אליעזר ותפילתו/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©

 

אליעזר  מקיים שליחות  

 בנשמתו מציב  שלימות

קיום שבועה לאדונו

מתוך  חדרי ליבו.

 

ניצב על עין המים

 נושא עיניו לשמים

תפילה ברמ"ח איברים

למציאת אשת חסדים.

 

לפתע חש רוממות

מראה מעורר השתוממות

טרם כילה לדבר

והנה בת בתואל.

 

כדה על שכמה

 חיש ירוץ לקראתה

שואבת מים לו ולגמליו

אלוקים מילא משאלותיו.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]


Eliezer and his prayer / poem by: Ahuva Klein ©

Eliezer has a mission
Soul puts perfection
Having an oath to his lord
Meeting of heart.

Water standing on Ein
Looks up to the sky
Prayer and through organs
Finding wife favors.

Suddenly he felt grandeur
Clock showing astonishment
Not yet finished talking
And here is a daughter of Bethuel.

Caught on some
Quickly run towards it
Draws water for him and his camels
God fulfilled his wishes.
Note: The song is inspired by the Chayei Sarah [Chumash Bereshit]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח תקווה-רשמים/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחת  מיצירותיי המוצגת בתערוכה:

[צילום עמי ורדי(c)]

ציורי תנ"ך/ חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח- תקווה-רשמים-/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זהו שיר שחיבר : גיא רגב- על היצירה שלי:

מציאת גביע בנימין.

גיא  הוא משורר המחבר שירים שונים  כולל שירי מקרא.

אחי אתה אחי/גיא רגב(c)
*****************
על פי ציורה של אהובה קליין "גביע בנימין"

ויוסף בעל החלומות
הוא איש בשורות
מפענח חלומות
והוא ידע שיבוא היום
בוא יגיעו אחיו
ויפלו על רגליהם
לכבודו

וגביע היה לו ליוסף
קדוש ובו התקדש
מזכרת מאחיו הצעיר בנימין

ויעש לאחיו את מבחן האמת
וישם בסתר את הגביע הקדוש
בתוך כליו בו אחסן את חפציו
וישלח את שליחיו
לחפש בכליהם של אחיו
והם לא ידעו
והם לא זיהו
הכיצד?

ויגלו השליחים את הגביע
וייפול פחד ומורא
ויבוא יוסף אל אחיו
ויצעק
אחי אתה אחי
בנימין ...

כל הזכויות לציור שמורות לאהובה קליין
כל הזכויות למילים שמורות לגיא רגב

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח -תקווה-רשמים/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תצלומים: עמי ורדי(c)

אהובה קליין -בתערוכת התנ"ך ליד היצירה: מציאת גביע בנימין.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת תנ"ך בפתח- תקווה-רשמים מהתערוכה/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רשמים מתערוכה קבוצתית של אומני פתח- תקווה - באשכול הפיס: מאת: אהובה קליין.[10.11.14

- תצלום מאת: עמי ורדי(c)


בתצלום:
מימין לשמאל:
גיא רגב- משורר,חיבר שיר על היצירה שלי : מציאת גביע בנימין.[השיר תלוי ליד היצירה.]
אני- אהובה קליין- ליד  כמה מיצירותיי.
צדוק בן משה-חבר מועצת העיר פתח- תקווה ויושב ראש ועד שכונת כפר גנים ג'

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם.."[בראשית כ"ד,י"ב]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting
By: Ahuva Klein

Eliezer prays to God for the success of his mission

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא שליחותו נאמנה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- האם אליעזר מילא את שליחותו נאמנה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]

בפרשתנו אברהם דואג לזיווג הגון לבנו- יצחק ולשם כך משביע את  עבדו- אליעזר: לא  לקחת אישה  מבנות הכנעני ולדאוג להביא אותה לארץ ישראל: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים- נא– ידיך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר  לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק:" [בראשית כ"ד, ב-ה]

העבד נשבע לאברהם שימלא את בקשתו, ואכן הוא הולך לכיוון ארם נהריים כשהוא לוקח אתו עשרה גמלים "וכל טוב"

כאשר הוא מגיע למקום, הוא פותח בתפילה אל אלוקים: "..ה' אלוקי אדוני אברהם הקרא- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם: הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות העיר יוצאות לשאוב מים והיה הנערה אשר אומר אליה הטי- נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם- גמליך אשקה אותה הוכחת  לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד עם-אדוני" [בראשית כ"ד, י"א-ט"ו]

השאלות הן:

א] מהי מטרת אברהם  בהשביעו את  אליעזר?

ב]  על מה הקפיד אליעזר בתפילתו?

ג] האם שליחותו של אליעזר עלתה יפה?

מטרת אברהם בהשביעו את אליעזר.

הייתה:

א] שימת דגש על טהרת המשפחה היהודית, הגנה עליה מפני התבוללות.

ב] הדגשת חשיבות ארץ ישראל ובעלותנו עליה.

אברהם מתנגד לעזיבת ארץ ישראל גם אם בת המשפחה המיועדת לו תסרב  לבוא.

יצחק אינו רשאי לעזוב את ארץ הקודש, היות וקדושת הארץ היא: אחד ממרכיבי היסוד של האומה הישראלית. והיא חייבת להיבנות על ידי יצחק.

ארץ  ישראל היא עד כדי כך קדושה  שאסור לנטוש אותה ,ולגבי יצחק: אסור לו לצאת את גבולות הארץ  אפילו לצורך כה חיוני: למטרת מציאת זיווג  טוב.

וכך גם דעתם של חז"ל: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל".

יצחק מצווה להשתקע אך ורק בארץ כנען ואפילו אם בסביבתו מתגוררים המתועבים שבגויים.

הרמב"ן מסביר: כי   כאשר אברהם   מציין שה' לקח אותו מבית אביו אל כנען  נאמר:" ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי .."[שם כ"ד, ו]  אך כאשר הוא משביע  את אליעזר- עבדו- נאמר :"אלוקי השמים והארץ"

וזאת מהטעם- כי כאשר אברהם היה גר באור כשדים היה דומה למי שאין לו אלוקים.

כדברי הרמב"ן: "אלוקים ייקרא אלוקי ארץ ישראל, כדכתיב כי לא ידעו את משפט אלוקי הארץ וגו' ".

מצד אחד: אברהם עומד על טהרת המשפחה ומצד שני חשיבות ישוב ארץ ישראל- אלה הם תנאים בסיסיים לבניית אומה ישראלית.

שני תנאים אלה שזורים זה בזה.

בקשתו של אברהם, מצד אחד לא להיטמע בגויים ומנגד לא לעזוב את ארץ ישראל. 

צו זה משמש  יסוד לדברי חז"ל: "ולזרעך אחריך וגו' את ארץ כנען –לא תיסב כנענית ושפחה, דלא ליזל זרעך בתרה" [מסכת יבמות ק', ע"ב]

 מהות תפילת אליעזר.

ציורי תנ"ך/אליעזר צופה בשואבות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

על פי דברי רבינו בחיי: ניתן להסיק כי- עבד אברהם שם בתפילתו את הדגש על מידת החסד, לפי שפתח ב:"חסד" וסיים ב:"חסד" וכל זה היות והוא היה חכם וגדול בתורה, כיוון שגדל בביתו של אברהם, הבחין שזו מידתו של אברהם ולכן התפלל עליה.

אור החיים אומר: כי אליעזר היה בטוח שתפילת אדונו מתקבלת אצל ה', אבל

אליעזר הוסיף להתפלל שיהיה  הוא ראוי לבצע את בקשתו של אברהם ולא תהיה שום מניעה מצדו.

על התנאי שמציב אליעזר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך.."

חז"ל אומרים: שלושה שאלו שלא כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן:

והם: אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש ויפתח הגלעדי.

אליעזר- לא שאל כהוגן, לפי שהוא לא לקח בחשבון שהיא עלולה להיות בעלת מום, כגון: עיוורת, או חיגרת, אך למרות זאת הייתה לו ,סייעתא דשמיא, והקב"ה זימן לו את רבקה.

שאול בן קיש אמר: "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת ביתו ייתן לו, יכול אפילו עבד אפילו ממזר, זימן לו הקב"ה  את דוד.[שמואל-א, י"ז]

יפתח הגלעדי אמר: "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו  עולה"[שופטים יא,ל"א]יכול להיות אפילו דבר טמא? והנה לרוע המזל זימן לו ה' את בתו.

תוצאת שליחותו של אליעזר.

מסתבר שתפילתו של עבד- אברהם עלתה יפה, כפי שנאמר: "ויהי- הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת...וכדה על-שכמה.. והנערה טובת מראה מאד...ותמלא כדה ותעל:

וירץ העבד לקראתה.." [שם כ"ד, ט"ו-כ"א]

רבינו בחיי מתייחס למילה: "הוא" כי היה ראוי שיהיה כתוב: "ויהי ככלותו  לדבר" ,אבל תוספת המילה: "הוא"- שמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שכתוב [תהלים, ק'] "הוא עשנו ולו אנחנו"

או, כפי שנאמר: "ועבד הלוי הוא"[במדבר י"ח] מכאן שהיה לאליעזר סייעתא דשמיא- -כדברי רבינו בחיי:" נרמז בלשון הוא כי היה עמו סיוע אלוקים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם - הוא ישלח מלאכו לפניך, ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה"

וההוכחה שנאמר: "והנה רבקה יוצאת"  היות והמילה: "והנה"- היא לשון זימון.

העבד רץ לקראת רבקה לפי שהמים  עלו לקראתה- כפי שסברו חז"ל ואז הוא התבונן כי ברכת אברהם:" ישלח מלאכו לפניך.." התקיימה.

ומן הרגע שהתברר לאליעזר כי המלאך אכן אתו ,הוא נקרא  בפרשתנו  בשם: "איש" בניגוד  למה שנקרא קודם: "עבד" וזאת על שם המלאך שנקרא איש. כמו שכתוב: "והאיש גבריאל"[דניאל ט']

ובאמת בהמשך התורה מדגישה: "וייקח האיש" ,"ויקוד האיש", "כה דיבר אלי האיש" "ויבוא האיש הביתה" ורק כאשר לבן אמר לאליעזר: "הנה רבקה לפניך קח ולך.." השליחות הסתיימה בהצלחה, אז חזר העבד למצבו הקודם ושוב הכתוב הזכיר אותו בלשון: "עבד"

ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כי אברהם- אבי האומה- שם דגש על הקמת הבית היהודי לדורות, ברוח של קדושה  המבוססת  על  טהרת המשפחה   וישיבה בארץ ישראל.

ואכן שליחותו של עבד אברהם- עלתה יפה  ,בסייעתא דשמיא, בזכות ברכתו של אברהם: "ה' אלוקי השמים...ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם" ובזכות תפילת אליעזר בכבודו ובעצמו.

יהי רצון שעם ישראל ישכיל ללכת בדרכו של אברהם לאורך כל הדורות וישמש אור לגויים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הזמנה לתערוכת ציורי תנ"ך של עמותת אומני פתח תקווה/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פתיחת תערוכת התנ"ך בפתח תקווה,בע"ה תיפתח היום:

בתערוכה משתתפים קבוצת אומנים ואני בינהם.

ניתן לראות ציורים בנושא התנ"ך בסגנונות שונים.

ציורי תנ"ך/ דוד המלך רוכש את הגורן מארוונה היבוסי/ ציירה: אהובה קליין (c)

שמן על בד.

"ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים"[שמואל- ב, כ"ד,כ"ד]

Bible exhibition invitation of Artists in Prtah Tikva

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חודש חשון במבט מקראי/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חודש חשון במבט מקראי/ מאת: אהובה קליין.

עדיין אנו  פוסעים  בשבילי עפר זרועי עקבות חגי תשרי, שמחה, תפילות ,בקשות, איחולים, בקשת סליחה מחברים, אחדות נפלאה -ישיבה בסוכה מהודרת, ניחוח הדסים ואתרוגים.

 כהרף עין-מזג האוויר משתנה, הימים מתקצרים ,תש כוחה של חמה, ענני סתיו חגים מעל ראשינו, ציפורים נודדות אל ארצנו.

אנו שואפים לשמר את הוויי החגים הנצורים בליבנו וביתר שאת בחודש חשון אשר נקרא גם מרחשון , מה משמעות התוספת:"מר"?

על כך כמה דעות:

ישנה דעה: כי חודש זה מאופיין בטעם מר - לפי שאין בו חגים ואף לפי המסורת התרחשו בו כמה אירועים מצערים.

 יש אומרים: כי מרחשון פותח את עונת  הגשמים וטיפת המים היא מרה, כפי שנאמר: "הן גויים כמר מדלי" [ישעיהו מ, ט"ו]

בתנ"ך חודש זה נקרא בשם ירח בול: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים"[מלכים-א', ו, ל"ח] הכוונה לבניית המקדש על ידי שלמה המלך. זה החודש השמיני למניין חודשי השנה מיציאת מצרים בניסן, ושני לבריאת העולם מתשרי.

השם: "בול"- מלשון יבול ויש אומרים מבול שהתרחש בחודש חשון והקב"ה הבטיח לא להביא שנית את המבול לעולם.

אך הגמרא סוברת כי המשמעות היא : לשון בוללים לבהמות את המספוא מתוך הבית -שאין בזמן זה מרעה בשדה.

מזל החודש: עקרב, לפי שבחודש חשון העולם צמא למים כעקרב.

נושא המים מוזכר רבות בתנ"ך,  להלן כמה דוגמאות:". ויהי מקץ ימים ויבש הנחל כי לא היה גשם בארץ"[מלכים-א, י"ז, ז]

"ובני ציון גילו ושמחו בה' אלוקיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון"[יואל ב, כ"ג]





ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג לה' כאייל הצמא למים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

דויד המלך אומר: "כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים"[תהלים מ"ב, ב]כאן המים מקבלים משמעות רוחנית - צימאון אל ה'.

אחד משבחיה של ארץ ישראל: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים  עיינות-ותהומות.." [דברים ח, ז]

ב- ז' בחשוון  מתחילים בתפילה לבקש על  המטר: "ברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה." ומוסיפים: "ותן טל ומטר לברכה" .

נתפלל  כולנו שהשנה הבאה עלינו , תהיה גדושה בגשמי ברכה והשמחה והאחדות תהיה מנת חלקינו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את- יצחק"[בראשית כ"א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.
Biblical painting
Abraham editor dinner for Isaac

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם עורך משתה/ שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אברהם עורך משתה./שיר מאת: אהובה קליין©

 

ויהי היום ויצחק נגמל

לאהל אברהם יזרום קהל

שֵם ועבר וגדולי הדור

יחדיו יברכוהו בנועם קול.

 

השמחה תרקיע שחקים

מיני משקאות ומעדנים

זה הקטן גדול יהיה

על ברכי התורה יחיה.

 

שרה אוחזת בבנה

כמרחבי הים אהבתה

רוחשת מילות תפילה

פניה קורנות הילה.

 

כעץ על פלגי מים

לחייו אדמדמות כיין

עולה במעלות הרוח

לא ישקוט ולא ינוח.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא[חומש בראשית]

Abraham editor feast. / Song By: Ahuva Klein ©

One day there Isaac was weaned
Tent of Abraham flowing crowd
A name and past and greatest generation
Together bless pleasantly cool.

Joy increase tremendously?
Kinds of drinks and delicacies
It would be a great little
The Torah will live on my knees.

Sarah holding her son
Love the beach area
Teeming with a prayer
Her radiant aura.

Tree by the streams of water
Cheeks ruddy wine
Indicate degrees wind
Not rest and rest.
Note: The song is inspired by Vayeira [Genesis]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- מה ראתה שרה ברוח הקודש?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- מה ראתה שרה ברוח הקודש?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי :חיה ז"ל-בת בן-ציון]

פרשה  וירא -היא המשכה של הפרשה הקודמת: לך- לך ומתארת  בהרחבה את המשך קורותיו של אברהם, הכנסת האורחים היפה והמיוחדת שאברהם מקיים כאשר רץ לקראת שלושת המלאכים-

כחום היום, והבשורה לה זוכים הוא ואשתו שרה: בהולדת הבן .

ציורי תנ"ך/ אברהם מקבל את פני המלאכים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו: ואברהם ושרה זקנים באים בימים, ,ותצחק שרה בקרבה.. ויאמר ה' אל- אברהם למה  זה  צחקה שרה לאמור האף אמנם  אלד ואני זקנתי: היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.."[בראשית י"ח, י- י"ד]

ובהמשך, אכן שרה יולדת בן :"ויקרא אברהם את שם בנו הנולד אשר ילדה לו שרה יצחק: וימל אברהם את יצחק בן-שמונה ימים כאשר ציווה אותו אלוקים.."

אברהם מודה לאלוקים על נס הולדת יצחק ועורך משתה גדול: "ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה  גדול ביום הגמל את יצחק: ותרא שרה את בן- הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בני יצחק.."

הקב"ה מאשר לאברהם לגרש את ישמעאל ואומר לו: "..כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע"[שם  כ"א, ח- י"ג]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מדוע צחקה שרה - לשמע הבשורה על הולדת הבן?

ב] מה פשר המשתה  שאברהם ערך?

ג] מאין לנו כי לשרה הייתה רוח הקודש?

שרה צוחקת לשמע בשורת הולדת הבן.

רש"י אומר: כי שרה  צחקה  היות והייתה מביטה על גופה וראתה שנעשו בה שינויים מחמת הזיקנה, לכן  אמרה בתמיהה: האם יתכן  שגופה מסוגל לעמוד בכל הנטל של הבאת ילד לעולם? והוסיפה: "ואדוני זקן"

אך, למרות שהיא אמרה על אברהם שהוא זקן, הקב"ה, שינה מדבריה ואמר לאברהם כי היא חוששת אך ורק -מפאת גילה המופלג :"ואני זקנתי" ולא גילה לאברהם  בדייקנות את דבריה באומרה:" ואדוני זקן"  וזאת מהטעם - לא לקלקל את שלום הבית ביניהם .

הרמב"ן מפרש: כי שרה צחקה  בקרבה מתוך לעג, כמו שנאמר  "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"

[תהלים ב, ד]

כי כאשר הצחוק הוא בפה- מטרתו שמחה, כמו שנאמר: "אז ימלא שחוק פינו.."[תהלים קכ"ו, כ]

אך  כאשר הצחוק בלב -הוא  אינו מתוך שמחה. ועל זה הקב"ה האשים אותה לאברהם, על כך שלעגה ולא האמינה, והרי מן הראוי היה  שתאמין, או תגיד: "אמן יעשה ה' "

ה"כלי יקר"  מביא שני פירושים:

א] שרה  לא הסתפקה ביכולת ה' להביא להולדת הבן, אלא צחקה על הייעוד, הרי היא  ואברהם היו כבר  בגיל מופלג ומטבע הדברים הם כבר קרובים לזמן המוות ,לכן לא יזכו לגדל את בניהם ולהשיאו לאישה, ואין הדבר נחשב לייעוד שלם.

לכן חשבה ,מילא, היא מרגישה כי כוח נעוריה חזר אליה בגלל זכויותיה וזה יגרום לה לאריכות ימים, אבל אברהם – אין לו זכות גדולה, לפי שנתמעטו זכויותיו כאשר ניצח את המלכים במלחמה, הוא באמת כבר זקן ולא חזר לימי עלומיו ולא יאריך ימים רבים ואם כן- מה הטעם בהולדת הבן? בכל אופן, ה' לא גילה לאברהם את מחשבותיה של שרה :כי בעיניה -זכויות אברהם נתמעטו– וזאת מהטעם   כי הקב"ה נזהר לא לפגוע בשלום הבית שלהם.

ולכן ה' אמר:" היפלא  מה' דבר" כי ה' יודע את מספר ימי חייהם שיספיקו לגדלו.

ב] צחוקה של שרה היה במחשבה בלבד- ומפאת יראת שמים- לא הוציאה את  צחוקה מהשפה כלפי חוץ, ולכן נאמר:"היפלא מה' דבר"?-שהרי הקב"ה רואה  מה  מתרחש בסתר  ליבה.

אברהם עורך משתה.

על פי רש"י : אברהם ערך משתה ,כאשר מלאו ליצחק שנתיים  והוא נגמל מחלב אמו , משתה זה היה גדול  והשתתפו בו - גדולי הדור, כגון: שם ועבר ואבימלך[בראשית רבה]

רבינו בחיי מסביר  את סיבת בואם של גדולי הדור: "כי היה פלא גדול ביצחק, גם העושר בבית אברהם ואפשר שהיו שם מלכים ויועצי ארץ, שכבר מצינו שהיו מלכי הארץ דורשים שלומו ורוצים לכרות ברית עימו".

כלומר, עצם הולדת יצחק מביא אור גדול ,שמחה ועושר ומטבע הדברים שבמצב כזה יבואו מחשובי אותו דור להשתתף בשמחה וגם לכרות  עם אברהם בריתות. אבל היות וכאן הייתה שמחה, אין התורה מפרטת את שמות הבאים, אבל כאשר ישנה התאספות במצב של אבל, הכתוב כן מציין את שמות האורחים בדומה למה שהתרחש אצל איוב: "ויבואו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי.[איוב, ב, י"א] ועל כך היה אומר שלמה המלך: "טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה", הכוונה שכל שמחה בעולם הזה-היא הבל וריק.

ואכן  הדבר היוצא דופן: שאברהם עורך משתה דווקא ביום בו נגמל יצחק, והרי מנהגו של עולם הוא: שנוהגים לערוך ביום הולדת הבן, או ביום ברית המילה שלו- לכבוד המצווה. אך אברהם ערך דווקא משתה כאשר מלאו ליצחק שנתיים, מהטעם – שהתחיל  מיום זה  להקדישו ללימוד תורה. ואין דבר זה מעורר תמיהה, לפי שכאשר מלאו לאברהם ג' שנים הוא הכיר את בוראו ולכן נתן דגש רב בחינוך בנו לתלמוד תורה. לכן נמנע לערוך סעודה ביום לידתו, או ביום המילה, אלא המתין עד כה ,על מנת לשמוח בבנו בשמחת התורה, כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"[תהלים י"ט, ט]

ועוד שנאמר: "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב".[ישעיהו כ"ח]כי מיום שיצחק נגמל היה ייעודו לעבודת ה' ומזומן לשמש עולה תמימה"

ומוסיף רבינו בחיי: כי ידוע שאין השמחה שורה על האב ביום לידת בנו ולא ביום ברית המילה, אלא ביום שהילד נגמל ומכאן ואילך הולכת ומתחזקת אהבתו אל בנו.

ובמדרש נאמר : כי ביום הגמל את יצחק- המילה :הגמל מרמזת= ביום- ה"ג-בגמטרייא:8-ביום השמיני להיוולדו מל אותו אברהם. ביום זה ערך אברהם סעודה גדולה ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עורכים סעודה בברית המילה.- לפי מדרש זה - אברהם ערך את המשתה  ביום השמיני למילת יצחק-וזה מנהג כשר, על כך אמר דוד המלך: "אספו לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח"[תהלים ג]

שרה זוכה לרוח הקודש.

מיד לאחר שהכתוב מציין כי אברהם  ערך משתה ביום שנגמל יצחק,נאמר:"ותרא שרה את – בן- הגר המצרית אשר- ילדה לאברהם מצחק: ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן- האמה הזאת עם בני עם- יצחק"

התוצאה: למרות שדברי שרה נראים רע בעיני אברהם, הרי הקב"ה אומר לו: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע" ואכן אברהם משלח את הגר וישמעאל והיא מגיעה למדבר..

רש"י מסביר את המילה: "מצחק" בשלושה אופנים:

א] "מצחק"- צחוק של חטא והכוונה ללשון עבודה זרה כמו שנאמר: "ויקומו לצחק"[שמות ל"ב, ו] והמשמעות שקמו לעבוד עבודה זרה.

ב] "מצחק"- לשון גילוי עריות, כמו שנאמר: "בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי"[שם  ל"ט, י"ז]  מדובר בעלילת אשת פוטיפר על יוסף בניסיון להאשימו כאילו ביקש לחטוא.

ג] "מצחק"- לשון רציחה כמו שנאמר: "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו..[שמואל –ב, ב, י"ד]

שהיו משחקים זה כנגד זה באמצעות חרבותיהם והתוצאה הייתה  שהרגו אלו את אלו.

ומסתבר כי  ישמעאל היה נוהג לריב עם יצחק על הירושה שעתידים היו לרשת אחר מות אביהם וישמעאל היה אומר: "אני הבכור ונוטל פי שניים" והיו שניהם נוהגים אל השדות וישמעאל יורה ביצחק חיצים באמצעות קשתו וזו הכוונה שהיה ישמעאל "מצחק" ,כמו שנאמר: "כמתלהלה היורה זיקים.."[משלי כ"ו, י"ט] והכוונה כאדם שמתאמץ לירות חיצים במטרה לפגוע ולהמית את היריב, בזמן שמצהיר כי כל כוונתו, אינה אלה לשם משחק.

רש"י  מפרש: מה נראה בעיני אברהם כדבר רע:

א] שישמעאל יצא לתרבות רעה.

ב] עצם שילוחו מהבית  היה רע בעיניו.

תשובת אלוקים לאברהם הייתה :"שמע בקולה" והכוונה: אברהם  חייב לשמוע בקול המיוחד של שרה-שהוא רוח הקודש. ומכאן לומדים שנביאותה של שרה הייתה גדולה ועיקרית מאשר של אברהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן ללמוד כי אברהם ושרה שמו את הדגש  על חינוך יצחק  בתחום תלמוד התורה והבינו  כי  ייעודו לרשת את ארץ ישראל –היות  ושרה  ברוח הקודש ראתה: "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" -שאין ישמעאל ראוי לרשת עמו את  ארץ ישראל .והקב"ה  נתן לכך אישור בדבריו לאברהם- לשמוע בקולה ולשלחו עם אמו מהבית.

ומעשה אבות סימן לבנים!

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)