו

הארץ  לא תאכילם

בעצת אברהם תפרידם.

 

לוט  נושא עיניים

לכיכר מוצפת  מים

גן עדן עלי אדמות

לצד רשעים  כבירי  עבירות.

הערה: השיר בהשראת פרשת: לך- לך[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל לעם ישראל- האומנם?הרהורים על יום העצמאות ה67/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל לעם ישראל– האומנם ? הרהורים על יום העצמאות ה67

מאמר מאת: אהובה קליין ©

יום העצמאות למדינת ישראל  בפתח- יום חג שכולו שמחה והודיה לה'- על כך שאנו חיים  במדינה עצמאית משלנו.

מדינה אשר הובטחה לאבותינו  ,קמה גם בזכות חירוף נפשם של חיילי  צה"ל למענה ולמען העם. את זכרם אנו מעלים ביום הזיכרון  לחללי צה"ל, טרם חג יום העצמאות ונשמותיהם נצורות בליבנו לאורך כל השנה..

ציורי תנ"ך/ ישראל באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] האם ארץ ישראל נועדה לעם היהודי, מאין לנו ההוכחות לכך?

ב] כיצד נזכה להבטיח את קיומה לנצח?

ג] מה הן הציפיות לגבי העתיד ?

התשובות.

ארץ ישראל נועדה לעם היהודי- הוכחות.

לראשונה אנו פוגשים בהבטחת ארץ ישראל לעם ישראל בחומש בראשית:

תחילה ברמז:

הקב"ה אומר לאברהם –אבי האומה: "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך : ואעשך  לגוי גדול ואברכך ואגדלה שימך והיה ברכה" [בראשית י"ב, א-ב]

"אשר אראך" -על כך אומר רש"י- הקב"ה לא גילה לאברהם את הארץ מיד, כדי לחבב אותה עליו ,ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור.

מאוחר יותר אברהם זוכה להבטחת הבנים והארץ: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט- נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר כה יהיה  זרעך" אברהם מאמין באמונה שלמה- כפי שנאמר: "והאמין בה' ויחשבה לו  צדקה" [בראשית ט"ו, ה]

ציורי תנ"ך/ "לזרעך נתתי את הארץ הזאת.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בברית בין הבתרים- ה' מבטיח לאברהם וכורת עמו ברית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" [שם ט", ט"ו]

ובהמשך הקב"ה מבטיח לקיים את הברית:"והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין  זרעך אחריך לדורותם  לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך: ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים" בברית זו הקב"ה מבטיח את הארץ לכל הדורות ובתמורה דורש: את קיום ברית המילה: "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם."

אך מי שלא יקיים את הברית, עונשו: "וערל זכר אשר לא- ימול את בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" [שם  י"ז, ד-ט"ו]

כאשר שרה דורשת מאברהם לשלח  את ישמעאל עם הגר, היא  מתרצת זאת במילים: "..גרש  האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה  הזאת עם בני  עם-יצחק" [שם כ"א, י]

בתום ניסיון עקדת יצחק המלאך  נשבע לאברהם: "..בי נשבעתי נאום- ה' כי יען אשר עשית את - הדבר הזה ולא חשכת את יחידך: כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו.." [שם  כ"ב, ט"ו- י"ח]

ההבטחה מגיעה גם ליצחק- כאשר  הולך לגרר  מפאת הרעב השורר בארץ כנען.

"וירא אליו ה' ויאמר אל- תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כול  הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך...." [שם כ"ו, ב-ה]

דברי ה' מגיעים ליעקב,  כאשר יוצא מבאר שבע אל עבר חרן - בציווי אמו ,הוא מגיע אל הר המוריה ובלילה חולם את חלום הסולם והמלאכים : "והנה ה' ניצב  עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק -הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה..." [שם כ"ח, י"ג—ט"ו]

הבטחת הארץ נאמרת גם למשה  בזמן שהות עם ישראל בגלות מצרים  – במסגרת ארבע לשונות הגאולה:"...כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים : והבאתי אתכם אל- הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' " [שמות ו, ו-ח]

ירמיהו הנביא מנבא- כי בתום גלות בבל עם ישראל ישוב אל ארץ ישראל :  "..ושבתי את שביתכם וקיבצתי אתכם מכל הגויים ומכול המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאום ה' והשיבותי אתכם אל- המקום אשר הגליתי אתכם משם.." [ירמיהו כ"ט, ט—ט"ז]

קיום ושמירת -  ארץ ישראל-הלכה למעשה.

כאשר  יש לאדם דבר יקר ערך , ודאי ישמור עליו כאוצר וישתדל שלא יפגע  חלילה אוצר זה, ובוודאי לא יהיה מוכן לוותר עליו כלל, או על חלקים ממנו בעד כל הון שבעולם.

כך היא ארץ ישראל- ארץ חמדה, כדי לדעת לשמור עליה עלינו לעיין בכתובים ולהישמע להוראות והציוויים.

 מתוך עיון ולימוד בספר הספרים  אנו לומדים: כי ארץ ישראל היא בעלת כוח רוחני מיוחד וכאשר אנו מתרחקים  מההוראות הכתובות באופן ברור- היינו - מקיום המצוות בין אדם לחברו ומצוות בן אדם למקום - התוצאות מאד קשות.

הנה כמה דוגמאות לפסוקים המאמתים הוראה זו

א] :"ושמרתם את- כל חוקותיי ואת- כל- משפטיי ועשיתם אותם ולא- תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה.." [ויקרא כ, כ"ב]

ב] אי שמירת מצוות ובעיקר אי שמירת מצוות שמיטה תגרום לגלות ופיזור עם ישראל בגויים ובהמשך נאמר: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור :והארץ תעזב  מהם ותירץ את שבתותיה.." [ויקרא כ"ו,  מ"ב -מ"ג]

ג] "כי- תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני ה' אלוקיך להכעיסו: העידותי בכם את השמים ואת- הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון:  והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה" [דברים ד, כ"ה ]

ד] "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה'.. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: הישמרו  פן – יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים...וחרה  אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם..." [דברים י"ג, י"ג-י"ח]

ה] הקב"ה מתבונן בארץ ישראל תמיד :"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הציפיות לגבי עתיד העם והארץ .

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

כדי שעם ישראל ייהנה מארצו המיוחדת והטובה-ארץ זבת חלב ודבש, ארץ אשר לא חסר בה דבר, עלינו לשמש דוגמא ואור לגויים, על ידי קיום התורה הלכה למעשה- כולל גם יחס אל הזולת.

עלינו להיות מאוחדים תמיד- כי אחדות היא מעלה וכוח.

להיות מוכנים גם מבחינה ביטחונית, כמו שיעקב אבינו היה מתכונן בשלושה מישורים בזמן שהלך לקראת עשיו: דורון, תפילה, מלחמה.

כדי לממש מטרות אלה, יש להשקיע רבות בתחום החינוך, להפיץ את התורה, באמצעותה ניתן למגר את האלימות ואת כל התופעות השליליות בחברה.

לסיכום, לאור האמור לעיל עלינו לזכור כי גם כאשר עם ישראל ירד לגלות, הקב"ה הגן על ארצו והיא הייתה שוממה, וחיכתה עד שישוב אליה מחדש.

מי ייתן ויקוים בנו הפסוק  "ומלאה הארץ דעה את ה'  כמים לים מכסים"

[ישעיהו י"א, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המלאכים בעין התנ"ך/מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המלאכים בעין התנ"ך/ מאת: אהובה קליין.

אומרים כי מכל מעשה טוב, או מצווה שאדם מקיים נוצר מלאך,

מתוך עיון בתנ"ך ניתן ללמוד  רבות על המלאכים.

לראשונה אנו פוגשים את המלאכים בחומש בראשית: אברהם אבינו יושב בפתח אוהלו, ממתין בכיליון עיניים לקיים מצוות הכנסת אורחים, למרות היותו  חלוש מבחינה גופנית ואז כפי שכתוב: "ויישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו... ".מבאר רש"י : כי היו אלה שלושה מלאכים, אשר כל אחד מהם ביצע שליחות משלו: הראשון -לבשר לשרה על הולדת הבן, השני- להפוך את סדום ועמורה, השלישי בא לרפאות את אברהם, מכאן משתמע כי לכל מלאך שליחות אחת בלבד.

כאשר הגר  וישמעאל מגורשים מבית אברהם ושרה למדבר  והמים כלים מן הכד, הגר משליכה את ישמעאל מתחת לאחד השיחים, לפתע, מופיע מלאך הפונה אל הגר בדברי רגיעה : "מה לך הגר אל תראי כי שמע אלוקים אל- קול הנער באשר הוא שם: קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול  אשימנו"  [בראשית כ"א י"ז]

יש והמלאכים מופיעים בחלום: כפי שחלם יעקב: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו"

ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק  עם המלאך/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בהמשך ,יעקב נאבק עם המלאך ובסופו הוא נפגע בגיד הנשה , אז אומר לו המלאך: "..לא יעקב יאמר עוד שימך כי אם- ישראל כי- שרית עם- אלוקים ועם  אנשים ותוכל" [שם, ל"ב, כ"ט]

כאשר יוסף- בציווי אביו, תר אחר אחיו הוא פוגש  בדרך: "איש" כפי שמתואר: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו  האיש אמור מה תבקש? על כך אומר רש"י :כי מלאך זה הוא גבריאל.

את לידת שמשון הגיבור בישר מלאך באומרו לאם: "..הנה – נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן: ועתה הישמרי נא ואל- תשתי יין ושיכר ואל תאכלי כל -טמא: כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים"[שופטים  י"ג, ג-ה]

כאשר המלאך הופיע בשנית למנוח ואשתו ונשאל מה שמו? הוא ענה: "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי"

חז"ל אומרים: כי בערב שבת נוהגים שני מלאכים ללוות את היהודי מבית הכנסת לביתו.

ואכן  המנהג הוא לקבל את המלאכים  בסעודת  ערב שבת  בפיוט יפהפה  ומרגש: "שלום עליכם מלאכי השרת...ברכוני לשלום.."

בערב ,בטרם  נלך לישון ולחדש כוחות מעמל היום, נוהגים להגיד קריאת שמע על המיטה ומבקשים את שמירת המלאכים: "מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל, מלפני אוריאל מאחורי רפאל ועל ראשי שכינת אל"

מי ייתן ונזכה כולנו תמיד  ללווי ושמירת מלאכים , כפי שנאמר: "כי מלאכיו יצווה לך, לשוֹמרך  בכל דרכך" [תהלים, צ"א, י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)